וול סטריט שינתה כיוון בדקות הסיום: היוזמה להצלת מבטחת האג"ח, ABK, הביאה לסגירה חיובית
המדדים המובילים בוול סטריט נעלו את יום המסחר בעליות שערים, לאחר שמרבית שעות המסחר שהו בטריטוריה השלילית (למעט דקות הפתיחה). שלל חששות נחתו על המשקיעים; החל מהסכנה לפיצול עסקיהן של מבטחות האג"ח, או הורדת דירוג מצד חברות הדירוג, (שלפחות עבור חלקן הודברה בינתיים) וכלה בהערכות כי ענקיות הפיננסים לא יצליחו לעמוד בתחזיות הרווח.
למרות זאת, כאמור, המסחר ננעל בעליות שערים, בעקבות יוזמה מטעם הבנקים: סיטיגרופ, UBS, פאריבה הצרפתי, ו-RBS, לתוכנית סיוע שתביא להותרת הדירוג של המבטחת Ambac על כנו (-AAA).
שבוע סוער עבר על וול סטריט. נתונים כלכליים שליליים שפורסמו הגבירו את החששות מפני מיתון בארה"ב ומצד שני נטעו תקוות בקרב המשקיעים כי הריבית במשק תמשיך לרדת. מנגד, נתוני אינפלציה מדאיגים סתרו תקוות אלה, שכן הלחצים האינפלציוניים יקשו על הפדרל ריזרב להמשיך להוריד את הריבית לאורך זמן.
בית ההשקעות Sanford C. Bernstein & Co, מוציא היום סקירה פסימית במיוחד לגבי סקטור הפיננסים. בו הוא מכליל את החברות: גולדמן זאקס, ליהמן ברדרס ובר סטרנס. על פי התחזיות בבנק אותם בתי השקעות יציגו רווחים הנמוכים ב-40% מהתחזיות ברבעון הראשון, זאת עקב הכנסות נמוכות מפעילות השקעה. באשר למורגן סטנלי ההערכות היו קצת פחות מחמירות עם צפי לרווח הנמוך ב-12%.
מדד הנאסד"ק סגר בעלייה של 0.16% לרמה של 2,303 נקודות. מדד הדאו ג'ונס הוסיף 0.79% לרמה של 12,381 נקודות. אינדקס ה-S&P500 התחזק 0.79% לרמה של 1,353 הנקודות.
הקולות שניתבו את המסחר
נשיא הפדרל ריזרב של דאלאס, ריצ'ארד פישר, אמר היום כי ארה"ב כנראה תחווה צמיחה איטית, במקום האטה חריפה. "המחזה הסביר יותר הוא כי ארה"ב תמנע מתקופה ממושכת של תוצר שלילי," אמר פישר בראיון שהעניק טרם נאומו מבלי להזכיר את המילה מיתון. הוא גם אמר כי הוא עד לביטויי דאגה גוברים באשר לאינפלציה ממנהלים איתם הוא מצוי בקשרים, אלה הפנו את תשומת ליבו, כדבריו.
2 ענקים בעולם ההשקעות הביעו פסימיות מהנתונים האמורים. האחד, ביל גרוס, מנהל קרן האג"ח הגדולה בעולם אשר חזה מראש את הורדות הריבית החדות, אמר כי האינפלציה הגבוהה, הדולר החלש והגירעון האמריקני שצפוי רק להתרחב - על אלה יקשו על ה'פד' להוריד את הריבית.
גורו השקעות נוסף, ג'ים רוג'רס, הרחיק לכת (כהרגלו) ואמר כי "ארה"ב יצאה מכלל שליטה", תוך שהוא הדגיש כי הדולר ימשיך להיחלש והגירעון המסחרי של ארה"ב ימשיך להעמיק. רוג'רס התייחס גם לשיאים החדשים שקובע הנפט ואמר בכלליות כי העליות במחירי הסחורות יימשכו לפחות עד שנת 2020.
מבטחות האג"ח שוקלות פיצול עסקיהן
מבטחות האג"ח חוזרות היום לאור הזרקורים לאחר שהצהירו היום כי הן שוקלות ברצינות את האפשרות לפצל את עסקיהן. מבטחות האג"ח מספקות שירותי ביטוח עבור מגזר הפיננסים (כולל בתוכו גם ערבויות לניירות ערך מאוגחים במשכנתאות), לצד ביטוח של אג"ח מוניציפליות.
מאחר והסיכון בענפי החברה אינו זהה, אולם היא מקבלת דירוג אחיד נוצרת בעיה. מכאן שוקלות החברות את האפשרות לפצל את עסקיהן, האחד יהיה ביטוח לאג"ח מוניציפליות, והאחר לאג"ח בסיכון גבוה יותר - חלקו למשכנתאות סאב-פריים.
המיליארדר וורן באפט ופעיל קרנות הגידור, ביל אקמןף הציעו לפני כשבועיים תוכנית להגנה על האג"ח המוניציפליות מפני אובדן הדירוג, ונענו על ידי מבטחות האג"ח הגדולות: MBIA ו-Ambac בשלילה. אולם כעט נראה שהחליטו ברצינות אפשרות לשנות את התמהיל העסקי באמצעות פיצול עסקיהן.
מאקרו
היום לא פורסמו נתונים מאקרו-כלכליים.
אמריקניות במרכז
סרגיי ברין, אחד ממייסדי גוגל לצד שותפו לארי פייג', התייחס אמש (ה') להצעת הרכש של מיקרוסופט ליאהו בהיקף של 44 מיליארד דולר, וכינה אותה "תמרון מערער" המאיים על החדשנות והיזמות בעולם האינטרנט. ברין חזר על עמדתה של גוגל ואמר כי מיזוג כזה עלול לפגוע בגולשי האינטרנט ולהוות הפרה של החוקים למניעת היווצרות מונופול.
חברת Dorman Products (סימול: DORM) פרסמה היום את דוחותיה הרבעוניים, מהם עולה כי הרווח הנקי נפל ל-3.68 מיליארד דולר לעומת 4.91 מיליארד דולר ברבעון המקביל. החברה, המספקת חלקי רכב, מסרה כי תבצע רכישה עצמית של 500 אלף ממניותיה.
ישראליות במרכז
מניית טבע הוסיפהלרכז עניין גם היום לאחר ההכרזה על תכנית החומש שלה ל-5 השנים הקרובות. החברה צופה להכפיל עד 2012 את רמת ההכנסות ל-20 מיליארד דולר ולהגיע לרווח נקי של 4 מיליארד דולר. האנליסטים בקרדיט סוויס מיהרו היום להגיב, בהתלהבות יש לציין, על היעדים של טבע, ואמרו כי "התחזית לשנת 2012 משקפת כי המניה צריכה להגיע לרמה של 82-105 דולר בשלהי שנת 2011. אנו אוהבים את המניה הזו".
בבית ההשקעות אוסקר גרוס התייחסו היום לשבוע הסוער שעבר על מניית גיוון אימג'ינג, החל מהחלטת ה-FDA לאסור שיווק גלולת ה-PillCam בארה"ב וכלה בדוחות הטובים שפרסמה החברה. האנליסטים קוראים למשקיעים לנצל את החולשה הנוכחית במניה, שכן היא תזנק ב-23% ממחירה בשוק כיום.
באוסקר גרוס התייחסו היום גם למניית איסיטל (סימול: ECTX), בה הוא מוצא הזדמנות לתשואה של 60%. האנליסטים, "מניית איסיטל נסחרת כיום לפי מכפיל הכנסות של 0.3 לשנת 2009 ומכפיל 13.2 על הרווח הצפוי ב-2009. המניה נסחרת בדיסקאונט".
גילת לוויינים המשיכה לרכז עניין על רקע פרסום דוחותיה הכספיים. החברה רשמה צמיחה של 11% בהכנסות לרמת שיא של 72.7 מיליון דולר, כאשר בשורה התחתונה ידעה החברה גידול של 34% ברווח הנקי ל-14 סנט למניה.
גם איתוראן בלטה על רקע פרסום הדוחות אתמול, עת הודיעה החברה על עלייה של 25% בההכנסות הרבעון הרביעי ל-36.1 מיליון דולר ובכך עקפה את ממוצע תחזיות האנליסטים להכנסות של 32.98 מיליון דולר. החברה הודיעה, כי תחלק דיווידנד של 30 מיליון דולר, שהם 1.34 דולר למניה.
וריפון (וריפון חו"ל) החזקות הודיעה אתמול כי בנק אוף צ'יינה ביצע הזמנה של קרוב ל-16,000 מערכות תשלום, והמשיך את מערכת היחסים ארוכת הטווח עם החברה, וזאת לאור העובדה שהמדינה מוסיפה להרחיב את תשתית מערכת הכרטיסים החכמים.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
