הגורו פיטר מורגן קאש: "המיתון יימשך 8-15 חודשים ויעשה רק טוב"

קאש, שהקים עסקים רבים בתחום הביוטכנולוגיה וכתב ספרי ניהול, בריאיון ל-Bizportal: "לחזות את שוק ההון זה לא רציני, אני מסתכל על השוק בצורה שונה". ריאיון לשבת
ישראל הס |

פיטר מורגן קאש, מי שנחשב בעולם כגורו לניהול, ביקר בארץ לרגל כנס השיווק והמדיה של 2008 וזאת כאורח של עמותת נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי). קאש הוא יהודי אמריקאי אשר הקים יותר מתריסר עסקים, מרביתם בתחום הביוטכנולוגיה וכתב את ספר הניהול "המנכ"ל והדלת המסתובבת". רגע לפני שהמריא חזרה לארה"ב, הוא סיפק לנו ראיון מעניין.

נתחיל בישראל - מה חסר למשק הישראלי בכדי שיגיע לרמות התחרות הגבוהות בעולם?

"הכלכלה הישראלית צמחה לאחרונה בצורה מדהימה. ניתן לייחס חלק גדול מהצמיחה לעובדה שהממשלה לא 'דפקה' את העסק. הממשלה 'תרמה' מאוד להתפתחות המשק בכך שנשארה להתעסק בענייניה ולא התערבה בכלכלה. עם זאת, ניתן לומר כי הבעיה המשמעותית שיש כיום למשק הישראלי היא בעיית החינוך".

"אתה יודע שבמבחני השוואה במתמטיקה שנעשו לילדים בעולם, ישראל השיגה את המקום ה-40. המצב כאן הוא גרוע וחייבים לעשות משהו כדי לשפר אותו. בארה"ב למשל יש תוכנית שמתגמלת מורים מצטיינים ב-25 אלף דולר לשנה. כך אנחנו יוצרים דוגמא אישית בעיני המורים האחרים ומשפרים את המוטיבציה של העוסקים בחינוך. בארץ ניתן ליישם תוכניות דומות".

"הבעיה השנייה של הישראלים היא הסבלנות. אתם חייבים ללמוד להסתכל לטווח הארוך ולא לטווח של שנה או שנתיים. יש לכם כאן את פוטנציאל הניהול הטוב ביותר בעולם ואני אומר זאת לאחר שראיתי את החומר האנושי בהרבה מדינות. אני יכול להגיד לך כי האנשים שינהיגו את המדינה ב-60 שנה הקרובות יהיו הרבה יותר מוכשרים מהמנהיגים שהנהיגו את המדינה ב-60 השנים הראשונות לקיומה".

איזו עצה היית נותן ליזם המתחיל?

"העצה הכי טובה שהייתי נותן ליזם המתחיל היא לדעת "לנהל את התנגדויות". כשמישהו אומר 'לא' זה דווקא סימן חיובי ולאוו דווקא בשל העובדה שכך אתה מתקדם יותר מהר אל האדם הבא שיגיד 'כן', אלא מכיוון שהאדם שאמר 'לא' הוא אדם בעל יכולת קבלת החלטה ותוכל להיעזר בו בעתיד כשיחליט לרכוש את מוצריך. אם מישהו משיב לך תשובה בסגנון של 'אולי', 'לא יודע', או 'אני צריך לחשוב על זה' אז תדע שניצב בפניך אדם ללא יכולת החלטה ולא תוכל להיעזר בו גם בעתיד".

האם ארה"ב נכנסת למיתון?

"ארה"ב כבר נמצאת במיתון והוא צפוי להימשך תקופת זמן בינונית של בין 8-15 חודשים. אני חושב שהמיתון הוא דבר טוב לכלכלות העולם. החידושים הכי גדולים בעולם הגיעו כתוצאה ממיתון".

מה יהיו השלכות של המיתון בארה"ב על ישראל?

"אימרה נפוצה היא, 'כשארה"ב מתעטשת כל העולם הופך להיות חולה'. אני חושב שזה די נכון. ישראל תיפגע מהמיתון, בכך אין ספק, אבל מה שיוציא את ישראל מהמיתון יהיו הטכנולוגיות המתוחכמות ובעיקר הננו- טכנולוגיות. זאת מכיוון שלישראל ישנו הון אנושי שיכול לגרום לצמיחה מאוד מאסיבית בכלכלה המקומית. הבעיה היחידה שיכולה לעכב את הצמיחה המקומית היא חוסר ההשקעה בחינוך".

איפה אנחנו צפויים לראות את השווקים בסוף 2008?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות