רציתם לתבוע על רשלנות רפואית ולא מצאתם רופא שיעיד? הפתרון בדרך

רופאים מארגנטינה יעידו נגד רופאים ישראלים במקרים של רשלנות רפואית; הייבוא מחו"ל ינסה לעקוף את המשוכה של "קשר השתיקה" בארץ, כך לדברי עו"ד דוד פייל שעומד מאחורי היוזמה
משה בנימין |

אלפי תביעות של רשלנות רפואית לא מגיעות כלל לבתי המשפט בישראל, משום שהקורבנות לא מצליחים לאתר רופאים שייאותו להעיד כנגד חבריהם, ולהעניק חוות דעת התומכות ברשלנותם. הפתרון: רופאים מחו"ל יעידו נגד רופאים ישראלים במקרים של רשלנות רפואית.

קורבנות רבים נותרים נכים, מוגבלים ואף נפטרים ללא מתן כל פיצוי ראוי לסבלם. כתוצאה ממצוקת הקורבנות, הגיע משרדו של עו"ד דוד פייל להסכם עם קבוצת רופאים בכירים בארגנטינה למתן חוות דעת רפואית ומתן עדות בתיקי רשלנות שעד היום נחשבו כ'מצורעים' בעיני הממסד הרפואי והמשפטי בישראל.

12 אלף תביעות על רשלנות רפואית בשנה

יותר מ- 12 אלף תביעות של רשלנות רפואית מוגשות מדי שנה לבתי המשפט בישראל. כל תביעה שכזו חייבת להיות מגובה בחוות דעת רפואית אחת לפחות של מומחה מוערך בתחום הנדונה הרפואי הרלוונטי. על פי רוב, ככל שחוות הדעת המוגשת לבית המשפט נערכת על ידי מומחה ותיק ומוערך יותר - כך יינתן לה משקל רב יותר בהכרעה השיפוטית. אך מספר המומחים הרפואיים בישראל מצומצם ביותר, וכולל על פי רוב לא יותר מעשרה מומחים בכירים בכל תחום.

מערכת הבריאות הקטנה "והקוליגיאלית" של ישראל, מקשה פעמים רבות על מומחים להתייצב מול עמיתיהם בבית המשפט, להעיד נגדם, ולמעשה לתרום להכרעה משפטית שתאשים את הרופא העמית ברשלנות ובאחריות לכישלון רפואי לא מקצועי ולא מחויב המציאות.

ככל שהרופא הרשלן בכיר יותר, כך הופך הסיכוי למצוא מומחה שיעיד נגדו בבית המשפט לנמוך יותר.

כתוצאה מ"קשר השתיקה" נערמים קשיים רבים בפני הטוענים לרשלנות הרפואית, ולעיתים לוקח שנים, אם בכלל, עד שהתובעים מאתרים מומחים שיעידו לטובתם.

האבסורד הוא שכספי הפיצויים לא ייצאו מכיסו של הרופא, לא מכיסו של בית החולים, ולא ימומנו על ידי הציבור, אלא יינתנו לתובע מחברת הביטוח של הרופא. הרופא מחויב על פי חוק להיות מבוטח בפוליסת אחריות מקצועית - אשר תכסה מקרים של רשלנות רפואית.

"קורבנות רבים של רשלנות רפואית מוצאים את מותם בהליך רפואי שלא נחשב למסכן חיים, ורבים אחרים נותרים ומוגבלים לשארית ימיהם". אומר עו"ד דוד פייל המתמחה בטיפול בתביעות רשלנות רפואית. "אי מתן פיצוי לקורבנות אלה היא עוולה הזועקת לשמיים, בייחוד שהכספים לה קיימים ושמורים בחברות הביטוח".

מי מממן חוות דעת רפואית?

"חוות דעת רפואית ממומנת כולה מכיסו של התובע" אומר עו"ד פייל, ועלותה של חוות דעת שכזו עלולה להגיע ל- 1500-2000 דולר. אם הרשלנות נגעה למספר תחומים רפואיים שונים, עלול התובע להיזקק למספר חוות דעת, ואז כמובן תוכפל העלות בהתאם. יש מקצועות כמו גינקולוגיה ונוירוכרורגיה בהם עלותה של חוות דעת עשוי להגיע עד 3 אלף דולר ואף יותר.

הפתרון: יבוא רופאים - כתוצאה מהמצוקה הרבה של התובעים, יצר משרדו של עו"ד דוד פייל קשר עם מספר רופאים מארגנטינה, לצורך מתן חוות דעת ועדויות בתיקים אשר לא נמצאה להם חוות דעת ממומחה ישראלי.

"עלות חוות הדעת אלה היא גבוהה, בגלל עלות הטסת המומחים ואירוחם בישראל" אומר פייל. "על כן הם צפויים להעיד על פי רוב במסגרת תביעות רשלנות בהם צפויים פיצויים גבוהים. ככל שתפקודו של הקורבן נפגע יותר, ככל שהיה צעיר יותר ו/או בעל הכנסה צפויה גבוהה יותר – כך עשוי בית המשפט לפסוק לו פיצוי גבוה יותר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה