שימו לב - הגופים הגדולים עלו שלב במרדף אחרי הנזילות
השבוע שחתם את חודש החגים, אוקטובר, שבוע שלאחר תקופה ארוכה היה שבוע מסחר מלא בן 5 ימים, היה ככל הנראה השבוע הקשה ביותר בשוק אגרות החוב המקומי, ולא שחסרו שבועות מסחר קשים בתקופת המשבר הנוכחי.
השבוע, לאחר שבשבועות האחרונים נרשמו בו ירידות שערים מתונות יחסית, הצטרף שוק אגרות החוב הממשלתי אל שוק אגרות החוב הקונצרני, ורשם ירידות שערים חדות יחסית הן באגרות החוב השקליות והן באגרות החוב הצמודות.
נראה, שהמשקיעים, החייבים להגיע אל הנזילות, מיצו את מרבית האפשרויות שלהם בשוק הקונצרני והם שמו פעמיהם אל עבר השוק הממשלתי, שבתחילת השבוע עוד היו התשואות באגרות החוב בו בשיעורים של כ-4% צמוד למדד (במח"מ של 10 שנים) וכ-6.3% שקלי (באותו מח"מ).
כעת, לאחר ירידת המחירים, שהגיעה עד לכדי 6% באגרות החוב השקליות הארוכות, נסחרות אגרות החוב בתשואות שונות מהותית: אגרות החוב השקליות הקצרות נסחרות בתשואה של כ 3.5%, והתשואה עולה בתלילות יחסית עד לרמה של 6.9% במח"מ של 11 שנים.
לאחר שבשבועות הקודמים אגרות החוב הצמודות למדד הניבו תשואת חסר לעומת אגרות החוב השקליות, השבוע, התנהגות אגרות החוב הצמודות למדד היתה אמנם בכיוון דומה לאלו השקליות, אך בעוצמות פחותות בהרבה, כך ששיפוע העקום הצמוד תלול הרבה פחות מזה של חברו השקלי.
אגרות החוב הצמודות לטווח קצר (מח"מ שנה – שנתיים) מניבות תשואה של כ-3.7%-3.8% ואילו אלו הארוכות מאד, במח"מ 11 שנים, נסחרות בכ-4.25%.
חדי העין מביניכם, ובמחשבה נוספת אפילו אלו שאינם כאלו, מזהים בוודאי, שברמות המחירים הנוכחיות, האינפלציה השנתית הצפויה בטווח הקצר, הנגזרת מהפרשי התשואות בין השחרים לגלילים, הינה 0% ולעיתים אף שלילית.
לעומת זאת, בטווח הארוך של כ-10-11 שנים האינפלציה החזויה היא בשיעור של כ-2.65%, ומכיוון שנתון זה אינו חריג, ניתן לומר, שבאופן טבעי השוק מייחס את השלכות המשבר לשנים הקרובות בלבד ואילו בטווח הארוך המספרים מתאזנים בסביבת אינפלציה המקובלת בשנים האחרונות בישראל.
לאחר שבועיים חיוביים בשוק אגרות החוב הקונצרני, נרשמו בו השבוע ירידות שערים חדות מאד, כאשר בכל חמשת ימי המסחר לא נמצא ולו יום אחד בודד לרפואה בו השוק יעלה ולו כתיקון טכני.
כך, מדי יום, מקבלות קרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח ותעודות הסל הרלוונטיות פדיונות כבדים, שמובילים בתורם למכירות, בעיקר באגרות החוב ממדדי התל בונד, שכן שם ניתן יחסית לספק סחירות ונזילות.
על מנת להבין את עומק הירידות אציין כי במהלך אוקטובר ירד מדד תל בונד 20 ב-7.5% ואילו מדד תל בונד 40 צלל בלא פחות מ-18%!.
אם להמחיש בעוד דוגמאות עד כמה השוק הנ"ל חבוט לחלוטין, אציין כי אגרות החוב של נכסים ובנין נסחרות ב-52 אג', אלו של אפריקה ישראל ב-33 אג', ואילו מגדילות לעשות אגרות החוב של דלק נדל"ן בהן סוחרים ב-21 אג'.
קוראיו הותיקים של הטור זוכרים בוודאי כי בשבועות בהם נרשמות ירידות שערים חדות יחסית באגרות החוב הקונצרניות, וכאשר השוק מוכן למכור בכל מחיר - העיקר להגיע אל הנזילות, בשבוע שכזה, נקודת האור היחידה צפויה להיות רכישות אגרסיביות יחסית של בעלי העניין.
ואכן, גם השבוע בוצעו רכישות אג"ח ע"י בעלי העניין בשורה ארוכה מאד של חברות, הן באופן אישי והן ע"י החברות עצמן. ליקטתי עבורכם את מרבית הרוכשים, התנצלותי הכנה כלפי אלו שפספסתי, אם פספסתי, כפי שתראו הרשימה השבוע היתה ארוכה במיוחד :
נכסים ובנין, גזית וגזית גלוב, גרנית, אלקטרה נדל"ן, אלרוב, רבד, מטריקס, ברן, דן רכב, שטרן, אלבר, אוסיף מזרח אירופה, שפיר, רקח, סובריין, רוזבאד, סאמיט, סמיקום, עמיר שיווק, כרמל אחזקות, דורסל, בוני התיכון, תיגבור, דוראה, ישרס, חלל, צרפתי, גלובליקום טרייד, דנירקו, יפנאוטו, סיביל, שרם פודים, אקסום, שיכון דיירים, יורופורט, קציר, מדיפאואר, מליבו, גילאון, טאו, רילון, לנדמארק, קבוצת כרמל, מליבו, גינדי, טראס ואר. או פיוצ'ר.
כפי שניתן למנות, מדובר בכ-50 חברות, שביצעו, בעצמן או באמצעות בעלי השליטה בהן באופן פרטי רכישות אג"ח, חלקן בעשרות מיליוני שקלים. עם זאת ועל מנת לקבל את התמונה הכוללת ישנן גם כמובן עשרות רבות של חברות שלא ביצעו רכישות, לא השבוע ולא בכל התקופה האחרונה, מה שמעורר כמובן, בכל חברה באופן פרטני, את השאלה המתבקשת- מדוע ?

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
