קרנות הגידור קורסות? "ההנזלה הכפויה פירקה את המתאם ההדוק בין התירס, הנפט ומניות הדשנים"

כך אומר היום גלעד אלפר מאקסלנס הרואה הזדמנות בהנזלה הכפויה אותה מבצעים קרנות הגידור בעקבות הפידיונות. "המניות הדשנים שהיו מעודפות ע"י קרנות גידור נמכרו יתר על המידה"
אריאל אטיאס |

האם קרנות הגידור אחראיות לנפילה האחרונה במניות הדשנים? האנליסט גלעד אלפר טוען היום, כי ההנזלה הכפויה אותה נאלצים לאחרונה קרנות הגידור לבצע פירקה את המתאם ההדוק בין התירס, הנפט ומניות הדשנים ולפיכך יצרה מצב של אפסייד במניות הדשנים, במידה והעולם לא יקלע למשבר כלכלי נוראי שיחתוך בצורה משמעותית את צריכת המזון בעולם.

מתחילת 2008 מניות הדשנים עקבו כמעט במדויק אחרי מחיר הנפט ומחיר התירס. הסיבה היא, "תוכנית האתנול האמריקנית משעבדת כ-18% מייצור התירס העולמי לטובת תחליפי נפט", אומר היום גלעד אלפר אנליסט בבית ההשקעות אקסלנס ומסביר, שבכך "התוכנית הופכת את מחיר הנפט למקור ערך עיקרי עבור התבואות (סויה גם כן משמשת כחומר גלם לביו-דלק ומתחרה בתירס על אדמות חקלאיות בארה"ב ובברזיל)".

באקסלנס מצרפים גרף (הראשון למטה) המתאר את המתאם ההדוק בין התירס, הנפט ומניית פוטאש וצירוף מדד החקלאות הכללי DBA - כדי להראות עד כמה, בצורה יחסית, התירס והנפט מתואמים בצורה הדוקה עם פוטאש. ניתן לראות שהגרף ממשיך רק עד סוף אוגוסט.

לאחר שכיל נפלה כ-38% בחודש האחרון ופוטאש ירדה ב-47%, באקסלנס בדקו שנית את המתאם בין מחיר הנפט לדשנים וכפי שהגרף (השני למטה) מראה, המתאם נשבר בערך ב-22 לספטמבר. למעשה, מניית פוטאש ירדה בערך ב-25% יותר משירדו מחירי התירס והנפט בשבועות האחרונים. "להערכתנו, הסיבה היא הנזלה כפויה (forced liquidation) בעיקר מצידם של קרנות גידור. זוהי תופעה נפוצה למדי לאחרונה – כנראה שמניות המועדפות ע"י קרנות גידור (ומניות הדשנים ללא ספק נמנו בקטגוריה הזו) סבלו מביצועים נחותים במיוחד בחודש האחרון".

בחודשים האחרונים גברו הלחצים על המשקיעים הממונפים כגון קרנות הגידור, המממשים את החזקותיהן בעקבות תנאי האשראי הקשים. אמר אתמול בדו"ח מקיף על הכלכלה, כי "לאחרונה גברו לחצי המימון על הקרנות בעקבות גידול בבקשות לפדיונות".

גרף המתאם לפני השבירה עד אמצע ספטמבר

גרף המתאם אחרי השבירה (מעבר ל-22 בספטמבר)

באקסלנס מזכירים, כי "תוכנית האתנול האמריקנית היוותה מנוע עיקרי לצמיחת מגזר החקלאות בשלוש השנים האחרונות. בעוד מקיין הוא מתנגד חריף לתוכנית ואף הצהיר כי יבטל אותה אם ייבחר לנשיא, לאובמה עמדה הפוכה והוא תומך בתוכנית".

עפ"י הסקרים שפורסמו בחודש האחרון, לאובמה סיכויים טובים יותר לנצח את הבחירות, "דבר שאמור לתמוך במניות הדשנים. העובדה שהם התמוטטו על רקע זה מחזקת לדעתנו את הנחת ההנזלה הכפויה", אומרים באקסלנס.

בשורה התחתונה, אלפר מסתכל קדימה ואומר, כי הנזלה כפויה לא תמשך לנצח וכל עוד תוכנית האתנול תשרוד, מניות הדשנים נמכרו יתר על המידה (oversold). האנליסט מזכיר, כי ההנחה הבסיסית היא שהעולם לא ייקלע למשבר כלכלי נוראי שיחתוך בצורה משמעותית את צריכת המזון בעולם וימוטט את מחיר הנפט אל מתחת ל-50 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.