מגלים מניה בארה"ב: CPHD, בדרך לנקודת הכרעה

שוק המניות האמריקאי בנקודה מאוד עדינה ובימים הקרובים נוכל לבחון האם המפולת מאחורינו או שאנו רק באמצע הדרך. בינתיים נאתר מניה מעניינית ורווחית לכל כיוון
רובי סלם |

"אולם לא הכול שחור וסוחרים מיומנים שיודעים לקרוא התנהגות מחירים, מחזורי מסחר וכמובן את הפסיכולוגיה של המשקיעים יוכל לזהות ניצנים של בלימה. הדבר מתאפיין בחזרה של קונים חזקים אשר דווקא בתקופה של פסימיות מאמינים בשוק המניות בשנה הקרובה. אלה נראה ואוספים סחורה בשערים נמוכים ממשקיעם מיואשים שספגו הפסדים ואיבדו כיוון", כך כתבתי ב-29 לינואר.

בסקירה הקודמת הערכתי שבלימה ואף סיכוי להפוך מגמה קיים בשוק. ואכן בימים שאחרי הספיקו המדדים להתחזק מעט אולם לא בעוצמות הרצויות. ולכן השבוע-שבועיים הקרובים סביר ויהיו דרמטיים ויספקו את מה שהשוק יודע לתת הכי טוב-כותרות, תקווה ופחד.

חשוב מאוד לבחון כיצד מתנהגים המדדים בארה"ב שכן הם אלה אשר יכתיבו את הטון בעולם. ונכון שכלכלות בסין ובאירופה חזקות יותר מהכלכלה בארה"ב אבל עדין השוק האמריקאי הוא המוביל חד משמעית. במידה והמשק האמריקאי אכן יכנס למיתון ותהליך הורדת הריבית לא יעזור לכלכלה ומהר, סביר ונראה את המשך הירידות בבורסות בכל העולם ואף בעוצמות חזקות יותר.

הייתי אומר שהנקודות החשובות ביותר מבחינת הסוחרים נכון לנקודת הזמן הנוכחית הן:

רמת ה 12,800 בדאו גונס כרמת התנגדות. במידה ותיפרץ מעלה סביר ונראה מהלך עליות חזק יותר שיאפשר מסחר יציב יחסית לשבועות הקרובים.

רמת ה 12,000 כרמת תמיכה. במידה ותיפרץ מטה סביר וגל הירידות ימשך ואף בעוצמות חזקות הרבה יותר. הדבר יאפשר כניסה לפוזיציות שורט בנקודות בעלות סיכון נמוך.

חשוב לזכור שבתקופות של חוסר ודאות כדאי מאוד לרענן את רשימות המעקב ולהיות מוכן להפוך כיוון מהיר במידה ויתרחש. גם בשבועות הבאים המסחר הרווחי ביותר יהיה מסחר טקטי לטווח זמן בינוני- ארוך על בסיס SWING-TRADING .

מדובר בשיטת מסחר לטווחים אשר נעים בין 14-40 ימים. מטרת השיטה היא לנצל תנודות מהירות וחדות במניות לצורך יצירת הכנסה שוטפת כמקצוע עיקרי או נוסף. הסוחר בשיטה זו לא יתעניין בדוחות החברה, במוצרים, בסקטור או בכל נתון כלכלי אחר אלה רק בתנועת המחיר באופן הטהור ביותר.

לרוב מדובר במהלכים עם פוטנציאל רווח שבין 15-50% תלוי בשוק ובמניה. ההוראה לבלימת הפסד ברוב המקרים לא תעלה על 10% וזאת על מנת לשמור על יחס רווח:הפסד חיובי.

יש לזכור שכל אסטרטגיה,טובה ככל שתהיה תעבוד רק בין 50-70% מהמקרים. יותר מזה לא ניתן להשיג וגם אין צורך לנסות, ולכן יש לקבל את הטעויות וההפסדים באהבה ולגודעם בעודם קטנים.

המניה אותה נסקור הפעם היא CEPHEID (סימול: CPHD)

אסטרטגית מסחר טקטי לטווח בינוני ע"ב SWING –TRADING

הפעם נבנה אסטרטגיה שמתאימה במיוחד למניה זו ובעצם מכסה גם את האפשרות לעליות וגם לירידות. נתחיל עם מצב בו השוק חוזר למגמת עליה.

אז יתקבל איתות חשוב לקניה [לונג] לטווח הבינוני בפריצת רמת ה-33.48 דולר למניה. הדבר מהווה איתות קניה בסיסי ובמידה והפריצה תתברר אמינה על ידי מחזורי המסחר ומתנדי המומנטום ניתן יהיה לבצע עסקה.

את הסטופ יש למקם יחסית צמוד למחיר הכניסה לא יותר 10 אחוז במקרה הנוכחי מתחת למחיר הכניסה וזאת לצורך הגנה מפני מצבים לא צפויים. יעד המחיר ללקיחת רווח על פי חישובי הינו ברמת ה- 50 דולר למניה.

בהנחה והשווקים יחזרו למגמת ירידה יתקבל איתות חשוב למכירה [שורט] לטווח הבינוני בפריצת רמת ה-27.95 דולר למניה. הדבר מהווה איתות מכירה בסיסי ובמידה והפריצה תתברר אמינה על ידי מחזורי המסחר ומתנדי המומנטום ניתן יהיה לבצע עסקה.

גם במקרה הנוכחי את הסטופ יש למקם יחסית צמוד למחיר הכניסה לא יותר 10 אחוז מעל מחיר הכניסה. יעד המחיר ללקיחת רווח על פי חישובי הינו ברמת ה- 20 דולר למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.