כמה נמוך אפשר לרדת? תתפלאו - יש עוד מקום

פרופ' אורן קפלן, כלכלן ופסיכולוג בבית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל, מתייחס לשאלת השאלות בבורסה - כמה נמוך אפשר לרדת?
פרופ' אורן קפלן |

"כמה נמוך אפשר לרדת?" - זו הכותרת שהופיעה באחד העיתונים בכתבה המתייחסת לירידות הבורסה במשבר הנוכחי. מייד אסביר מדוע התרשים מעוות לחלוטין ומעביר מסר שגוי לקורא. אבל זו לא רק דקדקנות בסטטיסטיקה. הכותרת הראשית של המאמר היתה "האם השווקים מצאו תחתית?". הקורא הנאיבי המתבונן בגרפים ההשוואתיים וקורא את השאלה הרטורית יסיק בקלות שהמשבר הסתיים וזה הזמן לרוץ לקנות מניות.

אז מה יש לנו בתרשים הבא?

בתרשים רואים שלוש תקופות היסטוריות בהן הבורסה ירדה. השתיים המופיעות משמאל הסתיימו (השפל הגדול של שנות ה-30 ומשבר הנפט של שנות ה-70), ובתוך התקופה הימנית אנו נמצאים. שלושת הגרפים מובילים ויזואלית לאותה תחתית ולכן ניתן להסיק מתוכם ומכותרת הכתבה ("האם השווקים מצאו תחתית?") שהמשבר הנוכחי הסתיים והגיע לתחתית (שכן שם הסתיימו המשברים הקודמים). לכן זה בדיוק הזמן לרוץ לבורסה לקנות מניות.

רגע, רגע, לפני שאתם רצים לבורסה בואו נעמיק את ההתבוננות:

1. בתחתית כל גרף מופיע מספר המייצג את שיעור הירידה של דאו ג'ונס: 89% לעומת 45% לעומת 50%, בהתאמה. בניגוד לנתונים אלה, מדרון הירידה בתמונה בשלושת התקופות נראה זהה לחלוטין.

2. בציר התחתון ניתן לראות את משך המשבר. בשנות ה-30 כמעט שלוש שנים, בשנות ה-70 כמעט שנתיים, ואנחנו, לפי הטקסט בכתבה, רק שנה וחצי אחרי תחילת הירידות.

התפיסה האנושית נמשכת אל התמונה (תמונה אחת שווה אלף מילים) ומתעלמת מהטקסט המנוגד לתמונה. לכן הרושם שנוצר מהתרשימים הללו מעוות את המציאות. אינני מעוניין כמובן להתנבא האם הגענו לתחתית או לא, אבל אם התרשימים הללו היו משורטטים באופן שנאמן לטקסט אשר מופיע בתוכן, הם היו אמורים להופיע באופן שונה לחלוטין שהיה ממחיש לקורא עד כמה נמוך יכול עוד לרדת השוק. אני מסכים שכך זה נראה יותר יפה ואופטימי, אבל למרבה הצער זה לא תואם למציאות. אם נתאים את שיעור הירידות ואת התקופה בה חלו הירידות בעבר למה שקורה היום, התרשים הנכון היה נראה בערך כך. תסכימו איתי שזה נראה הרבה פחות אופטימי...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

מיכל כהן רשות התחרות
צילום: שריה דיאמנט

רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?

רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים תחרות

רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.

השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.

המשמעות של ההכרזה

במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.

הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".

הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.