הצצה להתפלגות נכסי הציבור בחו"ל: 15% באג"ח, 10% במניות ו-26% בפיקדונות
יתרת ההתחייבויות נטו של המשק הישראלי מול חו"ל הייתה קטנה בסוף ספטמבר בכ-7.5 מיליארדי דולרים לעומת סוף שנת 2007, כאשר רוב הירידה נבעה מירידות המחירים בבורסות בארץ ובעולם בעיקר ברבעון השלישי, כך ע"פ נתוני בנק ישראל.
13% ירידה בתיק ני"ע למסחר בחו"ל
יתרת ההתחייבויות נטו של המשק מול חו"ל הסתכמה בסוף ספטמבר 2008 בכ-8 מיליארדי דולרים, ירידה של 48% לעומת ה-31 בדצמבר 2007. הירידה בהתחייבויות נטו נבעה מגידול של כ-3.8 מיליארדי דולרים בנכסי המשק בחו"ל ומירידה של 3.7 מיליארדים בהתחייבויות המשק לחו"ל שנבעה בעיקר מירידת מחירי ני"ע, כך עולה מנתונים שפורסמו היום על ידי החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל.
יתרת הנכסים של המשק בחו"ל, הסתכמה בסוף ספטמבר 2008, בכ-194 מיליארדי דולרים – גידול של כ-3.8 מיליארדים (2%) לעומת סוף 2007. מקור הגידול מהמשך השקעות ישירות בחו"ל וצבירת רזרבות בנק ישראל, שהתקזזו חלקית עם השפעת ירידת מחירי ני"ע.
יתרת ההשקעות הישירות של הישראלים בחו"ל גדלה מתחילת השנה בכ-4.2 מיליארדי דולרים (9%), זאת בעוד יתרת ההשקעות בתיק ני"ע למסחר קטנה בכ-5.8 מיליארדי דולרים (13%), בעיקר עקב ירידת מחירי ני"ע בחו"ל שגרעה כ-4.8 מיליארדים משווי ההשקעות (הפסד הון מצטבר בשיעור של 11%, בעיקר ברביע השלישי של השנה).
משבר האשראי העולמי שהביא לנפילתם של בנקים זרים רבים גרם לבנקים הישראלים, בהמשך ללחץ של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל להעביר את הפיקדונות בחו"ל לבנק ישראל. כתוצאה מכך, יתרת ההשקעות האחרות – הכוללת בעיקר פיקדונות ואשראים - ירדה בכ-2.2 מיליארדי דולרים (3%). בתוך כך, נציין, כי יתרת הרזרבות של בנק ישראל גדלה ב-7.7 מיליארדים (27%), כחלק ממדיניות הבנק להגדלת רמת יתרות המט"ח שלו (החל ממארס 2008).
מהתפלגות יתרת הנכסים בחו"ל של הסקטור הפרטי לפי מכשירים עולה כי, כרבע מהיתרה (כ-40 מיליארדים) מושקע בפיקדונות בבנקים בחו"ל, הנחשבים בעלי סיכון נמוך יחסית; יתרת ההשקעות מוחזקות בתיק ני"ע למסחר, בהשקעות ישירות, ובאשראי אחר הנחשבים לבעלי סיכון גבוה יותר.
החוב החיצוני נותר על כ-90 מיליארדי דולרים
הירידה במחירי המניות הקטינה מתחילת השנה את יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל בכ-3.7 מיליארדי דולרים (2%) למרות, זרימה של כ-8.3 מיליארדי דולרים, ההשקעות הישירות במשק מחו"ל. יצוין כי מגמת ההשקעות נטו בתיק ני"ע למסחר, במחצית הראשונה של השנה, התחלפה ברביע השלישי במימושים נטו, במניות הישראליות, בהיקף של כ-1.2 מיליארדי דולרים.
בהסתכלות על החוב החיצוני של המשק בסוף ספטמבר 2008, ניתן לראות כי הוא נותר ברמה דומה לזו של סוף 2007 - כ-90 מיליארדי דולרים. עם זאת חל שינוי בהרכב החוב - החוב של המגזר הפרטי הלא-בנקאי גדל בכ- 2.8 מיליארדי דולרים (9%) ומנגד חלה ירידה של כ-2.4 מיליארדים בחוב של המגזר הציבורי. היחס שבין החוב החיצוני לתמ"ג המשיך לרדת עד לרמה של 43% בספטמבר 2008, בעיקר כתוצאה מייסוף השקל.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
