כל מה שרצית לדעת על התנהגות הזוג היורו-יין
לעיתים מזומנות, שואלים את עצמם סוחרי המט"ח את השאלה הבסיסית הבאה: מדוע זוג מטבעות נע כפי שהוא נע? ברור שלא מתכוונים כאן לשאול רק על כוון התנועה אלא בעיקר על עצמתה ועל מאפייני התיקונים השונים בדרכה של המגמה השלטת
לפנינו זוג מטבעות כזה, היורו-יין, שמסחר בו מביא רבים וטובים לשאול את השאלה המוזכרת. ההשפעה על מחיר זוג זה מגיעה משני כוונים שונים: היין והיורו, כאשר נמקם כנקודת ייחוס את הדולר האמריקאי. היחס המתמטי בין היורו-דולר (EURUSD) והדולר-יין (USDJPY) מייצר לעיתים תנועה מאד אלימה כאשר שני הזוג נעים בכוון זהה,וזה קורה כאשר מתרחשת התחזקות בדולר לכל אורך הקו אבל לעיתים אנחנו מקבלים תנועה מאד לא אחידה שגורמת לסוחרים רבים לסבול מאד ולהיות מוצאים בפקודות קטיעת הפסד בצורה די אכזרית.
השוני נובע מן הקבוצות בהן שייכות זוגות הייחוס. ה-EURUSD מייצג, פחות או יותר את הקבוצה המציינת את חוזקו של הדולר האמריקאי כמטבע כלכלי. בתפקיד זה, ה-EURUSD מככב כמטבע העיקרי ב- Dollar Index ורבים וטובים מתייחסים אליו, כאשר רוצים לקבוע את המגמה של המטבע האמריקאי ביחס למטבעות אחרים.
לעומת זאת, ה-USDJPY מהווה את המטבע העיקרי בקבוצת ה-Carry-Trade. קבוצה זו, המתאפיינת במטבעות עם ריבית ממשלתית נמוכה, מהווה את מקור המימון העיקרי לנזילות העצומה שהביאו נכסים רבים, כמו מניות וסחורות, לשיאים חדשים בשנים האחרונות. היא גם מהווה את הסמן לרצון הפעילים בשווקים הפיננסיים לקחת סיכונים ברכישת מוצרים שונים ואף למנף את פעולתם זו.
ובכן מה משפיע על הזוג שלנו יותר? חוזקו של המטבע האמריקאי או רצונם של הסוחרים לקחת סיכונים? ניתן להגיע לתשובה ברורה אם נסתכל על הגף המצורף. בחלק העליון מוצגים שלושת הזוגות שלנו: ה-EURJPY בירוק, ה-EURUSD באדום וה-USDJPY בכחול. ניתן להבחין מייד שמאז אמצע אוקטובר של שנה שעברה, תנועת המחיר הירוקה דומה בהרבה לזו הכחולה.
אבל מבט עין אינו מספיק לנו ולכן יצרנו גם את החלק התחתון של הגרף. בחלק זה מוצגים שני קוים, אחד כחול המחשב את המתאם (Correlation) בין התנועה של היורו-יין לבין זו של הדולר-יין, והאדום מחשב כמובן את אותו מתאם בין היורו-יין והיורו-דולר.
כאשר קו כזה נמצא מעל רמת האפס נמצא מתאם טוב. ניתן לראות מייד שמתאם חיובי כזה אכן מתקיים בין תנועת הזוג שאנחנו מעוניינים בו והתנועה המקושרת ליין ולא מתקיים ביחס לתנועה של היורו.
המסקנה מכל הנכתב והמוצג כאן היא: אם באים לקבוע מה משפיע על המסחר שלנו בזוג יורו-יין, עלינו לחקור את מצבו של הדולר-יין כהקדמה. ההשפעה שלו רבה יותר מאשר מצבו של הדולר האמריקאי המתבטא ביורו-דולר. יתר על מחקר קטן זה ניתן לביצוע על כל הזוגות בעלות יחס עם השפעות שונות ולפעמים מנוגדות.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
