עכשיו זה רשמי - הבורסה בשוק דובי: המעו"ף צנח 4% ל-964 נקודות
בבורסה של תל אביב ננעל יום המסחר בירידות השערים חדות על רקע הסערה שלא מרפה מהשווקים הפיננסיים בעולם. בימים האחרונים הגיבה ת"א בירידות חדות לירידות בשוקי חו"ל, כאשר גם היום ממשיכים השווקים הגלובלים במגמת הירידות על רקע ההתפתחויות האחרונות בפרשת בר סטרנס, אשר הביאו את הפדרל ריזרב לחתוך היום את ריבית הניכיון בצעד מפתיע. למרות הסערה בשווקים, הבורסה בת"א נסגרה גם היום בשעה 14:15 על רקע עיצומי העובדים.
בית ההשקעות ג'יי. פי. מורגן הודיע לפנות בוקר (שעון ישראל) כי הוא רוכש את בר סטרנס, בית ההשקעות החמישי בגודלו בארה"ב שנקלע לקשיים וניצב על סף קריסה, במחיר של 2 דולר למניה בלבד - פחות מ-10% ממחיר המניה בשוק. ה'פד' גיבה את המהלך ואף הודיע במפתיע על הורדת ריבית הניכיון בארה"ב ב-0.25% ל-3.25%, מה שמביא להגברת הציפיות בשווקים להפחתה חדה של ריבית הבסיס מחר (ג') ב-1% לרמה של 2% בלבד.
הבוקר נסחרו הבורסות באסיה בירידות חדות של עד 5.2%, כאשר החוזים העתידיים על מדד וול סטריט מאותתים על ירידות חדות של עד 2% בפתיחה. באירופה המצב אינו מעודד גם כן, שם נסחרים המדדים המובילים בנפילות של למעלה מ-3%. הירידות בחו"ל פגעו קשות בת"א, ובבורסה המקומית נרשם היום גם מחזור מסחר גבוה מהרגיל - 2.5 מיליארד שקל.
הדולר ממשיך לרדת בחדות בעולם ומאבד 2% מול הין היפני לשפל של 12 שנה, כאשר האירו נסחר בשיא היסטורי מול הדולר. גם בישראל מאבד הדולר גובה, ויורד ב-1.6% ל-3.416 שקלים. בנק ישראל כבר הודיע כי ימשיך לקנות דולרים בשוק על מנת לספק תמיכה למטבע האמריקני מול השקל, אולם בשוק מביעים ספק אם סטנלי פישר אכן יכול להתמודד עם מגמת היחלשות הדולר, שהיא מגמה עולמית.
מדדים מובילים: מדד המעו"ף ירד ב-4% לרמה של 964 נקודות. זו הפעם הראשונה שהמעו"ף ירד מתחת לרמת 1,000 הנקודות מזה כשנה. המעו"ף משלים היום ירידה של יותר מ-20% מהשיא שנרשם באוקטובר ועבר לשוק דובי באופן רשמי (שוק המוגדר כירידה של למעלה מ-20%). מדד ת"א 100 איבד 4.1% ל-884 נקודות, כאשר מדד הבנקים צנח 6.3%.
מניות במרכז
טבע איבדה 2.8% לאחר שבסוף השבוע חתך בית ההשקעות סיטיגרופ את ההמלצה למניה ל"החזק" מ"קנייה" תוך שהוא מזהיר כי המניה עלולה להתרסק כמו ב-2006, בשל חששות מפני אי עמידה ביעדי הרווחיות ב-2009.
דלק רכב מקבוצת דלק בלטה על רקע היחלשות מניית מאזדה ביפן, אשר את רכביה מייבאת דלק רכב. מאזדה מאבדת גובה ביפן על רקע היחלשות המניות היצואניות היפניות, וזאת בשל המשך היחלשות הדולר מול הין היפני - מה שצפוי לפגוע בייצוא מיפן. בסוף היום, נפלה דלק רכב ב-2.9% והחברה האם קבוצת דלק ירדה ב-5%.
מניות הבנקים, בראשות הפועלים ולאומי, נסחרו תחת לחץ משבר האשראי, כשם שמניות הפיננסים בעולם כולו רושמות ירידות חדות. המשבר בבר סטרנס הצית מחדש את החששות מפני עוצמתו של משבר האשראי, מה שפוגע במניות פיננסים בעולם כולו. בסיום המסחר, הפועלים צללה 7.7% ולאומי נסוגה 6.6%.
הירידות החדות בשוק לא פסחו גם על כיל, אשר נפלה 9.3% והחברה האם, החברה לישראל, שאיבדה 8%. גם אפריקה, אשר מורגלת כבר לירידות, איבדה היום עוד 4.9%.
עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
מנגד עמלת קנייה ומכירת קרנות נאמנות תעלה - עוד רפורמה שבסוף לא פתרת עיוותים בשוק ההון ומעלה את הכוח של הבנקים והגופים המוסדיים. הכיוון נכון, אבל למה בכלל להשאיר את עמלות ההפצה? אין ייצור כזה בעולם; למה להשאיר דמי ניהול חשבון ניירות ערך? גם זה נכחד מהעולם
נתחיל מהסוף - רפורמה בעמלות של דמי הניהול בחשון הניירות ערך, עמלות הפצה ועמלת הקנייה ומכירה, לא אמורה להיראות כך. הרפורמה שפורסמה היום היא לעג לרש. הציבור משלם משלם דמי ניהול יקרים על קרנות נאמנות כי קרנות הנאמנות משלמים עמלת הפצה לבנקים. מדובר בעמלה היסטורית שוועדת בכר הטילה על הקרנות כפיצוי לבנקים על אובדן פעילות הקרנות. הבנקים הרוויחו פעמיים - גם מכרו את הקרנות ביוקר וגם מקבלים סכומי עתק מדי שנה כבר 20 שנה. אין עמלות כאלו בעולם, תבטלו אותם. על פי הצוות שסיפק המלצות הן יורדו לעד 0.2%, בעוד שכיום זה עד 0.35%. אבל זה לא נכון, לא חכם, זה סתם ניסיון ללכת בין הטיפות - לא לריב עם זה ולא לריב עם זה. אתם רגולטורים, התפקיד שלכם לריב לטובת הציבור - אין שום הגיון בעמלה הזו. וועדת בכר טעתה, זה נשאר 20 שנה, הגיע הזמן לחסל את זה.
טעות נוספת - דמי ניהול על החשבון. אין עמלה כזו. פעם אגב קראו לה דמי משמרת. כאילו שהבנק שומר על הניירות שלנו מפני גניבה. אין עמלה כזו בברוקרים הפרטיים, אין עמלה כזו גם בבנקים ללקוחות שמתעקשים. זה לא קיים ברוב העולם. הצוות משנה את העמלות משיעור קבוע על סכום התיק למדרגות. שוב חצי עבודה. לחסל את העמלה זה מה שצריך. הרי הרפורמה הזו היא מתנה בשביל הבנקים. הם יודעים שזו עמלה לא רלבנטית והם מנסים להאריך אותה ככל שיוכלו (גם עמלת הפצה), ברגע שיש רפורמה זה נותן להם שקט לשנים רבות. הם מעדיפים להתגמש במחיר ולקבל שקט. הרגולטור צריך לראות רק את טובת הצרכן, וזה לא משתקף מהרפורמה הזו. זה בולט בעמלות קנייה ומכירה על קרנות נאמנות - העלו את העמלה "כפיצוי" על הירידה בעמלות הפצה. מה זה צריך להיות? אם מספקים עמלת קנייה על קרנות נאמנות שאין שום סיבה שתהיה בהן עמלה כזו, זה לא כמו מניה או נייר ערך סחיר, לפחות תורידו לגמרי את עמלת ההפצה.
התחלנו בביקורת, ובכך שזו לא באמת רפורמה, ונמשיך עם הצרכנים-לקוחות, הצוות שנבחר והבנקים. כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.
מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנסה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה
לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש שבו הלקוח מבין כמה עולה לו השירות, יכול
להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם. אבל הוא פספס את המטרה לחלוטין כמו הרבה רפורמות עבר. רפורמה צריכה להביא שינוי אמיתי לצרכן. זאת לא תביא כלום - הצרכן אולי יקבל דמי
ניהול נמוכים יותר- גם לא בטוח כי יצרן הקרן לא בהכרח יוריד דמי ניהול וגם ישלם עמלת קנייה ומכירה.
- בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרכב הצוות המכובד היה אמור לתת פתרון אמיתי לציבור. הכוונה היתה הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון
הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות. בפועל, הוא לא הציג את עמדת הציבור, אלא "נכנע" לבנקים.
