הצצה להתפלגות נכסי הציבור בחו"ל: 15% באג"ח, 10% במניות ו-26% בפיקדונות
יתרת ההתחייבויות נטו של המשק הישראלי מול חו"ל הייתה קטנה בסוף ספטמבר בכ-7.5 מיליארדי דולרים לעומת סוף שנת 2007, כאשר רוב הירידה נבעה מירידות המחירים בבורסות בארץ ובעולם בעיקר ברבעון השלישי, כך ע"פ נתוני בנק ישראל.
13% ירידה בתיק ני"ע למסחר בחו"ל
יתרת ההתחייבויות נטו של המשק מול חו"ל הסתכמה בסוף ספטמבר 2008 בכ-8 מיליארדי דולרים, ירידה של 48% לעומת ה-31 בדצמבר 2007. הירידה בהתחייבויות נטו נבעה מגידול של כ-3.8 מיליארדי דולרים בנכסי המשק בחו"ל ומירידה של 3.7 מיליארדים בהתחייבויות המשק לחו"ל שנבעה בעיקר מירידת מחירי ני"ע, כך עולה מנתונים שפורסמו היום על ידי החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל.
יתרת הנכסים של המשק בחו"ל, הסתכמה בסוף ספטמבר 2008, בכ-194 מיליארדי דולרים – גידול של כ-3.8 מיליארדים (2%) לעומת סוף 2007. מקור הגידול מהמשך השקעות ישירות בחו"ל וצבירת רזרבות בנק ישראל, שהתקזזו חלקית עם השפעת ירידת מחירי ני"ע.
יתרת ההשקעות הישירות של הישראלים בחו"ל גדלה מתחילת השנה בכ-4.2 מיליארדי דולרים (9%), זאת בעוד יתרת ההשקעות בתיק ני"ע למסחר קטנה בכ-5.8 מיליארדי דולרים (13%), בעיקר עקב ירידת מחירי ני"ע בחו"ל שגרעה כ-4.8 מיליארדים משווי ההשקעות (הפסד הון מצטבר בשיעור של 11%, בעיקר ברביע השלישי של השנה).
משבר האשראי העולמי שהביא לנפילתם של בנקים זרים רבים גרם לבנקים הישראלים, בהמשך ללחץ של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל להעביר את הפיקדונות בחו"ל לבנק ישראל. כתוצאה מכך, יתרת ההשקעות האחרות – הכוללת בעיקר פיקדונות ואשראים - ירדה בכ-2.2 מיליארדי דולרים (3%). בתוך כך, נציין, כי יתרת הרזרבות של בנק ישראל גדלה ב-7.7 מיליארדים (27%), כחלק ממדיניות הבנק להגדלת רמת יתרות המט"ח שלו (החל ממארס 2008).
מהתפלגות יתרת הנכסים בחו"ל של הסקטור הפרטי לפי מכשירים עולה כי, כרבע מהיתרה (כ-40 מיליארדים) מושקע בפיקדונות בבנקים בחו"ל, הנחשבים בעלי סיכון נמוך יחסית; יתרת ההשקעות מוחזקות בתיק ני"ע למסחר, בהשקעות ישירות, ובאשראי אחר הנחשבים לבעלי סיכון גבוה יותר.
החוב החיצוני נותר על כ-90 מיליארדי דולרים
הירידה במחירי המניות הקטינה מתחילת השנה את יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל בכ-3.7 מיליארדי דולרים (2%) למרות, זרימה של כ-8.3 מיליארדי דולרים, ההשקעות הישירות במשק מחו"ל. יצוין כי מגמת ההשקעות נטו בתיק ני"ע למסחר, במחצית הראשונה של השנה, התחלפה ברביע השלישי במימושים נטו, במניות הישראליות, בהיקף של כ-1.2 מיליארדי דולרים.
בהסתכלות על החוב החיצוני של המשק בסוף ספטמבר 2008, ניתן לראות כי הוא נותר ברמה דומה לזו של סוף 2007 - כ-90 מיליארדי דולרים. עם זאת חל שינוי בהרכב החוב - החוב של המגזר הפרטי הלא-בנקאי גדל בכ- 2.8 מיליארדי דולרים (9%) ומנגד חלה ירידה של כ-2.4 מיליארדים בחוב של המגזר הציבורי. היחס שבין החוב החיצוני לתמ"ג המשיך לרדת עד לרמה של 43% בספטמבר 2008, בעיקר כתוצאה מייסוף השקל.

הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.

כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
מאות בני אדם נחקרו בחשד למעורבות במנגנון שחיתות הענק בהסתדרות, שכללה קבלה של מיליוני שקלים, טיסות יוקרה וארוחות במסעדות פאר; במרכז הסערה עומדים יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי; כעת נחשפת בביזפורטל זהותם של החשודים הנוספים
ישראל עדיין המומה: פרשת "יד לוחצת יד", שכונתה במשטרה "אחת מפרשות השחיתות הציבורית הגדולות בתולדות המדינה", חושפת, על פי החשד, מנגנון שיטתי של שוחד, טובות הנאה ומינויים פוליטיים, שהפך את ההסתדרות - עמוד התווך של 800 אלף עובדים בישראל - למכונה משומנת של אינטרסים אישיים. תוך שבועיים נחקרו מאות בני אדם, 35 מהם חשודים מרכזיים. החקירה שנערכה בסתר במשך כשנתיים והתפוצצה בתחילת חודש נובמבר 2025, חשפה לטענת המשטרה העברות של מיליוני שקלים במזומן, טיסות יוקרה, ארוחות פאר במסעדות ועבודות בנייה פרטיות - בתמורה לחוזי ביטוח ענקיים וקידום מקורבים. במרכז הפרשה: יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, סוכן הביטוח עזרא גבאי ובכירים בעיריות, ברכבת ישראל, באל על ובקק"ל. ביזפורטל מגיש את התמונה המלאה: מי הם 35 החשודים? מה הרקע שלהם? מה מייחסים להם על פי החשד, ואיך הפרשה הזו עלולה לטלטל את הכלכלה הישראלית?
עד כה החקירה כבר מסתעפת ל-13 תתי-פרשיות. המשטרה טוענת כי מדובר ב"ריקבון עד לשד עצמותיו של המגזר הציבורי". הטרגדיה האנושית לא נעדרת: התאבדותו של קבלן עד מדינה שפיקח על עבודות בבית בר-דוד הוסיפה כאב עמוק לדרמה הפוליטית. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דורש להוציא את נציגי הוועדים ממכרזים, ח"כ יואב סגלוביץ' קורא ל"שיח מוסרי חדש", והשווקים מחכים בדריכות: האם ההסתדרות תצא מחוזקת או תיכנס למשבר שיפגע בהסכמים קיבוציים וביציבות התעסוקתית?
כך הכול התחיל: "תן וקח" שהפך למכונה משומנת
ההסתדרות תמיד הייתה זירה של כוח. תחת ארנון בר-דוד, שכיהן מאז 2019, היא אכן צמחה - הסכמים קיבוציים גדולים, תמיכה בעצמאים ויוזמות חברתיות יצאו לפועל, אך מאחורי הקלעים פעל לטענת המשטרה מנגנון פשוט ויעיל: סוכן הביטוח עזרא גבאי, פעיל ליכוד ותיק, סיפק טובות הנאה לבכירים, ובתמורה קיבל חוזי ביטוח ענקיים לפנסיה, בריאות ושיניים של אלפי עובדים, לרוב ללא מכרז תקין. הרשת השתרעה, על פי החשד, מעיריות כמו קריית גת (שסיפקה את מספר החשודים הגדול ביותר) וראש העין, דרך רכבת ישראל ואל-על, ועד קק"ל, בנק יהב והאוניברסיטה העברית.
החשודים המרכזיים - הפרופילים ששינו את פני ההסתדרות, על פי החשד:
- נידונה למוות ותינצל ברגע האחרון - הסיפור על הטייקונית הוויטנאימית שהואשמה בגניבה של 12 מיליארד דולר
- ראש המל"ל צחי הנגבי נחקר בחשד לקבלת שוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארנון בר-דוד, 68, יו"ר ההסתדרות
האיש שהפך את ההסתדרות לכוח כלכלי ופוליטי עצום. יליד תל אביב, מפקד פלוגה בשריון במיל', התחיל כמנהל מחלקה בעיריית תל אביב, הקים את הסתדרות המעו"ף והגיע לראשות ההסתדרות ב-2019. ב-2022 נבחר מחדש וזכה ל-78% תמיכה. הוא נשוי להילה, אב לשישה וסב לשבעה, החקירה חושפת כי הודה בקלטת שקיבל 30 אלף ש"ח במזומן מגבאי כ"הלוואה", לצד טיסות ואכילה במסעדות יוקרה, בתמורה להעברת אלפי עובדים לסוכנות של גבאי, על פי החשד. הוא שוחרר למעצר בית של 30 יום, לצד הרחקה מוחלטת מבניין ההסתדרות וערבויות של מאות אלפי שקלים. מקורבים אומרים: "זה סוף עידן".
הילה קניסטר בר-דוד, 55, רעיית היו"ר
