כל מה שרצית לדעת על התנהגות הזוג היורו-יין
לעיתים מזומנות, שואלים את עצמם סוחרי המט"ח את השאלה הבסיסית הבאה: מדוע זוג מטבעות נע כפי שהוא נע? ברור שלא מתכוונים כאן לשאול רק על כוון התנועה אלא בעיקר על עצמתה ועל מאפייני התיקונים השונים בדרכה של המגמה השלטת
לפנינו זוג מטבעות כזה, היורו-יין, שמסחר בו מביא רבים וטובים לשאול את השאלה המוזכרת. ההשפעה על מחיר זוג זה מגיעה משני כוונים שונים: היין והיורו, כאשר נמקם כנקודת ייחוס את הדולר האמריקאי. היחס המתמטי בין היורו-דולר (EURUSD) והדולר-יין (USDJPY) מייצר לעיתים תנועה מאד אלימה כאשר שני הזוג נעים בכוון זהה,וזה קורה כאשר מתרחשת התחזקות בדולר לכל אורך הקו אבל לעיתים אנחנו מקבלים תנועה מאד לא אחידה שגורמת לסוחרים רבים לסבול מאד ולהיות מוצאים בפקודות קטיעת הפסד בצורה די אכזרית.
השוני נובע מן הקבוצות בהן שייכות זוגות הייחוס. ה-EURUSD מייצג, פחות או יותר את הקבוצה המציינת את חוזקו של הדולר האמריקאי כמטבע כלכלי. בתפקיד זה, ה-EURUSD מככב כמטבע העיקרי ב- Dollar Index ורבים וטובים מתייחסים אליו, כאשר רוצים לקבוע את המגמה של המטבע האמריקאי ביחס למטבעות אחרים.
לעומת זאת, ה-USDJPY מהווה את המטבע העיקרי בקבוצת ה-Carry-Trade. קבוצה זו, המתאפיינת במטבעות עם ריבית ממשלתית נמוכה, מהווה את מקור המימון העיקרי לנזילות העצומה שהביאו נכסים רבים, כמו מניות וסחורות, לשיאים חדשים בשנים האחרונות. היא גם מהווה את הסמן לרצון הפעילים בשווקים הפיננסיים לקחת סיכונים ברכישת מוצרים שונים ואף למנף את פעולתם זו.
ובכן מה משפיע על הזוג שלנו יותר? חוזקו של המטבע האמריקאי או רצונם של הסוחרים לקחת סיכונים? ניתן להגיע לתשובה ברורה אם נסתכל על הגף המצורף. בחלק העליון מוצגים שלושת הזוגות שלנו: ה-EURJPY בירוק, ה-EURUSD באדום וה-USDJPY בכחול. ניתן להבחין מייד שמאז אמצע אוקטובר של שנה שעברה, תנועת המחיר הירוקה דומה בהרבה לזו הכחולה.
אבל מבט עין אינו מספיק לנו ולכן יצרנו גם את החלק התחתון של הגרף. בחלק זה מוצגים שני קוים, אחד כחול המחשב את המתאם (Correlation) בין התנועה של היורו-יין לבין זו של הדולר-יין, והאדום מחשב כמובן את אותו מתאם בין היורו-יין והיורו-דולר.
כאשר קו כזה נמצא מעל רמת האפס נמצא מתאם טוב. ניתן לראות מייד שמתאם חיובי כזה אכן מתקיים בין תנועת הזוג שאנחנו מעוניינים בו והתנועה המקושרת ליין ולא מתקיים ביחס לתנועה של היורו.
המסקנה מכל הנכתב והמוצג כאן היא: אם באים לקבוע מה משפיע על המסחר שלנו בזוג יורו-יין, עלינו לחקור את מצבו של הדולר-יין כהקדמה. ההשפעה שלו רבה יותר מאשר מצבו של הדולר האמריקאי המתבטא ביורו-דולר. יתר על מחקר קטן זה ניתן לביצוע על כל הזוגות בעלות יחס עם השפעות שונות ולפעמים מנוגדות.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
