כלכלני פועלים: "טרם עברנו את נקודות המפנה בשווקים, רב הסיכון על הסיכוי"
כלכלני בנק הפועלים מציינים את האירועים הבולטים השבוע בשוק המניות ומתייחסים בסקירתם השבועית גם לעונת הדו"חות שבפתח ברקע למשבר המתרחב בעולם. שוק המניות:"למשקיעים בעלי אורך נשימה מומלץ להתמקד בעיקר במניות דפנסיביות" בבנק הפועלים ציינו את ריבוי האינדיקטורים השליליים בחודשים האחרונים, לצד הנמכת תחזיות הצמיחה ברבעונים הקרובים, אשר צפויים להערכתם להמשיך ולהעיב על שוקי המניות בעולם בכלל, ובישראל בפרט. בפועלים מעריכים כי "רמת הסיכון בשוק המניות המקומי עודנה גבוהה, וכי במהלך החודשים הקרובים נהיה עדים לתנודתיות גבוהה, המבטאת סיכון זה". להערכתם: "מספר גורמי מפתח עשויים לתמוך בעליות קצרות טווח בשוק המניות המקומי, ביניהם אופטימיות בשוקי ההון העיקריים בעולם לאור התקדמות תוכניות החילוץ של ממשל אובמה, המשך הפחתות ריבית בעולם ותהליכי התייעלות שעוברות מרבית החברות. מנגד, אנו מאמינים, כי טרם עברנו את נקודות המפנה בשוקי ההון, וכי רב הסיכון על הסיכוי בתקופה הנוכחית". כלכני הבנק סוברים כי "הדוחות לרבעון הרביעי של שנת 2008 יצביעו על המשך פגיעה ברווחיות החברות, וגם פרסום התחזיות ל-2009 על ידי חלק גדול מהחברות עלול לעורר אכזבה, נוכח פסימיות שעלולים לשדר מנהלים רבים לשנה הקרובה". עם זאת מזכירים כלכלני הבנק כי ירידות השערים של החודשים האחרונים הביאו את מחיריהן של מניות רבות לרמות אטרקטיביות להשקעה בטווח הארוך, אך זאת רק למשקיעים ארוכי נשימה וסבלניים, אשר יהיו מוכנים לסבול את תנודתיות השערים החריפה בטווח הקצר והבינוני. "למשקיעים בעלי אורך נשימה, אשר מוכנים לשאת בתנודתיות, מומלץ להתמקד בעיקר במניות דפנסיביות, כגון מניות התקשורת, הפרמצבטיקה והאנרגיה, שכן החברות בענפים אלו ממשיכות להציג תוצאות עדיפות ביחס לממוצע הרב ענפי". עונת הדו"חות בפתח: "אנו צופים שונות גבוהה בין החברות בנוגע לעוצמת הפגיעה בתוצאותיהן" בנק ישראל הפחית השבוע את הריבית הבסיסית במשק פעם נוספת, בשיעור של 0.75% לרמת שפל היסטורית של 1%. בין השיקולים העיקריים להפחתת הריבית החדה ציין הבנק, כי מצטיירת תמונה של החרפה בהאטת המשק המקומי. בפועלים מעריכים כי הפחתת הריבית תעזור בטווח הארוך לחברות, אם כי בטווח המיידי השפעתה תהיה בטלה למול עוצמת האירועים בשוקי ההון בעולם. בתוך כך, עדכן השבוע בנק ישראל את תחזיותיו הכלכליות לשנת 2009. גולת הכותרת היא כמובן תחזית הצמיחה, אשר הופחתה לצמיחה שלילית של 0.2%, לעומת תחזית קודמת לצמיחה של 1.5%. כלכלני הבנק הדגישו כי "האינדיקטורים המאקרו כלכליים המרתיעים (הן במישור המקומי והן במישור הגלובלי) ותחזיות הצמיחה הפסימיות לשנת 2009 מחזקים את ההערכות, כי 2009 צפויה להיות שנה לא פשוטה למשק המקומי. בהינתן תמונת המצב הפרושה לפנינו, נראה כי רווחיות החברות הציבוריות תמשיך להיפגע, דבר שימשיך להעיב על שוק המניות המקומי". "עונת הדוחות לרבעון הרביעי של שנת 2008 תיפתח בשבוע הבא ותמשך עד לסוף חודש מרץ. אנו מעריכים, התמונה המצרפית שתעלה מהדוחות היא של המשך פגיעה ברווחיות החברות, שתשקף את תוצאות המשבר שפוקד את שוקי העולם. אנו צופים שונות גבוהה בין החברות בנוגע לעוצמת הפגיעה בתוצאותיהן, בהתאם למגזר בו הן פועלות".
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.
