ליהמן ברדרס: "עד עכשיו היינו בשורט על הדולר - אנחנו מממשים"
"ההפתעות לא מפסיקות", כך מגיבים האנליסטים בליהמן ברדרס להורדת שיעורי הריבית בישראל ב-0.5%, בעוד בנק ישראל התייחס לכוחו של השקל ולהאטה העולמים הצפויה כגורמים המרכיבים להתמתנות הלחצים האינפלציוניים.
"זו הייתה הפתעה גמורה עבורנו"
הכלכלנים בליהמן פורסים את הסיבות להפתעה ומציינים את האינפלציה הגבוהה, עומדת על 3.5% - הרבה מעל היעד ל-2% - והצפויה להישאר סביב ה-3% לאורך המחצית הראשונה של 2008.
בדרך כלל, אומרים בליהמן, כי פישר מדבר על המצב בשוק המגורים ואיך כוחו של המטבע חשוב הרבה פחות עכשיו, מאשר היה לפני 12-18 חודשים.
הכלכלנים מתייחסים לנתוני המאקרו הישראלים שהתפרסמו אתמול ואומרים: "הצמיחה נשארה חזקה. הסתכלו על נתוני התמ"ג שעקפו את התחזיות והצביעו על עלייה בהשוואה לרבעון השלישי, למרות ההאטה בצמיחה העולמית. האינדיקאטורים האחרונים מחודש ינואר, לא מצביעים על האטה כלכלית".
מילותיו של פישר מהראיון עם רויטרס מה-7 לפברואר מוזכרים גם הם בסקירת ענק ההשקעות - "הורדת הריבית תעלה את האינפלציה". לפיכך, רואים הכלכלנים שינוי מפתיע במדיניות הכלכלית.
מממשים רווחים על השקל
לסיכום, אומרים בליהמן, "אנחנו לא חושבים שהורדת הריבית ב-0.5% הייתה תגובת מאקרו עקבית בהתחשב ביסודות הקיימים. ולמרות שאנחנו חושבים שלישראל יש את אחד מהיסודות החזקים ביותר מבין השווקים המתפתחים, אנחנו אכן מצפים שהשקל ייחלש בעקבות הצעד הזה, לפחות בטווח-הקצר".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
