ECI טלקום מסבירה את פיטורי העובדים: "התרסקות הדולר פוגעת בנו"

מנכ"ל החברה: "בשנתיים האחרונות ההוצאות שלנו גדלו ב-40 מיליון דולר". בעקבות היחלשות הדולר: היצואנים מאיימים לפטר עובדים ולהעביר פעילויות לחו"ל
עדי בן ישראל |

חודש לאחר שנרכשה על ידי קבוצת ההשקעות הבריטית אשמור תמורת 1.25 מיליארד דולרים, הודיעה חברת ECI טלקום על פיטוריהם של 900 עובדים ברחבי העולם, מתוכם כ-400 בישראל. המדובר בקרוב לשליש ממצבת כח האדם של החברה, שהעסיקה בזמנו כ-3,000 עובדים.

היום יוצא מנכ"ל החברה, רפי מאור, במתקפת הסברה לתכנית הפיטורים ההמונית, ומאשים את היחלשות הדולר שהסבה נזקים כספיים לחברה והכריחה אותה לבצע מהלכי התייעלות במטרה לחסוך בעלויות.

"בשנתיים האחרונות ההוצאות שלנו גדלו ב-40 מיליון דולר, מה שחייב רה-ארגון שכלל בין היתר פיטורים של 250 עובדים והעברת שרשרת האספקה למיקור-חוץ. יש לנו מרכז פיתוח גם בסין והסינים הולכים ונעשים יותר תחרותיים", הסביר מאור, אשר הדגיש כי ההכנסות של החברה הן דולריות וההוצאות הן שקליות.

"בשל התרסקות הדולר, עלות העסקת מהנדס בישראל גבוה יותר מעלות העסקתו בארה"ב", הוסיף מאור. "לעומת זאת, עלות העסקת מהנדס בסין הינה 20%-25% מהעלות בארץ; אך בשנה האחרונה, בשל הפיחות של המטבע בסין ב-10%, הסינים הפכו לתחרותיים יותר".

יצואנים רבים מבכים על היחלשות הדולר מול השקל, אשר פוגעת בייצוא הישראלי. כל, למשל, מסר עופר איתני, מנכ"ל שטיחי כרמל, להתאחדות התעשיינים, כי "התרסקות הדולר היא קטסטרופלית לחברה, מכיוון שיותר מ-60% מההכנסות נובעות מיצוא, כאשר 80% מיצוא החברה נעשה לגוש הדולרי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.