גורם בכיר בבנק ישראל: "ציבור המשקיעים עדיין לא הפנים את רכישות הדולרים שלנו"

הדולר היציג נקבע ב-3.286 ש'. סוחרים בשוק ל-Bizportal: באזור 3.26 ש' שוכנות פקודות מכירה רבות על הדולר
עדי בן ישראל |

הדולר ירד היום בסערה אל מתחת לרמה של 3.3 שקלים, כאשר שערו היציג נקבע לבסוף סמוך לרמת השפל במסחר התוך-יומי. אתמול בערב החליט בנק ישראל להעלות את הריבית בשיעור מתון מהצפוי, מה שמיתן לאחר ההחלטה והיום בבוקר את הירידות בדולר, אולם לקראת הצהריים חזר המטבע האמריקני לסורו.

הדולר איבד היום 1.44% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.285 שקלים. אתמול (ב') לא נקבעו שערים יציגים בשל יום הזיכרון בארה"ב. האירו היציג השיל 1.25% ל-5.1752 שקלים.

מחדרי מסחר במט"ח נמסר ל-Bizportal, כי באזור 3.26 שקלים שוכנות פקודות מכירה רבות על הדולר-שקל הנמצאות בהמתנה. מדובר על ירידה של כ-0.8% מהרמה הנוכחית. סוחרי מט"ח בשוק מעריכים כי במידה ורמת 3.26 שקלים תישבר - רמת התמיכה הבאה שוכנת רק ב-3 שקלים.

"ציבור המשקיעים עדיין לא הפנים את רכישות הדולרים שלנו", אמר גורם בכיר בבנק ישראל מסר ל-Bizportal. "בשלב מסוים ייגמרו הדולרים שאנשים מסוגלים למכור ובסופו של דבר תכנית הגדלת יתרות המט"ח תשפיע".

הנגיד סטנלי פישר העלה אתמול בערב את הריבית במשק לחודש יוני ב-0.25% ל-3.5%. טווח התחזיות עמד על העלאה של 0.25%-0.5%, אולם בעקבות נתוני הצמיחה החזקים שפורסמו ביום ראשון גברו ההערכות להעלאת ריבית של 0.5%, מה שדירדר את הדולר במהירות. המטבע האמריקני הגיע אתמול במסחר התוך-יומי לשפל של יותר מ-11 שנים ונגע ב3.298 שקלים. לאחר שפישר הודיע על העלאת ריבית מתונה של 0.25%, התחזק מעט הדולר.

פישר עמד בפני החלטת ריבית לא פשוטה. מצד אחד היה עליו להעלות את הריבית כדי להילחם באינפלציה הגואה, אולם מצד שני הוא חושש מההאטה הכלכלית בעולם שתגיע גם לישראל בהמשך השנה. "לדעת הבנק, נתוני הצמיחה של הרבעון הראשון אינם מייצגים", אמר רון אייכל, אסטרטג ראשי במיטב. "כנראה שבבנק ישראל לא בונים עליהם בהמשך השנה. ברור כי הריבית המוניטרית היא מרחיבה מאוד. הריבית במונחים ריאליים היא שלילית ויידרשו יותר מ-25 נקודות בסיס כדי לעצור את האינפלציה".

בניתוח הודעת הריבית המצורפת אכן ניתן להבחין בחשש של בנק ישראל מההאטה הכלכלית הצפויה בהמשך.

"ההחלטה להעלות את הריבית ב-0.25% מתבססת בעיקר על ההערכות כי למרות הצמיחה המהירה יחסית ברבעון הראשון, עדיין צפויה האטה בפעילות בהמשך השנה על רקע ההשפעות של האטה הצפויה במשק העולמי", נכתב בהודעת הריבית של בנק ישראל. "נוסף על כן, לייסוף השקל השפעה מרסנת על המחירים אם כי בעוצמה פחותה מבעבר. זאת, בנוסף להשפעתו הממתנת על הפעילות הריאלית על במשק".

במקביל לחשש מהאטה, בנק ישראל השאיר את הדלת פתוחה להעלאות ריבית נוספות בעתיד הקרוב. לפי לשון ההודעה, "בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות במשק ובעולם, ויעלה את הריבית ככל שיידרש על מנת להשיג יציבות מחירים".

בשוק המט"ח העולמי מתחזק מעט הדולר מול המטבעות המובילים לקראת פרסום נתוני מאקרו בארה"ב. מדד אמון הצרכנים לחודש מאי ומכירות הבתים הקיימים בחודש אפריל יפורסמו היום אחר הצהריים וצפויים להצביע על הרעה נוספת בפעילות הכלכלית בארה"ב, מה שמחליש את הדולר בעולם.

פינוטק: "הדולר עשוי להגיע ל-3.2 שקלים כבר בתקופה הקרובה"

מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי נגיד בנק ישראל העלה כצפוי את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%. התגברות הלחצים האינפלציוניים, כשמדד חודש אפריל התקבל גבוה מעל ההערכות ברמה של 1.5% והעמיד את הקצב השנתי ברמה של 4.7%, הכריעו את הכף. על פי ההערכות, צפוי המדד לחזור לטווח היעד של 1%-3% באמצע שנת 2009 כשהריבית צפויה לעלות ב-1% במהלך 12 החודשים הקרובים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.