האם דירקטור רשאי לעיין בניירות , אשר שימשו מבקר
החלטה
--------
בית המשפט קבע כי לדירקטור בחברה לא קמה הזכות לעיין בניירות העבודה, אשר שימשו את רואה החשבון המבקר של החברה לביצוע עבודת הביקורת ותיעודה. בחינת מישורי האחריות השונים, המוטלים על הדירקטוריון ועל רואה החשבון המבקר בחברה, ובחינת הוראותיו של חוק החברות, מעלות כי ניירות העבודה של רואה החשבון המבקר הם מסמכיו של רואה החשבון המבקר ולא של החברה, והעיון בהם אינו דרוש למילוי חובותיו של הדירקטור.
המערער, המשמש כדירקטור במשיבות, עתר לבית המשפט המחוזי בבקשה כי יורה למשיבות להמציא לו פרטים ומסמכים, שבהם, לדעתו, עליו לעיין לקראת הדיון באישור הדוחות הכספיים של החברות, ובכלל זה, סקר הבקרה הפנימית שערך רואה החשבון המבקר, וכן תיעוד הקשור לסעיפים שונים הכלולים בדוחות.
בית המשפט המחוזי קבע כי זכותו של דירקטור לעיון במסמך קמה כאשר מדובר במסמך מ"מסמכי החברה", והעיון במסמך דרוש לו למילוי חובותיו כדירקטור, וכי תנאים אלה אינם מתקיימים בענייננו. נגד קביעה זו הוגש הערעור דנן.
דיון
-------
לטענת המערער, סעיף 265(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 [להלן - "חוק החברות"], מקנה לו זכות לעיין בניירות העבודה של רואה החשבון המבקר. לשיטתו, עיון בניירות אלו דרוש לו לצורך קיום חובת הזהירות המוטלת עליו כדירקטור. המשיבים סומכים ידם על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וטוענים כי סעיף 265(א) לחוק החברות אינו מכוון לניירות העבודה של רואה החשבון המבקר.
עמדת לשכת רואי החשבון בישראל, אשר צורפה להליך כידיד בית המשפט, היא שניירות העבודה הם רכושו של רואה החשבון המבקר בלבד, וכי זכות העיון בהם נתונה לשיקול דעתו הבלעדי של רואה החשבון המבקר.
בית המשפט קבע:
החובה המוטלת על רואה החשבון להכנת ניירות עבודה מעוגנת בתקנה 9 לתקנות רואי חשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון), התשל"ג-1973, ונהנית ממעמד מקצועי מחייב. בשנת 1999 פרסמה לשכת רואי החשבון תדריך בדבר מסמכים המצויים ברשותו של רואה חשבון והנוגעים לעבודת הביקורת, ובו התייחסות לשלוש קטגוריות של מסמכים.
הקטגוריה הראשונה, הכוללת מסמכים אשר מהווים את ראיות הביקורת ותיעוד עבודת הביקורת, היא הרלוונטית לענייננו. לפי התדריך, ללקוח אין זכות לקבל לידיו מסמכים אלה.
זכותו של דירקטור לקבל מידע קבועה בהוראת סעיף 265 לחוק החברות, הקובע כי על מנת שתקום לדירקטור זכות לעיין במסמך פלוני, נדרש כי אותו מסמך יהיה מסמך מ"מסמכי החברה", ושהעיון במסמך "דרוש למילוי חובותיו כדירקטור".
בחינת מישורי האחריות השונים של הדירקטוריון ושל רואה החשבון, וכן בחינת מושכלות היסוד במבנה התאגידי בישראל, מראות כי ניירות העבודה של רואה החשבון המבקר הם מסמכיו של רואה החשבון המבקר ולא של החברה, והעיון בהם אינו דרוש למילוי חובותיו של הדירקטור.
תפקידו של רואה החשבון המבקר הוא לפקח על הדירקטוריון. ההבדל בין הדירקטוריון לבין רואה החשבון המבקר מקבל ביטוי בולט בהבחנה בין מישורי האחריות המוטלים על כל אחד מהם: האחריות לנכונות הדוחות הכספיים ולשלמותם מונחת על כתפי ההנהלה והדירקטוריון; האחריות המוטלת על רואה החשבון המבקר היא ביחס לאמור בחוות דעתו לגבי הדוחות הכספיים - עליו להשיג מידה סבירה של ביטחון, שאין בדוחות הכספיים הצגה מוטעית מהותית.
מכאן, שניירות העבודה של רואה החשבון המבקר לא נועדו לשמש את החברה לצורך עריכת הדוחות הכספיים, או לצורך אישורם. מטרתם היא לסייע לרואה החשבון המבקר בביצוע עבודת הביקורת ותיעודה.
יתרה מכך, חשיפת ניירות העבודה של רואה החשבון המבקר לפני המבוקר עלולה לפגוע באפקטיביות של הביקורת בכללותה, ובאפקטיביות שבשימוש בניירות העבודה בפרט.
נוסף על כך, חוק החברות קובע מנגנונים לתקשורת ולהעברת מידע מרואה החשבון המבקר לחברה המבוקרת. יש להניח כי אם כוונתו של המחוקק הייתה להעניק לדירקטור זכות לעיין בניירות העבודה של רואה החשבון המבקר, הוא היה נותן לכך ביטוי מפורש.
יש לציין כי לסוג המסמך נתונה משמעות רבה, וכי יש להבחין בין סוגי מסמכים שונים. בית המשפט המחוזי סיווג את ניירות העבודה של רואה החשבון המבקר כמסמכים שכתב המבקר "רק לשימושו שלו". בעצם העובדה שהחובה לנהל רישומים קבועה בדין, אין כדי לשנות מתוצאה זו.
הערעור נדחה.
בבית המשפט העליון
לפני: כב' השופטים א' ריבלין, א' לוי, ס' ג'ובראן
ניתן ב-31.8.08
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
