גורם בכיר בבנק ישראל: "ציבור המשקיעים עדיין לא הפנים את רכישות הדולרים שלנו"
הדולר ירד היום בסערה אל מתחת לרמה של 3.3 שקלים, כאשר שערו היציג נקבע לבסוף סמוך לרמת השפל במסחר התוך-יומי. אתמול בערב החליט בנק ישראל להעלות את הריבית בשיעור מתון מהצפוי, מה שמיתן לאחר ההחלטה והיום בבוקר את הירידות בדולר, אולם לקראת הצהריים חזר המטבע האמריקני לסורו.
הדולר איבד היום 1.44% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.285 שקלים. אתמול (ב') לא נקבעו שערים יציגים בשל יום הזיכרון בארה"ב. האירו היציג השיל 1.25% ל-5.1752 שקלים.
מחדרי מסחר במט"ח נמסר ל-Bizportal, כי באזור 3.26 שקלים שוכנות פקודות מכירה רבות על הדולר-שקל הנמצאות בהמתנה. מדובר על ירידה של כ-0.8% מהרמה הנוכחית. סוחרי מט"ח בשוק מעריכים כי במידה ורמת 3.26 שקלים תישבר - רמת התמיכה הבאה שוכנת רק ב-3 שקלים.
"ציבור המשקיעים עדיין לא הפנים את רכישות הדולרים שלנו", אמר גורם בכיר בבנק ישראל מסר ל-Bizportal. "בשלב מסוים ייגמרו הדולרים שאנשים מסוגלים למכור ובסופו של דבר תכנית הגדלת יתרות המט"ח תשפיע".
הנגיד סטנלי פישר העלה אתמול בערב את הריבית במשק לחודש יוני ב-0.25% ל-3.5%. טווח התחזיות עמד על העלאה של 0.25%-0.5%, אולם בעקבות נתוני הצמיחה החזקים שפורסמו ביום ראשון גברו ההערכות להעלאת ריבית של 0.5%, מה שדירדר את הדולר במהירות. המטבע האמריקני הגיע אתמול במסחר התוך-יומי לשפל של יותר מ-11 שנים ונגע ב3.298 שקלים. לאחר שפישר הודיע על העלאת ריבית מתונה של 0.25%, התחזק מעט הדולר.
פישר עמד בפני החלטת ריבית לא פשוטה. מצד אחד היה עליו להעלות את הריבית כדי להילחם באינפלציה הגואה, אולם מצד שני הוא חושש מההאטה הכלכלית בעולם שתגיע גם לישראל בהמשך השנה. "לדעת הבנק, נתוני הצמיחה של הרבעון הראשון אינם מייצגים", אמר רון אייכל, אסטרטג ראשי במיטב. "כנראה שבבנק ישראל לא בונים עליהם בהמשך השנה. ברור כי הריבית המוניטרית היא מרחיבה מאוד. הריבית במונחים ריאליים היא שלילית ויידרשו יותר מ-25 נקודות בסיס כדי לעצור את האינפלציה".
בניתוח הודעת הריבית המצורפת אכן ניתן להבחין בחשש של בנק ישראל מההאטה הכלכלית הצפויה בהמשך.
"ההחלטה להעלות את הריבית ב-0.25% מתבססת בעיקר על ההערכות כי למרות הצמיחה המהירה יחסית ברבעון הראשון, עדיין צפויה האטה בפעילות בהמשך השנה על רקע ההשפעות של האטה הצפויה במשק העולמי", נכתב בהודעת הריבית של בנק ישראל. "נוסף על כן, לייסוף השקל השפעה מרסנת על המחירים אם כי בעוצמה פחותה מבעבר. זאת, בנוסף להשפעתו הממתנת על הפעילות הריאלית על במשק".
במקביל לחשש מהאטה, בנק ישראל השאיר את הדלת פתוחה להעלאות ריבית נוספות בעתיד הקרוב. לפי לשון ההודעה, "בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות במשק ובעולם, ויעלה את הריבית ככל שיידרש על מנת להשיג יציבות מחירים".
בשוק המט"ח העולמי מתחזק מעט הדולר מול המטבעות המובילים לקראת פרסום נתוני מאקרו בארה"ב. מדד אמון הצרכנים לחודש מאי ומכירות הבתים הקיימים בחודש אפריל יפורסמו היום אחר הצהריים וצפויים להצביע על הרעה נוספת בפעילות הכלכלית בארה"ב, מה שמחליש את הדולר בעולם.
פינוטק: "הדולר עשוי להגיע ל-3.2 שקלים כבר בתקופה הקרובה"
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי נגיד בנק ישראל העלה כצפוי את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%. התגברות הלחצים האינפלציוניים, כשמדד חודש אפריל התקבל גבוה מעל ההערכות ברמה של 1.5% והעמיד את הקצב השנתי ברמה של 4.7%, הכריעו את הכף. על פי ההערכות, צפוי המדד לחזור לטווח היעד של 1%-3% באמצע שנת 2009 כשהריבית צפויה לעלות ב-1% במהלך 12 החודשים הקרובים.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- משרד התקשורת מבטל את העמלות על הוראות קבע לחברות התקשורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
פטריוט (צה"ל)ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית
וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט
טילי פטריוט בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה.
חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.
מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ
בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.
מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.
במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.
