מוסדים מוכרים בזול וקונים ביוקר?
כמנהלי השקעות של גופים מוסדיים אנו תמיד רוצים לחשוב שאנו חכמים מהציבור ופועלים בניגוד ל"עדר", תוך ניצול הזדמנויות. קונים בזול ומוכרים ביוקר. לצערי, כאשר מסתכלים על הנתונים של אחזקת קופות הגמל במניות במהלך השנים האחרונות, אנו מבחינים שגם גופים מוסדיים נוטים להקטין חשיפה למניות דווקא לאחר ירידות חדות ולהגדיל את החשיפה לאחר עליות משמעותיות בשוק המניות.
מקור: גמלנט, משרד האוצר
הנתונים בגרף מראים את אחזקות קופות הגמל לתגמולים ואישיות לפיצויים החל מתחילת 2003 ועד סוף 2008 במניות (כולל אחזקה במניות בישראל, בחול, בקרנות נאמנות ובתעודות סל).
יש לקחת בחשבון כי הנתונים אינם מדויקים שכן מצד אחד הם אינם כוללים חשיפה למניות באמצעות אופציות מעו"ף ומצד שני לא בהכרח כל קרנות הנאמנות המוחזקות הינן מנייתיות, אולם הנתונים האמיתיים קרובים למדיי להערכתנו לנתונים המוצגים.
נעקוב אחרי האחזקה המנייתית במהלך השנים האחרונות למול ביצועי מדד ת"א 100:
• בתחילת שנת 2003 אחזקות קופות הגמל במניות עמדו על כ- 12%-13% כאשר מדד תל אביב 100 היה ברמה של כ- 320 נקודות.
• בין השנים 2004 ל- 2005 גדלה האחזקה במניות לרמה של כ- 20%, בתקופה זו נע מדד תל אביב 100 בין רמות של 550 ל- 700 נקודות.
• האחזקה הגעה לשיא, רמות של כ- 27% אחזקה במניות, דווקא לקראת סוף שנת 2007 עת הגיע מדד ת"א 100 לרמת שיא של מעל 1100 נקודות.
• בתקופה אחרונה, לאחר ירידות שערים חדות (מדד ת"א 100 בסביבות 600 נקודות), אנו רואים ירידה משמעותית באחזקה במניות, והאחזקה הממוצעת ירדה לרמות של קרוב ל- 15%.
קשה להעריך האם שוק המניות הגיע לשפל, או שהוא צפוי להמשך לרדת, מה שקל יותר להגיד זה שהשוק היום הרבה יותר זול משהיה בתחילת השנה.
אז נכון שישנם הרבה תירוצים והסברים לירידה במניות וביניהם העובדה שהירידות החדות במדדי המניות הורידו לבדן את מרכיב המניות ולא בהכרח מכירות בפועל. (ירידה של 50% בשוק המניות מורידה לבדה את שווי מרכיב המניות בתיק כמעט בחצי), אולם טיעון זה אינו מחזיק מים, שכן במידה ומרכיב המניות יורד עקב ירידות שערים, ואתה מאמין שאין לשנות את מרכיב המניות בתיק, אזי חובה עליך לרכוש מניות נוספות.
נקודה חשובה שיש להבין בקשר לניהול ההשקעות היא שמנהלי ההשקעות כבר מזמן לא פועלים לטובת הטווח הארוך תוך עצימת עיניים מהמתרחש בטווח הקצר וזאת ממספר סיבות:
• חלק גדול מכספי העמיתים נזילים
• הגופים המוסדיים צריכים לדווח תשואות חודשיות (בשונה מבעבר אז דווחו תשואות שנתיות בלבד)
• קיימת תחרות על כספי העמיתים מצד מתחרים רבים, כולל פקידי בנקים שמעודדים בחלק מהמקרים לקוחות למשוך כספי גמל ולהשקיעם בתוכניות חסכון או פק"מ בבנק.
אמנם הנתונים המובאים בכתבה זו מתייחסים לקופות הגמל (תגמולים בעיקר), אבל המגמה נכונה גם בפוליסות ביטוחי חיים "משתתפות ברווחים", קרנות השתלמות ואפילו קרנות הפנסיה החדשות. הגופים היחידים היום שבאמת יכולים לעצום עניים ולהשקיע לטווח ארוך הינם קרנות הפנסיה הותיקות.
למרות כל זאת, מוטלת עלינו מנהלי הגופים המוסדיים האחריות לפעול לטובת עמיתנו לטווח הארוך ולכן כאשר אנו נמצאים בסביבה בה תשואות האג"ח הקונצרני (האיכותי והמדורג) נמצאות משמעותית מעל התשואות שהיו בעבר, וכאשר מחירי המניות כולן כמעט נמצאים בשפל של מספר שנים רב, דווקא עכשיו יש להגדיל את החשיפה למוצרים אלו ולבטח לא להקטינה.
כאשר מדובר על "עכשיו", אין הכוונה שצריך היום לרוץ ולקנות, אבל בחודשים הקרובים, בהדרגה ונגד המגמה יש הזדמנויות יוצאת דופן לגופים המוסדיים לבצע השקעות אטרקטיביות לטווח של מספר שנים מהיום.
ברור שלא קל לבצע החלטה זאת כאשר בטווח קצר ניתן להמשיך ולהציג הפסדים, ומנגד עומדים העמיתים, בעלי המניות והמתחרים- אבל מי אמר שקל להיות מנהל השקעות מוסדי בימים טרופים אלו ?
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")