שוק המטבעות: המטבע האירופאי-לא לעולם חוסן
"לאחר מהלך של 1000 פיפס לערך סביר ונראה תיקון אפילו חד אותו ניתן לנצל למכירה בחסר וליהנות מהירידות ומהתחזקות הדולר. האיתות למכירה יתקבל רק בפריצת רמת ה 1.5270. יעד המחיר אמור להיות ברמת ה 1.50 כאשר ההוראה לבלימת הפסד ברמת ה 1.54. כך נשמור על יחס רווחהפסד 1:2 שהכרחי להישרדותו של כל סוחר מט"ח מקצועי."
כך כתבתי ב 12.03.08
בשבוע שעבר הערכתי שאין טעם להחזיק בצמד יורו-דולר מעבר ליעד המחירים שעמד על 1.55. בנקודה זו היורו פשוט המשיך לשעוט מעלה ויכול להיות שחלק מהסוחרים אף חשים החמצה מכך שיצאו בטרם עת. אולם בנקודה זו אני עדין איתן בדעתי שישיבה על הגדר ומשיכת רווחים זהו הצעד הנכון ביותר בתקופה זו.
מי מהסוחרים אשר עדין מחזיק בפוזציות לונג על היורו-דולר כדאי ויצמיד את ההוראה לבלימת הפסד מתחת לרמת ה 1.57 .זאת לצורך קיבוע רווחים ושמירה על ההון העצמי במידה והיפוך מגמה חד יחל.
הסיבה היא שבהנחה והכלכלה האמריקאית אכן נכנסת למיתון קשה ולא מדובר רק בתיקון אלים בשוק המניות, סביר והדבר ישפיע במוקדם או במאוחר גם על כלכלת אירופה. אז יתחיל הנגיד האירופי כמו עמיתו האמריקאי בתהליך הורדות ריבית אגרסיביות שיחליש את היורו. ולכן הצעד הנכון מבחינת הסוחרים הוא להמתין לפחות לשבוע אחד מלא של בלימה במגמת העלייה ורק אז לחפש הזדמנויות לשורט על היורו. בכל מקרה אנו נהיה במעקב ונעדכן במידה ויתקבל איתות מכירה אמין.
גם בצמד דולר שקל לעומת זאת כדאי להיות זהירים מאוד. הדולר אומנם ממשיך להיחלש אבל הפוזיציות עליהם המלצנו בעבר נסגרו ביעד מחירים של 3.45. ולמרות שהדולר המשיך לרדת ואף שבר את רמת ה 3.40 מטה אין טעם להרגיש החמצה על כך שהיה ניתן להרוויח יותר.בכל מקרה גם במקרה הנוכחי נמתין על הגדר לאיתות מכירה נוסף עליו נרכב בהמשך.
הדוגמא הטובה ביותר להלך מחשבה מסוג זה הוא של הברון רוטשילד אשר הרוויח הון עצום בשוק המניות. עיקרון המסחר הבסיסי שלו היה "תמיד להיכנס מאוחר ולצאת מוקדם." ואם זה טוב לברון זה בטח טוב לנו.
מבחינה פונדמנטלית השבוע צפויים להתפרסם מספר נתונים חשובים שיהוו טריגר לתנועה בשוק במיוחד ביורו-דולר. אחד הנתונים החשובים אליו כדאי לשים לב הוא מדד מנהלי הרכש במגזר היצרני.
מדד מנהלי הרכש (PMI) הוא הרכיב העיקרי בדו"ח הייצור שמפרסם המכון לניהול ההיצע (®ISM Manufacturing Report On Business) ונחשב למדד האמין והיציב ביותר למדידת התרחבות או התכווצות הפעילות במגזר היצרני. את הסקר עורכים ב-ISM בקרב 2500 חברות המספקות מידע אודות שינויים בתפוקה, בהזמנות חדשות, יצוא, יבוא, תעסוקה, מלאים, מחירים וזמן אספקה. עיבוד התשובות מאפשר קבלת תמונה כלכלית ברמה הארצית. המדד הראשי הוא ממוצע משוקלל של חמישה תתי סעיפים: הזמנות חדשות (30%), ייצור (25%), תעסוקה (20%), משלוחי ספקים (15%) ומלאים (10%).
המדד מוערך במיוחד בשל עומק המידע שבו כמו גם בשל דייקנותו הרבה. מהמידע ניתן לנתח את מגמות הביקוש וההיצע. הבנת האיזון בין כוחות הביקוש להיצע ולפיכך, מאפשרת ראייה חודרת לתוככי החלטות מדיניות הבנק המרכזי, מאחר והבנק מייחס חשיבות מכרעת ליחס בין כוחות אלה.
הנתון צפוי להתפרסם ביום חמישי 20.03.08 באירופה 11:00 בבוקר שעון ישראל. הצפי עומד על 52.0 ובעצם שלילי ליורו שכן הפרסום הקודם עמד על 52.3%. אולם כדאי לבחון את התוצאה בפועל וכיצד מגיב השוק לפרסום שכן בחלק גדול מהמקרים נתון שלילי עלול לגרום דווקא לתוצאה הפוכה.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
