מארגני יריד הדירות: "הייתה התעניינות רבה לאזור ת"א והשרון, אך גם לאשדוד, באר שבע וחדרה"

בקרב הזוגות הצעירים שביקרו ביריד הדירות של מרכז הבנייה הורגש בלבול, מצד אחד ציפייה לירידת מחירים ומאידך הצורך ברכישת דירה והחשש מהתייקרות המשכנתאות
איריס בר טל |

במרכז הבנייה הישראלי הופתעו מכמות המבקרים שפקדו את יריד הדירות שהתקיים בגני התערוכה בת"א בסוף השבוע האחרון. בשיאו של משבר האשראי, הטלטלה בשוקי ההון והחששות ממיתון העולמי, הגיעו 7500 מבקרים ליריד, גידול של 1000 מבקרים בהשוואה למספרם ביריד ביוני האחרון.

"בקרב המבקרים ניכרה התעניינות רבה לאזור ת"א והשרון, אך הפתיעה גם ההתעניינות באשדוד, בבאר שבע ובחדרה", נמסר ממארגני היריד. לדבריהם רוב המבקרים היו זוגות צעירים המעוניינים לרכוש את דירתם הראשונה או משפרי דיור, אך גם מבקרים בגילאי 50 עד 60 שחיפשו השקעות נדל"ן כאלטרנטיבה להשקעות בשוק ההון.

הפתיעה גם ההתעניינות שריכזו פרויקטים חדשים בבאר שבע, וצמודי קרקע בהרחבות ויישובים קהילתיים בגליל, שחלקם אף מציעים אופציות לבניית צימרים.

התעניינות מוגברת ניכרה גם בביתנים של נציגי הבנקים למשכנתאות, שיצרו בקרב המבקרים את התחושה שהמשכנתאות עלולות להתייקר, ולכן אם ימתינו לירידת מחירי הדירות, הם עלולים לשלם בסופן של דבר יותר בשל התייקרות המשכנתה. ואכן אחד הזוגות הצעירים ציין: "אנחנו יושבים על הגדר אבל עוד מעט נופלים, כמה זמן אפשר להמשיך לגור אצל ההורים?"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".