אגוד על דלק רכב: "שנת 2009 החלה וצבר ההזמנות החל לזוז", מחיר יעד 36 שקל
פרסומם של כל הדוחות על מסירות כלי רכב לרבעון האחרון, הערכות מחודשות לגבי דלק רכב ועדכונים נוספים משוק הרכב הישראלי והאמריקאי הביאו את כלכלני בנק אגוד לפרסם סקירת ביניים קצרה לסיכום ההתפתחויות האחרונות ועדכון התחזיות.
האנליסט דורון דגול אומר כי "השינוי המשמעותי הוא בשורת הרווח הנקי לרבעון הרביעי ואנו הופכים את הרווח להפסד. את מחיר היעד אנחנו מתקנים מעט, אולם לא באופן מהותי, ומורידים אותו בעוד שקל אחד בלבד, ל- 36 שקל. למרות שהסנטימנט השלילי במניה עלול להימשך עוד זמן מה, דעתנו הכללית לא השתנתה וההמלצה נותרה תשואת יתר בפער ניכר ממחיר השוק".
דוחות המסירות לרבעון הרביעי פורסמו כולם. "למרות שקיווינו ליציבות ואולי התאוששות קלה בדצמבר לנוכח הודעת משרד האוצר כי המחרים כנראה לא ירדו, נתבדינו. חודש דצמבר היה עם מספר מסירות דל אף יותר מהערכותינו. אנו מעריכים כעת כי הרבעון האחרון יסתיים בדוחות החברה עם מכירות של כ- 4,460 מכוניות. ההערכה הזאת לוקחת בחשבון את הסטיה הקיימת בד"כ במספרים בדוחות הכספיים לעומת דו"ח המסירות".
דגול מציין גם כי המספר יכול להיות נמוך יותר ולהסתכם גם בפחות מ- 4,000 רכבים. כך או כך, מדובר בסכום נמוך ביותר ומדובר ברבעון נמוך ביותר בקנה מידה היסטורי. אין להסיק ממנו על העתיד וכנראה שהוא ישאר רבעון חריג נמוך בקנה מידה היסטורי. שנת 2008 כולה, עדיין נרשמת כשנת שיא עבור החברה, הן במכירות והן ברווחים.
באגוד מציינים כי שנת 2009 החלה וצבר ההזמנות החל לזוז. אחרי רבעון קפוא המשאיות מתחילות לפנות רכבים מהנמלים ומחניוני החברה. מעבר למשבר ולצפיה להורדת מחירים, היה משהו שבענף הרכב לא העריכו נכון אי שם באמצע שנה שעברה אך החלו להבין לקראת ובמהלך הרבעון הרביעי.
ביטול שנת דגם הביא להערכה כי המכירות ישתטחו על פני השנה מכיוון שאין יותר חשיבות למעבר שנת מודל. אבל הראש של הלקוחות עובד אחרת. בדיעבד, הסתבר כי הלקוחות מפרשים את מעבר השנה האזרחית כמעבר שנת דגם לכל דבר ועניין. מבחינתם עדיף אם יהיה רשום על הרשיון ינואר 2009 ולא דצמבר 2008.
מבחינת לקוחות הליסינג הדחיה לינואר אפשרה להם העלאה של מחיר העסקות. באגוד אומרים כי בינואר עלו תעריפי הליסינג בכל החברות. בנוסף, בדצמבר החברה עצמה לא עודדה את המכירות. בהנהלה עדיין קיוו שמשרד האוצר יהפוך את החלטתו ויקבע העלאה מסוימת במחיר לנוכח הזינוק בשערי החליפין. הם התבדו אמנם, אולם גם באותו מחיר, עדיין נותר אלמנט הפחתת המיסים בינואר כתמריץ למכור בינואר במקום בדצמבר.
דגול מציין כי המאזדה 3 החדשה צפויה כעת להגיע רק ביוני. המכירות ישויכו כבר רק לרבעון השלישי ואילך. מדובר בדחיה מהתכנון המקורי לדחוס אותה כבר לרבעון השני. יש בזה משום חיסרון מול המתחרה טויוטה. הקורולה האוטומטית תגיע כבר ברבעון הראשון ככל הנראה ותזכה ביתרון הזמן. מצד שני, בחברה לא מודאגים יתר על המידה. המהלך של קורולה להביא מכונית אוטומטית באמצע מחזור הדגם מוריד את הערך של הדגם הקודם. הלקוחות לא אוהבים את זה. במיוחד המוסדיים. מהבחינה הזאת, המאזדה נותרה עם ערך הגרט הטוב ביותר, יתרון שיעמוד לה לאורך זמן.
פרט לכך, בדלק רכב כבר יכולים עקרונית לחשב כמה הם ימכרו במהלך שני הרבעונים הבאים, לפחות בכל הנוגע למאזדה 3 החדשה. זה הולך ככה: במהלך הרבעון האחרון הנמלים "התפוצצו" במלאי מכוניות שלא הצליח להימכר. החברה בתגובה, הקטינה משמעותית את ההזמנות מהיצרן. כעת, המלאי הזה, שכמותו ידועה לחברה, הוא הראשון בתור להימכר. בנוסף, מרגע שחלה תזוזה במכירות והתפנה מקום החברה מחדשת את ההזמנות מהיצרן.
החברה מזמינה גם הרבה מאזדה 3 מהסדרה הישנה שייצורה יופסק במהלך החודש הקרוב בערך. המאזדות במלאי ואלה שיוזמנו במהלך החודש הקרוב הללו ישרתו אותה עד יוני. בסופו של דבר נראה כי החברה תמכור כ- 15% פחות במהלך המחצית הראשונה של השנה. אבל אז תגיע המאזדה 3 החדשה ואחר כך יגיע הרבעון הרביעי שכנראה כבר לא יהיה חלש כמו הרבעון החריג של השנה, מה שאמור לתקן את המכירות. אבל עוד חזון למועד.

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.

פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.