שימו לב - הגופים הגדולים עלו שלב במרדף אחרי הנזילות
השבוע שחתם את חודש החגים, אוקטובר, שבוע שלאחר תקופה ארוכה היה שבוע מסחר מלא בן 5 ימים, היה ככל הנראה השבוע הקשה ביותר בשוק אגרות החוב המקומי, ולא שחסרו שבועות מסחר קשים בתקופת המשבר הנוכחי.
השבוע, לאחר שבשבועות האחרונים נרשמו בו ירידות שערים מתונות יחסית, הצטרף שוק אגרות החוב הממשלתי אל שוק אגרות החוב הקונצרני, ורשם ירידות שערים חדות יחסית הן באגרות החוב השקליות והן באגרות החוב הצמודות.
נראה, שהמשקיעים, החייבים להגיע אל הנזילות, מיצו את מרבית האפשרויות שלהם בשוק הקונצרני והם שמו פעמיהם אל עבר השוק הממשלתי, שבתחילת השבוע עוד היו התשואות באגרות החוב בו בשיעורים של כ-4% צמוד למדד (במח"מ של 10 שנים) וכ-6.3% שקלי (באותו מח"מ).
כעת, לאחר ירידת המחירים, שהגיעה עד לכדי 6% באגרות החוב השקליות הארוכות, נסחרות אגרות החוב בתשואות שונות מהותית: אגרות החוב השקליות הקצרות נסחרות בתשואה של כ 3.5%, והתשואה עולה בתלילות יחסית עד לרמה של 6.9% במח"מ של 11 שנים.
לאחר שבשבועות הקודמים אגרות החוב הצמודות למדד הניבו תשואת חסר לעומת אגרות החוב השקליות, השבוע, התנהגות אגרות החוב הצמודות למדד היתה אמנם בכיוון דומה לאלו השקליות, אך בעוצמות פחותות בהרבה, כך ששיפוע העקום הצמוד תלול הרבה פחות מזה של חברו השקלי.
אגרות החוב הצמודות לטווח קצר (מח"מ שנה – שנתיים) מניבות תשואה של כ-3.7%-3.8% ואילו אלו הארוכות מאד, במח"מ 11 שנים, נסחרות בכ-4.25%.
חדי העין מביניכם, ובמחשבה נוספת אפילו אלו שאינם כאלו, מזהים בוודאי, שברמות המחירים הנוכחיות, האינפלציה השנתית הצפויה בטווח הקצר, הנגזרת מהפרשי התשואות בין השחרים לגלילים, הינה 0% ולעיתים אף שלילית.
לעומת זאת, בטווח הארוך של כ-10-11 שנים האינפלציה החזויה היא בשיעור של כ-2.65%, ומכיוון שנתון זה אינו חריג, ניתן לומר, שבאופן טבעי השוק מייחס את השלכות המשבר לשנים הקרובות בלבד ואילו בטווח הארוך המספרים מתאזנים בסביבת אינפלציה המקובלת בשנים האחרונות בישראל.
לאחר שבועיים חיוביים בשוק אגרות החוב הקונצרני, נרשמו בו השבוע ירידות שערים חדות מאד, כאשר בכל חמשת ימי המסחר לא נמצא ולו יום אחד בודד לרפואה בו השוק יעלה ולו כתיקון טכני.
כך, מדי יום, מקבלות קרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח ותעודות הסל הרלוונטיות פדיונות כבדים, שמובילים בתורם למכירות, בעיקר באגרות החוב ממדדי התל בונד, שכן שם ניתן יחסית לספק סחירות ונזילות.
על מנת להבין את עומק הירידות אציין כי במהלך אוקטובר ירד מדד תל בונד 20 ב-7.5% ואילו מדד תל בונד 40 צלל בלא פחות מ-18%!.
אם להמחיש בעוד דוגמאות עד כמה השוק הנ"ל חבוט לחלוטין, אציין כי אגרות החוב של נכסים ובנין נסחרות ב-52 אג', אלו של אפריקה ישראל ב-33 אג', ואילו מגדילות לעשות אגרות החוב של דלק נדל"ן בהן סוחרים ב-21 אג'.
קוראיו הותיקים של הטור זוכרים בוודאי כי בשבועות בהם נרשמות ירידות שערים חדות יחסית באגרות החוב הקונצרניות, וכאשר השוק מוכן למכור בכל מחיר - העיקר להגיע אל הנזילות, בשבוע שכזה, נקודת האור היחידה צפויה להיות רכישות אגרסיביות יחסית של בעלי העניין.
ואכן, גם השבוע בוצעו רכישות אג"ח ע"י בעלי העניין בשורה ארוכה מאד של חברות, הן באופן אישי והן ע"י החברות עצמן. ליקטתי עבורכם את מרבית הרוכשים, התנצלותי הכנה כלפי אלו שפספסתי, אם פספסתי, כפי שתראו הרשימה השבוע היתה ארוכה במיוחד :
נכסים ובנין, גזית וגזית גלוב, גרנית, אלקטרה נדל"ן, אלרוב, רבד, מטריקס, ברן, דן רכב, שטרן, אלבר, אוסיף מזרח אירופה, שפיר, רקח, סובריין, רוזבאד, סאמיט, סמיקום, עמיר שיווק, כרמל אחזקות, דורסל, בוני התיכון, תיגבור, דוראה, ישרס, חלל, צרפתי, גלובליקום טרייד, דנירקו, יפנאוטו, סיביל, שרם פודים, אקסום, שיכון דיירים, יורופורט, קציר, מדיפאואר, מליבו, גילאון, טאו, רילון, לנדמארק, קבוצת כרמל, מליבו, גינדי, טראס ואר. או פיוצ'ר.
כפי שניתן למנות, מדובר בכ-50 חברות, שביצעו, בעצמן או באמצעות בעלי השליטה בהן באופן פרטי רכישות אג"ח, חלקן בעשרות מיליוני שקלים. עם זאת ועל מנת לקבל את התמונה הכוללת ישנן גם כמובן עשרות רבות של חברות שלא ביצעו רכישות, לא השבוע ולא בכל התקופה האחרונה, מה שמעורר כמובן, בכל חברה באופן פרטני, את השאלה המתבקשת- מדוע ?
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
