גם הבנק הבינלאומי מציג תוצאות גרועות: ירידה של 74.4% ברווח ל-55 מיליון שקל ברבעון

ברבר-צדיק: "השפעות המשבר העולמי מתעצמות וניכרות הן בירידת ערך תיק הנוסטרו והן בהפסדי היעודה לפיצויים"
קובי ישעיהו |

הבנקים הגדולים ממשיכים לפרסם דוחות גרועים לרבעון השלישי, שמאותתים ככל הנראה על ההרעה הצפויה בתוצאותיהם גם ברבעונים הקרובים. הבנק הבינלאומי, שבשליטת צדיק בינו, דיווח הבוקר כי ברבעון השלישי של השנה הסתכם הרווח הנקי ב-55 מיליון שקל, ירידה של 74.4% יחסית לרבעון המקביל אשתקד ושל 43.2% יחסית לרבעון השני של 2008.

ברבעון השלישי הסתכם הרווח מפעולות מימון בסך של 547 מיליון שקל, ירידה של 6.0% בהשוואה לתקפה המקבילה אשתקד. בניטרול מסד - ירידה של 12.4%. בניטרול ההשפעות גורמים שאינם קשורים בפעילות עסקית שוטפת או שקשורים בהיבטים חשבונאיים ובניטרול מסד היה הרווח מפעולות מימון ברבעון השלישי מסתכם ב-515 מיליון שקל, בהשוואה ל-500 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 3.1%.

ברבעון השלישי הסתכמה ההפרשה לחובות מסופקים ב-83 מיליון שקל, גידול של 76.6% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד. שיעור ההפרשה לחובות מסופקים לסך האשראי לציבור ברבעון עמד על 0.52%.

הרווח הנקי של הבנק הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 ב-241 מיליון שקל, ירידה של 52.7% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד.

התשואה נטו על ההון הגיעה בתשעת החודשים הראשונים של השנה ל- 5.8% (בחישוב שנתי), בהשוואה ל-13.9% בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי של השנה הגיעה התשואה ל- 4.0% (בחישוב שנתי).

יחס הלימות ההון עמד ב-30 בספטמבר 2008 על שיעור של 11.4% בדומה ל-31 בדצמבר 2007.

הירידה ברווח הנקי של הבנק בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 נבעה בעיקר מפגיעה בתיק הנוסטרו - הפרשה לירידת ערך בתיק ניירות ערך בעיקר במטבע חוץ, שבוצעה כתוצאה מהמשבר בשווקים הפיננסים - 94 מיליון שקל (מתוכה 65 מיליון שקל ברבעון השלישי).

בנוסף, השפעת הפער בין מדידת התוצאות במכשירים פיננסים נגזרים על בסיס שווי הוגן לעומת מדידת התוצאות בפעילות הפיננסית המאזנית על בסיס צבירה - הפסד של 12 מיליון שקל, בהשוואה לרווח בסך של כ-1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. (ברבעון השלישי רווח של 37 מיליון שקל).

ביטול חוק התיאומים בשל אינפלציה ותיקונים שבוצעו בחוק מס ערך מוסף, גרם לתוספת בהפרשה למסים על הרווח מפעולות רגילות וקיטון ברווח הנקי בסך 70 מיליון שקל.

השפעת הגידול בהוצאות התפעוליות (בנטרול השפעת מסד והפסדי היעודה לפיצויים), בהיקף של 71 מיליון שקל שבעיקרו נובע מהתרחבות עסקי הבנק והשפעת הוצאות רגולציה.

הרווח הנקי, ללא ההשפעות המפורטות בשלושת הסעיפים הראשונים לעיל שאינם קשורים בפעילות עסקית שוטפת ו/או שהושפעו מהמשבר בשווקים, הסתכם ב-370 מיליון שקל.

סמדר ברבר-צדיק מנכ"ל הבנק הבינלאומי אמרה: "ברבעון השלישי מתעצמות השפעות המשבר העולמי הניכרות הן בירידת ערך תיק הנוסטרו והן בהפסדי היעודה לפיצויים. בנוסף נמשכת השפעת ירידת שער הדולר. זה, ביחד עם ההוצאות הנובעות בעיקרן מהשפעות צמיחת הקבוצה המאפיינות את הבנק הבינלאומי, מביא לירידה ברווח הנקי. עם זאת בניתוח התוצאות ניתן בהחלט לראות כי הפעילות הבנקאית ממשיכה לצמוח ומשפיעה בחיוב על ההכנסות".

הרווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב-1,542 מיליון שקל, ירידה של 1.9% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בניטרול מסד, שתוצאות הפעילות שלו אוחדו ברבעון השני, נרשמה ירידה של 6.4%. הירידה נובעת בעיקר מהפרשות לירידת תיק ניירות הערך בסך 134 מיליון שקל ומהשפעת ירידת שער הדולר.

ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 ב-100 מיליון שקל, גידול בשיעור של 1% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בניטרול השפעת האיחוד עם מסד - ירידה בשיעור של 7.6%. שיעור ההפרשה לחובות מסופקים לסך האשראי לציבור עמד בתשעת החודשים הראשונים של 2008 על שיעור של 0.21% על בסיס שנתי, לעומת שיעור של 0.24% בתקופה המקבילה אשתקד ו-0.32% בשנת 2007 כולה.

סך האשראי הבעייתי הסתכם בכ-3.43 מיליארד שקל, גידול של 11.3% יחסית לסוף 2007 וגידול של 2.2% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד. בניטרול מסד - גידול של 9.2% ו-0.2% בהתאמה. בסך האשראי ללווים שאינם נושאים הכנסה חלה ירידה של 13.9% יחסית לסוף 2007 ושל 27% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד והוא הסתכם ב- 570 מיליון שקל.

ההכנסות התפעוליות והאחרות הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 ב-977 מיליון שקל, ירידה של 4.3% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד. בניטרול מסד - ירידה של 8.5%.

ברבעון השלישי של השנה הסתכמו ההכנסות התפעוליות והאחרות ב-341 מיליון שקל, גידול של 5.2%. בניטרול מסד - ירידה של 1.4%. הירידה נובעת בעיקר מירידה של 27 מיליון שקל בהכנסות דמי ניהול קופות גמל עקב מכירתן אשתקד, מירידה בהכנסות מדיבידנד שהתקבל בעיקר מבזק וסלקום אשתקד (סה"כ 60 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד לעומת 25 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2008) , מירידה ברווחי היעודה לפיצויים (7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד כאשר בתשעת החודשים הראשונים של 2008 לא נכללו הכנסות כאמור).

בנוסף, נרשמה הפרשה לירידת ערך בגין השקעה בקרנות גידור בסך של 16 מיליון שקל ומהשפעות שליליות של ירידת שער הדולר על ההכנסות מעמלות תפעוליות. ירידה זו קוזזה בחלקה בגידול בעמלות התפעוליות בסך של 56 מיליון שקל, שנובע בעיקר מגידול בהכנסות מפעילות בניירות ערך ומגידול פעילות לקוחות הבנק.

ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 בכ-1.95 מיליארד שקל, גידול בשיעור של 14.6% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד. בניטרול מסד - גידול בשיעור של 8.8%. ברבעון השלישי הסתכמו ההוצאות התפעוליות והאחרות ב-683 מיליון שקל, גידול בשיעור של 17.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בניטרול מסד - גידול בשיעור של 9.9%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: