הדולר חוזר להיחלש: היציג איבד 0.2% ל-3.544 ש'; אנליסטים צופים ירידות לדולר ברבעון הנוכחי
השקל התחזק היום למול המטבעות העיקריים על רקע התחזיות שסיפק היום נגיד הבנק המרכזי, הפרופסור סטנלי פישר, אשר הוריד את תחיזת הצמיחה לגידול של 3.2% מרמה של 3.5%.
בעולם, סקר חדש של 40 אנליסטים, שנערך ע"י סוכנות בלומברג, צופה כי האירו יגיע ל-1.55 דולר לאירו וכמו כן, הדולר יוותר סביב 100 ין עד סוף הרבעון השני. נציין, כי בתחילת השנה חזו הכלכלנים שהדולר יתחזק ל-1.48 דולר לאירו ול-110 ין.
היום רושם האירו ירידה אל מול הדולר, יום שני ברציפות, בהמשך להודעת UBS על
דויטשה בנק, המחזיק בחדר המסחר למטבעות זרים הגדול ביותר בעולם, ורויאל בנק אוף סקוטלנד חתכו את תחזיותיהם לצמיחה האמריקנית לאחר שהפסדי השוק גדלו ל-200 מיליארד דולר ודיווחים ממשיכים לאותת שהכלכלה הגדולה בעולם במיתון. משיקיעים זרים מכרו ני"ע בארה"ב בסכום של 38.2 מיליארד דולר בחודש ינואר, הסכום הגבוה ביותר מאז ספטמבר, מסרו במשרד האוצר האמריקני ב-17 למארס.
"אנחנו עכשיו רואים שארה"ב החליקה לתוך מיתון בעוד שאר העולם מאט באופן מתון יותר", אמר ג'ון הורנר, אסטרטג מטבע בדויטשה. "התרחיש הזה מאותת על החלשות נוספת בדולר", הוא אמר.
הדולר ירד היום ב-0.25% ושערו היציג נקבע על 3.544 שקלים. האירו היציג השיל 1.24% לרמה של 5.5471 שקלים.
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי ברקע להתחזקות האירו אתמול, עמדו נתונים המצביעים על אינפלציה חזקה באירופה ועל כן על אי הפחתת הריבית. "בעוד בארה"ב הקונצנזוס הוא לחיתוך ריבית נוסף בגוש האירו הריבית יציבה, לכן מתעורר הדחף להחזיק באירו על חשבון הדולר". כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.5666 אל מול האירו סביב הרמות של 100.36אל מול היין וסביב הרמות של 1.9761 אל מול הסטרלינג.
נציין רק שנתון זה עזר לדחוף את האירו מעלה כשהוא קרוב לפרוץ את הרף של 1.59 אל מול הדולר, הרמות הגבוהות הביאו לגל של מימושים והורידו אתו במהרה לאזור הפתיחה, מסרו בפינוטק וציינו, כי ייתכן וייקח מעט זמן אך עפ"י מרבית ההערכות יצליח האירו לחצות את הרף של 1.60 אל מול הדולר בשבועות הקרובים.
"ברבעון האחרון ההפתעה שלנו משוק המטבעות בייחוד מהיורו-דולר לא באה מהרמה שאליו הוא הגיע, אלא מהעוצמה - מצב תנודתי שלא היה בשווקים משנת 2004", כך אומר היום יועד דרוז מנהל המסחר ב-Real Stream Trading. "הרבעון הקרוב גם צפוי להתאפיין בהחלשות הדולר ורבים בחדרי המסחר חושבים שהתקרה תהיה ברמת ה-1.65 דולר לאירו".
דרוז מציין גם את ההמתנה לנתוני האבטלה שהצפוים להתפרסם בארה"ב ביום שישי הקרוב Nonfarm Employment Change. " הנתונים צפויים לקבוע את הטון לשבועות הקרובים, כאשר אנו צפויים לראו תנועה אמיתית לטווח הקצר במידה והנתונים יפתיעו לטובה הצפי עומד על -50K לעומת -60k בחודש שעבר".
היום יפורסמו מספר נתוני מאקרו בארה"ב גרמניה וקנדה. בארה"ב בשעה 17:00 (שעון ישראל) יפורסם סקר ISM, התחזית היא שהמדד ימשיך לרדת ויגיע לרמת ה-48 נקודות, דבר המצביע על התכווצות ענף הייצור. בגרמניה יפורסמו נתוני אבטלה, התחזית היא לירידה באבטלה שעשויה לחזק את האירו, בקנדה קיימת דריכות לקראת נתוני מדד המחירים לצרכן שצפוי לרדת לעומת חודש קודם ובכך להחליש את הדולר הקנדי.
עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; צוות עבודה ממליץ על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
מנגד עמלת קנייה ומכירת קרנות תעלה - עוד רפורמה שבסוף לא פתרת עיוותים בשוק ההון ומעלה את הכוח של הבנקים והגופים המוסדיים. הכיוון נכון, אבל למה בכלל להשאיר את עמלות ההפצה? אין ייצור כזה בעולם; למה להשאיר דמי ניהול חשבון ניירות ערך? גם זה נכחד מהעולם
נתחיל מהסוף - רפורמה בעמלות של דמי הניהול בחשון הניירות ערך, עמלות הפצה ועמלת הקנייה ומכירה, לא אמורה להיראות כך. הרפורמה שפורסמה היום היא לעג לרש. הציבור משלם משלם דמי ניהול יקרים על קרנות נאמנות כי קרנות הנאמנות משלמים עמלת הפצה לבנקים. מדובר בעמלה היסטורית שוועדת בכר הטילה על הקרנות כפיצוי לבנקים על אובדן פעילות הקרנות. הבנקים הרוויחו פעמיים - גם מכרו את הקרנות ביוקר וגם מקבלים סכומי עתק מדי שנה כבר 20 שנה. אין עמלות כאלו בעולם, תבטלו אותם. על פי הצוות שסיפק המלצות הן יורדו לעד 0.2%, בעוד שכיום זה עד 0.35%. אבל זה לא נכון, לא חכם, זה סתם ניסיון ללכת בין הטיפות - לא לריב עם זה ולא לריב עם זה. אתם רגולטורים, התפקיד שלכם לריב לטובת הציבור - אין שום הגיון בעמלה הזו. וועדת בכר טעתה, זה נשאר 20 שנה, הגיע הזמן לחסל את זה.
טעות נוספת - דמי ניהול על החשבון. אין עמלה כזו. פעם אגב קראו לה דמי משמרת. כאילו שהבנק שומר על הניירות שלנו מפני גניבה. אין עמלה כזו בברוקרים הפרטיים, אין עמלה כזו גם בבנקים ללקוחות שמתעקשים. זה לא קיים ברוב העולם. הצוות משנה את העמלות משיעור קבוע על סכום התיק למדרגות. שוב חצי עבודה. לחסל את העמלה זה מה שצריך. הרי הרפורמה הזו היא מתנה בשביל הבנקים. הם יודעים שזו עמלה לא רלבנטית והם מנסים להאריך אותה ככל שיוכלו (גם עמלת הפצה), ברגע שיש רפורמה זה נותן להם שקט לשנים רבות. הם מעדיפים להתגמש במחיר ולקבל שקט. הרגולטור צריך לראות רק את טובת הצרכן, וזה לא משתקף מהרפורמה הזו. זה בולט בעמלות קנייה ומכירה על קרנות נאמנות - העלו את העמלה "כפיצוי" על הירידה בעמלות הפצה. מה זה צריך להיות? אם מספקים עמלת קנייה על קרנות נאמנות שאין שום סיבה שתהיה בהן עמלה כזו, זה לא כמו מניה או נייר ערך סחיר, לפחות תורידו לגמרי את עמלת ההפצה.
התחלנו בביקורת, ובכך שזו לא באמת רפורמה, ונמשיך אם הצרכנים-לקוחות, הצוות שנבחר והבנקים. כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.
מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנסה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה
לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש שבו הלקוח מבין כמה עולה לו השירות, יכול
להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם. אבל הוא פספס את המטרה לחלוטין כמו הרבה רפורמות עבר. רפורמה צריכה להביא שינוי אמיתי לצרכן. זאת לא תביא כלום - הצרכן אולי יקבל דמי
ניהול נמוכים יותר- גם לא בטוח כי יצרן הקרן לא בהכרח יוריד דמי ניהול וגם ישלם עמלת קנייה ומכירה.
- בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרכב הצוות המכובד היה אמור לתת פתרון אמיתי לציבור. הכוונה היתה הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון
הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות. בפועל, הוא לא הציג את עמדת הציבור, אלא "נכנע" לבנקים.
