פיצוי בשיעור 24 משכורות לעובדת, שפוטרה מחמת גילה

עב 2312/06 סגל רחל נ' שבי שומרון אגודה שיתופית להתיישבות קהילת, מיום 6.3.2008. תקציר מאת עו"ד מיכל סטיוי
עו"ד לילך דניאל |

העובדות

---------

סגל רחל (להלן:" העובדת") הגישה תביעה לתשלום פיצויים, בגין פיטוריה מעבודתה אצל שבי שומרון אגודה שיתופית להתיישבות קהילת (להלן: "המעבידה").

השאלה העיקרית, שעמדה להכרעת בית הדין, נגעה לנסיבות פיטוריה של העובדת. לטענת העובדת פיטוריה היו שלא כדין, על רקע הפליה בגין גילה, הקרוב לגיל פרישה ובניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: "החוק"). מנגד, טענה המעבידה, כי ההחלטה על פיטורי העובדת, התקבלה לאור התנהלות העובדת בעבודתה.

פסק הדין

----------

בת הדין קיבל את התביעה וקבע, כי המעבידה לא הוכיחה כל ליקוי או פגם בעבודתה של העובדת, וכן לא הוכיחה, כי פיטוריה של העובדת נגרמו עקב איכות תפקודה, לפיכך, לא עמדה המעבידה בנטל ההוכחה, כי פיטוריה של העובדת היו מוצדקים.

בית הדין ציין, כי המחוקק, בתי המשפט ובתי הדין לעבודה, רואים בחומרה רבה קיומה של הפליה. מדובר לא רק בהפרת חוק, אלא גם בהפרת עקרון השוויון, שהינו זכות חוקתית והפרתו נחשבת לפגם חמור במיוחד. עקרון השוויון במקום העבודה והיחס השווה לכל עובד, הם תנאי מובנה ובסיסי ביחסי עבודה.

סעיף 2 לחוק, אוסר על הפליה בין עובדי המעביד, ומתייחס במפורש גם למרכיב הגיל בכלל ולפיטורי העובד בפרט.

ביחס לסעיף 9(א) לחוק, שעניינו נטל ההוכחה, נקבע בפסיקה, כי לאחר שהעובד מבסס עילה לכאורה, עובר הנטל למעביד לסתור את הטענה, לפיה התנהגותו נגועה בהפליה פסולה (דב"ע נו/3-129 פלוטקין נ' אחים אייזנברג בע"מ). כלומר, די בכך, שהתובע יוכיח, כי לא היה במעשיו או בהתנהגותו סיבה לפיטוריו, על מנת להעביר את נטל השכנוע למעביד, ועל המעביד להוכיח, כי לא נשקלו שיקולים פסולים בקבלת ההחלטה על הפיטורים (עב 2609/00 עדנה טבצ'ניק נ' כלל גמל בע"מ). המניע להפליה מחמת גיל אינו המכריע, המבחן הוא אובייקטיבי, כלומר, כיצד מצטיירת התוצאה הסופית במציאות החברתית, אף אם מדובר בהחלטה על פיטורים שלא נבעה מכוונה להפלות, שכן תוצאת ההחלטה היא פסולה משהינה מפלה, ואין כל חשיבות למניע העומד מאחורי קבלת ההחלטה (עב 2539/03 הולשטיין נ' איביריה נתיבי אויר ספרדיים).

עוד נקבע, כי כאשר מעביד מפעיל את הכוח שבידו לפטר עובד, עליו לעשות כן בתום לב ומשיקולים רלבנטיים. חובת תום הלב, המוטלת על המעביד, באה לידי ביטוי באופן מיוחד בשלב של סיום יחסי עבודה, ובעיקר כשסיום היחסים בא מיוזמתו של המעביד ובניגוד לרצונו של העובד. בשל הפגיעה הבלתי נמנעת במעמדו של העובד, בזכותו לעבוד ובגדיעת מקור פרנסתו.

בית הדין קבע, כי במקרה דנן, הוכח שלא היו במעשיה או בהתנהגותה של העובדת סיבה לפיטוריה, והמעבידה לא הוכיחה, כי העובדת לא פוטרה מחמת גילה. כמו כן, המעבידה הפרה את חובת תום הלב המוגברת, המוטלת עליה, בפיטורי העובדת, תוך פגיעה במעמדה ובכבודה של התובעת כאדם וכעובד. ביה"ד קבע, כי הוכח שפיטורי העובדת נעשו שלא כדין, תוך הפליה מחמת גיל, ובחוסר תום לב. נקבע, כי בנסיבות הללו, יש להתחשב בהיבט העונשי, שיש לייחס להתנהלות המעבידה כלפי העובדת, וחייב את המעבידה לשלם לעובדת, פיצוי בגין נזק ממוני, שנגרם לה כתוצאה מפיטוריה שלא כדין מחמת גילה, בסך של 24 משכורות. כמו כן , פסק ביה"ד לעובדת פיצוי בגין עוגמת הנפש, שנגרמה לה.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.