מוסדים מוכרים בזול וקונים ביוקר?

אילן ארצי, מנכ"ל הדס מרכנתיל קופות גמל, בסקירה על התנהגות המוסדיים במהלך השניים האחרונות ועל מספר מסקנות
אילן ארצי |

כמנהלי השקעות של גופים מוסדיים אנו תמיד רוצים לחשוב שאנו חכמים מהציבור ופועלים בניגוד ל"עדר", תוך ניצול הזדמנויות. קונים בזול ומוכרים ביוקר. לצערי, כאשר מסתכלים על הנתונים של אחזקת קופות הגמל במניות במהלך השנים האחרונות, אנו מבחינים שגם גופים מוסדיים נוטים להקטין חשיפה למניות דווקא לאחר ירידות חדות ולהגדיל את החשיפה לאחר עליות משמעותיות בשוק המניות.

מקור: גמלנט, משרד האוצר

הנתונים בגרף מראים את אחזקות קופות הגמל לתגמולים ואישיות לפיצויים החל מתחילת 2003 ועד סוף 2008 במניות (כולל אחזקה במניות בישראל, בחול, בקרנות נאמנות ובתעודות סל).

יש לקחת בחשבון כי הנתונים אינם מדויקים שכן מצד אחד הם אינם כוללים חשיפה למניות באמצעות אופציות מעו"ף ומצד שני לא בהכרח כל קרנות הנאמנות המוחזקות הינן מנייתיות, אולם הנתונים האמיתיים קרובים למדיי להערכתנו לנתונים המוצגים.

נעקוב אחרי האחזקה המנייתית במהלך השנים האחרונות למול ביצועי מדד ת"א 100:

• בתחילת שנת 2003 אחזקות קופות הגמל במניות עמדו על כ- 12%-13% כאשר מדד תל אביב 100 היה ברמה של כ- 320 נקודות.

• בין השנים 2004 ל- 2005 גדלה האחזקה במניות לרמה של כ- 20%, בתקופה זו נע מדד תל אביב 100 בין רמות של 550 ל- 700 נקודות.

• האחזקה הגעה לשיא, רמות של כ- 27% אחזקה במניות, דווקא לקראת סוף שנת 2007 עת הגיע מדד ת"א 100 לרמת שיא של מעל 1100 נקודות.

• בתקופה אחרונה, לאחר ירידות שערים חדות (מדד ת"א 100 בסביבות 600 נקודות), אנו רואים ירידה משמעותית באחזקה במניות, והאחזקה הממוצעת ירדה לרמות של קרוב ל- 15%.

קשה להעריך האם שוק המניות הגיע לשפל, או שהוא צפוי להמשך לרדת, מה שקל יותר להגיד זה שהשוק היום הרבה יותר זול משהיה בתחילת השנה.

אז נכון שישנם הרבה תירוצים והסברים לירידה במניות וביניהם העובדה שהירידות החדות במדדי המניות הורידו לבדן את מרכיב המניות ולא בהכרח מכירות בפועל. (ירידה של 50% בשוק המניות מורידה לבדה את שווי מרכיב המניות בתיק כמעט בחצי), אולם טיעון זה אינו מחזיק מים, שכן במידה ומרכיב המניות יורד עקב ירידות שערים, ואתה מאמין שאין לשנות את מרכיב המניות בתיק, אזי חובה עליך לרכוש מניות נוספות.

נקודה חשובה שיש להבין בקשר לניהול ההשקעות היא שמנהלי ההשקעות כבר מזמן לא פועלים לטובת הטווח הארוך תוך עצימת עיניים מהמתרחש בטווח הקצר וזאת ממספר סיבות:

• חלק גדול מכספי העמיתים נזילים

• הגופים המוסדיים צריכים לדווח תשואות חודשיות (בשונה מבעבר אז דווחו תשואות שנתיות בלבד)

• קיימת תחרות על כספי העמיתים מצד מתחרים רבים, כולל פקידי בנקים שמעודדים בחלק מהמקרים לקוחות למשוך כספי גמל ולהשקיעם בתוכניות חסכון או פק"מ בבנק.

אמנם הנתונים המובאים בכתבה זו מתייחסים לקופות הגמל (תגמולים בעיקר), אבל המגמה נכונה גם בפוליסות ביטוחי חיים "משתתפות ברווחים", קרנות השתלמות ואפילו קרנות הפנסיה החדשות. הגופים היחידים היום שבאמת יכולים לעצום עניים ולהשקיע לטווח ארוך הינם קרנות הפנסיה הותיקות.

למרות כל זאת, מוטלת עלינו מנהלי הגופים המוסדיים האחריות לפעול לטובת עמיתנו לטווח הארוך ולכן כאשר אנו נמצאים בסביבה בה תשואות האג"ח הקונצרני (האיכותי והמדורג) נמצאות משמעותית מעל התשואות שהיו בעבר, וכאשר מחירי המניות כולן כמעט נמצאים בשפל של מספר שנים רב, דווקא עכשיו יש להגדיל את החשיפה למוצרים אלו ולבטח לא להקטינה.

כאשר מדובר על "עכשיו", אין הכוונה שצריך היום לרוץ ולקנות, אבל בחודשים הקרובים, בהדרגה ונגד המגמה יש הזדמנויות יוצאת דופן לגופים המוסדיים לבצע השקעות אטרקטיביות לטווח של מספר שנים מהיום.

ברור שלא קל לבצע החלטה זאת כאשר בטווח קצר ניתן להמשיך ולהציג הפסדים, ומנגד עומדים העמיתים, בעלי המניות והמתחרים- אבל מי אמר שקל להיות מנהל השקעות מוסדי בימים טרופים אלו ?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.