שימו לב - הגופים הגדולים עלו שלב במרדף אחרי הנזילות
השבוע שחתם את חודש החגים, אוקטובר, שבוע שלאחר תקופה ארוכה היה שבוע מסחר מלא בן 5 ימים, היה ככל הנראה השבוע הקשה ביותר בשוק אגרות החוב המקומי, ולא שחסרו שבועות מסחר קשים בתקופת המשבר הנוכחי.
השבוע, לאחר שבשבועות האחרונים נרשמו בו ירידות שערים מתונות יחסית, הצטרף שוק אגרות החוב הממשלתי אל שוק אגרות החוב הקונצרני, ורשם ירידות שערים חדות יחסית הן באגרות החוב השקליות והן באגרות החוב הצמודות.
נראה, שהמשקיעים, החייבים להגיע אל הנזילות, מיצו את מרבית האפשרויות שלהם בשוק הקונצרני והם שמו פעמיהם אל עבר השוק הממשלתי, שבתחילת השבוע עוד היו התשואות באגרות החוב בו בשיעורים של כ-4% צמוד למדד (במח"מ של 10 שנים) וכ-6.3% שקלי (באותו מח"מ).
כעת, לאחר ירידת המחירים, שהגיעה עד לכדי 6% באגרות החוב השקליות הארוכות, נסחרות אגרות החוב בתשואות שונות מהותית: אגרות החוב השקליות הקצרות נסחרות בתשואה של כ 3.5%, והתשואה עולה בתלילות יחסית עד לרמה של 6.9% במח"מ של 11 שנים.
לאחר שבשבועות הקודמים אגרות החוב הצמודות למדד הניבו תשואת חסר לעומת אגרות החוב השקליות, השבוע, התנהגות אגרות החוב הצמודות למדד היתה אמנם בכיוון דומה לאלו השקליות, אך בעוצמות פחותות בהרבה, כך ששיפוע העקום הצמוד תלול הרבה פחות מזה של חברו השקלי.
אגרות החוב הצמודות לטווח קצר (מח"מ שנה – שנתיים) מניבות תשואה של כ-3.7%-3.8% ואילו אלו הארוכות מאד, במח"מ 11 שנים, נסחרות בכ-4.25%.
חדי העין מביניכם, ובמחשבה נוספת אפילו אלו שאינם כאלו, מזהים בוודאי, שברמות המחירים הנוכחיות, האינפלציה השנתית הצפויה בטווח הקצר, הנגזרת מהפרשי התשואות בין השחרים לגלילים, הינה 0% ולעיתים אף שלילית.
לעומת זאת, בטווח הארוך של כ-10-11 שנים האינפלציה החזויה היא בשיעור של כ-2.65%, ומכיוון שנתון זה אינו חריג, ניתן לומר, שבאופן טבעי השוק מייחס את השלכות המשבר לשנים הקרובות בלבד ואילו בטווח הארוך המספרים מתאזנים בסביבת אינפלציה המקובלת בשנים האחרונות בישראל.
לאחר שבועיים חיוביים בשוק אגרות החוב הקונצרני, נרשמו בו השבוע ירידות שערים חדות מאד, כאשר בכל חמשת ימי המסחר לא נמצא ולו יום אחד בודד לרפואה בו השוק יעלה ולו כתיקון טכני.
כך, מדי יום, מקבלות קרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח ותעודות הסל הרלוונטיות פדיונות כבדים, שמובילים בתורם למכירות, בעיקר באגרות החוב ממדדי התל בונד, שכן שם ניתן יחסית לספק סחירות ונזילות.
על מנת להבין את עומק הירידות אציין כי במהלך אוקטובר ירד מדד תל בונד 20 ב-7.5% ואילו מדד תל בונד 40 צלל בלא פחות מ-18%!.
אם להמחיש בעוד דוגמאות עד כמה השוק הנ"ל חבוט לחלוטין, אציין כי אגרות החוב של נכסים ובנין נסחרות ב-52 אג', אלו של אפריקה ישראל ב-33 אג', ואילו מגדילות לעשות אגרות החוב של דלק נדל"ן בהן סוחרים ב-21 אג'.
קוראיו הותיקים של הטור זוכרים בוודאי כי בשבועות בהם נרשמות ירידות שערים חדות יחסית באגרות החוב הקונצרניות, וכאשר השוק מוכן למכור בכל מחיר - העיקר להגיע אל הנזילות, בשבוע שכזה, נקודת האור היחידה צפויה להיות רכישות אגרסיביות יחסית של בעלי העניין.
ואכן, גם השבוע בוצעו רכישות אג"ח ע"י בעלי העניין בשורה ארוכה מאד של חברות, הן באופן אישי והן ע"י החברות עצמן. ליקטתי עבורכם את מרבית הרוכשים, התנצלותי הכנה כלפי אלו שפספסתי, אם פספסתי, כפי שתראו הרשימה השבוע היתה ארוכה במיוחד :
נכסים ובנין, גזית וגזית גלוב, גרנית, אלקטרה נדל"ן, אלרוב, רבד, מטריקס, ברן, דן רכב, שטרן, אלבר, אוסיף מזרח אירופה, שפיר, רקח, סובריין, רוזבאד, סאמיט, סמיקום, עמיר שיווק, כרמל אחזקות, דורסל, בוני התיכון, תיגבור, דוראה, ישרס, חלל, צרפתי, גלובליקום טרייד, דנירקו, יפנאוטו, סיביל, שרם פודים, אקסום, שיכון דיירים, יורופורט, קציר, מדיפאואר, מליבו, גילאון, טאו, רילון, לנדמארק, קבוצת כרמל, מליבו, גינדי, טראס ואר. או פיוצ'ר.
כפי שניתן למנות, מדובר בכ-50 חברות, שביצעו, בעצמן או באמצעות בעלי השליטה בהן באופן פרטי רכישות אג"ח, חלקן בעשרות מיליוני שקלים. עם זאת ועל מנת לקבל את התמונה הכוללת ישנן גם כמובן עשרות רבות של חברות שלא ביצעו רכישות, לא השבוע ולא בכל התקופה האחרונה, מה שמעורר כמובן, בכל חברה באופן פרטני, את השאלה המתבקשת- מדוע ?
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
