פיצוי בשיעור 24 משכורות לעובדת, שפוטרה מחמת גילה

עב 2312/06 סגל רחל נ' שבי שומרון אגודה שיתופית להתיישבות קהילת, מיום 6.3.2008. תקציר מאת עו"ד מיכל סטיוי
עו"ד לילך דניאל |

העובדות

---------

סגל רחל (להלן:" העובדת") הגישה תביעה לתשלום פיצויים, בגין פיטוריה מעבודתה אצל שבי שומרון אגודה שיתופית להתיישבות קהילת (להלן: "המעבידה").

השאלה העיקרית, שעמדה להכרעת בית הדין, נגעה לנסיבות פיטוריה של העובדת. לטענת העובדת פיטוריה היו שלא כדין, על רקע הפליה בגין גילה, הקרוב לגיל פרישה ובניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: "החוק"). מנגד, טענה המעבידה, כי ההחלטה על פיטורי העובדת, התקבלה לאור התנהלות העובדת בעבודתה.

פסק הדין

----------

בת הדין קיבל את התביעה וקבע, כי המעבידה לא הוכיחה כל ליקוי או פגם בעבודתה של העובדת, וכן לא הוכיחה, כי פיטוריה של העובדת נגרמו עקב איכות תפקודה, לפיכך, לא עמדה המעבידה בנטל ההוכחה, כי פיטוריה של העובדת היו מוצדקים.

בית הדין ציין, כי המחוקק, בתי המשפט ובתי הדין לעבודה, רואים בחומרה רבה קיומה של הפליה. מדובר לא רק בהפרת חוק, אלא גם בהפרת עקרון השוויון, שהינו זכות חוקתית והפרתו נחשבת לפגם חמור במיוחד. עקרון השוויון במקום העבודה והיחס השווה לכל עובד, הם תנאי מובנה ובסיסי ביחסי עבודה.

סעיף 2 לחוק, אוסר על הפליה בין עובדי המעביד, ומתייחס במפורש גם למרכיב הגיל בכלל ולפיטורי העובד בפרט.

ביחס לסעיף 9(א) לחוק, שעניינו נטל ההוכחה, נקבע בפסיקה, כי לאחר שהעובד מבסס עילה לכאורה, עובר הנטל למעביד לסתור את הטענה, לפיה התנהגותו נגועה בהפליה פסולה (דב"ע נו/3-129 פלוטקין נ' אחים אייזנברג בע"מ). כלומר, די בכך, שהתובע יוכיח, כי לא היה במעשיו או בהתנהגותו סיבה לפיטוריו, על מנת להעביר את נטל השכנוע למעביד, ועל המעביד להוכיח, כי לא נשקלו שיקולים פסולים בקבלת ההחלטה על הפיטורים (עב 2609/00 עדנה טבצ'ניק נ' כלל גמל בע"מ). המניע להפליה מחמת גיל אינו המכריע, המבחן הוא אובייקטיבי, כלומר, כיצד מצטיירת התוצאה הסופית במציאות החברתית, אף אם מדובר בהחלטה על פיטורים שלא נבעה מכוונה להפלות, שכן תוצאת ההחלטה היא פסולה משהינה מפלה, ואין כל חשיבות למניע העומד מאחורי קבלת ההחלטה (עב 2539/03 הולשטיין נ' איביריה נתיבי אויר ספרדיים).

עוד נקבע, כי כאשר מעביד מפעיל את הכוח שבידו לפטר עובד, עליו לעשות כן בתום לב ומשיקולים רלבנטיים. חובת תום הלב, המוטלת על המעביד, באה לידי ביטוי באופן מיוחד בשלב של סיום יחסי עבודה, ובעיקר כשסיום היחסים בא מיוזמתו של המעביד ובניגוד לרצונו של העובד. בשל הפגיעה הבלתי נמנעת במעמדו של העובד, בזכותו לעבוד ובגדיעת מקור פרנסתו.

בית הדין קבע, כי במקרה דנן, הוכח שלא היו במעשיה או בהתנהגותה של העובדת סיבה לפיטוריה, והמעבידה לא הוכיחה, כי העובדת לא פוטרה מחמת גילה. כמו כן, המעבידה הפרה את חובת תום הלב המוגברת, המוטלת עליה, בפיטורי העובדת, תוך פגיעה במעמדה ובכבודה של התובעת כאדם וכעובד. ביה"ד קבע, כי הוכח שפיטורי העובדת נעשו שלא כדין, תוך הפליה מחמת גיל, ובחוסר תום לב. נקבע, כי בנסיבות הללו, יש להתחשב בהיבט העונשי, שיש לייחס להתנהלות המעבידה כלפי העובדת, וחייב את המעבידה לשלם לעובדת, פיצוי בגין נזק ממוני, שנגרם לה כתוצאה מפיטוריה שלא כדין מחמת גילה, בסך של 24 משכורות. כמו כן , פסק ביה"ד לעובדת פיצוי בגין עוגמת הנפש, שנגרמה לה.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.