יש למשרדים על מה לזעוק; תקציבי הפרסום של הבנקים נחתכו בכ-33% בממוצע
בחודשים האחרונים זועקים זכייני הטלוויזיה ומשרדי הפרסום על הירידה בהוצאה לפרסום, לאור המיתון וההאטה בפעילות הכלכלית במשק.
השוואת Bizportal של חודשי המיתון האחרונים, מאוקטובר 2008 עד פברואר 2009 אל מול התקופה המקבילה אשתקד - אוקטובר 2007 עד פברואר 2008 בקטגוריית הבנקאות שהרגישה את המיתון זורם בעורקיה מראה שהכיוון הוא אמנם דרומה אך לא באופן גורף וישנם תקציבי פרסום של בנקים שפעלו דווקא בכיוון ההפוך והעלו את ההוצאה לפרסום.
למרות הירידה - מזרחי טפחות רושמים גידול של 46% בהוצאה לפרסום
לצורך ההשוואה, נבחרו 7 בנקים מובילים: לאומי, פועלים, דיסקונט, הבינ"ל, מזרחי טפחות, יהב ואגוד. ניתן לראות כי תקציבי הפרסום של הבנקים הגדולים אמנם קיצצו בתקציב בממוצע של כ- 33% אך הנתון הזה מעלים בתוכו את העובדה שבנק מזרחי-טפחות דווקא העלה את תקציב הפרסום שלו בחודשים אלו בכ-46%, מ-6.2 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2007 לכ-9 מיליון דולר ברבעון האחרון ב-2008. המרוויחים העיקריים מהנתון הזה הם ראובני פרידן - המטפלים העקריים בתקציב מזרחי.
בדומה לבנק טפחות, בנק דיסקונט גם כן ממשיך להעלות את תקציב הפרסום אמנם לא באופן משמעותי, ב- 9%, אך נראה כי דיסקונט שומרים על קו יציב בפרסום ועומדים על מעל 9 מ' דולר. המרוויחים מיציבות התקציב הם משרד הפרסום יהושוע TBWA - המטפל היחידי, לאורך כל התקופה בתקציב הבנק, בשונה מבנקים אחרים אשר נוהגים לפזר את התקציב בין כמה משרדי פרסום.
הגדולים חתכו את התקציב: הפועלים ולאומי מעלימים כמעט רבע את מתקציב הפרסום
שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי קיצצו שניהם את תקציבי הפרסום, כאשר הפועלים קיצץ ב- 19%. משמעות הקיצוץ היא שההוצאה לפרסום עמדה ב-3 החודשים האחרונים על 8.3 מ' דולר לעומת התקופה המקבילה אשתקד בה ההוצאה עמדה על כ-10.2 מיליון דולר.
3 משרדי פרסום גדולים היו אלו שהרגישו את הירידה בהיקפי ההוצאה לפרסום של הפועלים: שלמור אבנון עמיחי, אדלר-חומסקי וגיתם שחולקים ביניהם את התקציב.
לאומי: חותכים ברבע את ההוצאה לפרסום לעומת השנה שעברה
משרדי הפרסום מקאן אריקסון ואריאלי פובליסיס לא רק "זכו" לחלוק את תקציב בנק לאומי עם באומן בר ריבנאי ברבעון זה, אלא שהבנק גם קיצץ את התקציב בכ- 4 מ' דולר. הירידה שנרשמה עומדת על כ-25% וסכום התקציב בשלושת החודשים האחרונים הוא 12.2 מ' דולר לעומת 16.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
בנק יהב: כמעט ונעלם מענף הפרסום - ירידה של 95% בהוצאה
בנק יהב שבשנה האחרונה הקפיץ את דרורי שלומי מעלה, גם הוריד את התקציב מטה. בשנה שעברה פרסם הבנק ברבעון האחרון בכמעט 7 מיליון דולר, כתוצאה מהתחרות על עובדי המדינה מול בנק דיסקונט. לאחר שהושלמה המשימה, חתך הבנק את תקציב הפרסום שלו בלא פחות מ-95% וירד לסכום המזערי של 338,476 אלף דולר בלבד.
הבינלאומי חתך גם הוא בתקציב בצורה משמעותית בכ-3 מ' דולר. בהשוואה לתקציב בשנה שעברה אנו רואים שינוי העומד על 66%. תקציב הפרסום שמלכתחילה לא היה גדול (יחסית לאחרים) מטופל בעיקר ע"י גליקמן נטלר סמסונוב.
גם איגוד מקשים על גלר-נסיס
הבנק שחתך כמעט לגמרי את התקציב הינו איגוד. בין החודשים אוקטובר 2007 לפברואר 2008 עמדה ההוצאה לפרסום של איגוד על כמיליון דולר. שנה מאוחר יותר, בין אוקטובר 2008 לפברואר 2009 כמעט שלא הוציא הבנק על פרסום - והסכום עמד על 206,727 אלף דולר בלבד. גלר נסיס, המטפלים בתקציב הבנק הרגישו את הקיצוץ באופן ניכר שכן הירידה בהוצאה נאמדת בכ- 81%.
המחייכים והבוכים
בסיכום של הבדיקה עולה, כי הנפגעים בענף הפרסום מקיצוץ תקציבי הפרסום של הבנקים הם: דרורי-שלומי (יהב), גלר-נסיס (איגוד), גליקמן נטלר סמסונוב (הבינ"ל), שלמור/אדלר/גיתם/טריו (הפועלים) ומקאן/באומן (לאומי).
מי שלא יכול להתלונן על אובדן הוצאות בעקבות צניחת פרסום (לפחות בקטגוריית הבנקים) הם ראובני פרידן למזרחי-טפחות ויהושע TBWA לדיסקונט.
בסופו של יום, כנראה שמשרדי הפרסום שמרגישים כל שקל שמוריד המפרסם מתקציב הפרסום מחזיקים בסיבות מספיק טובות כדי לצאת בהכרזות על המיתון הקשה והפגיעה במחזורים. עם זאת, ישנם כאמור משרדים שלא נפגעו ואף עלו בהוצאה לפרסום. בקטגוריות פרסום אחרות מסתמנת תמונה דומה ואף אופטימית יותר שמצליחה להוציא את העוקץ מזעקתם המרה של משרדי הפרסום.
*נתוני ההוצאה לפרסום מגיעים מיפעת בקרת פרסום. המחירים הם מחירי מחירון אשר בפועל נמוכים יותר.

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- יורחבו תנאי הפטור ממס לקופות גמל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.