האג"ח הקונצרני: לא רק - האם המנפיק יפשוט את הרגל?
אסטרטגיית ניהול תיקי האג"ח הקונצרני בגופים המוסדיים בישראל מחייבת שינוי חשיבתי מעמיק, אשר בשווקים הפיננסיים המפותחים הופנם כבר לפני שנים רבות. למרות שבפועל ניהול התיק הינו אקטיבי ולכאורה כך גם אסטרטגיית הניהול, פעמים רבות האסטרטגיה תואמת ניהול של תיק אג"ח פסיבי.
סתירה זו חייבת לבוא על פתרונה במיוחד לאור העובדה שגופים מוסדיים חייבים לפרסם תשואות חודש בחודשו וסופגים שינויי תשואה תכופים בערך תיק האג"ח. מהלך החילוץ של משרד האוצר רק מרחיק את שינוי התפיסה וגורם לכך שהלקח לא יופק בקרב מנהלי תיקי האג"ח הקונצרני בישראל.
בניהול תיק פסיבי מובהק קונים אגרות חוב ומחזיקים אותן עד לפדיון. כל מה שקורה למחיר האג"ח ולתשואה בדרך כלל לא משנה, כל עוד המנפיק משלם במועד את הקופון וביום הפדיון מחזיר גם את תשלום הקרן, כלומר האג"ח לא מגיע לחדלות פירעון. ולכן השאלה היחידה ששואל את עצמו המשקיע היא, האם המנפיק יפשוט את הרגל במהלך חיי האג"ח או לא.
שיטה זו מקורה בימים עברו, שבהם כל פנסיונר אמריקאי היה קונה מספר אגרות חוב בדירוג גבוה מאד, חי מתשלום הקופון החצי שנתי ובמותו מוריש את הקרן לילדיו (או לחיות המחמד שלו). מכאן אגב הביטוי Fixed Income, בעברית הכנסה קבועה. במקרים אלו מחזיק המשקיע אג"ח בדירוג גבוה עד ליום הפדיון, מה שמצדיק אסטרטגיית ניהול פסיבית.
מאז, שוק אגרות החוב הלך והתפתח וכיום גם לחברות בעלות יכולת החזר פחות טובה יש אופציה לגייס הון, מה שהופך את השוק להרבה יותר ספקולטיבי. וכאן מתקשר הסיפור הנ"ל לפעילות בשוק האג"ח הקונצרני בישראל לאחרונה, שנראתה הרבה יותר כפעילות בשוק המניות. בגרף המצורף ניתן לראות שבארבעת החודשים האחרונים מתחילת יולי ועד סוף אוקטובר ירד מדד התל בונד 40 ב-27%, לעומת ירידה של 33% במדד ת"א 25 וירידה קלה של כ-2% במדד האג"ח הממשלתי. כמו כן שימו לב לקורלציה הגבוהה בין מדד התל בונד למדד המניות.
התפתחות זו הינה בריאה מאד לשוק ההון הישראלי אך יחד איתה דרוש שינוי תפיסתי בניהול תיקי אג"ח קונצרנים. השינוי קשה במיוחד למנהלים הוותיקים בישראל, שבמשך שנים התרגלו להתמודד בעיקר עם אג"חים בדירוג מאד גבוה וכעת צריכים להפנים את השינוי האסטרטגי. תיק אג"ח לא שווה בהכרח לתיק סולידי, במיוחד לא אצל מרבית הגופים המוסדיים שמחזיקים גם אג"חים בדירוגים יותר נמוכים. הערכה גסה היא שלפחות 30-40 אחוזים מתיק אג"ח מוסדי ממוצע הוא בדירוגים של A ומטה וכאשר לוקחים את אופן ה"דירוג היחסי" המקובל בישראל ניתן לומר שמדובר ב"אג"ח זבל."
יותר מכך, כאשר מנהל התיק בוחן רכישת אג"ח, מן הראוי שישאל את עצמו לא רק האם המנפיק יפשוט את הרגל בשנים הבאות, אלא שאלה הרבה יותר מורכבת: האם הסיכויים לפשיטת רגל אצל המנפיק הולכים לעלות בשנים הבאות. ומדוע? משום שכאשר עולה הסיכוי לפשיטת רגל, גם אצל מנפיק מאד בריא, כך עולה התשואה, כמובן שיורד ערך האג"ח, ומחזיק התיק רושם הפסד בתשואה החודשית. גם אם ההסתברות היא מאד נמוכה וחדלות פירעון איננה סבירה, מספיקה עליה בהסתברות כדי לגרום לעלייה בתשואה.
לא זאת בלבד, במצבי שוק משתנים, כפי שאנו רואים בימים אלו, משנים מנהלי התיקים את מבנה התיק שלהם. כלומר מוכרים וקונים אג"חים, מקבעים הפסדי/רווחי הון והנה לנו תיק אג"ח המנוהל בפועל בשיטה אקטיבית. ולכן כך צריכה להיות גם אסטרטגיית הניהול.
ההתערבות של משרד האוצר בשוק האג"ח הקונצרני, שייתכן והייתה בלתי נמנעת במצב אליו הגענו היום, רק מרחיקה אותנו מהפקת הלקחים הנכונים מהמשבר בשוק זה. משהבינו מנהלי תיקי האג"ח שהם עלולים להיפגע כהוגן בשערוך הנכסים, מגיע משרד האוצר ומשהה את השערוך בחלק מתיקי האג"ח הקונצרני. במילים אחרות אומר למנהלי התיק, "השאלה שמעניינת אתכם היא האם האג"ח הולך לפדיון. החשיבה המיושנת בה השתמשתם עד היום, נהדרת. המשיכו כך."
צריך לקוות שמנהלי הכספים בכל זאת יפיקו את הלקחים ויפנימו שאג"ח קונצרני ישראלי שאיננו בדירוג מאד גבוה הוא אג"ח ספקולטיבי. בהתאם לכך גם אסטרטגיית ניהול התיק צריכה להיות אקטיבית עם הערכות מצב תכופות וחשיבה מעט שונה ממה שמקובל היום. כדאי גם לתת לכוחות השוק החופשיים לעשות את העבודה ולחנך את המשקיעים לחשיבה יותר נכונה.

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
