הצצה להתפלגות נכסי הציבור בחו"ל: 15% באג"ח, 10% במניות ו-26% בפיקדונות
יתרת ההתחייבויות נטו של המשק הישראלי מול חו"ל הייתה קטנה בסוף ספטמבר בכ-7.5 מיליארדי דולרים לעומת סוף שנת 2007, כאשר רוב הירידה נבעה מירידות המחירים בבורסות בארץ ובעולם בעיקר ברבעון השלישי, כך ע"פ נתוני בנק ישראל.
13% ירידה בתיק ני"ע למסחר בחו"ל
יתרת ההתחייבויות נטו של המשק מול חו"ל הסתכמה בסוף ספטמבר 2008 בכ-8 מיליארדי דולרים, ירידה של 48% לעומת ה-31 בדצמבר 2007. הירידה בהתחייבויות נטו נבעה מגידול של כ-3.8 מיליארדי דולרים בנכסי המשק בחו"ל ומירידה של 3.7 מיליארדים בהתחייבויות המשק לחו"ל שנבעה בעיקר מירידת מחירי ני"ע, כך עולה מנתונים שפורסמו היום על ידי החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל.
יתרת הנכסים של המשק בחו"ל, הסתכמה בסוף ספטמבר 2008, בכ-194 מיליארדי דולרים – גידול של כ-3.8 מיליארדים (2%) לעומת סוף 2007. מקור הגידול מהמשך השקעות ישירות בחו"ל וצבירת רזרבות בנק ישראל, שהתקזזו חלקית עם השפעת ירידת מחירי ני"ע.
יתרת ההשקעות הישירות של הישראלים בחו"ל גדלה מתחילת השנה בכ-4.2 מיליארדי דולרים (9%), זאת בעוד יתרת ההשקעות בתיק ני"ע למסחר קטנה בכ-5.8 מיליארדי דולרים (13%), בעיקר עקב ירידת מחירי ני"ע בחו"ל שגרעה כ-4.8 מיליארדים משווי ההשקעות (הפסד הון מצטבר בשיעור של 11%, בעיקר ברביע השלישי של השנה).
משבר האשראי העולמי שהביא לנפילתם של בנקים זרים רבים גרם לבנקים הישראלים, בהמשך ללחץ של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל להעביר את הפיקדונות בחו"ל לבנק ישראל. כתוצאה מכך, יתרת ההשקעות האחרות – הכוללת בעיקר פיקדונות ואשראים - ירדה בכ-2.2 מיליארדי דולרים (3%). בתוך כך, נציין, כי יתרת הרזרבות של בנק ישראל גדלה ב-7.7 מיליארדים (27%), כחלק ממדיניות הבנק להגדלת רמת יתרות המט"ח שלו (החל ממארס 2008).
מהתפלגות יתרת הנכסים בחו"ל של הסקטור הפרטי לפי מכשירים עולה כי, כרבע מהיתרה (כ-40 מיליארדים) מושקע בפיקדונות בבנקים בחו"ל, הנחשבים בעלי סיכון נמוך יחסית; יתרת ההשקעות מוחזקות בתיק ני"ע למסחר, בהשקעות ישירות, ובאשראי אחר הנחשבים לבעלי סיכון גבוה יותר.
החוב החיצוני נותר על כ-90 מיליארדי דולרים
הירידה במחירי המניות הקטינה מתחילת השנה את יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל בכ-3.7 מיליארדי דולרים (2%) למרות, זרימה של כ-8.3 מיליארדי דולרים, ההשקעות הישירות במשק מחו"ל. יצוין כי מגמת ההשקעות נטו בתיק ני"ע למסחר, במחצית הראשונה של השנה, התחלפה ברביע השלישי במימושים נטו, במניות הישראליות, בהיקף של כ-1.2 מיליארדי דולרים.
בהסתכלות על החוב החיצוני של המשק בסוף ספטמבר 2008, ניתן לראות כי הוא נותר ברמה דומה לזו של סוף 2007 - כ-90 מיליארדי דולרים. עם זאת חל שינוי בהרכב החוב - החוב של המגזר הפרטי הלא-בנקאי גדל בכ- 2.8 מיליארדי דולרים (9%) ומנגד חלה ירידה של כ-2.4 מיליארדים בחוב של המגזר הציבורי. היחס שבין החוב החיצוני לתמ"ג המשיך לרדת עד לרמה של 43% בספטמבר 2008, בעיקר כתוצאה מייסוף השקל.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה
אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן
אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים.
השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.
מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול
טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.
גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.
- כששמיים נסגרים: מתי מגיע פיצוי על ביטול טיסה?
- טסים לחגים? המדינות שכדאי לכם להמנע מהן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.