תו"ב/בניה ללא היתר הנוגדת את הליכי התכנון/מחוזי

בית המשפט קבע, כי על אף שהמערער בנה מבנה בצורה לא חוקית וללא קבלת היתר, אין להוציא למבנה צו הריסה או להעמידו לדין. זאת, מאחר ואי קבלת ההיתר הינה תוצאה של הליכי תכנון המתמשכים למעלה מעשר שנים, דבר המהווה פגיעה קשה בזכות הקניין ועולה כדי התנהלות בחוסר תום לב של הרשות המקומית הנעדרת הגינות
משה קציר |

עובדות וטענות:

המשיבה, עיריית ת"א, עוסקת בהכנת תכנית בינוי-פינוי בשכונת פרדס דכה ביפו מזה למעלה מעשר שנים. במהלך כל התקופה המשיבה אינה דנה בבקשות להיתרי בנייה לאור החשש שמא לא יתאמו ההיתרים את התכנית העתידית. בפועל, במשך למעלה מעשור תושבי פרדס דכא, ובכללם המערער, אינם יכולים לממש או לנצל את רכושם כדין.

במהלך התקופה הנ"ל, בנה המערער מבנה למגורי משפחתו על גג בית הוריו מבלי לקבל היתר בניה. המשיבה הוציאה כנגד המבנה צו הריסה מינהלי והגישה נגדו כתב אישום על בניה לא היתר. הצדדים סיכמו, במסגרת הסדר טיעון, כי מועד ביצוע צו ההריסה ידחה למשך שנתיים. אולם, גם לאחר שנתיים, ולמעשה עד עצם היום הזה לא ניתן להגיש בקשה להיתר. המערער מבקש כי מועד ביצוע צו ההריסה ידחה עד לאחר שניתן יהיה להגיש בקשה להיתר בנייה ולדון בו לגופו.

השאלה, אם כן, המתעוררת בערעור זה היא האם רשאית רשות התכנון המקומית להוציא צווי הריסה מינהליים, להגיש כתבי אישום ולבצע גזרי דין של הריסה שמועד ביצועם נדחה בהסכמתה בכדי לאפשר לנאשמים להסדיר את ההיתר, כאשר באותה עת, מכוח הליכי תכנון, מוקפא המצב התכנוני ולא ניתן להגיש בקשה כלשהי להיתר בניה, וזאת במשך למעלה מעשר שנים.

דיון משפטי:

כב' הש' מ' אגמון גונן:

הליכי תכנון שאינם מאפשרים הגשת בקשה להיתר בנייה מהווים פגיעה בזכות הקניין, המהווה זכות חוקתית אשר לגביה כבר נקבע, כי היא בעלת מעמד נורמטיבי מיוחד. ברם, מדובר בזכות יחסית, באשר זכות קניין מוחלטת הייתה מאפשרת לכל אדם לבנות על מגרש שבבעלותו ככל שיחפוץ. מכאן, שאיסור לבנות על מקרקעיו של אדם יוצדק בנסיבות מסוימות ובמידתיות, ולאור תכליות לגיטימיות, כגון דיני התכנון והבנייה אשר קובעים כי התכנון הוא בעל ערך חברתי ועל בעלי הקנין, והמערער בתוכם, לשאת פגיעה מסוימת בקניינם במהלך הליכי התכנון. הליכים אלה עלולים לארוך זמן רב ככל שמדובר בשטח גדול יותר והתכנית מורכבת יותר. גם הצורך והחובה לשמוע התנגדויות, כבענייננו, עלולים להאריך את תקופת התכנון. ברי, כי בזמן קיומם של הליכי תכנון אין לאפשר הוצאת היתרי בניה, שכן אלה ינתנו עפ"י התכנית החדשה ולא עפ"י התכנית הקיימת העומדת לשינוי. כך גם נקבע בחוק התכנון והבנייה אשר איפשר להעניק במהלך תקופת התכנון היתרים מותנים.

מכל מקום, פרשנות הוראות חוק התכנון והבנייה על רקע הזכות לקניין מחייבות לקבוע כי ניתן "להקפיא" מצב תכנוני בצורה זו רק לזמן סביר. ברם, בענייננו, מזה 11 שנים, לא ניתן לבקש היתרי בניה. בכך עושה, למעשה, הרשות שימוש בלתי סביר ובלתי מידתי באפשרות להגביל את הבקשות להיתר בניה בזמן הליכי תכנון. המשיבה, אף הוסיפה בדיון בוועדת הערר, כי צפוי לעבור עוד זמן עד שניתן יהיה לעשות כן. חוסר האפשרות להגיש בקשה להיתר בניה במשך זמן כה רב פוגע קשות בזכות הקניין של המערער.

זכות הקנין של המערער וכן זכותו להליך הוגן מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, משפיעה הן על פרשנות החוק הפלילי והן על המשמעות שיש ליתן לעיסקת הטיעון בין המערער למשיבה במסגרת כתב האישום בו הורשע המערער, על פי הודאתו, בבניה ללא היתר. פרשנות הדין הקיים מחייבת פרשנות לפיה, כל עוד המשיבה מצויה בהליכי תכנון במשך פרקי זמן בלתי סבירים, ואינה מאפשרת להגיש בקשות להיתרי בניה ולבנות כחוק, אין מקום לביצוע צוי הריסה או הגשת כתב אישום, אשר לו היה מוגש, נראה כי ניתן היה לטעון לגביו להגנה מן הצדק.

עפ"י עסקת הטיעון אליה הגיעו הצדדים, הוסכם לדחות בשנתיים ימים את ביצועו של צו ההריסה, כדי לאפשר למערער להוציא היתר בניה כדין. המערער טען כי למעשה המשיבה לא עמדה בחלקה בעיסקה כיון שבמשך אותן שנתיים, ועד היום, אינו יכול להגיש בקשה להיתר בניה, וממילא אינו יכול להסדיר את עניינו. במצב דברים זה זכותו של המערער למשפט הוגן וזכותו הקניינית מחייבות לפרש את הסדר הטיעון כך שצו ההריסה לא יבוצע לפחות עד שנה מהיום בו ניתן יהיה להגיש את הבקשה להיתר בניה

שלטון החוק מחייב להגיש בקשה להיתר בניה טרם הבנייה וכן מחייב, כי מקום בו הוצא צו הריסה מינהלי, הוא יבוצע בהקדם. אולם, שלטון החוק מחייב גם שלא יענישו אדם, אלא מקום שיכול היה לפעול באופן חוקי ובחר שלא לעשות כן. אין זה סביר להוציא צווי הריסה מנהליים או להגיש כתבי אישום מקום בו למעשה מממשים אנשים את זכות הקניין שלהם, בהעדר כל אפשרות מעשית להוציא היתר, או להגיש בקשה להיתר תוך זמן סביר. יש להעמיד לדין או לצוות על הריסה רק מקום שבפני אדם היו שתי אפשרויות פעולה, חוקית ובלתי חוקית והוא בחר בבלתי חוקית. אמנם המערער בנה ולא ניסה לבקש היתר, אך אין בכך כדי להשפיע על התוצאה כי גם לו היה מבקש היתר היה נדחה, כפי שאף קרה בפועל.

המשיבה מחזיקה, למעשה, שכונה שלמה כבני ערובה כתוצאה מהימנעותה מלפעול בעניין. במצב דברים זה, בו לא ניתן להגיש בקשה להיתר בניה, נמצא שלטון החוק נפגע ועל כן אין לאפשר הוצאת צווי הריסה או הגשת כתבי אישום, או לכל הפחות להוציא צווי הריסה שמועד ביצועם ידחה למועד שהוא תקופה סבירה לאחר המועד בו ניתן להגיש בקשה להיתר בניה.

התנהלות העירייה נגועה בחוסר תום לב ונעדרת הגינות. עניו זה מקבל משנה תוקף משעסקינן בהרשעה פלילית. על כן, דין הערעור להתקבל. מועד ביצוע צו ההריסה יהיה שנה לאחר המועד בו יאפשרו למערער להגיש את הבקשה להיתר בניה או לאחר החלטה בבקשה להיתר בניה לגופה לפי המאוחר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל

מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"

רפאל בתוצאות שיא; יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה: חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים"

רן קידר |

תוצאות טובות לרפאל ברבעון השלישי. רפאל שוברת מדי רבעון שיא, וזה לא צפוי להשתנות. ברבעון השלישי ההכנסות הסתכמו ב-5.2 מיליארד שקל, עליה של 14.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. צבר ההזמנות עומד על 72.3 מיליארד שקל. 

הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 311 מיליון שקל, לעומת 189 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. היקף המכירות בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של השנה עומד על סך של 14,550 מיליון שקל עלייה של 17.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההזמנות בתקופה הגיעו לסך של 23 מיליארד שקל עלייה של 18% לעומת התקופה המקבילה וצבר ההזמנות עומד  על כ- 72.3 מיליארד שקל לעומת 60 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של 2025 עומד על 922 מיליון שקל , כלומר עלייה של כ- 67% לעומת הרווח בתקופה המקבילה בשנת 2024.

 יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ, אמר על רקע הדוחות: ״רפאל ממשיכה לצמוח ומסכמת רבעון נוסף עם התוצאות הטובות בהיסטוריה, עם עלייה משמעותית במכירות, וביקושים גוברים למערכות שלה בארץ ובעולם. העולם כולו נחשף לעליונות הטכנולוגית שרפאל מביאה לשדה הקרב המודרני. ברבעון האחרון סיכמנו גם סדרת ניסויים מבצעית מוצלחת ביותר במערכת הלייזר "אור איתן"  שהנה הראשונה מסוגה בעולם. התוצאות הביטחוניות והכלכליות המדהימות הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים במקצועיות ובנחישות כדי לשרת את מדינת ישראל ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני רוצה להודות לעובדות ולעובדים על כך שעשייתם הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".

 

מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "שנת 2025 מסתמנת כשנה המוצלחת ביותר בביצועיה של רפאל- גם בתרומת מערכות רפאל בשדה הקרב וגם בהיבטים העסקיים ובצמיחה. לצד הצמיחה העסקית המתמשכת המשכנו ברבעון האחרון ביתר שאת לתמוך את מערכת הביטחון בשלל מערכות ואמצעים מתקדמים, ואנו נערכים למסירה סופית של מערכת הלייזר בסוף חודש דצמבר. השבוע חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים. רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות ומאז תחילת השנה קלטנו כ- 1100 עובדים חדשים באתרים השונים ברחבי המדינה. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם, התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי ולאפשר צמיחה משמעותית גם בשעת מלחמה. אני מבקש להודות גם לכל החברות הבנות בקבוצת רפאל, בארץ ובעולם, על שגשוג וצמיחה יוצאי דופן".


שאלות ותשובות על רפאל

מה תחום עיסוקה העיקרי של רפאל?

רפאל היא חברה ממשלתית ישראלית לפיתוח מערכות לחימה מתקדמות. היא עוסקת בין היתר בפיתוח וייצור של מערכות הגנה אווירית, טילים, מערכות לוחמה אלקטרונית, פתרונות סייבר ואמצעים אלקטרו-אופטיים לצרכים ביטחוניים.

כמה עובדים מועסקים ברפאל?