כי"ל דוהרת על מחירי האשלג: הרווח זינק 280% - מעבר לכל התחזיות
עם מחירי אשלג ששוברים שיאים לעיתים תכופות, חברת כיל מדווחת היום על רבעון שיא נוסף עם זינוק ברווחים וצמיחה חזקה בהכנסות ברבעון הראשון של 2008 - מעל לתחזיות השוריות ביותר של האנליסטים. החברה, שנהנית מהגאות בשוק הדשנים העולמי, ידעה שיפור ניכר בכל הפרמטרים, מלבד סעיף ההוצאות שעלו בגלל הזינוק בנפט והיחלשות הדולר מול השקל בשיעור של 17% (רבעון מול רבעון).
"שוק הדשנים ממשיך להיות חזק ויש פרסומים על המשך עליית המחירים", אומר היום גורם בכיר בכי"ל ל-Bizportal. "אין עוד מספיק דשנים כדי לספק את הביקוש וזה אמור להימשך עוד כמה שנים טובות. אנו סובלים מהיחלשות הדולר כמו כל היצואנים וזה מגביר את ההוצאות שלנו. לגבי הוצאות האנרגיה - משנה הבאה רוב האנרגיה שלנו תבוא מגז טבעי; שם יש מחיר תקרה ולכן אנו נהיה מכוסים מבחינת רוב הצריכה".
החברה רשמה ברבעון הראשון רווח נקי של 346.7 מיליון דולר (זינוק של 280%) לצד הכנסות בגובה 1.528 מיליארד דולר, קרי צמיחה של 73%. לצורך ההשוואה, בבית ההשקעות UBS ציפו לרווח של 201 מיליון דולר לצד הכנסות של 1.28 מיליארד דולר; מריל לינץ' היה שורי יותר וציפה לרווח של 267 מיליון דולר והכנסות בגובה 1.5 מיליארד דולר.
המחיר הממוצע לטון אשלג ברבעון הראשון היה גם הוא הפתעה גדולה - 420 דולר לטון בעוד האנליסטים ציפו ל-350 דולר לטון. נזכיר כי בחודשים האחרונים חתמה כיל על חוזה אשלג ענק עם לקוחות בהודו במחיר של 625 דולר לטון.
מנתונים נוספים העולים מן הדוחות, ניתן לראות כי הרווח הגולמי של החברה קפץ ב-143% ל-730 מיליון דולר והרווח התפעולי נסק ב-250% והסתכם ב-465 מיליון דולר. זינוק מרשים נרשם גם ב-EBITDA, אשר עלה ב-177% לרמה של 507 מיליון דולר.
הגידול במכירות החברה "משקף בעיקר עלייה במחירי המכירה
של רוב מוצרי החברה וכן מגידול בכמויות המכירה של אשלג וסלע פוספט", נכתב בדוחותיה של כיל. רכישת חברת סופרסטה תרמה לשורת המכירות 65 מיליון דולר. התפלגות המכירות מצביעה על צמיחה בכל היעדים, כאשר הגידול הבולט ביותר היה בדרום אמריקה (152%), אחריה אסיה (75%) ואירופה (76%). התחזקות האירו מול הדולר תרמה למכירות באירופה.
לצד הנתונים החיוביים ניתן למצוא גם גורם שלילי בדוחות: עלייה בהוצאות. הוצאות השיווק של החברה עלו ל-195 מיליון דולר מ-123 מיליון דולר ברבעון המקביל והוצאות ההנהלה עלו ל-55.8 מיליון דולר מ-33.8 מיליון דולר, בעיקר בשל התחזקות השקל מול הדולר. התחזקות השקל גרמה להפסד של 15 מיליון דולר והתייקרות הנפט הגדילה את ההוצאות ב-12 מיליון דולר. הוצאות המימון של החברה גדלו אף הן ל-55.9 מיליון דולר מ-16.2 מיליון דולר ברבעון המקביל, כאשר החברה מחקה 12 מיליון דולר בשל המעבר לתקינה החשבונאית הבינלאומית.
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
נתבג (רש"ת)מעל 2 מיליון נוסעים יעברו בנתב"ג בחגים
רשות שדות התעופה השלימה את ההיערכות לקראת חגי תשרי, שבמהלכם צפויים לעבור במתקני רש"ת כ-2.3 מיליון נוסעים; מתוכם, כ-2.1 מיליון יעברו בנתב"ג, כ-54 אלף בנמל רמון, כ-23 אלף בנמל חיפה וכ-90 אלף במעברי הגבול היבשתיים לירדן ולסיני.
העומס הגדול ביותר צפוי ביום חמישי, 18 בספטמבר, אז צפויים לעבור בנתב"ג כ-100 אלף נוסעים בכ-570 טיסות בינלאומיות, נתון חסר תקדים לתקופה זו. גם ערב ראש השנה, 21 בספטמבר, צפוי להיות עמוס במיוחד, עם תנועה של כ-88 אלף נוסעים. ימי שיא נוספים צפויים גם ב-25 בספטמבר וב-28 בספטמבר, שבהם צפויים לעבור בכל יום כ-92 אלף נוסעים.
בנוסף, הטיסות הייעודיות לאומן, המושכות אלפי מתפללים מדי שנה, יחלו ב-17 בספטמבר ויימשכו עד 21 בחודש.
היעדים המועדפים על הישראלים
הישראלים ממשיכים לבחור ביעדים קרובים וזולים יחסית לצד חופשות ארוכות יותר. בראש רשימת היעדים הפופולריים ניצבים יוון וקפריסין, אחריהם ארצות הברית ואיטליה, והיעד שממשיך לצבור תאוצה הוא איחוד האמירויות, שמציע מגוון טיסות ישירות ועסקאות נופש אטרקטיביות.
חידושים והקלות לנוסעים
כדי להתמודד עם המספרים הגבוהים, רש"ת הפעילה לאחרונה מספר שדרוגים: בטרמינל 3 נפתח מתחם G החדש, הכולל 26 עמדות צ’ק-אין מתקדמות, שמאפשרות לייעל את קליטת הנוסעים. בנוסף, נפתח מתחם נעזרים ייעודי לנוסעים בעלי מוגבלויות, שבו ניתן לבצע את כל הליך הצ’ק-אין ומסירת המזוודות במקום אחד.
בנמל התעופה חיפה הוכנסה לשימוש מכונת CT מתקדמת, שתסייע להאיץ את תהליך הבידוק הביטחוני.
גם במעברי הגבול נערכה רש"ת לעומסים, עם תגבור כוחות והרחבת שעות הפעילות, בעיקר במעבר טאבה לסיני, שם צפויים לעבור כ-65 אלף איש.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב, הדגישה כי "חזרתן של חברות התעופה הבינלאומיות וגידול בתנועת הנוסעים הם עדות לחוסנה של ישראל ולחזרת השגרה. ההיערכות המקיפה בחגי תשרי נועדה להבטיח לכלל הנוסעים חוויה בטוחה, נוחה ונעימה".
- ועדת המחירים ממליצה על הפחתת תעריף בסיס במוניות והוספת תוספת לנסיעות ארוכות
- ניסה להבריח סם מסוכן בשווי 5 מיליון שקל ונתפס בנתב״ג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, הוסיף: "אנו עובדים סביב השעון כדי לתת מענה לעומסים. תגברנו את כוח האדם, שיפרנו תהליכים והרחבנו את השירותים בנמלי התעופה ובמעברי הגבול".
