שימו לב - הגופים הגדולים עלו שלב במרדף אחרי הנזילות
השבוע שחתם את חודש החגים, אוקטובר, שבוע שלאחר תקופה ארוכה היה שבוע מסחר מלא בן 5 ימים, היה ככל הנראה השבוע הקשה ביותר בשוק אגרות החוב המקומי, ולא שחסרו שבועות מסחר קשים בתקופת המשבר הנוכחי.
השבוע, לאחר שבשבועות האחרונים נרשמו בו ירידות שערים מתונות יחסית, הצטרף שוק אגרות החוב הממשלתי אל שוק אגרות החוב הקונצרני, ורשם ירידות שערים חדות יחסית הן באגרות החוב השקליות והן באגרות החוב הצמודות.
נראה, שהמשקיעים, החייבים להגיע אל הנזילות, מיצו את מרבית האפשרויות שלהם בשוק הקונצרני והם שמו פעמיהם אל עבר השוק הממשלתי, שבתחילת השבוע עוד היו התשואות באגרות החוב בו בשיעורים של כ-4% צמוד למדד (במח"מ של 10 שנים) וכ-6.3% שקלי (באותו מח"מ).
כעת, לאחר ירידת המחירים, שהגיעה עד לכדי 6% באגרות החוב השקליות הארוכות, נסחרות אגרות החוב בתשואות שונות מהותית: אגרות החוב השקליות הקצרות נסחרות בתשואה של כ 3.5%, והתשואה עולה בתלילות יחסית עד לרמה של 6.9% במח"מ של 11 שנים.
לאחר שבשבועות הקודמים אגרות החוב הצמודות למדד הניבו תשואת חסר לעומת אגרות החוב השקליות, השבוע, התנהגות אגרות החוב הצמודות למדד היתה אמנם בכיוון דומה לאלו השקליות, אך בעוצמות פחותות בהרבה, כך ששיפוע העקום הצמוד תלול הרבה פחות מזה של חברו השקלי.
אגרות החוב הצמודות לטווח קצר (מח"מ שנה – שנתיים) מניבות תשואה של כ-3.7%-3.8% ואילו אלו הארוכות מאד, במח"מ 11 שנים, נסחרות בכ-4.25%.
חדי העין מביניכם, ובמחשבה נוספת אפילו אלו שאינם כאלו, מזהים בוודאי, שברמות המחירים הנוכחיות, האינפלציה השנתית הצפויה בטווח הקצר, הנגזרת מהפרשי התשואות בין השחרים לגלילים, הינה 0% ולעיתים אף שלילית.
לעומת זאת, בטווח הארוך של כ-10-11 שנים האינפלציה החזויה היא בשיעור של כ-2.65%, ומכיוון שנתון זה אינו חריג, ניתן לומר, שבאופן טבעי השוק מייחס את השלכות המשבר לשנים הקרובות בלבד ואילו בטווח הארוך המספרים מתאזנים בסביבת אינפלציה המקובלת בשנים האחרונות בישראל.
לאחר שבועיים חיוביים בשוק אגרות החוב הקונצרני, נרשמו בו השבוע ירידות שערים חדות מאד, כאשר בכל חמשת ימי המסחר לא נמצא ולו יום אחד בודד לרפואה בו השוק יעלה ולו כתיקון טכני.
כך, מדי יום, מקבלות קרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח ותעודות הסל הרלוונטיות פדיונות כבדים, שמובילים בתורם למכירות, בעיקר באגרות החוב ממדדי התל בונד, שכן שם ניתן יחסית לספק סחירות ונזילות.
על מנת להבין את עומק הירידות אציין כי במהלך אוקטובר ירד מדד תל בונד 20 ב-7.5% ואילו מדד תל בונד 40 צלל בלא פחות מ-18%!.
אם להמחיש בעוד דוגמאות עד כמה השוק הנ"ל חבוט לחלוטין, אציין כי אגרות החוב של נכסים ובנין נסחרות ב-52 אג', אלו של אפריקה ישראל ב-33 אג', ואילו מגדילות לעשות אגרות החוב של דלק נדל"ן בהן סוחרים ב-21 אג'.
קוראיו הותיקים של הטור זוכרים בוודאי כי בשבועות בהם נרשמות ירידות שערים חדות יחסית באגרות החוב הקונצרניות, וכאשר השוק מוכן למכור בכל מחיר - העיקר להגיע אל הנזילות, בשבוע שכזה, נקודת האור היחידה צפויה להיות רכישות אגרסיביות יחסית של בעלי העניין.
ואכן, גם השבוע בוצעו רכישות אג"ח ע"י בעלי העניין בשורה ארוכה מאד של חברות, הן באופן אישי והן ע"י החברות עצמן. ליקטתי עבורכם את מרבית הרוכשים, התנצלותי הכנה כלפי אלו שפספסתי, אם פספסתי, כפי שתראו הרשימה השבוע היתה ארוכה במיוחד :
נכסים ובנין, גזית וגזית גלוב, גרנית, אלקטרה נדל"ן, אלרוב, רבד, מטריקס, ברן, דן רכב, שטרן, אלבר, אוסיף מזרח אירופה, שפיר, רקח, סובריין, רוזבאד, סאמיט, סמיקום, עמיר שיווק, כרמל אחזקות, דורסל, בוני התיכון, תיגבור, דוראה, ישרס, חלל, צרפתי, גלובליקום טרייד, דנירקו, יפנאוטו, סיביל, שרם פודים, אקסום, שיכון דיירים, יורופורט, קציר, מדיפאואר, מליבו, גילאון, טאו, רילון, לנדמארק, קבוצת כרמל, מליבו, גינדי, טראס ואר. או פיוצ'ר.
כפי שניתן למנות, מדובר בכ-50 חברות, שביצעו, בעצמן או באמצעות בעלי השליטה בהן באופן פרטי רכישות אג"ח, חלקן בעשרות מיליוני שקלים. עם זאת ועל מנת לקבל את התמונה הכוללת ישנן גם כמובן עשרות רבות של חברות שלא ביצעו רכישות, לא השבוע ולא בכל התקופה האחרונה, מה שמעורר כמובן, בכל חברה באופן פרטני, את השאלה המתבקשת- מדוע ?
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
