קרנות הגידור קורסות? "ההנזלה הכפויה פירקה את המתאם ההדוק בין התירס, הנפט ומניות הדשנים"

כך אומר היום גלעד אלפר מאקסלנס הרואה הזדמנות בהנזלה הכפויה אותה מבצעים קרנות הגידור בעקבות הפידיונות. "המניות הדשנים שהיו מעודפות ע"י קרנות גידור נמכרו יתר על המידה"
אריאל אטיאס |

האם קרנות הגידור אחראיות לנפילה האחרונה במניות הדשנים? האנליסט גלעד אלפר טוען היום, כי ההנזלה הכפויה אותה נאלצים לאחרונה קרנות הגידור לבצע פירקה את המתאם ההדוק בין התירס, הנפט ומניות הדשנים ולפיכך יצרה מצב של אפסייד במניות הדשנים, במידה והעולם לא יקלע למשבר כלכלי נוראי שיחתוך בצורה משמעותית את צריכת המזון בעולם.

מתחילת 2008 מניות הדשנים עקבו כמעט במדויק אחרי מחיר הנפט ומחיר התירס. הסיבה היא, "תוכנית האתנול האמריקנית משעבדת כ-18% מייצור התירס העולמי לטובת תחליפי נפט", אומר היום גלעד אלפר אנליסט בבית ההשקעות אקסלנס ומסביר, שבכך "התוכנית הופכת את מחיר הנפט למקור ערך עיקרי עבור התבואות (סויה גם כן משמשת כחומר גלם לביו-דלק ומתחרה בתירס על אדמות חקלאיות בארה"ב ובברזיל)".

באקסלנס מצרפים גרף (הראשון למטה) המתאר את המתאם ההדוק בין התירס, הנפט ומניית פוטאש וצירוף מדד החקלאות הכללי DBA - כדי להראות עד כמה, בצורה יחסית, התירס והנפט מתואמים בצורה הדוקה עם פוטאש. ניתן לראות שהגרף ממשיך רק עד סוף אוגוסט.

לאחר שכיל נפלה כ-38% בחודש האחרון ופוטאש ירדה ב-47%, באקסלנס בדקו שנית את המתאם בין מחיר הנפט לדשנים וכפי שהגרף (השני למטה) מראה, המתאם נשבר בערך ב-22 לספטמבר. למעשה, מניית פוטאש ירדה בערך ב-25% יותר משירדו מחירי התירס והנפט בשבועות האחרונים. "להערכתנו, הסיבה היא הנזלה כפויה (forced liquidation) בעיקר מצידם של קרנות גידור. זוהי תופעה נפוצה למדי לאחרונה – כנראה שמניות המועדפות ע"י קרנות גידור (ומניות הדשנים ללא ספק נמנו בקטגוריה הזו) סבלו מביצועים נחותים במיוחד בחודש האחרון".

בחודשים האחרונים גברו הלחצים על המשקיעים הממונפים כגון קרנות הגידור, המממשים את החזקותיהן בעקבות תנאי האשראי הקשים. אמר אתמול בדו"ח מקיף על הכלכלה, כי "לאחרונה גברו לחצי המימון על הקרנות בעקבות גידול בבקשות לפדיונות".

גרף המתאם לפני השבירה עד אמצע ספטמבר

גרף המתאם אחרי השבירה (מעבר ל-22 בספטמבר)

באקסלנס מזכירים, כי "תוכנית האתנול האמריקנית היוותה מנוע עיקרי לצמיחת מגזר החקלאות בשלוש השנים האחרונות. בעוד מקיין הוא מתנגד חריף לתוכנית ואף הצהיר כי יבטל אותה אם ייבחר לנשיא, לאובמה עמדה הפוכה והוא תומך בתוכנית".

עפ"י הסקרים שפורסמו בחודש האחרון, לאובמה סיכויים טובים יותר לנצח את הבחירות, "דבר שאמור לתמוך במניות הדשנים. העובדה שהם התמוטטו על רקע זה מחזקת לדעתנו את הנחת ההנזלה הכפויה", אומרים באקסלנס.

בשורה התחתונה, אלפר מסתכל קדימה ואומר, כי הנזלה כפויה לא תמשך לנצח וכל עוד תוכנית האתנול תשרוד, מניות הדשנים נמכרו יתר על המידה (oversold). האנליסט מזכיר, כי ההנחה הבסיסית היא שהעולם לא ייקלע למשבר כלכלי נוראי שיחתוך בצורה משמעותית את צריכת המזון בעולם וימוטט את מחיר הנפט אל מתחת ל-50 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.