גורם בכיר בבנק ישראל: "ציבור המשקיעים עדיין לא הפנים את רכישות הדולרים שלנו"
הדולר ירד היום בסערה אל מתחת לרמה של 3.3 שקלים, כאשר שערו היציג נקבע לבסוף סמוך לרמת השפל במסחר התוך-יומי. אתמול בערב החליט בנק ישראל להעלות את הריבית בשיעור מתון מהצפוי, מה שמיתן לאחר ההחלטה והיום בבוקר את הירידות בדולר, אולם לקראת הצהריים חזר המטבע האמריקני לסורו.
הדולר איבד היום 1.44% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.285 שקלים. אתמול (ב') לא נקבעו שערים יציגים בשל יום הזיכרון בארה"ב. האירו היציג השיל 1.25% ל-5.1752 שקלים.
מחדרי מסחר במט"ח נמסר ל-Bizportal, כי באזור 3.26 שקלים שוכנות פקודות מכירה רבות על הדולר-שקל הנמצאות בהמתנה. מדובר על ירידה של כ-0.8% מהרמה הנוכחית. סוחרי מט"ח בשוק מעריכים כי במידה ורמת 3.26 שקלים תישבר - רמת התמיכה הבאה שוכנת רק ב-3 שקלים.
"ציבור המשקיעים עדיין לא הפנים את רכישות הדולרים שלנו", אמר גורם בכיר בבנק ישראל מסר ל-Bizportal. "בשלב מסוים ייגמרו הדולרים שאנשים מסוגלים למכור ובסופו של דבר תכנית הגדלת יתרות המט"ח תשפיע".
הנגיד סטנלי פישר העלה אתמול בערב את הריבית במשק לחודש יוני ב-0.25% ל-3.5%. טווח התחזיות עמד על העלאה של 0.25%-0.5%, אולם בעקבות נתוני הצמיחה החזקים שפורסמו ביום ראשון גברו ההערכות להעלאת ריבית של 0.5%, מה שדירדר את הדולר במהירות. המטבע האמריקני הגיע אתמול במסחר התוך-יומי לשפל של יותר מ-11 שנים ונגע ב3.298 שקלים. לאחר שפישר הודיע על העלאת ריבית מתונה של 0.25%, התחזק מעט הדולר.
פישר עמד בפני החלטת ריבית לא פשוטה. מצד אחד היה עליו להעלות את הריבית כדי להילחם באינפלציה הגואה, אולם מצד שני הוא חושש מההאטה הכלכלית בעולם שתגיע גם לישראל בהמשך השנה. "לדעת הבנק, נתוני הצמיחה של הרבעון הראשון אינם מייצגים", אמר רון אייכל, אסטרטג ראשי במיטב. "כנראה שבבנק ישראל לא בונים עליהם בהמשך השנה. ברור כי הריבית המוניטרית היא מרחיבה מאוד. הריבית במונחים ריאליים היא שלילית ויידרשו יותר מ-25 נקודות בסיס כדי לעצור את האינפלציה".
בניתוח הודעת הריבית המצורפת אכן ניתן להבחין בחשש של בנק ישראל מההאטה הכלכלית הצפויה בהמשך.
"ההחלטה להעלות את הריבית ב-0.25% מתבססת בעיקר על ההערכות כי למרות הצמיחה המהירה יחסית ברבעון הראשון, עדיין צפויה האטה בפעילות בהמשך השנה על רקע ההשפעות של האטה הצפויה במשק העולמי", נכתב בהודעת הריבית של בנק ישראל. "נוסף על כן, לייסוף השקל השפעה מרסנת על המחירים אם כי בעוצמה פחותה מבעבר. זאת, בנוסף להשפעתו הממתנת על הפעילות הריאלית על במשק".
במקביל לחשש מהאטה, בנק ישראל השאיר את הדלת פתוחה להעלאות ריבית נוספות בעתיד הקרוב. לפי לשון ההודעה, "בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות במשק ובעולם, ויעלה את הריבית ככל שיידרש על מנת להשיג יציבות מחירים".
בשוק המט"ח העולמי מתחזק מעט הדולר מול המטבעות המובילים לקראת פרסום נתוני מאקרו בארה"ב. מדד אמון הצרכנים לחודש מאי ומכירות הבתים הקיימים בחודש אפריל יפורסמו היום אחר הצהריים וצפויים להצביע על הרעה נוספת בפעילות הכלכלית בארה"ב, מה שמחליש את הדולר בעולם.
פינוטק: "הדולר עשוי להגיע ל-3.2 שקלים כבר בתקופה הקרובה"
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי נגיד בנק ישראל העלה כצפוי את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%. התגברות הלחצים האינפלציוניים, כשמדד חודש אפריל התקבל גבוה מעל ההערכות ברמה של 1.5% והעמיד את הקצב השנתי ברמה של 4.7%, הכריעו את הכף. על פי ההערכות, צפוי המדד לחזור לטווח היעד של 1%-3% באמצע שנת 2009 כשהריבית צפויה לעלות ב-1% במהלך 12 החודשים הקרובים.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
בינה מלאכותית גנרי AI generic סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי
הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.
הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.
לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע
בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.
כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")