הצצה להתפלגות נכסי הציבור בחו"ל: 15% באג"ח, 10% במניות ו-26% בפיקדונות

בנק ישראל פרסם נתונים לגבי הנכסים וההתחייבויות של המשק מול חו"ל עבור חודש ספטמבר מהם עולה, כי ירידות השערים החדות בבורסות הביאו להפחתה של יתרת ההתחייבויות של המשק הישראלי
אריאל אטיאס |

יתרת ההתחייבויות נטו של המשק הישראלי מול חו"ל הייתה קטנה בסוף ספטמבר בכ-7.5 מיליארדי דולרים לעומת סוף שנת 2007, כאשר רוב הירידה נבעה מירידות המחירים בבורסות בארץ ובעולם בעיקר ברבעון השלישי, כך ע"פ נתוני בנק ישראל.

13% ירידה בתיק ני"ע למסחר בחו"ל

יתרת ההתחייבויות נטו של המשק מול חו"ל הסתכמה בסוף ספטמבר 2008 בכ-8 מיליארדי דולרים, ירידה של 48% לעומת ה-31 בדצמבר 2007. הירידה בהתחייבויות נטו נבעה מגידול של כ-3.8 מיליארדי דולרים בנכסי המשק בחו"ל ומירידה של 3.7 מיליארדים בהתחייבויות המשק לחו"ל שנבעה בעיקר מירידת מחירי ני"ע, כך עולה מנתונים שפורסמו היום על ידי החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל.

יתרת הנכסים של המשק בחו"ל, הסתכמה בסוף ספטמבר 2008, בכ-194 מיליארדי דולרים – גידול של כ-3.8 מיליארדים (2%) לעומת סוף 2007. מקור הגידול מהמשך השקעות ישירות בחו"ל וצבירת רזרבות בנק ישראל, שהתקזזו חלקית עם השפעת ירידת מחירי ני"ע.

יתרת ההשקעות הישירות של הישראלים בחו"ל גדלה מתחילת השנה בכ-4.2 מיליארדי דולרים (9%), זאת בעוד יתרת ההשקעות בתיק ני"ע למסחר קטנה בכ-5.8 מיליארדי דולרים (13%), בעיקר עקב ירידת מחירי ני"ע בחו"ל שגרעה כ-4.8 מיליארדים משווי ההשקעות (הפסד הון מצטבר בשיעור של 11%, בעיקר ברביע השלישי של השנה).

משבר האשראי העולמי שהביא לנפילתם של בנקים זרים רבים גרם לבנקים הישראלים, בהמשך ללחץ של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל להעביר את הפיקדונות בחו"ל לבנק ישראל. כתוצאה מכך, יתרת ההשקעות האחרות – הכוללת בעיקר פיקדונות ואשראים - ירדה בכ-2.2 מיליארדי דולרים (3%). בתוך כך, נציין, כי יתרת הרזרבות של בנק ישראל גדלה ב-7.7 מיליארדים (27%), כחלק ממדיניות הבנק להגדלת רמת יתרות המט"ח שלו (החל ממארס 2008).

מהתפלגות יתרת הנכסים בחו"ל של הסקטור הפרטי לפי מכשירים עולה כי, כרבע מהיתרה (כ-40 מיליארדים) מושקע בפיקדונות בבנקים בחו"ל, הנחשבים בעלי סיכון נמוך יחסית; יתרת ההשקעות מוחזקות בתיק ני"ע למסחר, בהשקעות ישירות, ובאשראי אחר הנחשבים לבעלי סיכון גבוה יותר.

החוב החיצוני נותר על כ-90 מיליארדי דולרים

הירידה במחירי המניות הקטינה מתחילת השנה את יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל בכ-3.7 מיליארדי דולרים (2%) למרות, זרימה של כ-8.3 מיליארדי דולרים, ההשקעות הישירות במשק מחו"ל. יצוין כי מגמת ההשקעות נטו בתיק ני"ע למסחר, במחצית הראשונה של השנה, התחלפה ברביע השלישי במימושים נטו, במניות הישראליות, בהיקף של כ-1.2 מיליארדי דולרים.

בהסתכלות על החוב החיצוני של המשק בסוף ספטמבר 2008, ניתן לראות כי הוא נותר ברמה דומה לזו של סוף 2007 - כ-90 מיליארדי דולרים. עם זאת חל שינוי בהרכב החוב - החוב של המגזר הפרטי הלא-בנקאי גדל בכ- 2.8 מיליארדי דולרים (9%) ומנגד חלה ירידה של כ-2.4 מיליארדים בחוב של המגזר הציבורי. היחס שבין החוב החיצוני לתמ"ג המשיך לרדת עד לרמה של 43% בספטמבר 2008, בעיקר כתוצאה מייסוף השקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


דגל ישראל עצמאות
צילום: Istock

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים

אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל


הדס ברטל |

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.


עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.


תינוק במחלקת ילודים, קרדיט: גרוק
תינוק במחלקת ילודים - קרדיט: גרוק


יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים

ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.