מוסדים מוכרים בזול וקונים ביוקר?
כמנהלי השקעות של גופים מוסדיים אנו תמיד רוצים לחשוב שאנו חכמים מהציבור ופועלים בניגוד ל"עדר", תוך ניצול הזדמנויות. קונים בזול ומוכרים ביוקר. לצערי, כאשר מסתכלים על הנתונים של אחזקת קופות הגמל במניות במהלך השנים האחרונות, אנו מבחינים שגם גופים מוסדיים נוטים להקטין חשיפה למניות דווקא לאחר ירידות חדות ולהגדיל את החשיפה לאחר עליות משמעותיות בשוק המניות.
מקור: גמלנט, משרד האוצר
הנתונים בגרף מראים את אחזקות קופות הגמל לתגמולים ואישיות לפיצויים החל מתחילת 2003 ועד סוף 2008 במניות (כולל אחזקה במניות בישראל, בחול, בקרנות נאמנות ובתעודות סל).
יש לקחת בחשבון כי הנתונים אינם מדויקים שכן מצד אחד הם אינם כוללים חשיפה למניות באמצעות אופציות מעו"ף ומצד שני לא בהכרח כל קרנות הנאמנות המוחזקות הינן מנייתיות, אולם הנתונים האמיתיים קרובים למדיי להערכתנו לנתונים המוצגים.
נעקוב אחרי האחזקה המנייתית במהלך השנים האחרונות למול ביצועי מדד ת"א 100:
• בתחילת שנת 2003 אחזקות קופות הגמל במניות עמדו על כ- 12%-13% כאשר מדד תל אביב 100 היה ברמה של כ- 320 נקודות.
• בין השנים 2004 ל- 2005 גדלה האחזקה במניות לרמה של כ- 20%, בתקופה זו נע מדד תל אביב 100 בין רמות של 550 ל- 700 נקודות.
• האחזקה הגעה לשיא, רמות של כ- 27% אחזקה במניות, דווקא לקראת סוף שנת 2007 עת הגיע מדד ת"א 100 לרמת שיא של מעל 1100 נקודות.
• בתקופה אחרונה, לאחר ירידות שערים חדות (מדד ת"א 100 בסביבות 600 נקודות), אנו רואים ירידה משמעותית באחזקה במניות, והאחזקה הממוצעת ירדה לרמות של קרוב ל- 15%.
קשה להעריך האם שוק המניות הגיע לשפל, או שהוא צפוי להמשך לרדת, מה שקל יותר להגיד זה שהשוק היום הרבה יותר זול משהיה בתחילת השנה.
אז נכון שישנם הרבה תירוצים והסברים לירידה במניות וביניהם העובדה שהירידות החדות במדדי המניות הורידו לבדן את מרכיב המניות ולא בהכרח מכירות בפועל. (ירידה של 50% בשוק המניות מורידה לבדה את שווי מרכיב המניות בתיק כמעט בחצי), אולם טיעון זה אינו מחזיק מים, שכן במידה ומרכיב המניות יורד עקב ירידות שערים, ואתה מאמין שאין לשנות את מרכיב המניות בתיק, אזי חובה עליך לרכוש מניות נוספות.
נקודה חשובה שיש להבין בקשר לניהול ההשקעות היא שמנהלי ההשקעות כבר מזמן לא פועלים לטובת הטווח הארוך תוך עצימת עיניים מהמתרחש בטווח הקצר וזאת ממספר סיבות:
• חלק גדול מכספי העמיתים נזילים
• הגופים המוסדיים צריכים לדווח תשואות חודשיות (בשונה מבעבר אז דווחו תשואות שנתיות בלבד)
• קיימת תחרות על כספי העמיתים מצד מתחרים רבים, כולל פקידי בנקים שמעודדים בחלק מהמקרים לקוחות למשוך כספי גמל ולהשקיעם בתוכניות חסכון או פק"מ בבנק.
אמנם הנתונים המובאים בכתבה זו מתייחסים לקופות הגמל (תגמולים בעיקר), אבל המגמה נכונה גם בפוליסות ביטוחי חיים "משתתפות ברווחים", קרנות השתלמות ואפילו קרנות הפנסיה החדשות. הגופים היחידים היום שבאמת יכולים לעצום עניים ולהשקיע לטווח ארוך הינם קרנות הפנסיה הותיקות.
למרות כל זאת, מוטלת עלינו מנהלי הגופים המוסדיים האחריות לפעול לטובת עמיתנו לטווח הארוך ולכן כאשר אנו נמצאים בסביבה בה תשואות האג"ח הקונצרני (האיכותי והמדורג) נמצאות משמעותית מעל התשואות שהיו בעבר, וכאשר מחירי המניות כולן כמעט נמצאים בשפל של מספר שנים רב, דווקא עכשיו יש להגדיל את החשיפה למוצרים אלו ולבטח לא להקטינה.
כאשר מדובר על "עכשיו", אין הכוונה שצריך היום לרוץ ולקנות, אבל בחודשים הקרובים, בהדרגה ונגד המגמה יש הזדמנויות יוצאת דופן לגופים המוסדיים לבצע השקעות אטרקטיביות לטווח של מספר שנים מהיום.
ברור שלא קל לבצע החלטה זאת כאשר בטווח קצר ניתן להמשיך ולהציג הפסדים, ומנגד עומדים העמיתים, בעלי המניות והמתחרים- אבל מי אמר שקל להיות מנהל השקעות מוסדי בימים טרופים אלו ?
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
