רונן מנחם מזהה שיפור בארה"ב: "קצב הירידה במכירות הבתים מאט - ההתייצבות בשוק הדיור קרובה"
ירידה במכירות החוזרות של בתים, עלייה במספר יחידות הדיור הזמינות וירידה במחירי הדיור. כך נחתם חודש מרץ בשוק הדיור בארה"ב. הדגש הפעם הוא על המילה - קצת.
המכירות החוזרות קטנו ב-2% (בניכוי עונתיות), או 100,000 יחידות דיור. זאת בדומה להערכות המוקדמות. בפעמים הקודמות נטו התוצאות להפתיע לרעה, אך לא הפעם. בהשוואה לחודש המקביל אשתקד מדובר, עדיין, בירידה של ממש, כ-19%.
"עלינו לזכור כי הדירות הותיקות הן הרוב המכריע של שוק הדיור בארה"ב. המכירות החדשות, שלפי ההערכות רשמו דווקא עלייה מזערית במכירות בחודש מרץ (הנתון יתפרסם השבוע), מהוות כ-600,000 יחידות, מול כ-5,000,000 יחידות בקרב המכירות החוזרות," אומר היום רונן מנחם ראש יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות.
כדי ששוק הדירות החדשות יתאושש, צריכות להתקבל אינדיקציות חיוביות משוק המכירות החוזרות, ובפיגור מסוים יחלו גם התחלות והיתרי הבנייה להתאושש. עד כה הן לא התקבלו ולכן הכלכלה האמריקאית התבשרה על ירידות בהיתרי הבנייה, כגון זו שנרשמה בחודש מרץ: מ-984,000 ל-927,000 היתרים בלבד. בהתאם, מדד הביטחון בבנייה נותר על כנו זה 3 חודשים. 80% מהקבלנים סברו בסקר האחרון כי מצב השוק רע.
"האם ניתן לראות בכך שהירידה בשוק הדירות הותיקות הייתה הפעם נמוכה, כאמור, ותאמה את ההערכות המוקדמות, אינדיקציה להתייצבות קרבה בשוק זה? להערכתנו, התשובה לכך עשויה להיות חיובית, אם כי ראוי להמתין חודש חודשיים נוספים", מוסיף מנחם.
התאחדות הקבלנים בארה"ב מעריכה כי כבר ברביע הקרוב תירשם עלייה ראשונה במכירות החוזרות (כ-3%) והיא תתגבר ותהפוך דו ספרתית ברביעים הבאים. המכירות החדשות תהפוכנה כיוון כעבור שנה, ברביע השני של 2009. רבים יושבים על הגדר, ממתינים, מתלבטים, בידי חלקם האמצעים הנדרשים, הריביות על המשכנתאות נמוכות היסטורית ולכן ייתכן בהחלט כי מדובר בביקוש כבוש - הנוטה להתפרץ כשהתנאים בשלים לכך.
מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה במזרחי מגדיר את התנאים שצפויים להתפתח במהלך של יתאוששות בשוק המגורים: "האם תרחיש מעין זה יביא להתפרצות מחירים, או שתהליך התיקון ילווה בעליות מחירים הדרגתיות ותומכות? להערכתנו, החלופה השנייה סבורה יותר. יש לדעת - מספר הדירות הותיקות הזמינות למכירה ממשיך לעלות, הפעם ב-1%".
אנו נוהגים לבחון את מצב השוק באמצעות חישוב מספר חודשי ההיצע - שהוא היחס בין מספר יחידות הדיור הזמינות שנותרו לבין מספר יחידות הדיור שנמכרו בחודש האחרון. הנתון האחרון - כמעט 10 חודשים ובסימן עלייה - אינו מצביע, לעת עתה, על לחץ לעליות מחירים בשוק. אגב, חישוב דומה עבור שוק הדיור בישראל משרטט תמונה הפוכה - מסתמנים כאן לחצים לעליות מחירים.
המחיר החציוני אכן פחת בקרוב ל-8% ב-12 החודשים האחרונים, ל-207,000. אנו סבורים כי קרוב שינוי כיוון כלפי מעלה והדבר משתקף, בין השאר, בהערכות התאחדות הקבלנים האמריקאית, לפיהן כבר ברביע הבא נראה עליות קלות במחירים בשני סוגי המכירות - החדשות והחוזרות.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
