שימו לב - הגופים הגדולים עלו שלב במרדף אחרי הנזילות

ערן סטפק, מנהל השקעות בכיר במיטב, על השבוע שהיה בשוק האג"ח בישראל
ערן סטפק |

השבוע שחתם את חודש החגים, אוקטובר, שבוע שלאחר תקופה ארוכה היה שבוע מסחר מלא בן 5 ימים, היה ככל הנראה השבוע הקשה ביותר בשוק אגרות החוב המקומי, ולא שחסרו שבועות מסחר קשים בתקופת המשבר הנוכחי.

השבוע, לאחר שבשבועות האחרונים נרשמו בו ירידות שערים מתונות יחסית, הצטרף שוק אגרות החוב הממשלתי אל שוק אגרות החוב הקונצרני, ורשם ירידות שערים חדות יחסית הן באגרות החוב השקליות והן באגרות החוב הצמודות.

נראה, שהמשקיעים, החייבים להגיע אל הנזילות, מיצו את מרבית האפשרויות שלהם בשוק הקונצרני והם שמו פעמיהם אל עבר השוק הממשלתי, שבתחילת השבוע עוד היו התשואות באגרות החוב בו בשיעורים של כ-4% צמוד למדד (במח"מ של 10 שנים) וכ-6.3% שקלי (באותו מח"מ).

כעת, לאחר ירידת המחירים, שהגיעה עד לכדי 6% באגרות החוב השקליות הארוכות, נסחרות אגרות החוב בתשואות שונות מהותית: אגרות החוב השקליות הקצרות נסחרות בתשואה של כ 3.5%, והתשואה עולה בתלילות יחסית עד לרמה של 6.9% במח"מ של 11 שנים.

לאחר שבשבועות הקודמים אגרות החוב הצמודות למדד הניבו תשואת חסר לעומת אגרות החוב השקליות, השבוע, התנהגות אגרות החוב הצמודות למדד היתה אמנם בכיוון דומה לאלו השקליות, אך בעוצמות פחותות בהרבה, כך ששיפוע העקום הצמוד תלול הרבה פחות מזה של חברו השקלי.

אגרות החוב הצמודות לטווח קצר (מח"מ שנה – שנתיים) מניבות תשואה של כ-3.7%-3.8% ואילו אלו הארוכות מאד, במח"מ 11 שנים, נסחרות בכ-4.25%.

חדי העין מביניכם, ובמחשבה נוספת אפילו אלו שאינם כאלו, מזהים בוודאי, שברמות המחירים הנוכחיות, האינפלציה השנתית הצפויה בטווח הקצר, הנגזרת מהפרשי התשואות בין השחרים לגלילים, הינה 0% ולעיתים אף שלילית.

לעומת זאת, בטווח הארוך של כ-10-11 שנים האינפלציה החזויה היא בשיעור של כ-2.65%, ומכיוון שנתון זה אינו חריג, ניתן לומר, שבאופן טבעי השוק מייחס את השלכות המשבר לשנים הקרובות בלבד ואילו בטווח הארוך המספרים מתאזנים בסביבת אינפלציה המקובלת בשנים האחרונות בישראל.

לאחר שבועיים חיוביים בשוק אגרות החוב הקונצרני, נרשמו בו השבוע ירידות שערים חדות מאד, כאשר בכל חמשת ימי המסחר לא נמצא ולו יום אחד בודד לרפואה בו השוק יעלה ולו כתיקון טכני.

כך, מדי יום, מקבלות קרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח ותעודות הסל הרלוונטיות פדיונות כבדים, שמובילים בתורם למכירות, בעיקר באגרות החוב ממדדי התל בונד, שכן שם ניתן יחסית לספק סחירות ונזילות.

על מנת להבין את עומק הירידות אציין כי במהלך אוקטובר ירד מדד תל בונד 20 ב-7.5% ואילו מדד תל בונד 40 צלל בלא פחות מ-18%!.

אם להמחיש בעוד דוגמאות עד כמה השוק הנ"ל חבוט לחלוטין, אציין כי אגרות החוב של נכסים ובנין נסחרות ב-52 אג', אלו של אפריקה ישראל ב-33 אג', ואילו מגדילות לעשות אגרות החוב של דלק נדל"ן בהן סוחרים ב-21 אג'.

קוראיו הותיקים של הטור זוכרים בוודאי כי בשבועות בהם נרשמות ירידות שערים חדות יחסית באגרות החוב הקונצרניות, וכאשר השוק מוכן למכור בכל מחיר - העיקר להגיע אל הנזילות, בשבוע שכזה, נקודת האור היחידה צפויה להיות רכישות אגרסיביות יחסית של בעלי העניין.

ואכן, גם השבוע בוצעו רכישות אג"ח ע"י בעלי העניין בשורה ארוכה מאד של חברות, הן באופן אישי והן ע"י החברות עצמן. ליקטתי עבורכם את מרבית הרוכשים, התנצלותי הכנה כלפי אלו שפספסתי, אם פספסתי, כפי שתראו הרשימה השבוע היתה ארוכה במיוחד :

נכסים ובנין, גזית וגזית גלוב, גרנית, אלקטרה נדל"ן, אלרוב, רבד, מטריקס, ברן, דן רכב, שטרן, אלבר, אוסיף מזרח אירופה, שפיר, רקח, סובריין, רוזבאד, סאמיט, סמיקום, עמיר שיווק, כרמל אחזקות, דורסל, בוני התיכון, תיגבור, דוראה, ישרס, חלל, צרפתי, גלובליקום טרייד, דנירקו, יפנאוטו, סיביל, שרם פודים, אקסום, שיכון דיירים, יורופורט, קציר, מדיפאואר, מליבו, גילאון, טאו, רילון, לנדמארק, קבוצת כרמל, מליבו, גינדי, טראס ואר. או פיוצ'ר.

כפי שניתן למנות, מדובר בכ-50 חברות, שביצעו, בעצמן או באמצעות בעלי השליטה בהן באופן פרטי רכישות אג"ח, חלקן בעשרות מיליוני שקלים. עם זאת ועל מנת לקבל את התמונה הכוללת ישנן גם כמובן עשרות רבות של חברות שלא ביצעו רכישות, לא השבוע ולא בכל התקופה האחרונה, מה שמעורר כמובן, בכל חברה באופן פרטני, את השאלה המתבקשת- מדוע ?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חשבון חשמל (X)חשבון חשמל (X)

חשבון החשמל יעלה ב-1.5% בינואר - איך תוכלו להוריד אותו ב-6%?

איך אפשר לחסוך 300-400 שקלים בשנה, מה קורה בשוק החשמל, ואיך לקבל הנחות גדולות יותר?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חשבון חשמל

חשבון החשמל שלכם יעלה בינואר. התעריף יעלה ב-1.5% ומדובר בכ-6 שקלים לחודש לצרכן ממוצע. מדובר על עלייה שנתית של כ-70 שקל בשנה. אולי לא סכם גדול, אבל כשעולים המחירים והתעריפים מכל הכיוונים זה מצטבר. אבל יש דרכים להוזיל את עלויות החשמל. חשבון ממוצע עשוי לרדת ב-300 שקלים בערך, אם תעברו לספקים החדשים. 

כ-350 אלף משקי בית ועסקים עברו לספקים החדשים ים, מדובר על פחות מ-10% ממשקי הבית והעסקים. הרוב ממשיך לשלם את התעריף של חברת החשמל, למרות שהוא יקר יותר. האפשרות לעבור לספקים החדשים קיימת כבר שנה וחצי, אבל אי אפשר להכתיר אותה כהצלחה. אין גם פרסום משמעותי, ומעבר להכל - אין תמריץ מספיק גדול (כ-25 שקל בחודש) ויש חשש לעבור מחברת החשמל. אנשים שרגילים לחברת החשמל ומרגישים בטוחים איתה, יסכימו וירצו לעבור, אבל התמריץ צריך להיות גדול יותר וצריך להסביר להם שאין שום שינוי בתשתיות.  

הספקים ממשיכים עם אותה אספקה ותשתית, שנותרת בבעלות חברת החשמל. ולמרות זאת המעבר איטי, אם כי בקצב הזה, נגיע למעל 500-520 אלף משפחות עוד שנה. מהפכות לא נעשות תוך יום, אולי זה הקצב שהשינויים האלו מחלחלים לציבור. בכל מקרה, המעבר פשוט: הזנת פרטי חשבון באתר הספק, אישור תוך יום-יומיים, ללא ניתוק או שינוי טכני.

הנחות של עד 400 שקלים בשנה

ההנחה נעה בין 5% ל-7% על רכיב האנרגיה. לצרכן ממוצע שמשלם 400 שקלים חודשיים (4,800 שקלים שנתיים), החיסכון השנתי עומד על 240-336 שקלים. במשקי בית עם צריכה גבוהה יותר החיסכון מגיע בקלות ל-400 שקל בשנה.

מעבר לכך, המסלולים המבוססים על שעות שיא (12:00-17:00) ושפל (23:00-7:00), מציעים פוטנציאל גבוה יותר: הנחות של 15% בשעות היום ו-20% בלילה, שיכולות להגיע ל-15-20% חיסכון כולל. ד