גורם בכיר בבנק ישראל: "ציבור המשקיעים עדיין לא הפנים את רכישות הדולרים שלנו"
הדולר ירד היום בסערה אל מתחת לרמה של 3.3 שקלים, כאשר שערו היציג נקבע לבסוף סמוך לרמת השפל במסחר התוך-יומי. אתמול בערב החליט בנק ישראל להעלות את הריבית בשיעור מתון מהצפוי, מה שמיתן לאחר ההחלטה והיום בבוקר את הירידות בדולר, אולם לקראת הצהריים חזר המטבע האמריקני לסורו.
הדולר איבד היום 1.44% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.285 שקלים. אתמול (ב') לא נקבעו שערים יציגים בשל יום הזיכרון בארה"ב. האירו היציג השיל 1.25% ל-5.1752 שקלים.
מחדרי מסחר במט"ח נמסר ל-Bizportal, כי באזור 3.26 שקלים שוכנות פקודות מכירה רבות על הדולר-שקל הנמצאות בהמתנה. מדובר על ירידה של כ-0.8% מהרמה הנוכחית. סוחרי מט"ח בשוק מעריכים כי במידה ורמת 3.26 שקלים תישבר - רמת התמיכה הבאה שוכנת רק ב-3 שקלים.
"ציבור המשקיעים עדיין לא הפנים את רכישות הדולרים שלנו", אמר גורם בכיר בבנק ישראל מסר ל-Bizportal. "בשלב מסוים ייגמרו הדולרים שאנשים מסוגלים למכור ובסופו של דבר תכנית הגדלת יתרות המט"ח תשפיע".
הנגיד סטנלי פישר העלה אתמול בערב את הריבית במשק לחודש יוני ב-0.25% ל-3.5%. טווח התחזיות עמד על העלאה של 0.25%-0.5%, אולם בעקבות נתוני הצמיחה החזקים שפורסמו ביום ראשון גברו ההערכות להעלאת ריבית של 0.5%, מה שדירדר את הדולר במהירות. המטבע האמריקני הגיע אתמול במסחר התוך-יומי לשפל של יותר מ-11 שנים ונגע ב3.298 שקלים. לאחר שפישר הודיע על העלאת ריבית מתונה של 0.25%, התחזק מעט הדולר.
פישר עמד בפני החלטת ריבית לא פשוטה. מצד אחד היה עליו להעלות את הריבית כדי להילחם באינפלציה הגואה, אולם מצד שני הוא חושש מההאטה הכלכלית בעולם שתגיע גם לישראל בהמשך השנה. "לדעת הבנק, נתוני הצמיחה של הרבעון הראשון אינם מייצגים", אמר רון אייכל, אסטרטג ראשי במיטב. "כנראה שבבנק ישראל לא בונים עליהם בהמשך השנה. ברור כי הריבית המוניטרית היא מרחיבה מאוד. הריבית במונחים ריאליים היא שלילית ויידרשו יותר מ-25 נקודות בסיס כדי לעצור את האינפלציה".
בניתוח הודעת הריבית המצורפת אכן ניתן להבחין בחשש של בנק ישראל מההאטה הכלכלית הצפויה בהמשך.
"ההחלטה להעלות את הריבית ב-0.25% מתבססת בעיקר על ההערכות כי למרות הצמיחה המהירה יחסית ברבעון הראשון, עדיין צפויה האטה בפעילות בהמשך השנה על רקע ההשפעות של האטה הצפויה במשק העולמי", נכתב בהודעת הריבית של בנק ישראל. "נוסף על כן, לייסוף השקל השפעה מרסנת על המחירים אם כי בעוצמה פחותה מבעבר. זאת, בנוסף להשפעתו הממתנת על הפעילות הריאלית על במשק".
במקביל לחשש מהאטה, בנק ישראל השאיר את הדלת פתוחה להעלאות ריבית נוספות בעתיד הקרוב. לפי לשון ההודעה, "בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות במשק ובעולם, ויעלה את הריבית ככל שיידרש על מנת להשיג יציבות מחירים".
בשוק המט"ח העולמי מתחזק מעט הדולר מול המטבעות המובילים לקראת פרסום נתוני מאקרו בארה"ב. מדד אמון הצרכנים לחודש מאי ומכירות הבתים הקיימים בחודש אפריל יפורסמו היום אחר הצהריים וצפויים להצביע על הרעה נוספת בפעילות הכלכלית בארה"ב, מה שמחליש את הדולר בעולם.
פינוטק: "הדולר עשוי להגיע ל-3.2 שקלים כבר בתקופה הקרובה"
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי נגיד בנק ישראל העלה כצפוי את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%. התגברות הלחצים האינפלציוניים, כשמדד חודש אפריל התקבל גבוה מעל ההערכות ברמה של 1.5% והעמיד את הקצב השנתי ברמה של 4.7%, הכריעו את הכף. על פי ההערכות, צפוי המדד לחזור לטווח היעד של 1%-3% באמצע שנת 2009 כשהריבית צפויה לעלות ב-1% במהלך 12 החודשים הקרובים.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
