מגלים מניה בארה"ב: CPHD, בדרך לנקודת הכרעה
"אולם לא הכול שחור וסוחרים מיומנים שיודעים לקרוא התנהגות מחירים, מחזורי מסחר וכמובן את הפסיכולוגיה של המשקיעים יוכל לזהות ניצנים של בלימה. הדבר מתאפיין בחזרה של קונים חזקים אשר דווקא בתקופה של פסימיות מאמינים בשוק המניות בשנה הקרובה. אלה נראה ואוספים סחורה בשערים נמוכים ממשקיעם מיואשים שספגו הפסדים ואיבדו כיוון", כך כתבתי ב-29 לינואר.
בסקירה הקודמת הערכתי שבלימה ואף סיכוי להפוך מגמה קיים בשוק. ואכן בימים שאחרי הספיקו המדדים להתחזק מעט אולם לא בעוצמות הרצויות. ולכן השבוע-שבועיים הקרובים סביר ויהיו דרמטיים ויספקו את מה שהשוק יודע לתת הכי טוב-כותרות, תקווה ופחד.
חשוב מאוד לבחון כיצד מתנהגים המדדים בארה"ב שכן הם אלה אשר יכתיבו את הטון בעולם. ונכון שכלכלות בסין ובאירופה חזקות יותר מהכלכלה בארה"ב אבל עדין השוק האמריקאי הוא המוביל חד משמעית. במידה והמשק האמריקאי אכן יכנס למיתון ותהליך הורדת הריבית לא יעזור לכלכלה ומהר, סביר ונראה את המשך הירידות בבורסות בכל העולם ואף בעוצמות חזקות יותר.
הייתי אומר שהנקודות החשובות ביותר מבחינת הסוחרים נכון לנקודת הזמן הנוכחית הן:
רמת ה 12,800 בדאו גונס כרמת התנגדות. במידה ותיפרץ מעלה סביר ונראה מהלך עליות חזק יותר שיאפשר מסחר יציב יחסית לשבועות הקרובים.
רמת ה 12,000 כרמת תמיכה. במידה ותיפרץ מטה סביר וגל הירידות ימשך ואף בעוצמות חזקות הרבה יותר. הדבר יאפשר כניסה לפוזיציות שורט בנקודות בעלות סיכון נמוך.
חשוב לזכור שבתקופות של חוסר ודאות כדאי מאוד לרענן את רשימות המעקב ולהיות מוכן להפוך כיוון מהיר במידה ויתרחש. גם בשבועות הבאים המסחר הרווחי ביותר יהיה מסחר טקטי לטווח זמן בינוני- ארוך על בסיס SWING-TRADING .
מדובר בשיטת מסחר לטווחים אשר נעים בין 14-40 ימים. מטרת השיטה היא לנצל תנודות מהירות וחדות במניות לצורך יצירת הכנסה שוטפת כמקצוע עיקרי או נוסף. הסוחר בשיטה זו לא יתעניין בדוחות החברה, במוצרים, בסקטור או בכל נתון כלכלי אחר אלה רק בתנועת המחיר באופן הטהור ביותר.
לרוב מדובר במהלכים עם פוטנציאל רווח שבין 15-50% תלוי בשוק ובמניה. ההוראה לבלימת הפסד ברוב המקרים לא תעלה על 10% וזאת על מנת לשמור על יחס רווח:הפסד חיובי.
יש לזכור שכל אסטרטגיה,טובה ככל שתהיה תעבוד רק בין 50-70% מהמקרים. יותר מזה לא ניתן להשיג וגם אין צורך לנסות, ולכן יש לקבל את הטעויות וההפסדים באהבה ולגודעם בעודם קטנים.
המניה אותה נסקור הפעם היא CEPHEID (סימול: CPHD)
אסטרטגית מסחר טקטי לטווח בינוני ע"ב SWING –TRADING
הפעם נבנה אסטרטגיה שמתאימה במיוחד למניה זו ובעצם מכסה גם את האפשרות לעליות וגם לירידות. נתחיל עם מצב בו השוק חוזר למגמת עליה.
אז יתקבל איתות חשוב לקניה [לונג] לטווח הבינוני בפריצת רמת ה-33.48 דולר למניה. הדבר מהווה איתות קניה בסיסי ובמידה והפריצה תתברר אמינה על ידי מחזורי המסחר ומתנדי המומנטום ניתן יהיה לבצע עסקה.
את הסטופ יש למקם יחסית צמוד למחיר הכניסה לא יותר 10 אחוז במקרה הנוכחי מתחת למחיר הכניסה וזאת לצורך הגנה מפני מצבים לא צפויים. יעד המחיר ללקיחת רווח על פי חישובי הינו ברמת ה- 50 דולר למניה.
בהנחה והשווקים יחזרו למגמת ירידה יתקבל איתות חשוב למכירה [שורט] לטווח הבינוני בפריצת רמת ה-27.95 דולר למניה. הדבר מהווה איתות מכירה בסיסי ובמידה והפריצה תתברר אמינה על ידי מחזורי המסחר ומתנדי המומנטום ניתן יהיה לבצע עסקה.
גם במקרה הנוכחי את הסטופ יש למקם יחסית צמוד למחיר הכניסה לא יותר 10 אחוז מעל מחיר הכניסה. יעד המחיר ללקיחת רווח על פי חישובי הינו ברמת ה- 20 דולר למניה.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
