הצצה להתפלגות נכסי הציבור בחו"ל: 15% באג"ח, 10% במניות ו-26% בפיקדונות
יתרת ההתחייבויות נטו של המשק הישראלי מול חו"ל הייתה קטנה בסוף ספטמבר בכ-7.5 מיליארדי דולרים לעומת סוף שנת 2007, כאשר רוב הירידה נבעה מירידות המחירים בבורסות בארץ ובעולם בעיקר ברבעון השלישי, כך ע"פ נתוני בנק ישראל.
13% ירידה בתיק ני"ע למסחר בחו"ל
יתרת ההתחייבויות נטו של המשק מול חו"ל הסתכמה בסוף ספטמבר 2008 בכ-8 מיליארדי דולרים, ירידה של 48% לעומת ה-31 בדצמבר 2007. הירידה בהתחייבויות נטו נבעה מגידול של כ-3.8 מיליארדי דולרים בנכסי המשק בחו"ל ומירידה של 3.7 מיליארדים בהתחייבויות המשק לחו"ל שנבעה בעיקר מירידת מחירי ני"ע, כך עולה מנתונים שפורסמו היום על ידי החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל.
יתרת הנכסים של המשק בחו"ל, הסתכמה בסוף ספטמבר 2008, בכ-194 מיליארדי דולרים – גידול של כ-3.8 מיליארדים (2%) לעומת סוף 2007. מקור הגידול מהמשך השקעות ישירות בחו"ל וצבירת רזרבות בנק ישראל, שהתקזזו חלקית עם השפעת ירידת מחירי ני"ע.
יתרת ההשקעות הישירות של הישראלים בחו"ל גדלה מתחילת השנה בכ-4.2 מיליארדי דולרים (9%), זאת בעוד יתרת ההשקעות בתיק ני"ע למסחר קטנה בכ-5.8 מיליארדי דולרים (13%), בעיקר עקב ירידת מחירי ני"ע בחו"ל שגרעה כ-4.8 מיליארדים משווי ההשקעות (הפסד הון מצטבר בשיעור של 11%, בעיקר ברביע השלישי של השנה).
משבר האשראי העולמי שהביא לנפילתם של בנקים זרים רבים גרם לבנקים הישראלים, בהמשך ללחץ של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל להעביר את הפיקדונות בחו"ל לבנק ישראל. כתוצאה מכך, יתרת ההשקעות האחרות – הכוללת בעיקר פיקדונות ואשראים - ירדה בכ-2.2 מיליארדי דולרים (3%). בתוך כך, נציין, כי יתרת הרזרבות של בנק ישראל גדלה ב-7.7 מיליארדים (27%), כחלק ממדיניות הבנק להגדלת רמת יתרות המט"ח שלו (החל ממארס 2008).
מהתפלגות יתרת הנכסים בחו"ל של הסקטור הפרטי לפי מכשירים עולה כי, כרבע מהיתרה (כ-40 מיליארדים) מושקע בפיקדונות בבנקים בחו"ל, הנחשבים בעלי סיכון נמוך יחסית; יתרת ההשקעות מוחזקות בתיק ני"ע למסחר, בהשקעות ישירות, ובאשראי אחר הנחשבים לבעלי סיכון גבוה יותר.
החוב החיצוני נותר על כ-90 מיליארדי דולרים
הירידה במחירי המניות הקטינה מתחילת השנה את יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל בכ-3.7 מיליארדי דולרים (2%) למרות, זרימה של כ-8.3 מיליארדי דולרים, ההשקעות הישירות במשק מחו"ל. יצוין כי מגמת ההשקעות נטו בתיק ני"ע למסחר, במחצית הראשונה של השנה, התחלפה ברביע השלישי במימושים נטו, במניות הישראליות, בהיקף של כ-1.2 מיליארדי דולרים.
בהסתכלות על החוב החיצוני של המשק בסוף ספטמבר 2008, ניתן לראות כי הוא נותר ברמה דומה לזו של סוף 2007 - כ-90 מיליארדי דולרים. עם זאת חל שינוי בהרכב החוב - החוב של המגזר הפרטי הלא-בנקאי גדל בכ- 2.8 מיליארדי דולרים (9%) ומנגד חלה ירידה של כ-2.4 מיליארדים בחוב של המגזר הציבורי. היחס שבין החוב החיצוני לתמ"ג המשיך לרדת עד לרמה של 43% בספטמבר 2008, בעיקר כתוצאה מייסוף השקל.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.
המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח
לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
