האם דירקטור רשאי לעיין בניירות , אשר שימשו מבקר
החלטה
--------
בית המשפט קבע כי לדירקטור בחברה לא קמה הזכות לעיין בניירות העבודה, אשר שימשו את רואה החשבון המבקר של החברה לביצוע עבודת הביקורת ותיעודה. בחינת מישורי האחריות השונים, המוטלים על הדירקטוריון ועל רואה החשבון המבקר בחברה, ובחינת הוראותיו של חוק החברות, מעלות כי ניירות העבודה של רואה החשבון המבקר הם מסמכיו של רואה החשבון המבקר ולא של החברה, והעיון בהם אינו דרוש למילוי חובותיו של הדירקטור.
המערער, המשמש כדירקטור במשיבות, עתר לבית המשפט המחוזי בבקשה כי יורה למשיבות להמציא לו פרטים ומסמכים, שבהם, לדעתו, עליו לעיין לקראת הדיון באישור הדוחות הכספיים של החברות, ובכלל זה, סקר הבקרה הפנימית שערך רואה החשבון המבקר, וכן תיעוד הקשור לסעיפים שונים הכלולים בדוחות.
בית המשפט המחוזי קבע כי זכותו של דירקטור לעיון במסמך קמה כאשר מדובר במסמך מ"מסמכי החברה", והעיון במסמך דרוש לו למילוי חובותיו כדירקטור, וכי תנאים אלה אינם מתקיימים בענייננו. נגד קביעה זו הוגש הערעור דנן.
דיון
-------
לטענת המערער, סעיף 265(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 [להלן - "חוק החברות"], מקנה לו זכות לעיין בניירות העבודה של רואה החשבון המבקר. לשיטתו, עיון בניירות אלו דרוש לו לצורך קיום חובת הזהירות המוטלת עליו כדירקטור. המשיבים סומכים ידם על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וטוענים כי סעיף 265(א) לחוק החברות אינו מכוון לניירות העבודה של רואה החשבון המבקר.
עמדת לשכת רואי החשבון בישראל, אשר צורפה להליך כידיד בית המשפט, היא שניירות העבודה הם רכושו של רואה החשבון המבקר בלבד, וכי זכות העיון בהם נתונה לשיקול דעתו הבלעדי של רואה החשבון המבקר.
בית המשפט קבע:
החובה המוטלת על רואה החשבון להכנת ניירות עבודה מעוגנת בתקנה 9 לתקנות רואי חשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון), התשל"ג-1973, ונהנית ממעמד מקצועי מחייב. בשנת 1999 פרסמה לשכת רואי החשבון תדריך בדבר מסמכים המצויים ברשותו של רואה חשבון והנוגעים לעבודת הביקורת, ובו התייחסות לשלוש קטגוריות של מסמכים.
הקטגוריה הראשונה, הכוללת מסמכים אשר מהווים את ראיות הביקורת ותיעוד עבודת הביקורת, היא הרלוונטית לענייננו. לפי התדריך, ללקוח אין זכות לקבל לידיו מסמכים אלה.
זכותו של דירקטור לקבל מידע קבועה בהוראת סעיף 265 לחוק החברות, הקובע כי על מנת שתקום לדירקטור זכות לעיין במסמך פלוני, נדרש כי אותו מסמך יהיה מסמך מ"מסמכי החברה", ושהעיון במסמך "דרוש למילוי חובותיו כדירקטור".
בחינת מישורי האחריות השונים של הדירקטוריון ושל רואה החשבון, וכן בחינת מושכלות היסוד במבנה התאגידי בישראל, מראות כי ניירות העבודה של רואה החשבון המבקר הם מסמכיו של רואה החשבון המבקר ולא של החברה, והעיון בהם אינו דרוש למילוי חובותיו של הדירקטור.
תפקידו של רואה החשבון המבקר הוא לפקח על הדירקטוריון. ההבדל בין הדירקטוריון לבין רואה החשבון המבקר מקבל ביטוי בולט בהבחנה בין מישורי האחריות המוטלים על כל אחד מהם: האחריות לנכונות הדוחות הכספיים ולשלמותם מונחת על כתפי ההנהלה והדירקטוריון; האחריות המוטלת על רואה החשבון המבקר היא ביחס לאמור בחוות דעתו לגבי הדוחות הכספיים - עליו להשיג מידה סבירה של ביטחון, שאין בדוחות הכספיים הצגה מוטעית מהותית.
מכאן, שניירות העבודה של רואה החשבון המבקר לא נועדו לשמש את החברה לצורך עריכת הדוחות הכספיים, או לצורך אישורם. מטרתם היא לסייע לרואה החשבון המבקר בביצוע עבודת הביקורת ותיעודה.
יתרה מכך, חשיפת ניירות העבודה של רואה החשבון המבקר לפני המבוקר עלולה לפגוע באפקטיביות של הביקורת בכללותה, ובאפקטיביות שבשימוש בניירות העבודה בפרט.
נוסף על כך, חוק החברות קובע מנגנונים לתקשורת ולהעברת מידע מרואה החשבון המבקר לחברה המבוקרת. יש להניח כי אם כוונתו של המחוקק הייתה להעניק לדירקטור זכות לעיין בניירות העבודה של רואה החשבון המבקר, הוא היה נותן לכך ביטוי מפורש.
יש לציין כי לסוג המסמך נתונה משמעות רבה, וכי יש להבחין בין סוגי מסמכים שונים. בית המשפט המחוזי סיווג את ניירות העבודה של רואה החשבון המבקר כמסמכים שכתב המבקר "רק לשימושו שלו". בעצם העובדה שהחובה לנהל רישומים קבועה בדין, אין כדי לשנות מתוצאה זו.
הערעור נדחה.
בבית המשפט העליון
לפני: כב' השופטים א' ריבלין, א' לוי, ס' ג'ובראן
ניתן ב-31.8.08
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
