האג"ח הקונצרני: לא רק - האם המנפיק יפשוט את הרגל?
אסטרטגיית ניהול תיקי האג"ח הקונצרני בגופים המוסדיים בישראל מחייבת שינוי חשיבתי מעמיק, אשר בשווקים הפיננסיים המפותחים הופנם כבר לפני שנים רבות. למרות שבפועל ניהול התיק הינו אקטיבי ולכאורה כך גם אסטרטגיית הניהול, פעמים רבות האסטרטגיה תואמת ניהול של תיק אג"ח פסיבי.
סתירה זו חייבת לבוא על פתרונה במיוחד לאור העובדה שגופים מוסדיים חייבים לפרסם תשואות חודש בחודשו וסופגים שינויי תשואה תכופים בערך תיק האג"ח. מהלך החילוץ של משרד האוצר רק מרחיק את שינוי התפיסה וגורם לכך שהלקח לא יופק בקרב מנהלי תיקי האג"ח הקונצרני בישראל.
בניהול תיק פסיבי מובהק קונים אגרות חוב ומחזיקים אותן עד לפדיון. כל מה שקורה למחיר האג"ח ולתשואה בדרך כלל לא משנה, כל עוד המנפיק משלם במועד את הקופון וביום הפדיון מחזיר גם את תשלום הקרן, כלומר האג"ח לא מגיע לחדלות פירעון. ולכן השאלה היחידה ששואל את עצמו המשקיע היא, האם המנפיק יפשוט את הרגל במהלך חיי האג"ח או לא.
שיטה זו מקורה בימים עברו, שבהם כל פנסיונר אמריקאי היה קונה מספר אגרות חוב בדירוג גבוה מאד, חי מתשלום הקופון החצי שנתי ובמותו מוריש את הקרן לילדיו (או לחיות המחמד שלו). מכאן אגב הביטוי Fixed Income, בעברית הכנסה קבועה. במקרים אלו מחזיק המשקיע אג"ח בדירוג גבוה עד ליום הפדיון, מה שמצדיק אסטרטגיית ניהול פסיבית.
מאז, שוק אגרות החוב הלך והתפתח וכיום גם לחברות בעלות יכולת החזר פחות טובה יש אופציה לגייס הון, מה שהופך את השוק להרבה יותר ספקולטיבי. וכאן מתקשר הסיפור הנ"ל לפעילות בשוק האג"ח הקונצרני בישראל לאחרונה, שנראתה הרבה יותר כפעילות בשוק המניות. בגרף המצורף ניתן לראות שבארבעת החודשים האחרונים מתחילת יולי ועד סוף אוקטובר ירד מדד התל בונד 40 ב-27%, לעומת ירידה של 33% במדד ת"א 25 וירידה קלה של כ-2% במדד האג"ח הממשלתי. כמו כן שימו לב לקורלציה הגבוהה בין מדד התל בונד למדד המניות.
התפתחות זו הינה בריאה מאד לשוק ההון הישראלי אך יחד איתה דרוש שינוי תפיסתי בניהול תיקי אג"ח קונצרנים. השינוי קשה במיוחד למנהלים הוותיקים בישראל, שבמשך שנים התרגלו להתמודד בעיקר עם אג"חים בדירוג מאד גבוה וכעת צריכים להפנים את השינוי האסטרטגי. תיק אג"ח לא שווה בהכרח לתיק סולידי, במיוחד לא אצל מרבית הגופים המוסדיים שמחזיקים גם אג"חים בדירוגים יותר נמוכים. הערכה גסה היא שלפחות 30-40 אחוזים מתיק אג"ח מוסדי ממוצע הוא בדירוגים של A ומטה וכאשר לוקחים את אופן ה"דירוג היחסי" המקובל בישראל ניתן לומר שמדובר ב"אג"ח זבל."
יותר מכך, כאשר מנהל התיק בוחן רכישת אג"ח, מן הראוי שישאל את עצמו לא רק האם המנפיק יפשוט את הרגל בשנים הבאות, אלא שאלה הרבה יותר מורכבת: האם הסיכויים לפשיטת רגל אצל המנפיק הולכים לעלות בשנים הבאות. ומדוע? משום שכאשר עולה הסיכוי לפשיטת רגל, גם אצל מנפיק מאד בריא, כך עולה התשואה, כמובן שיורד ערך האג"ח, ומחזיק התיק רושם הפסד בתשואה החודשית. גם אם ההסתברות היא מאד נמוכה וחדלות פירעון איננה סבירה, מספיקה עליה בהסתברות כדי לגרום לעלייה בתשואה.
לא זאת בלבד, במצבי שוק משתנים, כפי שאנו רואים בימים אלו, משנים מנהלי התיקים את מבנה התיק שלהם. כלומר מוכרים וקונים אג"חים, מקבעים הפסדי/רווחי הון והנה לנו תיק אג"ח המנוהל בפועל בשיטה אקטיבית. ולכן כך צריכה להיות גם אסטרטגיית הניהול.
ההתערבות של משרד האוצר בשוק האג"ח הקונצרני, שייתכן והייתה בלתי נמנעת במצב אליו הגענו היום, רק מרחיקה אותנו מהפקת הלקחים הנכונים מהמשבר בשוק זה. משהבינו מנהלי תיקי האג"ח שהם עלולים להיפגע כהוגן בשערוך הנכסים, מגיע משרד האוצר ומשהה את השערוך בחלק מתיקי האג"ח הקונצרני. במילים אחרות אומר למנהלי התיק, "השאלה שמעניינת אתכם היא האם האג"ח הולך לפדיון. החשיבה המיושנת בה השתמשתם עד היום, נהדרת. המשיכו כך."
צריך לקוות שמנהלי הכספים בכל זאת יפיקו את הלקחים ויפנימו שאג"ח קונצרני ישראלי שאיננו בדירוג מאד גבוה הוא אג"ח ספקולטיבי. בהתאם לכך גם אסטרטגיית ניהול התיק צריכה להיות אקטיבית עם הערכות מצב תכופות וחשיבה מעט שונה ממה שמקובל היום. כדאי גם לתת לכוחות השוק החופשיים לעשות את העבודה ולחנך את המשקיעים לחשיבה יותר נכונה.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
