ליהמן ברדרס: "עד עכשיו היינו בשורט על הדולר - אנחנו מממשים"

כלכלני הבנק מגיבים לפישר: "אנחנו לא חושבים שהורדה של 0.5% זו התגובה מתאימה, הכלכלה בישראל היא אחת החזקות מבין השווקים המתפתחים"
אריאל אטיאס |

"ההפתעות לא מפסיקות", כך מגיבים האנליסטים בליהמן ברדרס להורדת שיעורי הריבית בישראל ב-0.5%, בעוד בנק ישראל התייחס לכוחו של השקל ולהאטה העולמים הצפויה כגורמים המרכיבים להתמתנות הלחצים האינפלציוניים.

"זו הייתה הפתעה גמורה עבורנו"

הכלכלנים בליהמן פורסים את הסיבות להפתעה ומציינים את האינפלציה הגבוהה, עומדת על 3.5% - הרבה מעל היעד ל-2% - והצפויה להישאר סביב ה-3% לאורך המחצית הראשונה של 2008.

בדרך כלל, אומרים בליהמן, כי פישר מדבר על המצב בשוק המגורים ואיך כוחו של המטבע חשוב הרבה פחות עכשיו, מאשר היה לפני 12-18 חודשים.

הכלכלנים מתייחסים לנתוני המאקרו הישראלים שהתפרסמו אתמול ואומרים: "הצמיחה נשארה חזקה. הסתכלו על נתוני התמ"ג שעקפו את התחזיות והצביעו על עלייה בהשוואה לרבעון השלישי, למרות ההאטה בצמיחה העולמית. האינדיקאטורים האחרונים מחודש ינואר, לא מצביעים על האטה כלכלית".

מילותיו של פישר מהראיון עם רויטרס מה-7 לפברואר מוזכרים גם הם בסקירת ענק ההשקעות - "הורדת הריבית תעלה את האינפלציה". לפיכך, רואים הכלכלנים שינוי מפתיע במדיניות הכלכלית.

מממשים רווחים על השקל

לסיכום, אומרים בליהמן, "אנחנו לא חושבים שהורדת הריבית ב-0.5% הייתה תגובת מאקרו עקבית בהתחשב ביסודות הקיימים. ולמרות שאנחנו חושבים שלישראל יש את אחד מהיסודות החזקים ביותר מבין השווקים המתפתחים, אנחנו אכן מצפים שהשקל ייחלש בעקבות הצעד הזה, לפחות בטווח-הקצר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".