אלדד ברק, מאפריקה בית השקעות, פסימי: "תשואת המעו"ף מטעה, זה בערך כיל ומכתשים"

מנהל מחלקת המחקר של אפריקה בית השקעות בשיחה עם Bizportal . הדו"חות בוול סטריט יתנו את הטון ועל רקע המצב, אם הם לא יהיו מאכזבים ברבעון הראשון הם לבטח יאכזבו ברבעון השני"
ישראל הס |

בשבועות האחרונים פחתה התנודתיות בבורסה הישראלית טהמדדים נסחרים בסוג של דשדוש חסר כיוון. בנוסף, הקורולציה בין השוק הישראלי לאמריקני פחתה במקצת וכעת קשה יותר לחזות את הנתהגות הבורסה. אלדד ברק, מנהל המחקר באפריקה בית השקעות, מספק הערכות, תחזיות ומסביר את המתרחש בשווקים.

איך אתה מסביר את חוסר המתאם בשווקים בימים האחרונים?

"בשבועות האחרונים אנחנו באמת רואים ימים בהם הבורסה המקומית נסחרת במגמה חיובית למרות הודעות שליליות מוול סטריט. ההסבר לכך נעוץ בעובדה כי השוק הישראלי הוא קטן ומוטה לענפים מסויימים כמו נדל"ן וכימיה, למרות זאת לאורך זמן צריך להיות מתאם רב יותר בין השווקים".

"הבורסה בת"א ממוקמת הרבה יותר קרוב לבורסות המערב מאשר לבורסות המזרח מבחינת המתאם בשוקים, אך למרות זאת בשבוע האחרון אנחנו רואים את חוזקת המעו"ף ביחס למדדים בארה"ב והסיבה לכך היא התחזקות מניות הכימיה ביניהן כי"ל, מכתשים אגן והחברה האם כל כיל - החברה לישראל".

איפה נראה את מדדי וול סטריט לאחר עונת הדוחות?

"בשבוע הקרוב אנחנו צפויים לידיעות מאקרו רבות אך ידיעות המיקרו, ביניהן הדוחות הרבעונים של החברות בוול סטריט, משמעותיות הרבה יותר. אני מעריך כי החברות לא יציגו דוחות טובים, זאת בשל החולשה העסקית הכללית שנרשמת כיום במשק האמריקני, חולשה שתתגבר במהלך החודשים הקרובים, וכשאני רואה סביבה כלכלית נחלשת אני פסימי לגבי מצב החברות.חשוב להדגיש כי במידה ודוחות החברות בוול סטריט לא יאכזבו בצורה ממשית ברבעון הזה הם כנראה יאכזבו ברבעון הבא".

איפה אתה רואה את המדדים בוול סטריט ובארץ בטווח של 3 חודשים מהיום?

"אני מעריך כי ירידות השערים בשווקים יימשכו בטווח של 3 החודשים הקרובים, זאת בשל הערכה כי בחודשיים הקרובים נראה רצף של ידיעות שליליות שיגברו על הידיעות החיוביות".

"הסיבה לכך היא סביבה עסקית חלשה שמגיעה על רקע החולשה הכללית של מחירי הנדל"ן בעולם כמו גם ירידה בצריכה הפרטית שנרשמת בארה"ב. החולשה העסקית מביאה לעלייה במחיר הכסף וניתן לראות זאת בריביות הגבוהות של ההלוואות החדשות הניתנות לעסקים".

מה היית מציע למשקיע בתקופה הקרובה?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.