40 מניות במדד מעו"ף - כל הסיבות שבעולם
יום המסחר אתמול (ד') לא היה חריג בנוף של הבורסה שלנו בעת האחרונה. מניית כי"ל, החברה לישראל ומכתשים אגן – ריצדו בצבע הירוק. כי"ל עלתה "רק" ב-0.4%, לאחר שמתחילת השנה עלתה בכ-53%. החברה לישראל זינקה ב-2.1% לאחר שמתחילת השנה עלתה בכ-26.4%, ומכתשים אגן הוסיפה 1.3%. שלושתן ריכזו אתמול מחזור הגבוה מ-1.15 מיליארד שקל. מדובר בכ-46% מסך המחזור בכל הבורסה אתמול. מה שבולט בנתוני התשואות בבורסה הוא, שמתחילת השנה רק כי"ל והחברה ישראל עלו בשיעורי התשואה הפנומנליים האלה. כל שאר המניות במדד המעו"ף ירדו.
נשאלת השאלה, שהייתה צריכה להשאל מזה זמן רב: מדוע רק 25 מניות נבחרו לעמוד בראש המדד המוביל של הבורסה התל אביבית? האם המספר הזה מסייע לייצוג טוב של הכלכלה המקומית? הרי זהו מספר מניות קטן למדי, שעלול לייצר ונראה שכבר גורם עיוותים רבים. למשל - מבנה הבעלויות. כשיש 25 מניות, אשר חלק מהן הן נגזרות אחת של השנייה. החברה לישראל מחזיקה ב-52.2% מכי"ל, לאומי מחזיק ב-18.3% מהחברה לישראל, בעבר אי.די.בי פיתוח ואי.די.בי אחזקות דרו בכפיפה אחת במדד המעו"ף. דסק"ש המחזיקה ב-50% מסלקום, נסחרת יחד עם סלקום באותו המדד. דסק"ש גם מוחזקת בשיעור של 73.9% על ידי אי.די.בי פיתוח הנסחרת עימה באותו המדד. בקיצור – משפחה חמה וצפופה.
מבט קצר על מדדים מובילים וותיקים בחו"ל, מחריף את הסוגייה. אם המספר הנמוך ביותר של מניות לייצוג הכלכלה הגדולה בעולם - ארה"ב, הוא 30 מניות, כלומר מדד הדאו-ג'ונס, דווקא בישראל הפצפונת מספיקות 25 מניות? ועוד כאמור – מדובר ברשימת 25 המניות ברוטו, משום שנטו זה יוצא עוד פחות. מדדים אחרים שנחשבים למובילים ומייצגים במדינותיהם כוללים יותר מ-25 מניות. כך למשל מדד הקאק-40 של צרפת, כולל תאגידים מובילים במדינה כמו רשת המלונות אקור, חברת הביטוח AXA, חברת הנפט טוטאל, איירפראנס ועוד. מדד הניפיטי ההודי כולל 50 מניות, מדד מרוואל הארגנטינאי כולל 41 מניות.
הטענה הטבעית בעד "קוטנו" של מדד המעו"ף נעוצה בכך שישראל היא כלכלה קטנה. ישנם מדדים אירופאיים קטנים מהמעו"ף, במדינות עם כלכלות קטנות יותר. כך למשל בבלגיה מדד בל-20 כולל כאמור 20 מניות ומדד ה-ATX האוסטרי הנסחר בבורסת וינה כולל אף הוא 20 מניות. ברור שהכלכלה הישראלית קרובה יותר בגודלה לכלכלות אלו מאשר לצרפת או לארה"ב. כמו כן, לפני שש שנים בערך בשיאו של המיתון – המחזור היומי בבורסה המקומית היה במקרה האופטימי 200 מיליון שקל – פחות מ-8% מסך המחזור אתמול. כך שמדדים יותר גדולים לא היו משפיעים, ורק מציפים את בעיית חוסר הסחירות.
אך עדיין, קוטנו של מדד המעו"ף, מדרבן יצירתם של עיוותים לפחות פעם אחת בחודש. כזכור, בימים הקרובים לפקיעה נוצרות לא פעם אנומליות במסחר. שינויים ועצבנות כלליים הנובעים מההערכות רבתי של הפעילים לקראת אותו אירוע שהוא טכני במהותו, אבל קריטי במחזותנו – פקיעת סדרת אופציות של מדד המעו"ף.
הגדלה של מדד המעו"ף, מ-25 ל-40 או 50 מניות, תשפר את הייצוג, תאפשר ליזום הקטנה של המשקולת המירביות לחברות ענק כמו טבע וכי"ל או אפילו לשקול משקל שווה לכל המניות כמו בחלק ממדדי העולם. כמו כן, היא תקשה מאוד על שיבושים במסחר התקין לקראת אירועי פקיעת האופציות. משום שכשיש יותר מניות – קשה יותר להשפיע על המדד. והכי חשוב – היא תסייע למדד להציג את פני המשק והכלכלה הישראלית בצורה מאוזנת יותר. כך תינתן האפשרות ליותר חברות להכנס ולשחק במדד של הגדולים. נקודה למחשבה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
ההטבה תינתן גם ללקוחות הבנק על משכנתאות חדשות והלוואות צרכניות החל מ-1 באוקטובר; המהלך מצטרף להוזלת ריבית על המינוס, פיקדון אוטומטי וריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל
החל מ-1 באוקטובר, בנק לאומי לאומי -1.09% יוצא במהלך חדש שנועד להקל על לווים - הנחה של רבע אחוז במסלול הפריים. המשמעות היא שלקוחות שמעבירים משכורת לבנק ומחזיקים משכנתא או הלוואה צמודת פריים, ישלמו ריבית נמוכה יותר, בלי צורך לפנות, לבקש או להתמקח.
אם ריבית הפריים במשק עומדת למשל על 6%, הרי שבלאומי היא תחושב ללקוחות הזכאים כ-5.75% בלבד. זה נשמע אולי קטן, אבל כשמדובר במשכנתאות של מאות אלפי שקלים, מדובר בחיסכון חודשי ממשי.המהלך הזה מצטרף לשורה של צעדים נוספים שבנק לאומי הציג לאחרונה כדי לנסות לשדר ללקוחות מסר ברור, אנחנו רוצים שתישארו אצלנו. הבנק הודיע על ריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל - כלומר, גם אם הכסף נשאר בעו"ש, הוא עובד בשבילכם.
בנוסף, תינתן הוזלה של אחוז אחד בריבית על המינוס, לצד השקת 'פיקדון אוטומטי' שמעביר עודפי יתרה לעבודה יומית ללא צורך בפעולה של הלקוח. עבור לווים קיימים ההטבה תיכנס אוטומטית, ועבור מי שמתכנן לקחת הלוואה או משכנתא במסלול פריים - מדובר בהטבה שתופעל מיידית.
חשוב להבין שהמהלך לא משנה את ריבית הפריים הרשמית במשק (שממשיכה להיקבע על ידי בנק ישראל), אלא מעניק ללקוחות לאומי הנחה נקודתית, מעין "פריים מינוס 0.25". מי שמחזיק חצי מיליון שקל במסלול פריים לתקופה של 25 שנה יכול לחסוך בערך 75 שקל בחודש - ובמיליון שקל מדובר כבר על כ-150 שקל בחודש. לאורך השנים זה מצטבר לסכומים של עשרות אלפי שקלים.
- ההתאוששות בהיקף המשכנתאות נמשכת: זינוק של 55% בספטמבר לעומת אשתקד
- דווקא בגלל מבצעי הקבלנים, הזינוק במשכנתאות צריך להדאיג אותנו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק מקווים שזה יספיק כדי להקדים מהלכים של המתחרים, ולהחזיר מעט אוויר לנוטלי המשכנתאות אחרי שנה לא פשוטה של ריביות גבוהות ושוק דיור תקוע.
