מוסדים מוכרים בזול וקונים ביוקר?
כמנהלי השקעות של גופים מוסדיים אנו תמיד רוצים לחשוב שאנו חכמים מהציבור ופועלים בניגוד ל"עדר", תוך ניצול הזדמנויות. קונים בזול ומוכרים ביוקר. לצערי, כאשר מסתכלים על הנתונים של אחזקת קופות הגמל במניות במהלך השנים האחרונות, אנו מבחינים שגם גופים מוסדיים נוטים להקטין חשיפה למניות דווקא לאחר ירידות חדות ולהגדיל את החשיפה לאחר עליות משמעותיות בשוק המניות.
מקור: גמלנט, משרד האוצר
הנתונים בגרף מראים את אחזקות קופות הגמל לתגמולים ואישיות לפיצויים החל מתחילת 2003 ועד סוף 2008 במניות (כולל אחזקה במניות בישראל, בחול, בקרנות נאמנות ובתעודות סל).
יש לקחת בחשבון כי הנתונים אינם מדויקים שכן מצד אחד הם אינם כוללים חשיפה למניות באמצעות אופציות מעו"ף ומצד שני לא בהכרח כל קרנות הנאמנות המוחזקות הינן מנייתיות, אולם הנתונים האמיתיים קרובים למדיי להערכתנו לנתונים המוצגים.
נעקוב אחרי האחזקה המנייתית במהלך השנים האחרונות למול ביצועי מדד ת"א 100:
• בתחילת שנת 2003 אחזקות קופות הגמל במניות עמדו על כ- 12%-13% כאשר מדד תל אביב 100 היה ברמה של כ- 320 נקודות.
• בין השנים 2004 ל- 2005 גדלה האחזקה במניות לרמה של כ- 20%, בתקופה זו נע מדד תל אביב 100 בין רמות של 550 ל- 700 נקודות.
• האחזקה הגעה לשיא, רמות של כ- 27% אחזקה במניות, דווקא לקראת סוף שנת 2007 עת הגיע מדד ת"א 100 לרמת שיא של מעל 1100 נקודות.
• בתקופה אחרונה, לאחר ירידות שערים חדות (מדד ת"א 100 בסביבות 600 נקודות), אנו רואים ירידה משמעותית באחזקה במניות, והאחזקה הממוצעת ירדה לרמות של קרוב ל- 15%.
קשה להעריך האם שוק המניות הגיע לשפל, או שהוא צפוי להמשך לרדת, מה שקל יותר להגיד זה שהשוק היום הרבה יותר זול משהיה בתחילת השנה.
אז נכון שישנם הרבה תירוצים והסברים לירידה במניות וביניהם העובדה שהירידות החדות במדדי המניות הורידו לבדן את מרכיב המניות ולא בהכרח מכירות בפועל. (ירידה של 50% בשוק המניות מורידה לבדה את שווי מרכיב המניות בתיק כמעט בחצי), אולם טיעון זה אינו מחזיק מים, שכן במידה ומרכיב המניות יורד עקב ירידות שערים, ואתה מאמין שאין לשנות את מרכיב המניות בתיק, אזי חובה עליך לרכוש מניות נוספות.
נקודה חשובה שיש להבין בקשר לניהול ההשקעות היא שמנהלי ההשקעות כבר מזמן לא פועלים לטובת הטווח הארוך תוך עצימת עיניים מהמתרחש בטווח הקצר וזאת ממספר סיבות:
• חלק גדול מכספי העמיתים נזילים
• הגופים המוסדיים צריכים לדווח תשואות חודשיות (בשונה מבעבר אז דווחו תשואות שנתיות בלבד)
• קיימת תחרות על כספי העמיתים מצד מתחרים רבים, כולל פקידי בנקים שמעודדים בחלק מהמקרים לקוחות למשוך כספי גמל ולהשקיעם בתוכניות חסכון או פק"מ בבנק.
אמנם הנתונים המובאים בכתבה זו מתייחסים לקופות הגמל (תגמולים בעיקר), אבל המגמה נכונה גם בפוליסות ביטוחי חיים "משתתפות ברווחים", קרנות השתלמות ואפילו קרנות הפנסיה החדשות. הגופים היחידים היום שבאמת יכולים לעצום עניים ולהשקיע לטווח ארוך הינם קרנות הפנסיה הותיקות.
למרות כל זאת, מוטלת עלינו מנהלי הגופים המוסדיים האחריות לפעול לטובת עמיתנו לטווח הארוך ולכן כאשר אנו נמצאים בסביבה בה תשואות האג"ח הקונצרני (האיכותי והמדורג) נמצאות משמעותית מעל התשואות שהיו בעבר, וכאשר מחירי המניות כולן כמעט נמצאים בשפל של מספר שנים רב, דווקא עכשיו יש להגדיל את החשיפה למוצרים אלו ולבטח לא להקטינה.
כאשר מדובר על "עכשיו", אין הכוונה שצריך היום לרוץ ולקנות, אבל בחודשים הקרובים, בהדרגה ונגד המגמה יש הזדמנויות יוצאת דופן לגופים המוסדיים לבצע השקעות אטרקטיביות לטווח של מספר שנים מהיום.
ברור שלא קל לבצע החלטה זאת כאשר בטווח קצר ניתן להמשיך ולהציג הפסדים, ומנגד עומדים העמיתים, בעלי המניות והמתחרים- אבל מי אמר שקל להיות מנהל השקעות מוסדי בימים טרופים אלו ?
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
