קרנות הגידור קורסות? "ההנזלה הכפויה פירקה את המתאם ההדוק בין התירס, הנפט ומניות הדשנים"

כך אומר היום גלעד אלפר מאקסלנס הרואה הזדמנות בהנזלה הכפויה אותה מבצעים קרנות הגידור בעקבות הפידיונות. "המניות הדשנים שהיו מעודפות ע"י קרנות גידור נמכרו יתר על המידה"
אריאל אטיאס |

האם קרנות הגידור אחראיות לנפילה האחרונה במניות הדשנים? האנליסט גלעד אלפר טוען היום, כי ההנזלה הכפויה אותה נאלצים לאחרונה קרנות הגידור לבצע פירקה את המתאם ההדוק בין התירס, הנפט ומניות הדשנים ולפיכך יצרה מצב של אפסייד במניות הדשנים, במידה והעולם לא יקלע למשבר כלכלי נוראי שיחתוך בצורה משמעותית את צריכת המזון בעולם.

מתחילת 2008 מניות הדשנים עקבו כמעט במדויק אחרי מחיר הנפט ומחיר התירס. הסיבה היא, "תוכנית האתנול האמריקנית משעבדת כ-18% מייצור התירס העולמי לטובת תחליפי נפט", אומר היום גלעד אלפר אנליסט בבית ההשקעות אקסלנס ומסביר, שבכך "התוכנית הופכת את מחיר הנפט למקור ערך עיקרי עבור התבואות (סויה גם כן משמשת כחומר גלם לביו-דלק ומתחרה בתירס על אדמות חקלאיות בארה"ב ובברזיל)".

באקסלנס מצרפים גרף (הראשון למטה) המתאר את המתאם ההדוק בין התירס, הנפט ומניית פוטאש וצירוף מדד החקלאות הכללי DBA - כדי להראות עד כמה, בצורה יחסית, התירס והנפט מתואמים בצורה הדוקה עם פוטאש. ניתן לראות שהגרף ממשיך רק עד סוף אוגוסט.

לאחר שכיל נפלה כ-38% בחודש האחרון ופוטאש ירדה ב-47%, באקסלנס בדקו שנית את המתאם בין מחיר הנפט לדשנים וכפי שהגרף (השני למטה) מראה, המתאם נשבר בערך ב-22 לספטמבר. למעשה, מניית פוטאש ירדה בערך ב-25% יותר משירדו מחירי התירס והנפט בשבועות האחרונים. "להערכתנו, הסיבה היא הנזלה כפויה (forced liquidation) בעיקר מצידם של קרנות גידור. זוהי תופעה נפוצה למדי לאחרונה – כנראה שמניות המועדפות ע"י קרנות גידור (ומניות הדשנים ללא ספק נמנו בקטגוריה הזו) סבלו מביצועים נחותים במיוחד בחודש האחרון".

בחודשים האחרונים גברו הלחצים על המשקיעים הממונפים כגון קרנות הגידור, המממשים את החזקותיהן בעקבות תנאי האשראי הקשים. אמר אתמול בדו"ח מקיף על הכלכלה, כי "לאחרונה גברו לחצי המימון על הקרנות בעקבות גידול בבקשות לפדיונות".

גרף המתאם לפני השבירה עד אמצע ספטמבר

גרף המתאם אחרי השבירה (מעבר ל-22 בספטמבר)

באקסלנס מזכירים, כי "תוכנית האתנול האמריקנית היוותה מנוע עיקרי לצמיחת מגזר החקלאות בשלוש השנים האחרונות. בעוד מקיין הוא מתנגד חריף לתוכנית ואף הצהיר כי יבטל אותה אם ייבחר לנשיא, לאובמה עמדה הפוכה והוא תומך בתוכנית".

עפ"י הסקרים שפורסמו בחודש האחרון, לאובמה סיכויים טובים יותר לנצח את הבחירות, "דבר שאמור לתמוך במניות הדשנים. העובדה שהם התמוטטו על רקע זה מחזקת לדעתנו את הנחת ההנזלה הכפויה", אומרים באקסלנס.

בשורה התחתונה, אלפר מסתכל קדימה ואומר, כי הנזלה כפויה לא תמשך לנצח וכל עוד תוכנית האתנול תשרוד, מניות הדשנים נמכרו יתר על המידה (oversold). האנליסט מזכיר, כי ההנחה הבסיסית היא שהעולם לא ייקלע למשבר כלכלי נוראי שיחתוך בצורה משמעותית את צריכת המזון בעולם וימוטט את מחיר הנפט אל מתחת ל-50 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.