איך משקיעים בפלדה - הלהיט החדש של הספקולנטים
שבוע מטורף עבר על ציבור המשקיעים בשווקים הבין-לאומיים, וכמובן גם על המשקיעים בארץ, שבוע שהתחיל עם פשיטת הרגל של ליהמן ברדרס, רכישת מריל לינץ' והצלת AIG, והסתיים עם תכנית הממשל האמריקאי להצלת המערכת הפיננסית. שערי המניות בעולם ומחירי הסחורות התנהגו בהתאם; ירידות חריפות בתחילת השבוע ועליות תלולות ביום שישי שעבר.
בטבלה להלן מופיעים השערים הנמוכים והגבוהים שנרשמו בשבוע האחרון במדדים העיקריים ובסחורות עיקריות, והשינוי השבועי במחירם, זאת על מנת להמחיש את עצמת הבהלה בשווקים שהביאה להבדלי מחירים חריפים כל כך בשבוע אחד.
פלדה
ירידה דרמטית במחיר הפלדה בבורסת המתכות של לונדון נרשמה בשבוע האחרון, ירידה שבועית של 24.2%. ממחיר השיא של הפלדה ב-26 ביוני השנה, 1,266 דולר לטון, ירד מחיר הפלדה ל-470 דולר לטון, ירידה של 63% בפחות משלושה חודשים. למרות הירידה התלולה במחיר הפלדה בחודשים האחרונים מחירה עדיין גבוה בהשוואה לשנים הקודמות, מחיר הפלדה הממוצע בשנים 2003-1995 היה 181 דולר לטון, ובשנים 2007-2004 היה מחירה הממוצע 392 דולר לטון. הירידה האחרונה במחיר הפלדה אמורה להקטין גם את עת עלויות הבנייה בארץ, כיוון שלמחיר הפלדה משקל רב בעלות הבנייה הכללית.
ב-28 באפריל השנה החל לראשונה מסחר בחוזים עתידיים בפלדה בבורסת המתכות של לונדון. פתיחת המסחר בפלדה בבורסת המתכות של לונדון עוררה עניין רב, כיוון ששוק הפלדה העולמי הוא עצום, שני בגודלו רק לשוק הנפט, ובורסת המתכות של לונדון היא המקום המרכזי למסחר במתכות אל-ברזליות בעולם, והמחירים שנקבעים בה משמשים כבסיס ל-98% מכל העסקות הממשיות במתכות בעולם. אמנם כבר משנת 2007 מתנהל מסחר בחוזים עתידיים בפלדה בבורסת הסחורות של דובאי, אבל נפח המסחר שם הוא נמוך.
ההערכה לפני פתיחת המסחר בחוזים עתידיים בפלדה בבורסת המתכות של לונדון הייתה שלמסחר שם תהיה השפעה רבה על יצרני וצרכני הפלדה, והיא תאפשר להם להגן על עצמם מפני תנודות קיצוניות במחיר. עד לפתיחת המסחר בפלדה בבורסת לונדון נעשו עסקות הפלדה במשא ומתן חשאי בין צרכני ויצרני הפלדה, ופתיחת המסחר בחוזים עתידיים אמורה להביא לשקיפות גדולה יותר במסחר בפלדה. אולם מצד שני התעורר חשש שהשתתפות במסחר של משקיעים ספקולטיביים שאין להם כל צורך בפלדה עלולה להביא לעלייה חדה במחירי הפלדה. למעשה, הדבר אכן התרחש בחודשים הראשונים, אבל אחר כך הדרדר מחיר הפלדה לשפל הנוכחי.
ההאטה בפעילות הכלכלית בארצות הברית ובאירופה מקטינה כמובן את הביקוש לפלדה ובכך מורידה את מחירה, אבל מומחים בתחום מייחסים לירידה החדה בביקוש לפלדה בסין את הסיבה העיקרית לירידה במחיר. סין היא יצרנית וצרכנית הפלדה הגדולה בעולם ולה כ-36% מייצור הפלדה העולמי, אחריה באות יפן ולה כ-10%, ארצות הברית – כ-8.3% ורוסיה ולה כ-5.9% מייצור הפלדה העולמי, שהסתכם בשנת 2007 בכ-1,340 מיליון טון.
לאחר שנים רבות של סטגנציה בקצב הגידול של ייצור הפלדה העולמי בשנים 2000-1973, שבהן נרשם קצב גידול שנתי של 1% בלבד, גדל קצב ייצור הפלדה העולמי ל-8% לשנה החל משנת 2001, והגורם העיקרי לכך היה ההאצה החזקה בפעילות הכלכלית בסין בהודו ובארצות מתפתחות נוספות.
יצוא הפלדה העולמי גדל בכ-6% בשנת 2007 בהשוואה לשנת 2006 והסתכם בכ-300 מיליון טון. היצוא של סין גדל בשליש לכ-65 מיליון טון, ואילו היצוא של כל שאר המדינות נשאר ללא שינוי. היצוא מהאיחוד האירופי נפל ב-1% לכ-32 מיליון טון, היצוא מרוסיה נפל בכ-6% לכ-29 מיליון טון, היצוא מאוקראינה נפל בכ-1% לכ-30 מיליון טון, והיצוא מברזיל נפל ב-17% לכ-10 מיליון טון. לעומתן היצוא מארצות הברית גדל ב-14% ל-10 מיליון טון, והיצוא מטורקיה גדל ב-10% ל-14 מיליון טון. ארצות האחוד האירופי, דרום קוריאה וארצות הברית היו גם יבואניות פלדה גדולות. היבוא לאיחוד האירופי גדל בשליש ל-50 מיליון טון, והיבוא לארצות הברית ירד ברבע לכ-30 מיליון טון. היבוא למזרח התיכון גדל בצורה חדה ל-38 מיליון טון, ב-40% יותר מהשנה הקודמת. ההערכה היא שיצוא הפלדה מסין השנה ירד בכ-25% לכ-50 מיליון טון בגלל מס יצוא שהממשלה הסינית הטילה ועלייה במחיר חומרי הגלם.
כחמישים אחוז מצריכת הפלדה העולמית מיועדת לבנייה, ענף התחבורה הוא צרכן הפלדה השני בגודלו, ותעשיית המכונות התעשייתיות ותעשיית האנרגיה גם הן צרכניות גדולות של פלדה.
איך משקיעים
פרשן ההשקעות הנודע ג'יימס קרמר, בעל הטור והאתר מהפופלרים ביותר בארצות הברית, ממליץ כיום על השקעה במניות יצרניות הפלדה. לדעת קרמר, אחד הבעלים של אתר ההשקעות TheStreet.Com והידוע במיוחד בפינתו היומית "כסף משוגע" בערוץ הטלוויזיה CNBC, מחירי מניות יצרניות הפלדה נמוכים בצורה מוגזמת, ולכן מניות אלה הן כעת הזדמנות טובה להשקעה. הוא עושה זאת באמצעות משחק מילים המושתת על הדמיון בהגייה באנגלית של המילים steel-פלדה ו- steal-גניבה;
“Steel Stocks Are a Steal Now", קרמר טוען שהירידה במחירי מניות יצרניות הפלדה מוגזמת לנוכח הרווחים הנאים והצמיחה הגדולה ברווחים של החברות.
בטבלה להלן נתונים בסיסיים של ארבע חברות הפלדה העיקריות הנסחרות בבורסת ניו יורק:
דרך נוחה נוספת להשקיע בפלדה היא באמצעות תעודת הסל ,Market Vectors Steel Index ETF הנסחרת בבורסת AMEX בסימול SLX. התעודה מחזיקה מניות של 36 חברות ממדינות שונות הקשורות לתעשיית הפלדה. מלבד יצרניות הפלדה, התעודה כוללת גם ספקיות חומרי גלם לתעשיית הפלדה וחברות הכורות עפרת ברזל. 31.4% מהחברות בתעודה הן מארצות הברית ו-68.6% מתוך כל שאר מדינות העולם. החברה האחראית היא Van Eck, ודמי הניהול הם 0.55% לשנה. מערכה הגבוה של התעודה השנה ב-23 במאי נפל כבר מחיר תעודת הסל ב-40.7%.
השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:
סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: כסף – 15.6%, זהב – 13.1%, חזיר קפוא – 5.3%, קקאו – 5.1%, חזיר לפיטום – 3.4%, נפט – 3.3%, גז טבעי – 2.2% ואורז – 0.7%.
סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: פלדה – 24.2%, ניקל – 14.3%, בדיל – 10.2%, עץ – 6.7%, בנזין – 6.1%, רכז תפוזים – 6.0%, סוכר – 5.7%, פלטינה – 5.2%, אבץ – 5.0%, סויה – 4.9%, אלומיניום – 4.7%, קפה – 4.4%, אורניום – 4.0%, תירס – 3.7%, כותנה – 3.1%, עופרת – 2.8%, נחושת – 2.8%, בקר לפיטום – 2.6%, פלדיום – 2.4%, שיבולת שועל – 1.5% ונפט להסקה – 1.4%.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודיעה בנאום "מצב האיחוד" כי תבקש לעצור חלק מהתשלומים הדו-צדדיים לישראל, להטיל סנקציות על שרים ומתנחלים אלימים ולהשעות את ההטבות המסחריות בהסכם האסוציאציה; סער הגיב: "אירופה מעבירה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר
הרדיקלי במזרח התיכון"
בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה.
לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:
1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.
2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.
3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.
המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית
שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".
- הלחץ המדיני על ישראל מתורגם לצעדים כלכליים; מה המשמעות?
- טראמפ לוחץ, האיחוד מתקפל: איום המכסים דוחף את אירופה לעסקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד.