וול סטריט שינתה כיוון בדקות הסיום: היוזמה להצלת מבטחת האג"ח, ABK, הביאה לסגירה חיובית
המדדים המובילים בוול סטריט נעלו את יום המסחר בעליות שערים, לאחר שמרבית שעות המסחר שהו בטריטוריה השלילית (למעט דקות הפתיחה). שלל חששות נחתו על המשקיעים; החל מהסכנה לפיצול עסקיהן של מבטחות האג"ח, או הורדת דירוג מצד חברות הדירוג, (שלפחות עבור חלקן הודברה בינתיים) וכלה בהערכות כי ענקיות הפיננסים לא יצליחו לעמוד בתחזיות הרווח.
למרות זאת, כאמור, המסחר ננעל בעליות שערים, בעקבות יוזמה מטעם הבנקים: סיטיגרופ, UBS, פאריבה הצרפתי, ו-RBS, לתוכנית סיוע שתביא להותרת הדירוג של המבטחת Ambac על כנו (-AAA).
שבוע סוער עבר על וול סטריט. נתונים כלכליים שליליים שפורסמו הגבירו את החששות מפני מיתון בארה"ב ומצד שני נטעו תקוות בקרב המשקיעים כי הריבית במשק תמשיך לרדת. מנגד, נתוני אינפלציה מדאיגים סתרו תקוות אלה, שכן הלחצים האינפלציוניים יקשו על הפדרל ריזרב להמשיך להוריד את הריבית לאורך זמן.
בית ההשקעות Sanford C. Bernstein & Co, מוציא היום סקירה פסימית במיוחד לגבי סקטור הפיננסים. בו הוא מכליל את החברות: גולדמן זאקס, ליהמן ברדרס ובר סטרנס. על פי התחזיות בבנק אותם בתי השקעות יציגו רווחים הנמוכים ב-40% מהתחזיות ברבעון הראשון, זאת עקב הכנסות נמוכות מפעילות השקעה. באשר למורגן סטנלי ההערכות היו קצת פחות מחמירות עם צפי לרווח הנמוך ב-12%.
מדד הנאסד"ק סגר בעלייה של 0.16% לרמה של 2,303 נקודות. מדד הדאו ג'ונס הוסיף 0.79% לרמה של 12,381 נקודות. אינדקס ה-S&P500 התחזק 0.79% לרמה של 1,353 הנקודות.
הקולות שניתבו את המסחר
נשיא הפדרל ריזרב של דאלאס, ריצ'ארד פישר, אמר היום כי ארה"ב כנראה תחווה צמיחה איטית, במקום האטה חריפה. "המחזה הסביר יותר הוא כי ארה"ב תמנע מתקופה ממושכת של תוצר שלילי," אמר פישר בראיון שהעניק טרם נאומו מבלי להזכיר את המילה מיתון. הוא גם אמר כי הוא עד לביטויי דאגה גוברים באשר לאינפלציה ממנהלים איתם הוא מצוי בקשרים, אלה הפנו את תשומת ליבו, כדבריו.
2 ענקים בעולם ההשקעות הביעו פסימיות מהנתונים האמורים. האחד, ביל גרוס, מנהל קרן האג"ח הגדולה בעולם אשר חזה מראש את הורדות הריבית החדות, אמר כי האינפלציה הגבוהה, הדולר החלש והגירעון האמריקני שצפוי רק להתרחב - על אלה יקשו על ה'פד' להוריד את הריבית.
גורו השקעות נוסף, ג'ים רוג'רס, הרחיק לכת (כהרגלו) ואמר כי "ארה"ב יצאה מכלל שליטה", תוך שהוא הדגיש כי הדולר ימשיך להיחלש והגירעון המסחרי של ארה"ב ימשיך להעמיק. רוג'רס התייחס גם לשיאים החדשים שקובע הנפט ואמר בכלליות כי העליות במחירי הסחורות יימשכו לפחות עד שנת 2020.
מבטחות האג"ח שוקלות פיצול עסקיהן
מבטחות האג"ח חוזרות היום לאור הזרקורים לאחר שהצהירו היום כי הן שוקלות ברצינות את האפשרות לפצל את עסקיהן. מבטחות האג"ח מספקות שירותי ביטוח עבור מגזר הפיננסים (כולל בתוכו גם ערבויות לניירות ערך מאוגחים במשכנתאות), לצד ביטוח של אג"ח מוניציפליות.
מאחר והסיכון בענפי החברה אינו זהה, אולם היא מקבלת דירוג אחיד נוצרת בעיה. מכאן שוקלות החברות את האפשרות לפצל את עסקיהן, האחד יהיה ביטוח לאג"ח מוניציפליות, והאחר לאג"ח בסיכון גבוה יותר - חלקו למשכנתאות סאב-פריים.
המיליארדר וורן באפט ופעיל קרנות הגידור, ביל אקמןף הציעו לפני כשבועיים תוכנית להגנה על האג"ח המוניציפליות מפני אובדן הדירוג, ונענו על ידי מבטחות האג"ח הגדולות: MBIA ו-Ambac בשלילה. אולם כעט נראה שהחליטו ברצינות אפשרות לשנות את התמהיל העסקי באמצעות פיצול עסקיהן.
מאקרו
היום לא פורסמו נתונים מאקרו-כלכליים.
אמריקניות במרכז
סרגיי ברין, אחד ממייסדי גוגל לצד שותפו לארי פייג', התייחס אמש (ה') להצעת הרכש של מיקרוסופט ליאהו בהיקף של 44 מיליארד דולר, וכינה אותה "תמרון מערער" המאיים על החדשנות והיזמות בעולם האינטרנט. ברין חזר על עמדתה של גוגל ואמר כי מיזוג כזה עלול לפגוע בגולשי האינטרנט ולהוות הפרה של החוקים למניעת היווצרות מונופול.
חברת Dorman Products (סימול: DORM) פרסמה היום את דוחותיה הרבעוניים, מהם עולה כי הרווח הנקי נפל ל-3.68 מיליארד דולר לעומת 4.91 מיליארד דולר ברבעון המקביל. החברה, המספקת חלקי רכב, מסרה כי תבצע רכישה עצמית של 500 אלף ממניותיה.
ישראליות במרכז
מניית טבע הוסיפהלרכז עניין גם היום לאחר ההכרזה על תכנית החומש שלה ל-5 השנים הקרובות. החברה צופה להכפיל עד 2012 את רמת ההכנסות ל-20 מיליארד דולר ולהגיע לרווח נקי של 4 מיליארד דולר. האנליסטים בקרדיט סוויס מיהרו היום להגיב, בהתלהבות יש לציין, על היעדים של טבע, ואמרו כי "התחזית לשנת 2012 משקפת כי המניה צריכה להגיע לרמה של 82-105 דולר בשלהי שנת 2011. אנו אוהבים את המניה הזו".
בבית ההשקעות אוסקר גרוס התייחסו היום לשבוע הסוער שעבר על מניית גיוון אימג'ינג, החל מהחלטת ה-FDA לאסור שיווק גלולת ה-PillCam בארה"ב וכלה בדוחות הטובים שפרסמה החברה. האנליסטים קוראים למשקיעים לנצל את החולשה הנוכחית במניה, שכן היא תזנק ב-23% ממחירה בשוק כיום.
באוסקר גרוס התייחסו היום גם למניית איסיטל (סימול: ECTX), בה הוא מוצא הזדמנות לתשואה של 60%. האנליסטים, "מניית איסיטל נסחרת כיום לפי מכפיל הכנסות של 0.3 לשנת 2009 ומכפיל 13.2 על הרווח הצפוי ב-2009. המניה נסחרת בדיסקאונט".
גילת לוויינים המשיכה לרכז עניין על רקע פרסום דוחותיה הכספיים. החברה רשמה צמיחה של 11% בהכנסות לרמת שיא של 72.7 מיליון דולר, כאשר בשורה התחתונה ידעה החברה גידול של 34% ברווח הנקי ל-14 סנט למניה.
גם איתוראן בלטה על רקע פרסום הדוחות אתמול, עת הודיעה החברה על עלייה של 25% בההכנסות הרבעון הרביעי ל-36.1 מיליון דולר ובכך עקפה את ממוצע תחזיות האנליסטים להכנסות של 32.98 מיליון דולר. החברה הודיעה, כי תחלק דיווידנד של 30 מיליון דולר, שהם 1.34 דולר למניה.
וריפון (וריפון חו"ל) החזקות הודיעה אתמול כי בנק אוף צ'יינה ביצע הזמנה של קרוב ל-16,000 מערכות תשלום, והמשיך את מערכת היחסים ארוכת הטווח עם החברה, וזאת לאור העובדה שהמדינה מוסיפה להרחיב את תשתית מערכת הכרטיסים החכמים.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
