וול סטריט שינתה כיוון בדקות הסיום: היוזמה להצלת מבטחת האג"ח, ABK, הביאה לסגירה חיובית
המדדים המובילים בוול סטריט נעלו את יום המסחר בעליות שערים, לאחר שמרבית שעות המסחר שהו בטריטוריה השלילית (למעט דקות הפתיחה). שלל חששות נחתו על המשקיעים; החל מהסכנה לפיצול עסקיהן של מבטחות האג"ח, או הורדת דירוג מצד חברות הדירוג, (שלפחות עבור חלקן הודברה בינתיים) וכלה בהערכות כי ענקיות הפיננסים לא יצליחו לעמוד בתחזיות הרווח.
למרות זאת, כאמור, המסחר ננעל בעליות שערים, בעקבות יוזמה מטעם הבנקים: סיטיגרופ, UBS, פאריבה הצרפתי, ו-RBS, לתוכנית סיוע שתביא להותרת הדירוג של המבטחת Ambac על כנו (-AAA).
שבוע סוער עבר על וול סטריט. נתונים כלכליים שליליים שפורסמו הגבירו את החששות מפני מיתון בארה"ב ומצד שני נטעו תקוות בקרב המשקיעים כי הריבית במשק תמשיך לרדת. מנגד, נתוני אינפלציה מדאיגים סתרו תקוות אלה, שכן הלחצים האינפלציוניים יקשו על הפדרל ריזרב להמשיך להוריד את הריבית לאורך זמן.
בית ההשקעות Sanford C. Bernstein & Co, מוציא היום סקירה פסימית במיוחד לגבי סקטור הפיננסים. בו הוא מכליל את החברות: גולדמן זאקס, ליהמן ברדרס ובר סטרנס. על פי התחזיות בבנק אותם בתי השקעות יציגו רווחים הנמוכים ב-40% מהתחזיות ברבעון הראשון, זאת עקב הכנסות נמוכות מפעילות השקעה. באשר למורגן סטנלי ההערכות היו קצת פחות מחמירות עם צפי לרווח הנמוך ב-12%.
מדד הנאסד"ק סגר בעלייה של 0.16% לרמה של 2,303 נקודות. מדד הדאו ג'ונס הוסיף 0.79% לרמה של 12,381 נקודות. אינדקס ה-S&P500 התחזק 0.79% לרמה של 1,353 הנקודות.
הקולות שניתבו את המסחר
נשיא הפדרל ריזרב של דאלאס, ריצ'ארד פישר, אמר היום כי ארה"ב כנראה תחווה צמיחה איטית, במקום האטה חריפה. "המחזה הסביר יותר הוא כי ארה"ב תמנע מתקופה ממושכת של תוצר שלילי," אמר פישר בראיון שהעניק טרם נאומו מבלי להזכיר את המילה מיתון. הוא גם אמר כי הוא עד לביטויי דאגה גוברים באשר לאינפלציה ממנהלים איתם הוא מצוי בקשרים, אלה הפנו את תשומת ליבו, כדבריו.
2 ענקים בעולם ההשקעות הביעו פסימיות מהנתונים האמורים. האחד, ביל גרוס, מנהל קרן האג"ח הגדולה בעולם אשר חזה מראש את הורדות הריבית החדות, אמר כי האינפלציה הגבוהה, הדולר החלש והגירעון האמריקני שצפוי רק להתרחב - על אלה יקשו על ה'פד' להוריד את הריבית.
גורו השקעות נוסף, ג'ים רוג'רס, הרחיק לכת (כהרגלו) ואמר כי "ארה"ב יצאה מכלל שליטה", תוך שהוא הדגיש כי הדולר ימשיך להיחלש והגירעון המסחרי של ארה"ב ימשיך להעמיק. רוג'רס התייחס גם לשיאים החדשים שקובע הנפט ואמר בכלליות כי העליות במחירי הסחורות יימשכו לפחות עד שנת 2020.
מבטחות האג"ח שוקלות פיצול עסקיהן
מבטחות האג"ח חוזרות היום לאור הזרקורים לאחר שהצהירו היום כי הן שוקלות ברצינות את האפשרות לפצל את עסקיהן. מבטחות האג"ח מספקות שירותי ביטוח עבור מגזר הפיננסים (כולל בתוכו גם ערבויות לניירות ערך מאוגחים במשכנתאות), לצד ביטוח של אג"ח מוניציפליות.
מאחר והסיכון בענפי החברה אינו זהה, אולם היא מקבלת דירוג אחיד נוצרת בעיה. מכאן שוקלות החברות את האפשרות לפצל את עסקיהן, האחד יהיה ביטוח לאג"ח מוניציפליות, והאחר לאג"ח בסיכון גבוה יותר - חלקו למשכנתאות סאב-פריים.
המיליארדר וורן באפט ופעיל קרנות הגידור, ביל אקמןף הציעו לפני כשבועיים תוכנית להגנה על האג"ח המוניציפליות מפני אובדן הדירוג, ונענו על ידי מבטחות האג"ח הגדולות: MBIA ו-Ambac בשלילה. אולם כעט נראה שהחליטו ברצינות אפשרות לשנות את התמהיל העסקי באמצעות פיצול עסקיהן.
מאקרו
היום לא פורסמו נתונים מאקרו-כלכליים.
אמריקניות במרכז
סרגיי ברין, אחד ממייסדי גוגל לצד שותפו לארי פייג', התייחס אמש (ה') להצעת הרכש של מיקרוסופט ליאהו בהיקף של 44 מיליארד דולר, וכינה אותה "תמרון מערער" המאיים על החדשנות והיזמות בעולם האינטרנט. ברין חזר על עמדתה של גוגל ואמר כי מיזוג כזה עלול לפגוע בגולשי האינטרנט ולהוות הפרה של החוקים למניעת היווצרות מונופול.
חברת Dorman Products (סימול: DORM) פרסמה היום את דוחותיה הרבעוניים, מהם עולה כי הרווח הנקי נפל ל-3.68 מיליארד דולר לעומת 4.91 מיליארד דולר ברבעון המקביל. החברה, המספקת חלקי רכב, מסרה כי תבצע רכישה עצמית של 500 אלף ממניותיה.
ישראליות במרכז
מניית טבע הוסיפהלרכז עניין גם היום לאחר ההכרזה על תכנית החומש שלה ל-5 השנים הקרובות. החברה צופה להכפיל עד 2012 את רמת ההכנסות ל-20 מיליארד דולר ולהגיע לרווח נקי של 4 מיליארד דולר. האנליסטים בקרדיט סוויס מיהרו היום להגיב, בהתלהבות יש לציין, על היעדים של טבע, ואמרו כי "התחזית לשנת 2012 משקפת כי המניה צריכה להגיע לרמה של 82-105 דולר בשלהי שנת 2011. אנו אוהבים את המניה הזו".
בבית ההשקעות אוסקר גרוס התייחסו היום לשבוע הסוער שעבר על מניית גיוון אימג'ינג, החל מהחלטת ה-FDA לאסור שיווק גלולת ה-PillCam בארה"ב וכלה בדוחות הטובים שפרסמה החברה. האנליסטים קוראים למשקיעים לנצל את החולשה הנוכחית במניה, שכן היא תזנק ב-23% ממחירה בשוק כיום.
באוסקר גרוס התייחסו היום גם למניית איסיטל (סימול: ECTX), בה הוא מוצא הזדמנות לתשואה של 60%. האנליסטים, "מניית איסיטל נסחרת כיום לפי מכפיל הכנסות של 0.3 לשנת 2009 ומכפיל 13.2 על הרווח הצפוי ב-2009. המניה נסחרת בדיסקאונט".
גילת לוויינים המשיכה לרכז עניין על רקע פרסום דוחותיה הכספיים. החברה רשמה צמיחה של 11% בהכנסות לרמת שיא של 72.7 מיליון דולר, כאשר בשורה התחתונה ידעה החברה גידול של 34% ברווח הנקי ל-14 סנט למניה.
גם איתוראן בלטה על רקע פרסום הדוחות אתמול, עת הודיעה החברה על עלייה של 25% בההכנסות הרבעון הרביעי ל-36.1 מיליון דולר ובכך עקפה את ממוצע תחזיות האנליסטים להכנסות של 32.98 מיליון דולר. החברה הודיעה, כי תחלק דיווידנד של 30 מיליון דולר, שהם 1.34 דולר למניה.
וריפון (וריפון חו"ל) החזקות הודיעה אתמול כי בנק אוף צ'יינה ביצע הזמנה של קרוב ל-16,000 מערכות תשלום, והמשיך את מערכת היחסים ארוכת הטווח עם החברה, וזאת לאור העובדה שהמדינה מוסיפה להרחיב את תשתית מערכת הכרטיסים החכמים.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.57% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
