אנרגיה שלילית: מפיצי XL לשעבר בארץ מגישים תביעת ענק של 250 מ' שקל נגד החברה

בני פאוזי שמשום, המשווקים לשעבר תובעים את חברת משקה האנרגיה XL על כך שהפרה עמם חוזה "בצורה נבזית, כפוית טובה וחסרת תום לב"
משה בנימין |

חברת 'בני פאוזי שמשום', יבואני משקה האנרגיה החדש BLU הגישו בימים אלו תביעה לפיצוי כספי וצו מניעה בשל הפרת הסכם יבוא ושיווק מוצרים כנגד קבוצת XL. התביעה הוגשה ע"י עוה"ד יואל פרייליך ממשרד גיסין, במסגרת כתב בוררות, המתנהל בימים אלו בין שתי החברות, בפני השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב.

בני פאוזי שמשום SFS, משווקי XL לשעבר בארץ תובעים 250 מליון שקל מהחברה וזאת לאחר שלטענתם הפכו את מותג XL למותג המוביל בתחומו בתקציבי שיווק וניהול חסרי תקדים החל משנת 2004 ועד סוף דצמבר 2009.

משפחת שמשום טוענת, כי חברת SFS לא רק שעמדה ביעדים אותם הציבה החברה הבינלאומית אלא שעברה את היעדים והפכה למקור הצלחה בינלאומי של המותג, מכירות XL בישראל היוו % 75 מכלל המכירות העולמיות.

"XL פעלה בצורה נבזית וכפוית טובה"

עיקר התביעה הינה בשני סעיפים עקרונים. הסעיף הראשון מתייחס לפיצוי כספי בשל הפרת הסכם וניהול מו"מ להמשך ההסכם בחוסר תום לב, ליבוא ושיווק המשקאות. בסעיף זה נטען כי "חברת XL פעלה בצורה נבזית, כפוית טובה וחסרת תום לב כלפי חברת בני פאוזי שמשום ובמקביל לגיבושו של הנוסח הפורמאלי של המשך הסכם התקשרות עימם, התקשרה החברה עם חברת סידס".

בני פאוזי שמשום טוענים כי לאחר עבודה משותפת במשך שלוש שנים, ניהלו הצדדים מו"מ להארכת משך השת"פ בשלוש שנים נוספות. לטענתם, למרות ההתחייבות בין הצדדים הם הופתעו לגלות כי XL העבירה את הזכיון לשיווק המשקה לידי סידס, ללא סיבות מוצדקות.

בתביעה נטען גם שביטול ההסכם בין הצדדים הסב למשפחת שמשום הפסדים כספיים בגין רכישת מוצרי XL שהיו אמורים להיות משווקים ברשות הפלשתינאית ולא יצאו לפועל.

סעיף עקרוני נוסף הנדון בתביעה, הינו צו מניעה, תחילה זמני ולאחר מכן קבוע המכוון כנגד נסיונות XL לנכס לעצמם את הסימן המסחרי BLU. בתביעה זו טוענים בחברת בני פאוזי שמשום כי לאחר שקבוצת XL ניסתה למנוע מבני פאוזי שמשום לשווק ולהפיץ את מותג משקה האנרגיה החדש BLU בטענה שזה מפר את קניינה הרוחני התברר כי קבוצת XL החליטה לנכס לעצמה את המותג BLU באמצעות הגשת בקשות לרישום סימנים מסחריים המכילית את הכיתובים BLU ו-BLUE.

צו המניעה שהוגש מיועד לכך שחברת XL תחדול לאלתר ו/או תימנע בעתיד מייצור, ייבוא, הפצה, פרסום, שיווק, מכירת, או כל דבר אחר הקשורים למשקאות אנרגיה עם המילה BLU או BLUE. התובעים טוענים כי לכל האורך הדרך מנסים אנשי חברת XL לרכב על המוניטין של BLU ולהתחרות בו באופן בלתי הוגן ובחוסר תום לב קיצוני.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.