פיצוי בשיעור 24 משכורות לעובדת, שפוטרה מחמת גילה

עב 2312/06 סגל רחל נ' שבי שומרון אגודה שיתופית להתיישבות קהילת, מיום 6.3.2008. תקציר מאת עו"ד מיכל סטיוי
עו"ד לילך דניאל |

העובדות

---------

סגל רחל (להלן:" העובדת") הגישה תביעה לתשלום פיצויים, בגין פיטוריה מעבודתה אצל שבי שומרון אגודה שיתופית להתיישבות קהילת (להלן: "המעבידה").

השאלה העיקרית, שעמדה להכרעת בית הדין, נגעה לנסיבות פיטוריה של העובדת. לטענת העובדת פיטוריה היו שלא כדין, על רקע הפליה בגין גילה, הקרוב לגיל פרישה ובניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: "החוק"). מנגד, טענה המעבידה, כי ההחלטה על פיטורי העובדת, התקבלה לאור התנהלות העובדת בעבודתה.

פסק הדין

----------

בת הדין קיבל את התביעה וקבע, כי המעבידה לא הוכיחה כל ליקוי או פגם בעבודתה של העובדת, וכן לא הוכיחה, כי פיטוריה של העובדת נגרמו עקב איכות תפקודה, לפיכך, לא עמדה המעבידה בנטל ההוכחה, כי פיטוריה של העובדת היו מוצדקים.

בית הדין ציין, כי המחוקק, בתי המשפט ובתי הדין לעבודה, רואים בחומרה רבה קיומה של הפליה. מדובר לא רק בהפרת חוק, אלא גם בהפרת עקרון השוויון, שהינו זכות חוקתית והפרתו נחשבת לפגם חמור במיוחד. עקרון השוויון במקום העבודה והיחס השווה לכל עובד, הם תנאי מובנה ובסיסי ביחסי עבודה.

סעיף 2 לחוק, אוסר על הפליה בין עובדי המעביד, ומתייחס במפורש גם למרכיב הגיל בכלל ולפיטורי העובד בפרט.

ביחס לסעיף 9(א) לחוק, שעניינו נטל ההוכחה, נקבע בפסיקה, כי לאחר שהעובד מבסס עילה לכאורה, עובר הנטל למעביד לסתור את הטענה, לפיה התנהגותו נגועה בהפליה פסולה (דב"ע נו/3-129 פלוטקין נ' אחים אייזנברג בע"מ). כלומר, די בכך, שהתובע יוכיח, כי לא היה במעשיו או בהתנהגותו סיבה לפיטוריו, על מנת להעביר את נטל השכנוע למעביד, ועל המעביד להוכיח, כי לא נשקלו שיקולים פסולים בקבלת ההחלטה על הפיטורים (עב 2609/00 עדנה טבצ'ניק נ' כלל גמל בע"מ). המניע להפליה מחמת גיל אינו המכריע, המבחן הוא אובייקטיבי, כלומר, כיצד מצטיירת התוצאה הסופית במציאות החברתית, אף אם מדובר בהחלטה על פיטורים שלא נבעה מכוונה להפלות, שכן תוצאת ההחלטה היא פסולה משהינה מפלה, ואין כל חשיבות למניע העומד מאחורי קבלת ההחלטה (עב 2539/03 הולשטיין נ' איביריה נתיבי אויר ספרדיים).

עוד נקבע, כי כאשר מעביד מפעיל את הכוח שבידו לפטר עובד, עליו לעשות כן בתום לב ומשיקולים רלבנטיים. חובת תום הלב, המוטלת על המעביד, באה לידי ביטוי באופן מיוחד בשלב של סיום יחסי עבודה, ובעיקר כשסיום היחסים בא מיוזמתו של המעביד ובניגוד לרצונו של העובד. בשל הפגיעה הבלתי נמנעת במעמדו של העובד, בזכותו לעבוד ובגדיעת מקור פרנסתו.

בית הדין קבע, כי במקרה דנן, הוכח שלא היו במעשיה או בהתנהגותה של העובדת סיבה לפיטוריה, והמעבידה לא הוכיחה, כי העובדת לא פוטרה מחמת גילה. כמו כן, המעבידה הפרה את חובת תום הלב המוגברת, המוטלת עליה, בפיטורי העובדת, תוך פגיעה במעמדה ובכבודה של התובעת כאדם וכעובד. ביה"ד קבע, כי הוכח שפיטורי העובדת נעשו שלא כדין, תוך הפליה מחמת גיל, ובחוסר תום לב. נקבע, כי בנסיבות הללו, יש להתחשב בהיבט העונשי, שיש לייחס להתנהלות המעבידה כלפי העובדת, וחייב את המעבידה לשלם לעובדת, פיצוי בגין נזק ממוני, שנגרם לה כתוצאה מפיטוריה שלא כדין מחמת גילה, בסך של 24 משכורות. כמו כן , פסק ביה"ד לעובדת פיצוי בגין עוגמת הנפש, שנגרמה לה.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

קניות
צילום: freepik

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות

רן קידר |

מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?

הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.

למה נועד הפטור?

להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.

מה החשש של הקמעונאים?

תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.

טענת המתנגדים העיקרית?

אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.

הצרכנים באמת יחסכו?

כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.

מי ירוויח הכי הרבה?

עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.

איך דואר ישראל יתמודד?

כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.

מה עם נקודות איסוף?

יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.

השפעה על חברות ישראליות?

פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.

כמה המדינה תפסיד?

כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.

יש קשר פוליטי?

רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.

עמדת אתרי הסחר הישראליים?

חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.

יש חלופות טובות יותר?

פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.

מתי זה נכנס לתוקף?

צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.

מה אומר הדרג המקצועי?

התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.

ילכו לבג"ץ?

איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.