ECI טלקום מסבירה את פיטורי העובדים: "התרסקות הדולר פוגעת בנו"

מנכ"ל החברה: "בשנתיים האחרונות ההוצאות שלנו גדלו ב-40 מיליון דולר". בעקבות היחלשות הדולר: היצואנים מאיימים לפטר עובדים ולהעביר פעילויות לחו"ל
עדי בן ישראל |

חודש לאחר שנרכשה על ידי קבוצת ההשקעות הבריטית אשמור תמורת 1.25 מיליארד דולרים, הודיעה חברת ECI טלקום על פיטוריהם של 900 עובדים ברחבי העולם, מתוכם כ-400 בישראל. המדובר בקרוב לשליש ממצבת כח האדם של החברה, שהעסיקה בזמנו כ-3,000 עובדים.

היום יוצא מנכ"ל החברה, רפי מאור, במתקפת הסברה לתכנית הפיטורים ההמונית, ומאשים את היחלשות הדולר שהסבה נזקים כספיים לחברה והכריחה אותה לבצע מהלכי התייעלות במטרה לחסוך בעלויות.

"בשנתיים האחרונות ההוצאות שלנו גדלו ב-40 מיליון דולר, מה שחייב רה-ארגון שכלל בין היתר פיטורים של 250 עובדים והעברת שרשרת האספקה למיקור-חוץ. יש לנו מרכז פיתוח גם בסין והסינים הולכים ונעשים יותר תחרותיים", הסביר מאור, אשר הדגיש כי ההכנסות של החברה הן דולריות וההוצאות הן שקליות.

"בשל התרסקות הדולר, עלות העסקת מהנדס בישראל גבוה יותר מעלות העסקתו בארה"ב", הוסיף מאור. "לעומת זאת, עלות העסקת מהנדס בסין הינה 20%-25% מהעלות בארץ; אך בשנה האחרונה, בשל הפיחות של המטבע בסין ב-10%, הסינים הפכו לתחרותיים יותר".

יצואנים רבים מבכים על היחלשות הדולר מול השקל, אשר פוגעת בייצוא הישראלי. כל, למשל, מסר עופר איתני, מנכ"ל שטיחי כרמל, להתאחדות התעשיינים, כי "התרסקות הדולר היא קטסטרופלית לחברה, מכיוון שיותר מ-60% מההכנסות נובעות מיצוא, כאשר 80% מיצוא החברה נעשה לגוש הדולרי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.