דן הלמן: המשבר הכלכלי מעניין יותר את האירופאים והאמריקאים מאשר המלחמה בעזה

מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות: "בכל מקרה, במצב השוק הנוכחי, אג"ח של חברה עדיפה לרוב על פני המניה"
קובי ישעיהו |

"כאשר יש לך בעיות חמורות בבית פחות מעניין אותך מה קורה בחצר האחורית של ישראל, לטוב ולרע" כך אומר היום דן, הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות בהתייחסו להתעלמות היחסית של מדינות המערב מהמלחמה בעזה.

לדבריו, הסיבה המרכזית להתעלמות היחסית היא המלחמה שמנהלים בעולם המערבי כנגד המיתון הכלכלי הקשה שחווים שם. "בשבוע שעבר הוריד נגיד הבנק המרכזי בבריטניה את הריבית בפעם הראשונה בהיסטוריה (למעלה מ-300 שנה) ל-1.5%. בכך אני עדים לעוד שיא (שלילי) חדש במלחמה של מדינות המערב במשבר הנוכחי ושיאים חדשים של סיוע, בקשות לסיוע, תוכניות חילוץ וכיו"ב נשברים חדשות לבקרים".

בארץ ראינו השבוע מגמה של עלייה בתשואות של אג"ח ממשלתי ארוך לרמות של 3.6% - 3.7% בצמודים ו-5.1% - 5.9% בשקליים. בסך הכל, אומר הלמן "הציבור שנהר לאחרונה לקרנות שקליות ואפיקים שקליים הפסיד בשבוע החולף בעוד אגרות החוב הצמודות הקצרות עלו. לצערי, ניתן להעיד בשנית כי הציבור משלם את מחיר הפאניקה ואי הוודאות". לדברי הלמן, דוגמא מוחשית נוספת לכך ניתן למצוא בסוגיית האג"ח חברות בישראל.

"עם התעצמותו של משבר האשראי העולמי, שאת תחילתו ניתן לסמן בקריסת ליהמן ברדרס, קרסו מחיריהן של אגרות החוב הסחירות של החברות בישראל. אמת הדבר כי מצב המשק הריאלי איננו טוב וכי לא מעט חברות הנפיקו חוב בתנאים אשר אינם מגלמים את הסיכון הכרוך בהן וכל זאת ללא בטחונות. אך, מה שנולד בחטא על חשבון הציבור ימשיך בחטא. בשבועות האחרונים היו מי שניצלו את הפאניקה של הציבור, דהיינו החברות ובעלי ההון. החברות החלו בתהליך מסיבי (חלקן יותר וחלקן פחות) של רכישת החוב של עצמן.

"מה שהחברות מכרו לציבור ב- 100 אגורות לפני שנתיים – שלוש הן רוכשות היום בחזרה מהציבור ב- 80 אגורות ופחות (להוציא את בני שטיינמץ שבמקרה שלו החוב לא היה סחיר). כלומר, העשירים (בעלי ההון) שהנפיקו את החוב בזול ללא בטחונות לצורך מימון ההתרחבות שלהם, רוכשים כעת מחדש את אותו החוב בזול וברווח אדיר. בצד השני, העניים אלו החוסכים לפנסיה באמצעות קופות הגמל אשר רכשו את אותן אגרות החוב בתשואה נמוכה (תוך העשרת חברות החיתום ובתי ההשקעות השולטים בהן) מוכרים אותן היום בזול (בתשואה גבוהה)".

בסקירה השבועית שהוציא בית ההשקעות היום אומר הלמן כי לפני מספר שבועות (לפני ה"ראלי" הגדול של ינואר) התשואה על אג"ח של החברות בישראל שיקפה משק במצב של פשיטת רגל. אמת היא כי יהיו חברות אשר יפשטו רגל וחברות נוספות ייכנסו לתהליך של מחזור החוב אך יהיו חברות שישלמו את כל חובן לציבור במועד.

יחד עם זאת, "לא מעט חברות נסחרו (ועדיין נסחרות) בתשואות דו-סיפרתיות לא בגלל שזה מצבן האמיתי אלה כתוצאה מפאניקה שהובילה למימושים הן במישרין בידי הציבור (באמצעות קרנות נאמנות ותעודות הסל) והן בעקיפין באמצעות הגופים המוסדיים אשר סבלו מפדיונות בקופ"ג ובקרנות ההשתלמות.

"שנת 2009 לא תהיה שנה קלה לכלכלה הישראלית והדבר ישתקף בשוק המניות בישראל. יחד עם זאת, ככל שיעבור הזמן וחברות יעמדו בתשלומי החובות שלהן התשואות על אגרות החוב יחזרו למימדים סבירים (במונחי פער מול ריבית ממשלתית). על-כן, מי שיסית את השקעותיו ברכיב הסיכון לכיוון האג"ח חברות וישקיע באג"ח של חברות אשר התזרים מהפעילות השוטפת משרת את החוב או לחילופין בסל רחב מספיק של אג"ח בסיכון גבוה (high yield) יניב בתוחלת, תשואה גבוהה יותר על רכיב הסיכון בתיק אל מול חשיפה ישירה למניות וכל זאת בסיכון נמוך יותר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.