כל מה שרצית לדעת על התנהגות הזוג היורו-יין

לעיתים מזומנות, שואלים את עצמם סוחרי המט"ח את השאלה הבסיסית הבאה: מדוע זוג מטבעות נע כפי שהוא נע? ברור שלא מתכוונים כאן לשאול רק על כוון התנועה אלא בעיקר על עצמתה ועל מאפייני התיקונים השונים בדרכה של המגמה השלטת

לעיתים מזומנות, שואלים את עצמם סוחרי המט"ח את השאלה הבסיסית הבאה: מדוע זוג מטבעות נע כפי שהוא נע? ברור שלא מתכוונים כאן לשאול רק על כוון התנועה אלא בעיקר על עצמתה ועל מאפייני התיקונים השונים בדרכה של המגמה השלטת

לפנינו זוג מטבעות כזה, היורו-יין, שמסחר בו מביא רבים וטובים לשאול את השאלה המוזכרת. ההשפעה על מחיר זוג זה מגיעה משני כוונים שונים: היין והיורו, כאשר נמקם כנקודת ייחוס את הדולר האמריקאי. היחס המתמטי בין היורו-דולר (EURUSD) והדולר-יין (USDJPY) מייצר לעיתים תנועה מאד אלימה כאשר שני הזוג נעים בכוון זהה,וזה קורה כאשר מתרחשת התחזקות בדולר לכל אורך הקו אבל לעיתים אנחנו מקבלים תנועה מאד לא אחידה שגורמת לסוחרים רבים לסבול מאד ולהיות מוצאים בפקודות קטיעת הפסד בצורה די אכזרית.

השוני נובע מן הקבוצות בהן שייכות זוגות הייחוס. ה-EURUSD מייצג, פחות או יותר את הקבוצה המציינת את חוזקו של הדולר האמריקאי כמטבע כלכלי. בתפקיד זה, ה-EURUSD מככב כמטבע העיקרי ב- Dollar Index ורבים וטובים מתייחסים אליו, כאשר רוצים לקבוע את המגמה של המטבע האמריקאי ביחס למטבעות אחרים.

לעומת זאת, ה-USDJPY מהווה את המטבע העיקרי בקבוצת ה-Carry-Trade. קבוצה זו, המתאפיינת במטבעות עם ריבית ממשלתית נמוכה, מהווה את מקור המימון העיקרי לנזילות העצומה שהביאו נכסים רבים, כמו מניות וסחורות, לשיאים חדשים בשנים האחרונות. היא גם מהווה את הסמן לרצון הפעילים בשווקים הפיננסיים לקחת סיכונים ברכישת מוצרים שונים ואף למנף את פעולתם זו.

ובכן מה משפיע על הזוג שלנו יותר? חוזקו של המטבע האמריקאי או רצונם של הסוחרים לקחת סיכונים? ניתן להגיע לתשובה ברורה אם נסתכל על הגף המצורף. בחלק העליון מוצגים שלושת הזוגות שלנו: ה-EURJPY בירוק, ה-EURUSD באדום וה-USDJPY בכחול. ניתן להבחין מייד שמאז אמצע אוקטובר של שנה שעברה, תנועת המחיר הירוקה דומה בהרבה לזו הכחולה.

אבל מבט עין אינו מספיק לנו ולכן יצרנו גם את החלק התחתון של הגרף. בחלק זה מוצגים שני קוים, אחד כחול המחשב את המתאם (Correlation) בין התנועה של היורו-יין לבין זו של הדולר-יין, והאדום מחשב כמובן את אותו מתאם בין היורו-יין והיורו-דולר.

כאשר קו כזה נמצא מעל רמת האפס נמצא מתאם טוב. ניתן לראות מייד שמתאם חיובי כזה אכן מתקיים בין תנועת הזוג שאנחנו מעוניינים בו והתנועה המקושרת ליין ולא מתקיים ביחס לתנועה של היורו.

המסקנה מכל הנכתב והמוצג כאן היא: אם באים לקבוע מה משפיע על המסחר שלנו בזוג יורו-יין, עלינו לחקור את מצבו של הדולר-יין כהקדמה. ההשפעה שלו רבה יותר מאשר מצבו של הדולר האמריקאי המתבטא ביורו-דולר. יתר על מחקר קטן זה ניתן לביצוע על כל הזוגות בעלות יחס עם השפעות שונות ולפעמים מנוגדות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צינורות פלסטיק.נטפים קרקע חקלאות
צילום: יח"צ

נזקי הבצורת 2025: נפתח מסלול פיצוי לחקלאים באזורים מוכרזים

רשות המסים וקרן הפיצויים פותחות הגשת תביעות לפיצוי על נזקי בצורת לשנת הזכאות 2025 לחקלאים המגדלים גידולי שדה בשדות בעל באזורים שהוגדרו בצו הבצורת, כאשר שיעור הפיצוי ייקבע לפי היקף ההפסד, אזור הגידול וסוג היבול



ליאור דנקנר |

רשות המסים, באמצעות קרן הפיצויים, מדווחת כי ניתן להגיש תביעות לפיצוי על נזקי בצורת לשנת הגידול האחרונה, יוני 2024 עד יוני 2025. הבסיס הוא צו בצורת שבו הוגדרו האזורים המוכרים והגידולים הזכאים, ושהפיצוי בהם נגזר מגודל ההפסד בפועל ומהשיוך הגיאוגרפי, עם הבחנה מסוימת לטובת תושבי הנגב. הצו הנוכחי מצטרף לשורה של שנות יובש שבהן הופעל מנגנון פיצויים דומה, כחלק מהניסיון לייצב הכנסה לחקלאים בעונות שבהן פגיעת מזג האוויר חורגת מהסיכון המקובל בענף.

בשנים האחרונות הוכרזו כמה אירועי בצורת אזוריים, בעיקר בנגב ובבקעת הירדן, אך ההכרזה לשנת הזכאות 2025 מתייחסת לרצף יובש שנמשך כבר מעונת 2023-2024 במספר אזורי גידול. עבור חלק מהמשקים מדובר בשנה שנייה או שלישית של תנודות חדות במשקעים, כך שהפיצויים הופכים בפועל לכלי משלים לניהול סיכונים, לצד ביטוחי היבול וההתאמות בגידולים. מנגד, ההכרזה מוגבלת לאזורים וגידולים מסוימים, ולכן לא כל חקלאי שנפגע מעוצמת היובש ימצא את עצמו בתוך המטרייה הרשמית.


מי זכאי לפיצויים ומה נחשב אזור נפגע

לפי הצו, אזורי הבצורת לשנת הגידול כוללים חלקים מצפון הארץ, את בקעת הירדן וגב ההר, את הנגב כהגדרתו בתקנות, וכן אזורים נוספים בדרום המוגדרים באמצעות צירי תנועה מרכזיים. הפיצוי חל על שדות בעל בלבד, ולא על גידולי השקיה, והוא משלים את מנגנון הביטוח המסחרי שבו משתמשים חלק מהמשקים.

ברשימת הגידולים שנכללים במנגנון הפיצוי מופיעים גידולי שדה מרכזיים כמו חיטה, שעורה, תלתן, אפונה, בקיה, חמצה (חומוס), חריע, קינואה ושיבולת שועל. לכל גידול ואזור יש שיעורי פיצוי ותקרות שטח נפרדות, כך שהיקף הסיוע בפועל עשוי להיות שונה ממשק למשק, גם אם כולם חוו תנאי מזג אוויר דומים.