אנרגיה שלילית: מפיצי XL לשעבר בארץ מגישים תביעת ענק של 250 מ' שקל נגד החברה
חברת 'בני פאוזי שמשום', יבואני משקה האנרגיה החדש BLU הגישו בימים אלו תביעה לפיצוי כספי וצו מניעה בשל הפרת הסכם יבוא ושיווק מוצרים כנגד קבוצת XL. התביעה הוגשה ע"י עוה"ד יואל פרייליך ממשרד גיסין, במסגרת כתב בוררות, המתנהל בימים אלו בין שתי החברות, בפני השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב.
בני פאוזי שמשום SFS, משווקי XL לשעבר בארץ תובעים 250 מליון שקל מהחברה וזאת לאחר שלטענתם הפכו את מותג XL למותג המוביל בתחומו בתקציבי שיווק וניהול חסרי תקדים החל משנת 2004 ועד סוף דצמבר 2009.
משפחת שמשום טוענת, כי חברת SFS לא רק שעמדה ביעדים אותם הציבה החברה הבינלאומית אלא שעברה את היעדים והפכה למקור הצלחה בינלאומי של המותג, מכירות XL בישראל היוו % 75 מכלל המכירות העולמיות.
"XL פעלה בצורה נבזית וכפוית טובה"
עיקר התביעה הינה בשני סעיפים עקרונים. הסעיף הראשון מתייחס לפיצוי כספי בשל הפרת הסכם וניהול מו"מ להמשך ההסכם בחוסר תום לב, ליבוא ושיווק המשקאות. בסעיף זה נטען כי "חברת XL פעלה בצורה נבזית, כפוית טובה וחסרת תום לב כלפי חברת בני פאוזי שמשום ובמקביל לגיבושו של הנוסח הפורמאלי של המשך הסכם התקשרות עימם, התקשרה החברה עם חברת סידס".
בני פאוזי שמשום טוענים כי לאחר עבודה משותפת במשך שלוש שנים, ניהלו הצדדים מו"מ להארכת משך השת"פ בשלוש שנים נוספות. לטענתם, למרות ההתחייבות בין הצדדים הם הופתעו לגלות כי XL העבירה את הזכיון לשיווק המשקה לידי סידס, ללא סיבות מוצדקות.
בתביעה נטען גם שביטול ההסכם בין הצדדים הסב למשפחת שמשום הפסדים כספיים בגין רכישת מוצרי XL שהיו אמורים להיות משווקים ברשות הפלשתינאית ולא יצאו לפועל.
סעיף עקרוני נוסף הנדון בתביעה, הינו צו מניעה, תחילה זמני ולאחר מכן קבוע המכוון כנגד נסיונות XL לנכס לעצמם את הסימן המסחרי BLU. בתביעה זו טוענים בחברת בני פאוזי שמשום כי לאחר שקבוצת XL ניסתה למנוע מבני פאוזי שמשום לשווק ולהפיץ את מותג משקה האנרגיה החדש BLU בטענה שזה מפר את קניינה הרוחני התברר כי קבוצת XL החליטה לנכס לעצמה את המותג BLU באמצעות הגשת בקשות לרישום סימנים מסחריים המכילית את הכיתובים BLU ו-BLUE.
צו המניעה שהוגש מיועד לכך שחברת XL תחדול לאלתר ו/או תימנע בעתיד מייצור, ייבוא, הפצה, פרסום, שיווק, מכירת, או כל דבר אחר הקשורים למשקאות אנרגיה עם המילה BLU או BLUE. התובעים טוענים כי לכל האורך הדרך מנסים אנשי חברת XL לרכב על המוניטין של BLU ולהתחרות בו באופן בלתי הוגן ובחוסר תום לב קיצוני.

עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
מנגד עמלת קנייה ומכירת קרנות נאמנות תעלה - עוד רפורמה שבסוף לא פתרת עיוותים בשוק ההון ומעלה את הכוח של הבנקים והגופים המוסדיים. הכיוון נכון, אבל למה בכלל להשאיר את עמלות ההפצה? אין ייצור כזה בעולם; למה להשאיר דמי ניהול חשבון ניירות ערך? גם זה נכחד מהעולם
נתחיל מהסוף - רפורמה בעמלות של דמי הניהול בחשון הניירות ערך, עמלות הפצה ועמלת הקנייה ומכירה, לא אמורה להיראות כך. הרפורמה שפורסמה היום היא לעג לרש. הציבור משלם משלם דמי ניהול יקרים על קרנות נאמנות כי קרנות הנאמנות משלמים עמלת הפצה לבנקים. מדובר בעמלה היסטורית שוועדת בכר הטילה על הקרנות כפיצוי לבנקים על אובדן פעילות הקרנות. הבנקים הרוויחו פעמיים - גם מכרו את הקרנות ביוקר וגם מקבלים סכומי עתק מדי שנה כבר 20 שנה. אין עמלות כאלו בעולם, תבטלו אותם. על פי הצוות שסיפק המלצות הן יורדו לעד 0.2%, בעוד שכיום זה עד 0.35%. אבל זה לא נכון, לא חכם, זה סתם ניסיון ללכת בין הטיפות - לא לריב עם זה ולא לריב עם זה. אתם רגולטורים, התפקיד שלכם לריב לטובת הציבור - אין שום הגיון בעמלה הזו. וועדת בכר טעתה, זה נשאר 20 שנה, הגיע הזמן לחסל את זה.
טעות נוספת - דמי ניהול על החשבון. אין עמלה כזו. פעם אגב קראו לה דמי משמרת. כאילו שהבנק שומר על הניירות שלנו מפני גניבה. אין עמלה כזו בברוקרים הפרטיים, אין עמלה כזו גם בבנקים ללקוחות שמתעקשים. זה לא קיים ברוב העולם. הצוות משנה את העמלות משיעור קבוע על סכום התיק למדרגות. שוב חצי עבודה. לחסל את העמלה זה מה שצריך. הרי הרפורמה הזו היא מתנה בשביל הבנקים. הם יודעים שזו עמלה לא רלבנטית והם מנסים להאריך אותה ככל שיוכלו (גם עמלת הפצה), ברגע שיש רפורמה זה נותן להם שקט לשנים רבות. הם מעדיפים להתגמש במחיר ולקבל שקט. הרגולטור צריך לראות רק את טובת הצרכן, וזה לא משתקף מהרפורמה הזו. זה בולט בעמלות קנייה ומכירה על קרנות נאמנות - העלו את העמלה "כפיצוי" על הירידה בעמלות הפצה. מה זה צריך להיות? אם מספקים עמלת קנייה על קרנות נאמנות שאין שום סיבה שתהיה בהן עמלה כזו, זה לא כמו מניה או נייר ערך סחיר, לפחות תורידו לגמרי את עמלת ההפצה.
התחלנו בביקורת, ובכך שזו לא באמת רפורמה, ונמשיך עם הצרכנים-לקוחות, הצוות שנבחר והבנקים. כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.
מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנסה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה
לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש שבו הלקוח מבין כמה עולה לו השירות, יכול
להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם. אבל הוא פספס את המטרה לחלוטין כמו הרבה רפורמות עבר. רפורמה צריכה להביא שינוי אמיתי לצרכן. זאת לא תביא כלום - הצרכן אולי יקבל דמי
ניהול נמוכים יותר- גם לא בטוח כי יצרן הקרן לא בהכרח יוריד דמי ניהול וגם ישלם עמלת קנייה ומכירה.
- בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרכב הצוות המכובד היה אמור לתת פתרון אמיתי לציבור. הכוונה היתה הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון
הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות. בפועל, הוא לא הציג את עמדת הציבור, אלא "נכנע" לבנקים.