בוימלגרין מסתבך: סטארווד תובעת 35 מיליון דולר מאזורים על הפרת הסכם
רק בחודש אפריל השלימה חברת אזורים שבשליטתו של שעיה בוימלגרין את עסקת הרכישה של רשתות המלונות "שרתון-מוריה" ו"אקור" (בישראל) והיום חברת סטארווד, בעלת מותג "שרתון" העולמי, הגישה תביעה נגד אזורים על למנת לאכוף על אזורים את קיום הסכם הניהול שנחתם בניהן.
סטארווד, חברה אמריקאית למלונאות ונופש בכל העולם, תובעת לקבל לידיה את ניהולם השוטף של כמה ממלונות שרתון בישראל, או לחילופין לקבל פיצויים מאזורים בסך 35 מיליון דולר בגין הפרת ההסכם.
נזכיר, כי אזורים מחזיקה בכ-3,400 חדרי מלון ב- 12 בתי-מלון: כאשר ברשת שרתון-מוריה 2,200 חדרי מלון ב-8 בתי-מלון, 5 בתי מלון בבעלות מלאה, 2 בתי-מלון בשותפות ומלון אחד בשכירות.
בחוזה הראשוני עם סטארווד סוכם, כי היא תנהל את מלונות "שרתון-מוריה" לתקופה של 35 שנה. אך מכתב התביעה עולה כי אזורים מנסה להתנער מהחוזה בשל האיום של בנק הפועלים להעמיד את ההלוואות שהוא נתן לחברה לפירעון מיידי. העברת הניהול לידי חברת סטרווד הייתה אמורה להתבצע עבר ב-1 באוגוסט 2007. פועלים טוענת כי העברת הניהול לידי סטרווד מהווה הפרה של ההסכמים עם אזורים ומכאן הבעייתיות.
עוד עולה מכתב התביעה, כי בנק הפועלים נזהר בעניינה של חברת אזורים וזאת על רקע מצבה הכספי של זו האחרונה. בבנק מביעים דאגה רבה בנוגע למינוף אזורים והחברות הקשורות אליה ולכושר ההחזר שלה וכוחה של החברה לפרוע את החובות כלפיו.
כזכור בנק פועלים מכר באפריל 2007 את אחזקותיו בשרתון בכ-9 מיליון דולר באזורים וכיום מחזיק רק בכובע של מלווה לאזורים ולא כבעל עניין בשרתון. בעלי המניות האחרים מהם קנה בוימלגרין היו כור וכאמור סטארווד.
בתביעה מבקשת גם סטארווד להוציא צו מניעה למכירת חלק מהמלונות של חברת אזורים לחברת SHC, שבבעלות איל הנדל"ן האמריקני לורנס גלר. נזכיר, כי בעסקה דובר על מכירה של מחצית מהבעלות על שבעה בתי מלון מתוך 13 בתי המלון שבבעלות החברה.
פיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניגהריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.
הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.
כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?
ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- מה הריבית שתקבלו בהשקעה סולידית לשנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.
מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה
בסוכנות הדירוג מודי'ס מציינים כי ההסכם בעזה הוא התפתחות חיובית אם כי בסוכנות לא משנים את הדירוג; במשרד האוצר מרוצים: השווקים כבר משקפים אמון בכלכלה הישראלית; למה במודיס מנותקים מהמציאות?
חברת הדירוג מודי'ס פרסמה אמש עדכון על ישראל הכולל ניתוח כלכלי בעקבות חתימת ההסכם בין ישראל לחמאס בשבוע שעבר.
בדו"ח נכתב כי ההסכם מהווה התפתחות חיובית לדירוג האשראי של ישראל (Baa1, תחזית שלילית), שכן הוא מאפשר לממשלה
להפנות משאבים חזרה לכלכלה ולצמצום הגירעון. עם זאת, במודי'ס מבהירים כי השפעה ממשית על הדירוג תגיע רק אם ההסכם יישמר לאורך זמן ויעבור מעבר לשלב הראשון, כולל שיקום בעזה, ומעלים את התחזיות לצמיחה בהמשך.
מודיס מנותקים
במבט ראשוני נראה שההודעה של מודי'ס חיובית למרות שבקריאה מעמיקה יותר עולות שתי נקודות שמחלישות את אמינות המסר: התחזית המאוחרת מדי להורדת הריבית, והקישור התמוה בין דירוג האשראי של ישראל לשיקום הכלכלה בעזה.
ראשית, ההנחה שהורדת ריבית בישראל תתרחש
רק בתחילת 2026 נראית מנותקת מהמציאות בשטח. סביבת האינפלציה כבר מתמתנת וקיבלנו הפתעה חיובית במיוחד במדד המחירים האחרון, השקל התחזק, והפעילות הריאלית מראה סימני האטה בנתוני התמ"ג של הרבעון השני, כל אלה מגבירים את הסבירות שבנק ישראל יחל בצעדים מוקדמים יותר, כנראה
כבר בהחלטה הקרובה. התחזית של מודי'ס, שמרמזת בעקיפין על רצון לראות מדיניות מוניטרית זהירה יותר, עשויה להתפרש כלחץ עקיף על הבנק המרכזי דווקא בשלב שבו הוא שוקל להקל על המשק.
בעיה נוספת היא הקישור שמודי'ס עושה בין התאוששות כלכלית בישראל לבין שיקום עזה. נכון ששקט ביטחוני ויציבות אזורית תורמים לסנטימנט, אך הצגת השיקום בעזה כתנאי מרכזי לשיפור בדירוג האשראי של ישראל נראית שנויה במחלוקת במקרה הטוב. הכלכלה הישראלית מבוססת על מנועי צמיחה פנימיים, טכנולוגיה, יצוא וחדשנות, והיא אינה תלויה באופן ישיר במידת ההתקדמות בשיקום הכלכלה העזתית. הקישור הזה מעלה סימני שאלה לגבי סדרי העדיפויות של מודי'ס וההבנה של מבנה הכלכלה המקומית ואת רמת ההפרדה בין השיקולים הכלכליים לבין הפוליטיים-אזוריים.
- מודיס והדירוג, ריבית בנק ישראל ושאר ירקות
- מודי'ס לא מתרגשת מעובדות ובוחרת לראות שחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
