וול סטריט שינתה כיוון בדקות הסיום: היוזמה להצלת מבטחת האג"ח, ABK, הביאה לסגירה חיובית

כחצי שעה טרם סגירת המסחר עוד נסחרו המדדים בירידות של כ-1%, אך יוזמה מקרב מספר בנקים גדולים להצלת מבטחת האג"ח השיבה את האמון בקרב המשקיעים
שהם לוי |

המדדים המובילים בוול סטריט נעלו את יום המסחר בעליות שערים, לאחר שמרבית שעות המסחר שהו בטריטוריה השלילית (למעט דקות הפתיחה). שלל חששות נחתו על המשקיעים; החל מהסכנה לפיצול עסקיהן של מבטחות האג"ח, או הורדת דירוג מצד חברות הדירוג, (שלפחות עבור חלקן הודברה בינתיים) וכלה בהערכות כי ענקיות הפיננסים לא יצליחו לעמוד בתחזיות הרווח.

למרות זאת, כאמור, המסחר ננעל בעליות שערים, בעקבות יוזמה מטעם הבנקים: סיטיגרופ, UBS, פאריבה הצרפתי, ו-RBS, לתוכנית סיוע שתביא להותרת הדירוג של המבטחת Ambac על כנו (-AAA).

שבוע סוער עבר על וול סטריט. נתונים כלכליים שליליים שפורסמו הגבירו את החששות מפני מיתון בארה"ב ומצד שני נטעו תקוות בקרב המשקיעים כי הריבית במשק תמשיך לרדת. מנגד, נתוני אינפלציה מדאיגים סתרו תקוות אלה, שכן הלחצים האינפלציוניים יקשו על הפדרל ריזרב להמשיך להוריד את הריבית לאורך זמן.

בית ההשקעות Sanford C. Bernstein & Co, מוציא היום סקירה פסימית במיוחד לגבי סקטור הפיננסים. בו הוא מכליל את החברות: גולדמן זאקס, ליהמן ברדרס ובר סטרנס. על פי התחזיות בבנק אותם בתי השקעות יציגו רווחים הנמוכים ב-40% מהתחזיות ברבעון הראשון, זאת עקב הכנסות נמוכות מפעילות השקעה. באשר למורגן סטנלי ההערכות היו קצת פחות מחמירות עם צפי לרווח הנמוך ב-12%.

מדד הנאסד"ק סגר בעלייה של 0.16% לרמה של 2,303 נקודות. מדד הדאו ג'ונס הוסיף 0.79% לרמה של 12,381 נקודות. אינדקס ה-S&P500 התחזק 0.79% לרמה של 1,353 הנקודות.

הקולות שניתבו את המסחר

נשיא הפדרל ריזרב של דאלאס, ריצ'ארד פישר, אמר היום כי ארה"ב כנראה תחווה צמיחה איטית, במקום האטה חריפה. "המחזה הסביר יותר הוא כי ארה"ב תמנע מתקופה ממושכת של תוצר שלילי," אמר פישר בראיון שהעניק טרם נאומו מבלי להזכיר את המילה מיתון. הוא גם אמר כי הוא עד לביטויי דאגה גוברים באשר לאינפלציה ממנהלים איתם הוא מצוי בקשרים, אלה הפנו את תשומת ליבו, כדבריו.

2 ענקים בעולם ההשקעות הביעו פסימיות מהנתונים האמורים. האחד, ביל גרוס, מנהל קרן האג"ח הגדולה בעולם אשר חזה מראש את הורדות הריבית החדות, אמר כי האינפלציה הגבוהה, הדולר החלש והגירעון האמריקני שצפוי רק להתרחב - על אלה יקשו על ה'פד' להוריד את הריבית.

גורו השקעות נוסף, ג'ים רוג'רס, הרחיק לכת (כהרגלו) ואמר כי "ארה"ב יצאה מכלל שליטה", תוך שהוא הדגיש כי הדולר ימשיך להיחלש והגירעון המסחרי של ארה"ב ימשיך להעמיק. רוג'רס התייחס גם לשיאים החדשים שקובע הנפט ואמר בכלליות כי העליות במחירי הסחורות יימשכו לפחות עד שנת 2020.

מבטחות האג"ח שוקלות פיצול עסקיהן

מבטחות האג"ח חוזרות היום לאור הזרקורים לאחר שהצהירו היום כי הן שוקלות ברצינות את האפשרות לפצל את עסקיהן. מבטחות האג"ח מספקות שירותי ביטוח עבור מגזר הפיננסים (כולל בתוכו גם ערבויות לניירות ערך מאוגחים במשכנתאות), לצד ביטוח של אג"ח מוניציפליות.

מאחר והסיכון בענפי החברה אינו זהה, אולם היא מקבלת דירוג אחיד נוצרת בעיה. מכאן שוקלות החברות את האפשרות לפצל את עסקיהן, האחד יהיה ביטוח לאג"ח מוניציפליות, והאחר לאג"ח בסיכון גבוה יותר - חלקו למשכנתאות סאב-פריים.

המיליארדר וורן באפט ופעיל קרנות הגידור, ביל אקמןף הציעו לפני כשבועיים תוכנית להגנה על האג"ח המוניציפליות מפני אובדן הדירוג, ונענו על ידי מבטחות האג"ח הגדולות: MBIA ו-Ambac בשלילה. אולם כעט נראה שהחליטו ברצינות אפשרות לשנות את התמהיל העסקי באמצעות פיצול עסקיהן.

מאקרו

היום לא פורסמו נתונים מאקרו-כלכליים.

אמריקניות במרכז

סרגיי ברין, אחד ממייסדי גוגל לצד שותפו לארי פייג', התייחס אמש (ה') להצעת הרכש של מיקרוסופט ליאהו בהיקף של 44 מיליארד דולר, וכינה אותה "תמרון מערער" המאיים על החדשנות והיזמות בעולם האינטרנט. ברין חזר על עמדתה של גוגל ואמר כי מיזוג כזה עלול לפגוע בגולשי האינטרנט ולהוות הפרה של החוקים למניעת היווצרות מונופול.

חברת Dorman Products (סימול: DORM) פרסמה היום את דוחותיה הרבעוניים, מהם עולה כי הרווח הנקי נפל ל-3.68 מיליארד דולר לעומת 4.91 מיליארד דולר ברבעון המקביל. החברה, המספקת חלקי רכב, מסרה כי תבצע רכישה עצמית של 500 אלף ממניותיה.

ישראליות במרכז

מניית טבע הוסיפהלרכז עניין גם היום לאחר ההכרזה על תכנית החומש שלה ל-5 השנים הקרובות. החברה צופה להכפיל עד 2012 את רמת ההכנסות ל-20 מיליארד דולר ולהגיע לרווח נקי של 4 מיליארד דולר. האנליסטים בקרדיט סוויס מיהרו היום להגיב, בהתלהבות יש לציין, על היעדים של טבע, ואמרו כי "התחזית לשנת 2012 משקפת כי המניה צריכה להגיע לרמה של 82-105 דולר בשלהי שנת 2011. אנו אוהבים את המניה הזו".

בבית ההשקעות אוסקר גרוס התייחסו היום לשבוע הסוער שעבר על מניית גיוון אימג'ינג, החל מהחלטת ה-FDA לאסור שיווק גלולת ה-PillCam בארה"ב וכלה בדוחות הטובים שפרסמה החברה. האנליסטים קוראים למשקיעים לנצל את החולשה הנוכחית במניה, שכן היא תזנק ב-23% ממחירה בשוק כיום.

באוסקר גרוס התייחסו היום גם למניית איסיטל (סימול: ECTX), בה הוא מוצא הזדמנות לתשואה של 60%. האנליסטים, "מניית איסיטל נסחרת כיום לפי מכפיל הכנסות של 0.3 לשנת 2009 ומכפיל 13.2 על הרווח הצפוי ב-2009. המניה נסחרת בדיסקאונט".

גילת לוויינים המשיכה לרכז עניין על רקע פרסום דוחותיה הכספיים. החברה רשמה צמיחה של 11% בהכנסות לרמת שיא של 72.7 מיליון דולר, כאשר בשורה התחתונה ידעה החברה גידול של 34% ברווח הנקי ל-14 סנט למניה.

גם איתוראן בלטה על רקע פרסום הדוחות אתמול, עת הודיעה החברה על עלייה של 25% בההכנסות הרבעון הרביעי ל-36.1 מיליון דולר ובכך עקפה את ממוצע תחזיות האנליסטים להכנסות של 32.98 מיליון דולר. החברה הודיעה, כי תחלק דיווידנד של 30 מיליון דולר, שהם 1.34 דולר למניה.

וריפון (וריפון חו"ל) החזקות הודיעה אתמול כי בנק אוף צ'יינה ביצע הזמנה של קרוב ל-16,000 מערכות תשלום, והמשיך את מערכת היחסים ארוכת הטווח עם החברה, וזאת לאור העובדה שהמדינה מוסיפה להרחיב את תשתית מערכת הכרטיסים החכמים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?

הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל

מנדי הניג |

הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית. 

ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד. 

האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה  היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים. 

איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם? 

ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:

נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים

הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 ל־150–200 דולר מוצגת כהקלה לצרכן, אך המהלך עלול לפגוע בעסקים המקומיים ולהיתפס ככלכלת בחירות מובהקת
אדיר בן עמי |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.


מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.


הבעיה המרכזית טמונה בפגיעה הצפויה בשוק המקומי עם עסקים קטנים ובינוניים, שכבר מתקשים להתמודד עם תחרות מחו"ל, וצפויים לעמוד מול גל גדול יותר של מוצרים זולים שמגיעים מסין, טורקיה וממדינות נוספות. הגדלת הפטור מגדילה את הפער שיש להם מול ספקים זרים שנכנסים לישראל, בזמן שעסק ישראלי מחויב בכל מס ורגולציה מקומית. המשמעות היא שיותר קטגוריות מוצרים יהפכו ללא משתלמות לייבוא מקומי, יותר צרכנים יעדיפו להזמין מבחוץ, והכדאיות של החזקת חנות קטנה או עסק בינוני תישחק עוד יותר.


בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.


מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.