תו"ב/בניה ללא היתר הנוגדת את הליכי התכנון/מחוזי
עובדות וטענות:
המשיבה, עיריית ת"א, עוסקת בהכנת תכנית בינוי-פינוי בשכונת פרדס דכה ביפו מזה למעלה מעשר שנים. במהלך כל התקופה המשיבה אינה דנה בבקשות להיתרי בנייה לאור החשש שמא לא יתאמו ההיתרים את התכנית העתידית. בפועל, במשך למעלה מעשור תושבי פרדס דכא, ובכללם המערער, אינם יכולים לממש או לנצל את רכושם כדין.
במהלך התקופה הנ"ל, בנה המערער מבנה למגורי משפחתו על גג בית הוריו מבלי לקבל היתר בניה. המשיבה הוציאה כנגד המבנה צו הריסה מינהלי והגישה נגדו כתב אישום על בניה לא היתר. הצדדים סיכמו, במסגרת הסדר טיעון, כי מועד ביצוע צו ההריסה ידחה למשך שנתיים. אולם, גם לאחר שנתיים, ולמעשה עד עצם היום הזה לא ניתן להגיש בקשה להיתר. המערער מבקש כי מועד ביצוע צו ההריסה ידחה עד לאחר שניתן יהיה להגיש בקשה להיתר בנייה ולדון בו לגופו.
השאלה, אם כן, המתעוררת בערעור זה היא האם רשאית רשות התכנון המקומית להוציא צווי הריסה מינהליים, להגיש כתבי אישום ולבצע גזרי דין של הריסה שמועד ביצועם נדחה בהסכמתה בכדי לאפשר לנאשמים להסדיר את ההיתר, כאשר באותה עת, מכוח הליכי תכנון, מוקפא המצב התכנוני ולא ניתן להגיש בקשה כלשהי להיתר בניה, וזאת במשך למעלה מעשר שנים.
דיון משפטי:
כב' הש' מ' אגמון גונן:
הליכי תכנון שאינם מאפשרים הגשת בקשה להיתר בנייה מהווים פגיעה בזכות הקניין, המהווה זכות חוקתית אשר לגביה כבר נקבע, כי היא בעלת מעמד נורמטיבי מיוחד. ברם, מדובר בזכות יחסית, באשר זכות קניין מוחלטת הייתה מאפשרת לכל אדם לבנות על מגרש שבבעלותו ככל שיחפוץ. מכאן, שאיסור לבנות על מקרקעיו של אדם יוצדק בנסיבות מסוימות ובמידתיות, ולאור תכליות לגיטימיות, כגון דיני התכנון והבנייה אשר קובעים כי התכנון הוא בעל ערך חברתי ועל בעלי הקנין, והמערער בתוכם, לשאת פגיעה מסוימת בקניינם במהלך הליכי התכנון. הליכים אלה עלולים לארוך זמן רב ככל שמדובר בשטח גדול יותר והתכנית מורכבת יותר. גם הצורך והחובה לשמוע התנגדויות, כבענייננו, עלולים להאריך את תקופת התכנון. ברי, כי בזמן קיומם של הליכי תכנון אין לאפשר הוצאת היתרי בניה, שכן אלה ינתנו עפ"י התכנית החדשה ולא עפ"י התכנית הקיימת העומדת לשינוי. כך גם נקבע בחוק התכנון והבנייה אשר איפשר להעניק במהלך תקופת התכנון היתרים מותנים.
מכל מקום, פרשנות הוראות חוק התכנון והבנייה על רקע הזכות לקניין מחייבות לקבוע כי ניתן "להקפיא" מצב תכנוני בצורה זו רק לזמן סביר. ברם, בענייננו, מזה 11 שנים, לא ניתן לבקש היתרי בניה. בכך עושה, למעשה, הרשות שימוש בלתי סביר ובלתי מידתי באפשרות להגביל את הבקשות להיתר בניה בזמן הליכי תכנון. המשיבה, אף הוסיפה בדיון בוועדת הערר, כי צפוי לעבור עוד זמן עד שניתן יהיה לעשות כן. חוסר האפשרות להגיש בקשה להיתר בניה במשך זמן כה רב פוגע קשות בזכות הקניין של המערער.
זכות הקנין של המערער וכן זכותו להליך הוגן מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, משפיעה הן על פרשנות החוק הפלילי והן על המשמעות שיש ליתן לעיסקת הטיעון בין המערער למשיבה במסגרת כתב האישום בו הורשע המערער, על פי הודאתו, בבניה ללא היתר. פרשנות הדין הקיים מחייבת פרשנות לפיה, כל עוד המשיבה מצויה בהליכי תכנון במשך פרקי זמן בלתי סבירים, ואינה מאפשרת להגיש בקשות להיתרי בניה ולבנות כחוק, אין מקום לביצוע צוי הריסה או הגשת כתב אישום, אשר לו היה מוגש, נראה כי ניתן היה לטעון לגביו להגנה מן הצדק.
עפ"י עסקת הטיעון אליה הגיעו הצדדים, הוסכם לדחות בשנתיים ימים את ביצועו של צו ההריסה, כדי לאפשר למערער להוציא היתר בניה כדין. המערער טען כי למעשה המשיבה לא עמדה בחלקה בעיסקה כיון שבמשך אותן שנתיים, ועד היום, אינו יכול להגיש בקשה להיתר בניה, וממילא אינו יכול להסדיר את עניינו. במצב דברים זה זכותו של המערער למשפט הוגן וזכותו הקניינית מחייבות לפרש את הסדר הטיעון כך שצו ההריסה לא יבוצע לפחות עד שנה מהיום בו ניתן יהיה להגיש את הבקשה להיתר בניה
שלטון החוק מחייב להגיש בקשה להיתר בניה טרם הבנייה וכן מחייב, כי מקום בו הוצא צו הריסה מינהלי, הוא יבוצע בהקדם. אולם, שלטון החוק מחייב גם שלא יענישו אדם, אלא מקום שיכול היה לפעול באופן חוקי ובחר שלא לעשות כן. אין זה סביר להוציא צווי הריסה מנהליים או להגיש כתבי אישום מקום בו למעשה מממשים אנשים את זכות הקניין שלהם, בהעדר כל אפשרות מעשית להוציא היתר, או להגיש בקשה להיתר תוך זמן סביר. יש להעמיד לדין או לצוות על הריסה רק מקום שבפני אדם היו שתי אפשרויות פעולה, חוקית ובלתי חוקית והוא בחר בבלתי חוקית. אמנם המערער בנה ולא ניסה לבקש היתר, אך אין בכך כדי להשפיע על התוצאה כי גם לו היה מבקש היתר היה נדחה, כפי שאף קרה בפועל.
המשיבה מחזיקה, למעשה, שכונה שלמה כבני ערובה כתוצאה מהימנעותה מלפעול בעניין. במצב דברים זה, בו לא ניתן להגיש בקשה להיתר בניה, נמצא שלטון החוק נפגע ועל כן אין לאפשר הוצאת צווי הריסה או הגשת כתבי אישום, או לכל הפחות להוציא צווי הריסה שמועד ביצועם ידחה למועד שהוא תקופה סבירה לאחר המועד בו ניתן להגיש בקשה להיתר בניה.
התנהלות העירייה נגועה בחוסר תום לב ונעדרת הגינות. עניו זה מקבל משנה תוקף משעסקינן בהרשעה פלילית. על כן, דין הערעור להתקבל. מועד ביצוע צו ההריסה יהיה שנה לאחר המועד בו יאפשרו למערער להגיש את הבקשה להיתר בניה או לאחר החלטה בבקשה להיתר בניה לגופה לפי המאוחר.
מתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוקבשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
3 הצעות נתקבלו במכרז בינלאומי ראשון מסוגו בישראל להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת שיוקם בנאות חובב ויטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה
במסגרת יוזמה תקדימית של משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה הוגשו 3 הצעות: חברת אלקטרה, קבוצת דניה-משאב אנרגיה וקבוצת שפיר-בלוג'ן-דקל, כאשר כל קבוצה כוללת שותף בינלאומי, שהוא מומחה עולמי בתחום השבת האנרגיה, האחראי על הטמעת הידע והטכנולוגיה הדרושים להקמת המתקן. לכאשר יוקם, המתקן אמור לטפל בכ-300 אלף טון פסולת ולייצר אנרגיה בהספק של כ-30 מגה ואט לתקופה של כ-25 שנה, שלאחריה יועבר המתקן לבעלות המדינה.
במסגרת הפרויקט, המקודם בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1895 מאוקטובר 2022, אושרה תכנית לתשתית לאומית (תת"ל 107) להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. מדובר במתקן הראשון מסוגו בישראל לטיפול בפסולת, אשר כולל מתקן למיון הפסולת, שיפריד את הפסולת לרכיבים שניתנים למיחזור. השאריות שלא ניתן למחזר אותן, יישרפו לצורך ייצור קיטור, שיפעיל טורבינה ויפיק כ-30 מגה-ואט חשמל. המתקן יוקם ויופעל בהתאם לדירקטיבה האירופית העדכנית המחמירה להשבת אנרגיה מפסולת משנת 2019, כנהוג במאות מתקנים עירוניים דומים באירופה, תוך יישום התקנים והטכנולוגיות הסביבתיים המתקדמים בעולם.
בישראל, כ-80% מהפסולת מוטמנת, כאשר הטמנת פסולת היא הפתרון הנחות והמזהם ביותר, כאשר הפסולת המוטמנת משחררת לאוויר גז מתאן, אחד מגזי החממה המזהמים ביותר- פי 2.5 מפחמן דו חמצני שנפלט ממכוניות. האתר הגדול ביותר להטמנת פסולת הוא אתר דודאים שנמצא בקירוב לבסיס חיל האוויר בחצרים ובעבר הועלו תלונות כי הפסולת באתר מושכת אליה אלפי ציפורים שמחפשות מזון באתר ומסכנות את מטוסי החיל. מציאות זו מחייבת מציאת חלופות בדחיפות, כאשר מדיניות המשרד להגנת הסביבה מכוונת לצמצום ייצור הפסולת, להגדלת כמויות הפסולות המועברות למחזור ולצמצום ההטמנה. השלמת שלב הגשת ההצעות במכרז מהווה ציון דרך חשוב בקידום חלופות מתקדמות להטמנת הפסולת, שיהוו חלק חשוב ממערך של פעולות ומתקנים ליצירת משק פסולת סביבתי ומתקדם כנהוג במדינות מתקדמות אחרות.
המתקן יספק שירותי טיפול פסולת למחוז דרום בלבד. במסגרת הסכם חתום בין עיריית באר שבע למדינה, סוכם כי כלל הפסולת העירונית המיוצרת בעיר, תעבור לטיפול במתקן זה. המתקן צפוי לחתום על הסכמים דומים עם רשויות מקומיות נוספות. המכרז יציע חסכון בעלויות השינוע לרשויות המקומיות שישתמשו בו ויצמצם באופן ניכר את העלויות הסביבתיות. מתקני השבת אנרגיה מטפלים בשאריות הפסולת שאינה ניתנת למחזור באופן סביבתי יותר משיטת ההטמנה הנהוגה כיום. יישום מדיניות של טיפול בפסולת, המשלבת הגדלת המחזור והשבה לאנרגיה תגרום לצמצום ההטמנה, הפחתת המפגעים הנגרמים ממנה ולשיפור ברווחת ואיכות חייהם של התושבים. המתקן הראשון בנאות חובב מהווה חלוץ מרשת של מתקני תשתית מסוגים שונים שאגף החשב הכללי והמשרד להגנת הסביבה מקדמים, בשיתוף השלטון המקומי והאזורי בכל רחב הארץ.
- מערכות בנייה מתקדמת - כל מה שלא חשבתם עליו
- סלינגר: "רשות שוק ההון יוזמת ומקדמת השקעות חברתיות של המוסדיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המכרז נוהל בשיטת PPP (Public Private Partnership) על ידי ועדת המכרזים הבין משרדית לפרויקטי BOT בתחום הפסולת בראשות הגב' אושרת דוד, סגנית בכירה לחשב הכללי לתחום התשתיות, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, והחברה הממשלתית ענבל, ובשיתוף פעולה ובתיאום עם עיריית באר שבע. המתקן ימומן מכספי קרן הניקיון בניהול המשרד להגנת הסביבה.
קבלת טיפול רפואי בקופה קרדיט: chat gptלמרות השקעה נמוכה, מערכת הבריאות בישראל היא מהיעילות בעולם
למרות השקעה נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD, בישראל קיימת מערכת בריאות שנמצאת ברמה גבוהה שמקבלת ציונים טובים ברוב המדדים
מערכת הבריאות הכותרות נוטות להכות במערכת הבריאות בישראל על כך שההשקעה בה נמוכה מדי ביחס למדינו המערב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשבוע שעבר נתונים שהראו כי ההוצאה הלאומית על בריאות בשנת 2024 עמדה על כ‑7.3% מהתוצר, כאשר ההוצאה לנפש הגיעה לכ‑3,900 דולר לפי שווי כוח הקנייה. מדובר ברמה נמוכה בהשוואה לרוב מדינות רבות ב‑OECD, אך ראו זה פלא: ישראל בכל זאת מובילה בשירות הרפואי שהיא מעניקה לאזרחים ובפער, משאר המדינות שאנחנו נוטים להשוות את עצמנו אליהן.
שיעור הכיסוי הביטוחי הוא מהגבוהים בעולם, כאשר כל תושב מקבל סל שירותים אחיד הכולל גם טיפולים שגרתיים, ניתוחים ועד לתרופות מצילות חיים. נוסף על כך, מערכות המידע הרפואיות של קופות החולים נחשבות למתקדמות במיוחד, כך שהיסטוריית הטיפול הרפואי נגישה לרופאים בזמן אמת. מדובר ביתרון שמאפשר קיצור תהליכים, הפחתת טעויות ושיפור איכות הטיפול.
המצב הזה גורם לכך שישראל מציגה נתונים טובים ביחס למדינות מפותחות בלא מעט תחומים, כמו רפואה מונעת ושיעורי תמותה נמוכים ממחלות מסוימות. ישראל מדגימה מודל שבו יעילות ניהולית מצמצמת את השפעת מגבלות התקציב. מערכת הקהילה מפותחת, והשילוב בין רפואה מתקדמת ושירותים דיגיטליים מאפשרים שמירה על רמת טיפול טובה, גם אם לא בכל הפרמטרים ישראל מובילה. כנראה ניהול ממוקד, תמריצים תפעוליים ופריסת שירותים רחבה הם חלק מהגורמים המאפשרים לה להמשיך להציג ביצועים טובים בתחומים מסוימים.
תוחלת החיים של האוכלוסייה בישראל הגיעה לכ-83.8 שנים, מה ששם אותנו במקום 4 בדירוג ה-OECD בתוחלת החיים. נגישות וטיפול: בספר Health in a Glance 2023 של ארגון ה-OECD מצוין כי ישראל מפגינה ביצועים טובים במדדים של איכות וטיפול בהשוואה למדינות בהכנסה גבוהה. הדוח מצוטט כי "המערכת מתפעלת ביצועים טובים יותר מהממוצע ב-OECD ברוב המדדים הנוגעים לזמן המתנה, איכות וטיפול רפואי". בשל ההוצאה הנמוכה יחסית לעומת ביצועים לא רעים, ניתן לומר כי קיימת אפקטיביות במערכת: כלומר, "מה שמתקבל ביחס למה שמושקע" הוא גבוה באופן יחסי. היעילות הזו מתאפשרת הודות למבנה מערכת הבריאות והשירות שניתן לציבור דרך קופות החולים. רפואה בקהילה דרך הקופות פועלת בהיקף רחב, כך שעומס משמעותי מוסת מבתי החולים ונותר במרפאות המשמשות מקור מרכזי לטיפול שוטף. זה מסביר כנראה כיצד ישראל מצליחה להישאר באזור ביצועים איכותיים בחלק ממדדי השירות והאיכות, כולל רפואה מונעת, טיפול במחלות כרוניות ושמירה על קשר טיפולי הדוק בין רופא למטופל. הרפואה בקהילה. לפי הדו״ח של Observatory, כ-41% מההוצאה על בריאות בישראל מוקצית לטיפול בקהילה ומניעה. במילים אחרות, קיימת תשתית ארגונית יעילה שמאפשרת להפיק תועלת גבוהה יחסית מכל שקל שהממשלה משקיעה במערכת הבריאות.
