הצצה להתפלגות נכסי הציבור בחו"ל: 15% באג"ח, 10% במניות ו-26% בפיקדונות
יתרת ההתחייבויות נטו של המשק הישראלי מול חו"ל הייתה קטנה בסוף ספטמבר בכ-7.5 מיליארדי דולרים לעומת סוף שנת 2007, כאשר רוב הירידה נבעה מירידות המחירים בבורסות בארץ ובעולם בעיקר ברבעון השלישי, כך ע"פ נתוני בנק ישראל.
13% ירידה בתיק ני"ע למסחר בחו"ל
יתרת ההתחייבויות נטו של המשק מול חו"ל הסתכמה בסוף ספטמבר 2008 בכ-8 מיליארדי דולרים, ירידה של 48% לעומת ה-31 בדצמבר 2007. הירידה בהתחייבויות נטו נבעה מגידול של כ-3.8 מיליארדי דולרים בנכסי המשק בחו"ל ומירידה של 3.7 מיליארדים בהתחייבויות המשק לחו"ל שנבעה בעיקר מירידת מחירי ני"ע, כך עולה מנתונים שפורסמו היום על ידי החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל.
יתרת הנכסים של המשק בחו"ל, הסתכמה בסוף ספטמבר 2008, בכ-194 מיליארדי דולרים – גידול של כ-3.8 מיליארדים (2%) לעומת סוף 2007. מקור הגידול מהמשך השקעות ישירות בחו"ל וצבירת רזרבות בנק ישראל, שהתקזזו חלקית עם השפעת ירידת מחירי ני"ע.
יתרת ההשקעות הישירות של הישראלים בחו"ל גדלה מתחילת השנה בכ-4.2 מיליארדי דולרים (9%), זאת בעוד יתרת ההשקעות בתיק ני"ע למסחר קטנה בכ-5.8 מיליארדי דולרים (13%), בעיקר עקב ירידת מחירי ני"ע בחו"ל שגרעה כ-4.8 מיליארדים משווי ההשקעות (הפסד הון מצטבר בשיעור של 11%, בעיקר ברביע השלישי של השנה).
משבר האשראי העולמי שהביא לנפילתם של בנקים זרים רבים גרם לבנקים הישראלים, בהמשך ללחץ של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל להעביר את הפיקדונות בחו"ל לבנק ישראל. כתוצאה מכך, יתרת ההשקעות האחרות – הכוללת בעיקר פיקדונות ואשראים - ירדה בכ-2.2 מיליארדי דולרים (3%). בתוך כך, נציין, כי יתרת הרזרבות של בנק ישראל גדלה ב-7.7 מיליארדים (27%), כחלק ממדיניות הבנק להגדלת רמת יתרות המט"ח שלו (החל ממארס 2008).
מהתפלגות יתרת הנכסים בחו"ל של הסקטור הפרטי לפי מכשירים עולה כי, כרבע מהיתרה (כ-40 מיליארדים) מושקע בפיקדונות בבנקים בחו"ל, הנחשבים בעלי סיכון נמוך יחסית; יתרת ההשקעות מוחזקות בתיק ני"ע למסחר, בהשקעות ישירות, ובאשראי אחר הנחשבים לבעלי סיכון גבוה יותר.
החוב החיצוני נותר על כ-90 מיליארדי דולרים
הירידה במחירי המניות הקטינה מתחילת השנה את יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל בכ-3.7 מיליארדי דולרים (2%) למרות, זרימה של כ-8.3 מיליארדי דולרים, ההשקעות הישירות במשק מחו"ל. יצוין כי מגמת ההשקעות נטו בתיק ני"ע למסחר, במחצית הראשונה של השנה, התחלפה ברביע השלישי במימושים נטו, במניות הישראליות, בהיקף של כ-1.2 מיליארדי דולרים.
בהסתכלות על החוב החיצוני של המשק בסוף ספטמבר 2008, ניתן לראות כי הוא נותר ברמה דומה לזו של סוף 2007 - כ-90 מיליארדי דולרים. עם זאת חל שינוי בהרכב החוב - החוב של המגזר הפרטי הלא-בנקאי גדל בכ- 2.8 מיליארדי דולרים (9%) ומנגד חלה ירידה של כ-2.4 מיליארדים בחוב של המגזר הציבורי. היחס שבין החוב החיצוני לתמ"ג המשיך לרדת עד לרמה של 43% בספטמבר 2008, בעיקר כתוצאה מייסוף השקל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
