כל מה שרצית לדעת על התנהגות הזוג היורו-יין

לעיתים מזומנות, שואלים את עצמם סוחרי המט"ח את השאלה הבסיסית הבאה: מדוע זוג מטבעות נע כפי שהוא נע? ברור שלא מתכוונים כאן לשאול רק על כוון התנועה אלא בעיקר על עצמתה ועל מאפייני התיקונים השונים בדרכה של המגמה השלטת

לעיתים מזומנות, שואלים את עצמם סוחרי המט"ח את השאלה הבסיסית הבאה: מדוע זוג מטבעות נע כפי שהוא נע? ברור שלא מתכוונים כאן לשאול רק על כוון התנועה אלא בעיקר על עצמתה ועל מאפייני התיקונים השונים בדרכה של המגמה השלטת

לפנינו זוג מטבעות כזה, היורו-יין, שמסחר בו מביא רבים וטובים לשאול את השאלה המוזכרת. ההשפעה על מחיר זוג זה מגיעה משני כוונים שונים: היין והיורו, כאשר נמקם כנקודת ייחוס את הדולר האמריקאי. היחס המתמטי בין היורו-דולר (EURUSD) והדולר-יין (USDJPY) מייצר לעיתים תנועה מאד אלימה כאשר שני הזוג נעים בכוון זהה,וזה קורה כאשר מתרחשת התחזקות בדולר לכל אורך הקו אבל לעיתים אנחנו מקבלים תנועה מאד לא אחידה שגורמת לסוחרים רבים לסבול מאד ולהיות מוצאים בפקודות קטיעת הפסד בצורה די אכזרית.

השוני נובע מן הקבוצות בהן שייכות זוגות הייחוס. ה-EURUSD מייצג, פחות או יותר את הקבוצה המציינת את חוזקו של הדולר האמריקאי כמטבע כלכלי. בתפקיד זה, ה-EURUSD מככב כמטבע העיקרי ב- Dollar Index ורבים וטובים מתייחסים אליו, כאשר רוצים לקבוע את המגמה של המטבע האמריקאי ביחס למטבעות אחרים.

לעומת זאת, ה-USDJPY מהווה את המטבע העיקרי בקבוצת ה-Carry-Trade. קבוצה זו, המתאפיינת במטבעות עם ריבית ממשלתית נמוכה, מהווה את מקור המימון העיקרי לנזילות העצומה שהביאו נכסים רבים, כמו מניות וסחורות, לשיאים חדשים בשנים האחרונות. היא גם מהווה את הסמן לרצון הפעילים בשווקים הפיננסיים לקחת סיכונים ברכישת מוצרים שונים ואף למנף את פעולתם זו.

ובכן מה משפיע על הזוג שלנו יותר? חוזקו של המטבע האמריקאי או רצונם של הסוחרים לקחת סיכונים? ניתן להגיע לתשובה ברורה אם נסתכל על הגף המצורף. בחלק העליון מוצגים שלושת הזוגות שלנו: ה-EURJPY בירוק, ה-EURUSD באדום וה-USDJPY בכחול. ניתן להבחין מייד שמאז אמצע אוקטובר של שנה שעברה, תנועת המחיר הירוקה דומה בהרבה לזו הכחולה.

אבל מבט עין אינו מספיק לנו ולכן יצרנו גם את החלק התחתון של הגרף. בחלק זה מוצגים שני קוים, אחד כחול המחשב את המתאם (Correlation) בין התנועה של היורו-יין לבין זו של הדולר-יין, והאדום מחשב כמובן את אותו מתאם בין היורו-יין והיורו-דולר.

כאשר קו כזה נמצא מעל רמת האפס נמצא מתאם טוב. ניתן לראות מייד שמתאם חיובי כזה אכן מתקיים בין תנועת הזוג שאנחנו מעוניינים בו והתנועה המקושרת ליין ולא מתקיים ביחס לתנועה של היורו.

המסקנה מכל הנכתב והמוצג כאן היא: אם באים לקבוע מה משפיע על המסחר שלנו בזוג יורו-יין, עלינו לחקור את מצבו של הדולר-יין כהקדמה. ההשפעה שלו רבה יותר מאשר מצבו של הדולר האמריקאי המתבטא ביורו-דולר. יתר על מחקר קטן זה ניתן לביצוע על כל הזוגות בעלות יחס עם השפעות שונות ולפעמים מנוגדות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״

״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד האוצר

לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.


״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.

״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.

״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.

״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.

אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 1.38%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.