מניות הנדל"ן: אחת שתהנה מהצמיחה בסין

שי ליפמן מאמין ש-GTC תשכפל את פעילותה במזרח אירופה למזרח אסיה
שי ליפמן |

בתחילת שנות התשעים החלה כניסה של יזמים ישראליים למזרח אירופה. רבים חשבו שהם משוגעים, שוק ההון לא רצה לשמוע בכלל על הפעילות הזו. לקראת סוף שנות התשעים הפעילות החלה לשאת פרי, יזמים רבים (אולי רבים מדי) החלו לתכנן כניסה למזרח אירופה, כשבשיא הפעילות צפינו בשלוש השנים האחרונות, עסקאות רבות, קרקעות רבות שנרכשו והרבה הרבה תכנונים. ביתניים גם בשוק ההון הבינו את הפוטנציאל הטמון בפעילות שם והחלו לתגמל את החברות בעליות שערים נאות (עד לפני חצי שנה כמובן). אחת החברות הראשונות שפעלו במזרח אירופה הייתה GTC, הפעילות שלה כוללת ייזום שכונות מגורים, בנייני משרדים וקניונים.

בשנת 2005 דיווחה GTC על כניסה ראשונה לפעילות בסין. סין??? הורמו אז הרבה גבות, הם לא התבלבלו, זה מזרח אסיה לא מזרח אירופה, מה הם מחפשים שם.

כלכלת סין עברה במהלך הרבעון האחרון של המאה ה-20 מהפכה ממשית, מכלכלה ריכוזית, סגורה להשקעות זרות, לכלכלת שוק חופשי בעלת אוריינטציה גלובלית. הרפורמות המדיניות החלו בשלהי שנות ה-70 כאשר ארגוני החקלאות הקולקטיביים נעלמו מעל פני השטח ותהליך הדרגתי של ליברליזצית מחירים, פיתוח שווקי המניות, מתן אוטונומיה לישויות מדיניות ופתיחת הסחר מול המערב - תפס תאוצה. נתוני המאקרו מעידים על גידול דרמטי בתל"ג ב-2007 בשיעור של 11.4% - הגבוה ביותר מזה 13 שנים.

סין ניצבת בפני אתגרים ושינויים מרחיקי לכת, רבים מהם קשורים לתחומי הנדל"ן והתשתיות. הממשל מתכנן להעביר 250-300 מיליון בני אדם מאזורים כפריים לערים, ולשם כך מכשיר קרקעות. בנוסף, בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית ברמת החיים במדינה ויותר סינים רוכשים דירות. במקביל לאולימפיאדה הצפויה באוגוסט במדינה ותהליך העיור, נוצר פוטנציאל אדיר לחברות הנדל"ן – פוטנציאל אותו GTC זיהתה ופועלת למימושו.

היום כבר ברור לכולם שהפוטנציאל בייזום נדל"ן בסין הוא גבוה מאוד, הערכות שמרניות מערכיות כי ב-10 השנים הקרובות יצמח השוק בלמעלה מ-100% רק מעצם הכפלת שטח הדירה הממוצעת בסין מ-25 מ"ר לכ-50 מ"ר. אז נראה שיש מקום לכולם, בינתיים מהיזמים הישראליים , רק GTC פעילה בסין. כניסה לפעילות בסין היא קשה ודורשת חבירה לשותף מקומי ולהבנה של השוק הסיני שהוא בעל מאפיינים משל עצמו שלא בדומה אף למדינות אחרות במזרח אסיה (הודו לדוגמא).

GTC חברה לקבוצה מקומית בשם Lucky Hope ויחדיו הן פועלות ב-4 ערים שונות במעצמה האדומה - Shenyang, Xian, Chengdu ו-Changzhou. חברת LuckyHope הוקמה בשנת 1991 והחלה לפעול בשוק הנדל"ן הסיני 3 שנים לאחר מכן. החברה, בבעלות איש עסקים מקומי, עוסקת בייזום, פיתוח, ייעוץ ושיווק פרויקטים משולבים ולמעשה פועלת בכל שרשרת הערך בתהליך ההקמה. נכון ל- 2007, קבוצת LuckyHope פיתחה 13 פרויקטים ב-7 ערים שונות בסין וחולשת על שטחים בהיקף כולל של 1.5 מיליון מ"ר.

GTC RE החלה לפעול בסין בשנת 2005, באמצעות חברת GTC China שנתאגדה בהונג-קונג. במהלך שנתיים אלו חתמה החברה על הסכמים לרכישת חטיבות קרקע לפיתוח נדל"ן, בעיקר למגורים, בערי מחוז גדולות ברחבי המדינה. החברה פועלת במדינה בערים בהן חל תהליך של אורבניזציה הצפוי להשפיע על ביקושי הדיור, המסחר והשירותים. כיום, לאחר הכניסה הראשונית שנעשתה במהלך 2005, מפתחת החברה למעלה מ- 2.6 מיליון מ"ר בעיקר למגורים וכן לשימושים מסחריים.

אז מה אני כ"כ מתלהב מהפעילות שם, שאלתי את עצמי לא פעם אחת. התשובה היא די ברורה - בהסתמך על הצלחות העבר (במזרח אירופה), אני מעריך כי GTC תצליח לשכפל את פעילותה במזרח אירופה למזרח אסיה שכן גם אני מאמין שהתשואות הגבוהות והביקושים הקשיחים (על סף האינסופיים) נמצאים שם.

* הכותב הוא אנליסט נדל"ן בבית ההשקעות IBI.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.