זבל הוא מושג יחסי: המלכוד הלוגי בהגדרת ה"ספאם"

שוב עלתה לכותרות, בפעם המי יודע כמה, בעיית דואר הזבל ● יונתן קורפל יצא לבדוק מהו בעצם דואר זבל ואיזה מסרים יכולים להיכלל בקטגוריה מפוקפקת זו והגיע למסקנה כי זבל, כמו הרבה דברים בחיים, הוא דבר יחסי
יונתן קורפל |

בית משפט בארה"ב הרשיע בימים האחרונים 11 נאשמים בהרצת מניות באמצעות דואר הזבל. בראש הקבוצה עומד אלן רלסקי ממישיגן, שמככב כבר שנים לא מעטות כאחד מפעילי הדואר המפוקפק ברשת האינטרנט. באמצעות פניות דוא"ל שכללו מצגים מפוקפקים, קידמה החבורה מניות סיניות זולות. כך גרפו מיליוני דולרים ממכירת המניות שמכרו לאחרים. שלושה מחברי הקבוצה כבר נעצרו. רלסקי עצמו, על פי דברי פרקליטו יסגיר עצמו בימים הקרובים.

שוב עלתה לכותרות, בפעם המי יודע כמה, בעיית דואר הזבל. די בהעלאת מושג זה בכדי לפתח נוגדנים אצל מרבית המחוברים לרשת. יחד עם זאת ראוי אולי לבחון את הבעיה גם מנקודת מבט אחרת. מהו בעצם דואר זבל? איזה מסרים יכולים להיכלל בקטגוריה מפוקפקת זו? נדמה, כי ההגדרה הנכונה מדברת על דברי דואר שאדם מקבל למרות שאין לו כל עניין בכך. במקרה הנדון, חבורת מריצי המניות הרוויחה הרבה כסף. משמעות הדבר שאנשים רבים התפתו לקנות מניות מסוימות אחרי שקראו את תכני הדוא"ל. זה בדיוק העניין, אם אנשים לא היו נענים להצעות בדואר הזבל, דואר הזבל לא היה קיים.

רלסקי, בראיון עיתונאי שנתן עוד לפני כחמש שנים סיפר, כי ספאם הוא העסק המכניס ביותר בו נתקל. בואו לא נשכח, כי סוג זה של מסרים חי וקיים אך ורק בזכות העובדה הפשוטה שאחד מכל אלפי או רבבות מקבליו, רוכש בסופו של דבר את השירות או המוצר המוצעים. גם מפיץ דואר זבל נבער מדעת היה מפסיק לעשות כן, אם פעם ועוד פעם אף אחד לא היה נענה לפניותיו. אם כך, האם עבור מי שהחליט לרכוש מוצר על בסיס המידע שהגיע אליו בדוא"ל, אותו פריט דואר אכן נכנס לקטגורית הזבל? בודאי שלא. עובדה שהמקבל מצא בכך עניין.

דואר הזבל מגלם בתוכו בעיות בשלושה מישורים עיקריים. ראשית, הפגיעה בספקי התשתיות והחיבורים לרשת. הם נזקקים להשקעות מיותרות לכאורה, בגין התעבורה המנופחת. עקרונית זו שאלה שבין ספקי התשתיות לבין המפיצים. בתי משפט כבר נזקקו לא פעם לסוגיה. ברוב המקרים זהו קרב אבוד למזהמים. ביותר ויותר מקומות נחקקים חוקים כנגד דואר הזבל. השיא הנוכחי שייך לבין המשפט באייווה שהטיל על מפיץ דואר זבל בשם ג'ימס מקאלה תשלום פיצוי של מעל 11 מיליארד דולרים לספק האינטרנט CIS. מגמה מתחזקת זו, מהווה כנראה תשובה הולמת.

מישור בעייתי שני נעוץ בעובדה שדואר מסוג זה עלול להוות פלטפורמה לביצוע עבירות. אלה, על מגוונן, ראויות גם כן לתגובה הולמת של החוק. חבורת רלסקי הורשעה בגין עברות של הרצת מניות. באותה מידה, אסור למכור תמונות פורנוגראפיות או שיקויי אהבה שאינם מקיימים את ההבטחות הגלומות בהן או שעלולים להזיק לבריאות, אם חוקים אוסרים זאת. תופעות אלה יש לרדוף באינטרנט כמו מחוצה לו. גם כאן החקיקה והאכיפה יכתיבו את הצלחת המלחמה בעבריינים.

המישור השלישי, זה שבין שולח הדואר למקבלו, הנו הבעייתי ביותר. ניקח לדוגמה תסריט פשוט של מי שרוצה למכור בתום לב ובמסגרת החוק בגדי ילדים. יש לו יכולת להציע בגדים זולים להפליא אך אין לו את תקציבי הענק העומדים לרשותן של חברות הענק. הוא מפרסם זאת דרך הדוא"ל. שליש מהמקבלים קוראים את התוכן ומחליטים להיענות להצעה. עדיין עבור שני השלישים הנותרים זהו דואר זבל. מה שלא נכון לגבי אלה שקנו. עבור האחרונים, ההצעה הייתה מאוד רלוונטית. גם אם לא מסרו במו ידיהם כתובתם, הם נענו מרצונם החופשי ובצעו עסקה טובה מבחינתם. ואם הפרופורציה יורדת לרוכש אחד מתוך רבבה של מקבלי פניות? האם זה משנה את העיקרון שיש כאלה שמצאו עניין ממשי במכתב? מה שמהווה זבל בשביל אחד איננו כזה בעבור האחר.

כמי שמכלה שעות רבות מול המחשב, אני סובל לא מעט מבעית דואר הזבל. אני מוכן גם לתרום חלקי במאבק בחולי זה. יחד עם זאת אסור שהתלהמות תסמא את עיננו. אל נשכח את הצד השני של המטבע. חלק מהדואר שמוצא דרכו לספריות הספאם, הוא בעצם דואר לגיטימי בו מעוניין הנמען מראש. בחלק אחר הוא היה עשוי לגלות עניין, אולם אופציה זו ניטלה ממנו בשל המסננים שהולכים ונעשים צפופים. זכותו של הפרט לקבל דוא"ל (בתנאי שלא מדובר בעבירה) בעוד הרוב המכריע בוחל בו נרמסת. המסננים לא הוגדרו אף לא הוסמכו. היתרון הגדול של האינטרנט הגלום ביכולת ההפצה הגדולה, המהירה והזולה מאוים. את הבעייתיות וסימני השאלה במישור השלישי הנ"ל אפשר לסכם באמירה כי זבל, כמו הרבה דברים בחיים, הוא דבר יחסי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר

משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים

מנדי הניג |

משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".

בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.

אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.


לצפיה בועידה - 



ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה

איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה

האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.

לא נתקעת בפקקים?