40 מניות במדד מעו"ף - כל הסיבות שבעולם
יום המסחר אתמול (ד') לא היה חריג בנוף של הבורסה שלנו בעת האחרונה. מניית כי"ל, החברה לישראל ומכתשים אגן – ריצדו בצבע הירוק. כי"ל עלתה "רק" ב-0.4%, לאחר שמתחילת השנה עלתה בכ-53%. החברה לישראל זינקה ב-2.1% לאחר שמתחילת השנה עלתה בכ-26.4%, ומכתשים אגן הוסיפה 1.3%. שלושתן ריכזו אתמול מחזור הגבוה מ-1.15 מיליארד שקל. מדובר בכ-46% מסך המחזור בכל הבורסה אתמול. מה שבולט בנתוני התשואות בבורסה הוא, שמתחילת השנה רק כי"ל והחברה ישראל עלו בשיעורי התשואה הפנומנליים האלה. כל שאר המניות במדד המעו"ף ירדו.
נשאלת השאלה, שהייתה צריכה להשאל מזה זמן רב: מדוע רק 25 מניות נבחרו לעמוד בראש המדד המוביל של הבורסה התל אביבית? האם המספר הזה מסייע לייצוג טוב של הכלכלה המקומית? הרי זהו מספר מניות קטן למדי, שעלול לייצר ונראה שכבר גורם עיוותים רבים. למשל - מבנה הבעלויות. כשיש 25 מניות, אשר חלק מהן הן נגזרות אחת של השנייה. החברה לישראל מחזיקה ב-52.2% מכי"ל, לאומי מחזיק ב-18.3% מהחברה לישראל, בעבר אי.די.בי פיתוח ואי.די.בי אחזקות דרו בכפיפה אחת במדד המעו"ף. דסק"ש המחזיקה ב-50% מסלקום, נסחרת יחד עם סלקום באותו המדד. דסק"ש גם מוחזקת בשיעור של 73.9% על ידי אי.די.בי פיתוח הנסחרת עימה באותו המדד. בקיצור – משפחה חמה וצפופה.
מבט קצר על מדדים מובילים וותיקים בחו"ל, מחריף את הסוגייה. אם המספר הנמוך ביותר של מניות לייצוג הכלכלה הגדולה בעולם - ארה"ב, הוא 30 מניות, כלומר מדד הדאו-ג'ונס, דווקא בישראל הפצפונת מספיקות 25 מניות? ועוד כאמור – מדובר ברשימת 25 המניות ברוטו, משום שנטו זה יוצא עוד פחות. מדדים אחרים שנחשבים למובילים ומייצגים במדינותיהם כוללים יותר מ-25 מניות. כך למשל מדד הקאק-40 של צרפת, כולל תאגידים מובילים במדינה כמו רשת המלונות אקור, חברת הביטוח AXA, חברת הנפט טוטאל, איירפראנס ועוד. מדד הניפיטי ההודי כולל 50 מניות, מדד מרוואל הארגנטינאי כולל 41 מניות.
הטענה הטבעית בעד "קוטנו" של מדד המעו"ף נעוצה בכך שישראל היא כלכלה קטנה. ישנם מדדים אירופאיים קטנים מהמעו"ף, במדינות עם כלכלות קטנות יותר. כך למשל בבלגיה מדד בל-20 כולל כאמור 20 מניות ומדד ה-ATX האוסטרי הנסחר בבורסת וינה כולל אף הוא 20 מניות. ברור שהכלכלה הישראלית קרובה יותר בגודלה לכלכלות אלו מאשר לצרפת או לארה"ב. כמו כן, לפני שש שנים בערך בשיאו של המיתון – המחזור היומי בבורסה המקומית היה במקרה האופטימי 200 מיליון שקל – פחות מ-8% מסך המחזור אתמול. כך שמדדים יותר גדולים לא היו משפיעים, ורק מציפים את בעיית חוסר הסחירות.
אך עדיין, קוטנו של מדד המעו"ף, מדרבן יצירתם של עיוותים לפחות פעם אחת בחודש. כזכור, בימים הקרובים לפקיעה נוצרות לא פעם אנומליות במסחר. שינויים ועצבנות כלליים הנובעים מההערכות רבתי של הפעילים לקראת אותו אירוע שהוא טכני במהותו, אבל קריטי במחזותנו – פקיעת סדרת אופציות של מדד המעו"ף.
הגדלה של מדד המעו"ף, מ-25 ל-40 או 50 מניות, תשפר את הייצוג, תאפשר ליזום הקטנה של המשקולת המירביות לחברות ענק כמו טבע וכי"ל או אפילו לשקול משקל שווה לכל המניות כמו בחלק ממדדי העולם. כמו כן, היא תקשה מאוד על שיבושים במסחר התקין לקראת אירועי פקיעת האופציות. משום שכשיש יותר מניות – קשה יותר להשפיע על המדד. והכי חשוב – היא תסייע למדד להציג את פני המשק והכלכלה הישראלית בצורה מאוזנת יותר. כך תינתן האפשרות ליותר חברות להכנס ולשחק במדד של הגדולים. נקודה למחשבה.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
יאיר נתניהו (רשתות)"אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
יאיר נתניהו יקבל משרה נחשקת בעלות שכר של 80 אלף שקל, צוות ולשכה. יאיר לפיד ימנה מקורבים לתפקידים בכירים - בושה; ולמה על זה הציבור לא יסלח
כנראה שחלק גדול מהעם מתייחס בסלחנות או באדישות כשנתניהו מקבל סיגרים מחבר. חלק גדול מהעם גם מעריך שמשפטי נתניהו הם כלום ושום דבר. מבלי להיכנס לשאלה אם יש צדק בדברים או לא, מה שברור הוא שעשרות רבות של מיליוני שקלים הושקעו מצד הפרקליטות במשפטים, וכשלוקחים את הזמן והמשאבים של כל המערכות שהיו מעורבות, כולל משטרה, בתי המשפט, מקבלים עלות של מאות מיליוני שקלים.
אז מה? - צדק צריך להיעשות גם אם עולה הרבה כסף. אין מחיר לצדק. הבעיה שלא בטוח שזה מה שחושב העם ואם בסוף התהליך הארוך והמייגע הזה נתניהו ייצא עם "מכה קלה", כמה סעיפי אווירה, אז אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט יירד עוד יותר מהשפל שהוא נמצא בו היום. לא בטוח איך המשפטים האלה יסתיימו אבל מה שבטוח שהם כבר משאירים תחושה חמוצה. העם יזכור איך הפרקליטות התעקשה להכניס את נתניהו לדיון שעתיים אחרי שנחת מפסגה היסטורית בוושינגטון, או שהשופטים היו צריכים להיחשף לפרטים מסווגים הקשורים למערכה הבטחונית כדי שיואילו לשחרר את ראש הממשלה לאשר את התקיפות.
המעמד של בית המשפט והיוקרה שלו נפגעה אבל להבדיל משופטים ועורכי דין שמעמדם הציבורי ייפגע, הפוליטקאים לא יפגעו - אף אחד לא מצפה שהם יהיו הוגנים וישרים. לא נעים לומר, אבל, קבלת מתנות, שיחות עם עיתונאים, שיחות עם בעלי עיתון כדי להשפיע על סיקור, אלו לא דברים שפוליטיקאים לא עושים. העם סולח על זה, כל עוד זה לא על חשבונו, כל עוד לא פוגעים ומזלזלים בכבודו. אם מנצלים ו"גונבים" אותו, אז הוא זוכר את זה בקלפי.
בסוף, כולם אנשים והכל אישי. מנסים לסדר עכשיו עבודה מכובדת ליאיר נתניהו בעלות שכר של 70-80 אלף שקל בחודש. זה היה אמור להיות בהסתדרות הציונית או בקק"ל. אלו ג'ובים עשירים בלי שליטה עם ייעוד-מטרה טובה, אבל עם שחיתות פוליטית גדולה. אלו גופים שמספקים ג'ובים למקורבים רבים, כולל בני משפחה. סכומי עתק שאמורים לשמש לטובת הציבור נגנבים בדרך הזו. אבל לא נראה שמישהו עשה זאת בצורה בוטה כמו הפעם.
- יאיר נתניהו ישלם לניר חפץ 75 אלף שקל
- "פרסם לשון הרע בכוונה לפגוע": יאיר נתניהו ישלם 160 אלף לדנה כשדי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין בסיסי יותר - כבוד. בלי טיפת כבוד עצמית, בלי טיפת כבוד כלפי המשפחה שלו ובלי טיפת כבוד כלפי הציבור, ניסה יאיר נתניהו להיות בתפקיד מכובד ולקבל שכר בעלות של 70-80 אלף שקל.
