גם הבנק הבינלאומי מציג תוצאות גרועות: ירידה של 74.4% ברווח ל-55 מיליון שקל ברבעון
הבנקים הגדולים ממשיכים לפרסם דוחות גרועים לרבעון השלישי, שמאותתים ככל הנראה על ההרעה הצפויה בתוצאותיהם גם ברבעונים הקרובים. הבנק הבינלאומי, שבשליטת צדיק בינו, דיווח הבוקר כי ברבעון השלישי של השנה הסתכם הרווח הנקי ב-55 מיליון שקל, ירידה של 74.4% יחסית לרבעון המקביל אשתקד ושל 43.2% יחסית לרבעון השני של 2008.
ברבעון השלישי הסתכם הרווח מפעולות מימון בסך של 547 מיליון שקל, ירידה של 6.0% בהשוואה לתקפה המקבילה אשתקד. בניטרול מסד - ירידה של 12.4%. בניטרול ההשפעות גורמים שאינם קשורים בפעילות עסקית שוטפת או שקשורים בהיבטים חשבונאיים ובניטרול מסד היה הרווח מפעולות מימון ברבעון השלישי מסתכם ב-515 מיליון שקל, בהשוואה ל-500 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 3.1%.
ברבעון השלישי הסתכמה ההפרשה לחובות מסופקים ב-83 מיליון שקל, גידול של 76.6% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד. שיעור ההפרשה לחובות מסופקים לסך האשראי לציבור ברבעון עמד על 0.52%.
הרווח הנקי של הבנק הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 ב-241 מיליון שקל, ירידה של 52.7% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד.
התשואה נטו על ההון הגיעה בתשעת החודשים הראשונים של השנה ל- 5.8% (בחישוב שנתי), בהשוואה ל-13.9% בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי של השנה הגיעה התשואה ל- 4.0% (בחישוב שנתי).
יחס הלימות ההון עמד ב-30 בספטמבר 2008 על שיעור של 11.4% בדומה ל-31 בדצמבר 2007.
הירידה ברווח הנקי של הבנק בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 נבעה בעיקר מפגיעה בתיק הנוסטרו - הפרשה לירידת ערך בתיק ניירות ערך בעיקר במטבע חוץ, שבוצעה כתוצאה מהמשבר בשווקים הפיננסים - 94 מיליון שקל (מתוכה 65 מיליון שקל ברבעון השלישי).
בנוסף, השפעת הפער בין מדידת התוצאות במכשירים פיננסים נגזרים על בסיס שווי הוגן לעומת מדידת התוצאות בפעילות הפיננסית המאזנית על בסיס צבירה - הפסד של 12 מיליון שקל, בהשוואה לרווח בסך של כ-1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. (ברבעון השלישי רווח של 37 מיליון שקל).
ביטול חוק התיאומים בשל אינפלציה ותיקונים שבוצעו בחוק מס ערך מוסף, גרם לתוספת בהפרשה למסים על הרווח מפעולות רגילות וקיטון ברווח הנקי בסך 70 מיליון שקל.
השפעת הגידול בהוצאות התפעוליות (בנטרול השפעת מסד והפסדי היעודה לפיצויים), בהיקף של 71 מיליון שקל שבעיקרו נובע מהתרחבות עסקי הבנק והשפעת הוצאות רגולציה.
הרווח הנקי, ללא ההשפעות המפורטות בשלושת הסעיפים הראשונים לעיל שאינם קשורים בפעילות עסקית שוטפת ו/או שהושפעו מהמשבר בשווקים, הסתכם ב-370 מיליון שקל.
סמדר ברבר-צדיק מנכ"ל הבנק הבינלאומי אמרה: "ברבעון השלישי מתעצמות השפעות המשבר העולמי הניכרות הן בירידת ערך תיק הנוסטרו והן בהפסדי היעודה לפיצויים. בנוסף נמשכת השפעת ירידת שער הדולר. זה, ביחד עם ההוצאות הנובעות בעיקרן מהשפעות צמיחת הקבוצה המאפיינות את הבנק הבינלאומי, מביא לירידה ברווח הנקי. עם זאת בניתוח התוצאות ניתן בהחלט לראות כי הפעילות הבנקאית ממשיכה לצמוח ומשפיעה בחיוב על ההכנסות".
הרווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב-1,542 מיליון שקל, ירידה של 1.9% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בניטרול מסד, שתוצאות הפעילות שלו אוחדו ברבעון השני, נרשמה ירידה של 6.4%. הירידה נובעת בעיקר מהפרשות לירידת תיק ניירות הערך בסך 134 מיליון שקל ומהשפעת ירידת שער הדולר.
ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 ב-100 מיליון שקל, גידול בשיעור של 1% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בניטרול השפעת האיחוד עם מסד - ירידה בשיעור של 7.6%. שיעור ההפרשה לחובות מסופקים לסך האשראי לציבור עמד בתשעת החודשים הראשונים של 2008 על שיעור של 0.21% על בסיס שנתי, לעומת שיעור של 0.24% בתקופה המקבילה אשתקד ו-0.32% בשנת 2007 כולה.
סך האשראי הבעייתי הסתכם בכ-3.43 מיליארד שקל, גידול של 11.3% יחסית לסוף 2007 וגידול של 2.2% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד. בניטרול מסד - גידול של 9.2% ו-0.2% בהתאמה. בסך האשראי ללווים שאינם נושאים הכנסה חלה ירידה של 13.9% יחסית לסוף 2007 ושל 27% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד והוא הסתכם ב- 570 מיליון שקל.
ההכנסות התפעוליות והאחרות הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 ב-977 מיליון שקל, ירידה של 4.3% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד. בניטרול מסד - ירידה של 8.5%.
ברבעון השלישי של השנה הסתכמו ההכנסות התפעוליות והאחרות ב-341 מיליון שקל, גידול של 5.2%. בניטרול מסד - ירידה של 1.4%. הירידה נובעת בעיקר מירידה של 27 מיליון שקל בהכנסות דמי ניהול קופות גמל עקב מכירתן אשתקד, מירידה בהכנסות מדיבידנד שהתקבל בעיקר מבזק וסלקום אשתקד (סה"כ 60 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד לעומת 25 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2008) , מירידה ברווחי היעודה לפיצויים (7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד כאשר בתשעת החודשים הראשונים של 2008 לא נכללו הכנסות כאמור).
בנוסף, נרשמה הפרשה לירידת ערך בגין השקעה בקרנות גידור בסך של 16 מיליון שקל ומהשפעות שליליות של ירידת שער הדולר על ההכנסות מעמלות תפעוליות. ירידה זו קוזזה בחלקה בגידול בעמלות התפעוליות בסך של 56 מיליון שקל, שנובע בעיקר מגידול בהכנסות מפעילות בניירות ערך ומגידול פעילות לקוחות הבנק.
ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 בכ-1.95 מיליארד שקל, גידול בשיעור של 14.6% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד. בניטרול מסד - גידול בשיעור של 8.8%. ברבעון השלישי הסתכמו ההוצאות התפעוליות והאחרות ב-683 מיליון שקל, גידול בשיעור של 17.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בניטרול מסד - גידול בשיעור של 9.9%.

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- וולפספיד מזנקת 19%, קורוויב 10%, אנבידיה מטפסת ואינטל יורדת - ומה קורה בחוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.