בבנק הפועלים מעדכנים: שווי תיק ה-MBS ירד ב-350 מיליון דולר
הבוקר, עם פתיחת יום המסחר בבורסה, הופסק מיידית המסחר במניית בנק הפועלים, וזאת לאחר שהבנק הודיע על ירידת ערך נוספת של תיק הנכסים שלו החשוף לשוק המשכנתאות האמריקני (MBS). לפני 10 ימים צנחה מניית הפועלים בבורסה בעקבות חששות בשוק מפני מחיקה נוספת אותה יבצע הבנק, והיום מגיעות ההבהרות.
שווי תיק ה-MBS (ני"ע מגובי משכנתאות) של בנק הפועלים ירד ב-350 מיליון דולר, והיקפו נאמד כעת ב-3.5 מיליארד דולר. זאת, בהמשך לירידת ערך של 150 מיליון דולר עליה הודיע הבנק בינואר. הבנק לא מעביר את ירידת ערך תיק ה-MBS לשורת הרווח, אלא לשורת ההון. נציין, כי עד כה ירד ערך תיק ה-MBS של בנק הפועלים בחצי מיליארד דולר.
במקביל, מפרסם היום הבנק חוות דעת של חברת אנדרו דווידסון (Andrew Davidson), שהיא מהמובילות בעולם בתחום ניתוח אג"ח מגובות משכנתאות, הנוגעת למצב תיק ה-MBS שלו בשנים הבאות. לפי תחזית החברה, "לא צפויים הפסדי אשראי מהותיים בתיק ה-MBS של הבנק".
"תוחלת ההפסד המצטבר החזוי של התיק הנבדק הוא 20-30 מיליון דולר לאורך שנות חיי האג"ח", נכתב בהודעת בנק הפועלים. נציין כי שנות חיי האג"ח הינם כ-7 שנים. "לפי הערכת החברה, ההסתברות שההפסד המצטבר לאורך שנות חיי האג"ח יעלה על 30 מיליון דולר הינה כ-20%. בתרחיש הקיצון שהציגה החברה לבנק, ההסתברות שההפסד המצטבר לאורך שנות חיי האג"ח יעלה על 216 מיליון דולר הינה כ-2%. תרחישים אלו מבוססים על המודל אותו פיתחה החברה ובהינתן התחזית שלהם למחירי הבתים בארה"ב. פירוט נוסף בדבר דו"ח החברה החיצונית יימסר בדוחות הכספיים השנתיים של הבנק לשנת 2007. יודגש כי ניתוח החברה לא כלל את ה-MBS שהונפקו ע"י הסוכנויות הפדרליות של ממשלת ארה"ב, ואת ה-MBS בערבות של חברות הביטוח או המבוססות על נכסים מסחריים".
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןהרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
ביטוח בריאות אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.
