גורם בכיר בבנק ישראל: "ציבור המשקיעים עדיין לא הפנים את רכישות הדולרים שלנו"
הדולר ירד היום בסערה אל מתחת לרמה של 3.3 שקלים, כאשר שערו היציג נקבע לבסוף סמוך לרמת השפל במסחר התוך-יומי. אתמול בערב החליט בנק ישראל להעלות את הריבית בשיעור מתון מהצפוי, מה שמיתן לאחר ההחלטה והיום בבוקר את הירידות בדולר, אולם לקראת הצהריים חזר המטבע האמריקני לסורו.
הדולר איבד היום 1.44% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.285 שקלים. אתמול (ב') לא נקבעו שערים יציגים בשל יום הזיכרון בארה"ב. האירו היציג השיל 1.25% ל-5.1752 שקלים.
מחדרי מסחר במט"ח נמסר ל-Bizportal, כי באזור 3.26 שקלים שוכנות פקודות מכירה רבות על הדולר-שקל הנמצאות בהמתנה. מדובר על ירידה של כ-0.8% מהרמה הנוכחית. סוחרי מט"ח בשוק מעריכים כי במידה ורמת 3.26 שקלים תישבר - רמת התמיכה הבאה שוכנת רק ב-3 שקלים.
"ציבור המשקיעים עדיין לא הפנים את רכישות הדולרים שלנו", אמר גורם בכיר בבנק ישראל מסר ל-Bizportal. "בשלב מסוים ייגמרו הדולרים שאנשים מסוגלים למכור ובסופו של דבר תכנית הגדלת יתרות המט"ח תשפיע".
הנגיד סטנלי פישר העלה אתמול בערב את הריבית במשק לחודש יוני ב-0.25% ל-3.5%. טווח התחזיות עמד על העלאה של 0.25%-0.5%, אולם בעקבות נתוני הצמיחה החזקים שפורסמו ביום ראשון גברו ההערכות להעלאת ריבית של 0.5%, מה שדירדר את הדולר במהירות. המטבע האמריקני הגיע אתמול במסחר התוך-יומי לשפל של יותר מ-11 שנים ונגע ב3.298 שקלים. לאחר שפישר הודיע על העלאת ריבית מתונה של 0.25%, התחזק מעט הדולר.
פישר עמד בפני החלטת ריבית לא פשוטה. מצד אחד היה עליו להעלות את הריבית כדי להילחם באינפלציה הגואה, אולם מצד שני הוא חושש מההאטה הכלכלית בעולם שתגיע גם לישראל בהמשך השנה. "לדעת הבנק, נתוני הצמיחה של הרבעון הראשון אינם מייצגים", אמר רון אייכל, אסטרטג ראשי במיטב. "כנראה שבבנק ישראל לא בונים עליהם בהמשך השנה. ברור כי הריבית המוניטרית היא מרחיבה מאוד. הריבית במונחים ריאליים היא שלילית ויידרשו יותר מ-25 נקודות בסיס כדי לעצור את האינפלציה".
בניתוח הודעת הריבית המצורפת אכן ניתן להבחין בחשש של בנק ישראל מההאטה הכלכלית הצפויה בהמשך.
"ההחלטה להעלות את הריבית ב-0.25% מתבססת בעיקר על ההערכות כי למרות הצמיחה המהירה יחסית ברבעון הראשון, עדיין צפויה האטה בפעילות בהמשך השנה על רקע ההשפעות של האטה הצפויה במשק העולמי", נכתב בהודעת הריבית של בנק ישראל. "נוסף על כן, לייסוף השקל השפעה מרסנת על המחירים אם כי בעוצמה פחותה מבעבר. זאת, בנוסף להשפעתו הממתנת על הפעילות הריאלית על במשק".
במקביל לחשש מהאטה, בנק ישראל השאיר את הדלת פתוחה להעלאות ריבית נוספות בעתיד הקרוב. לפי לשון ההודעה, "בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות במשק ובעולם, ויעלה את הריבית ככל שיידרש על מנת להשיג יציבות מחירים".
בשוק המט"ח העולמי מתחזק מעט הדולר מול המטבעות המובילים לקראת פרסום נתוני מאקרו בארה"ב. מדד אמון הצרכנים לחודש מאי ומכירות הבתים הקיימים בחודש אפריל יפורסמו היום אחר הצהריים וצפויים להצביע על הרעה נוספת בפעילות הכלכלית בארה"ב, מה שמחליש את הדולר בעולם.
פינוטק: "הדולר עשוי להגיע ל-3.2 שקלים כבר בתקופה הקרובה"
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי נגיד בנק ישראל העלה כצפוי את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%. התגברות הלחצים האינפלציוניים, כשמדד חודש אפריל התקבל גבוה מעל ההערכות ברמה של 1.5% והעמיד את הקצב השנתי ברמה של 4.7%, הכריעו את הכף. על פי ההערכות, צפוי המדד לחזור לטווח היעד של 1%-3% באמצע שנת 2009 כשהריבית צפויה לעלות ב-1% במהלך 12 החודשים הקרובים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg)