הדולר התאושש על רקע סגירה חיובית בוול סטריט

הדולר התחזק אל מול העיקריים בחלקו השני של יום המסחר לאחר שחבר הפדרל ריזרב פול, ציין, כי בעוד הסכנה למיתון אינה ברורה, האיומים האינפלציוניים משפיעים יותר

הדולר התחזק אל מול העיקריים בחלקו השני של יום המסחר לאחר שחבר הפדרל ריזרב פול, ציין, כי בעוד הסכנה למיתון אינה ברורה, האיומים האינפלציוניים משפיעים יותר. בדבריו צינן מעט את הספקולציות כי הריבית בארה"ב צפויה לרדת בחדות בסוף החודש והעניק תמיכה לשטר הירוק.

כמו כן, נתונים אשר הראו כי הירידה בהוצאות הצרכנים מתונה משחשבו ואינה צונחת הורידו את החששות כי כלכלת ארה"ב בדרכה למיתון. נתונים אלו הגיעו לאחר שבנק ההשקעות גולדמן סאקס דיווח כי יתכן וכלכלת ארה"ב כבר במיתון וכי הריבית צפויה לרדת עד לכדי 2.5% בשנת 2008.

משקיעים רבים רואים בהתרכזותו של הפד בחששות האינפלציוניות כטעות, זאת על רקע ההערכות כי ההאטה בכלכלה היא ברורה והחברות יתקשו להעלות את המחירים. הדולר נסחר סביב הרמות של 1.4663 אל מול האירו, 1.9580 כנגד הסטרלינג ו-109.80 אל מול היין ב-21:10 (GMT).

בבריטניה תוכרז הריבית היום ב-12:00(GMT), מרבית האנאליסטים צופים כי הריבית תיוותר ללא שינוי אך יש סבירות לא מבוטלת כי מרווין קינג נגיד הבנק המרכזי הבריטי יפתיע בשנית. על אף גישתו השמרנית של הבנק המרכזי הבריטי הקרקע בשלה להורדת ריבית נוספת והשווקים משוועים לה.

הצניחה של הסטרלינג בתקופה האחרונה מאותת כי השוק מצפה להורדות ריבית אך בהינתן כי מרבית ההערכות לא חוזות מהלך זה במידה ויתממש עשוי לחזק את מגמת המכירות על המטבע המלוכני. המגזר הפיננסי מהווה כעשרה אחוזים מכלכלת בריטניה וחשיפתו למשבר המשכנתאות בארה"ב ובבריטניה עצמה מכבידים משמעותית על המשכות השגשוג של השנים האחרונות. הרשתות הקימעונאיות בבריטניה דיווחו על חודש דצמבר חלש משמעותית מהמצופה וירידה ביחס לחודש המקביל אשתקד כשבטחון הצרכנים יורד לשפל של עשרה חודשים. עובדות אלו המעצימות את הלחץ להורדה נוספת של הריבית. הסטרלינג נסחר סביב הרמות של 1.9575 אל מול הדולר, 0.7490 אל מול האירו ו-214.60 אל מול היין ב-20.20 (GMT).

המשקיעים ישאו עיניהם אל עבר פירסום המאזן המסחרי בבריטניה ב-09:30 (GMT) טרם תפורסם הריבית ב-12:00 (GMT). התחזיות עומדות על העמקתו של הגירעון עובדה אשר צפויה להמשיך ולהכביד על הסטרלינג. נאומיהם של ג'אן קלוד טרישה ב 13:30 (GMT) ובן שלום ברננקי נגיד הפד ב-18:00 (GMT) ככל הנראה יהיו משמעותיים יותר מהחלטות הריבית בגוש האירו ובריטניה מוקדם יותר וצפויים להוביל לתזוזות בשווקים.

דולר/שקל: השקל נסחר ברצועה צרה ובמחזורים נמוכים על רקע ביקורו של נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש כששערו היציג התחזק מעט וסגר על 3.7910. המשקיעים יחכו ליראות האם יהיו התפתחויות מדיניות בעיקבות הביקור. ההערכות הסוחרים כי פער הריביות בין ארה"ב לישראל צפוי להסגר ממשיכות לתמוך בשקל על אף המגמה השלילית באחד העם. התמיכה הקרובה ניצבת ב 3.7800 ההתנגדות מגיעה ב-3.8000. השקל נסחר סביב הרמות של 3.7840 במסחר הבין בנקאי ב-19:37 (GMT).

נפט: הזהב השחור סיים בירידות על אף נפילה חדה של 7.05 מליון חביות במלאי הנפט של ארה"ב. הירידה נבעה מדיווחים כי מלאי הדלק עלו על רקע הגברת התפוקה מצד בתי הזיקוק בארה"ב. התחזקותו של הדולר הוסיפה גם היא לגל המכירות בשוק. דיווח מגולדמן זאקס כי כלכלת ארה"ב כנראה בדרכה למתון הוסיף גם הוא לאוירה הדובית בשוקי הסחורות. חוזה עתידי לחודש יאנואר על הנפט נסחר סביב הרמות של 96.70$ לחבית ב-21:05 (GMT).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

חץ 3
צילום: דוברות משרד הביטחון

גרמניה מרחיבה את עסקת חץ 3: היקף הרכש מישראל חצה את רף 6.7 מיליארד הדולר

הבונדסטאג אישר תוספת של 3.1 מיליארד דולר לעסקה, שתכלול האצת ייצור מיירטים ושילוב המערכת בתפיסת ההגנה האווירית האזורית של גרמניה ושל אירופה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חץ 3 גרמניה

הבונדסטאג הגרמני אישר את הרחבת עסקת הרכש של מערכת ההגנה האווירית הישראלית ״חץ 3״, צעד שמגדיל את היקף ההתקשרות בין גרמניה לישראל בכ־3.1 מיליארד דולר נוספים. עם ההרחבה, היקפה הכולל של העסקה חצה את רף 6.7 מיליארד הדולר.

העסקה המקורית בין המדינות נחתמה לפני כשנתיים והוערכה בכ־3.6 מיליארד דולר. האישור הנוכחי משלים אותה ומעגן את רכישת המערכת כחלק מרכזי מתוכנית ההגנה האווירית של גרמניה, על רקע שינויי עומק בתפיסת הביטחון האירופית והחרפת האיומים במזרח היבשת. לפי משרד הביטחון, הרחבת ההסכם כוללת הגדלה משמעותית של קצב הייצור של מיירטי ומשגרי ״חץ 3״, שיסופקו לגרמניה בשנים הקרובות. המהלך נועד להבטיח זמינות גבוהה של מיירטים ולחזק את שכבת ההגנה העליונה של המערך הגרמני, המתבססת על יירוט מחוץ לאטמוספרה.

מערכת ״חץ 3״ מפותחת ומיוצרת בשיתוף פעולה בין מנהלת ״חומה״ במפא״ת שבמשרד הביטחון, הסוכנות האמריקנית להגנה מטילים (MDA) והתעשייה האווירית, המשמשת כקבלן הראשי. מדובר בפרויקט משותף ארוך־שנים, שנחשב לאחד מעמודי התווך של שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לארה״ב. במהלך השנה האחרונה זכתה המערכת לחשיפה מבצעית רחבה, לאחר שנעשה בה שימוש נרחב במלחמה, עם עשרות יירוטים מוצלחים. ניסיון זה תרם, לפי גורמים בענף, לחיזוק האמון מצד הלקוחות הזרים ולביסוס מעמדה של המערכת בשוק הבינלאומי.


חלק מאסטרטגיה רחבה

בגרמניה רואים בעסקה חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של הגנה אזורית, ולא רק לאומית. המערכת מיועדת להשתלב ביוזמת ״מגן שמיים אירופי״, שמבקשת להקים שכבת הגנה משותפת למדינות נוספות ביבשת, לנוכח החשש מהסלמה נוספת בזירה הרוסית־אוקראינית.

במשרד הביטחון בישראל מדגישים כי העסקה משתלבת במדיניות להרחבת הייצוא הביטחוני, שנועדה גם לתמוך בצרכי צה״ל. ההכנסות מההסכם צפויות לאפשר האצה של תוכניות הצטיידות ופיתוח, לצד חיזוק בסיס הייצור המקומי של התעשיות הביטחוניות. הרחבת העסקה עם גרמניה מצטרפת לשורת חוזים גדולים שנחתמו בשנים האחרונות על ידי חברות ישראליות, ובהן גם עסקאות של אלביט מערכות והתעשייה האווירית. המגמה משקפת ביקוש גובר למערכות הגנה אווירית מתקדמות, בעיקר מצד מדינות אירופה.