הדולר התאושש על רקע סגירה חיובית בוול סטריט

הדולר התחזק אל מול העיקריים בחלקו השני של יום המסחר לאחר שחבר הפדרל ריזרב פול, ציין, כי בעוד הסכנה למיתון אינה ברורה, האיומים האינפלציוניים משפיעים יותר

הדולר התחזק אל מול העיקריים בחלקו השני של יום המסחר לאחר שחבר הפדרל ריזרב פול, ציין, כי בעוד הסכנה למיתון אינה ברורה, האיומים האינפלציוניים משפיעים יותר. בדבריו צינן מעט את הספקולציות כי הריבית בארה"ב צפויה לרדת בחדות בסוף החודש והעניק תמיכה לשטר הירוק.

כמו כן, נתונים אשר הראו כי הירידה בהוצאות הצרכנים מתונה משחשבו ואינה צונחת הורידו את החששות כי כלכלת ארה"ב בדרכה למיתון. נתונים אלו הגיעו לאחר שבנק ההשקעות גולדמן סאקס דיווח כי יתכן וכלכלת ארה"ב כבר במיתון וכי הריבית צפויה לרדת עד לכדי 2.5% בשנת 2008.

משקיעים רבים רואים בהתרכזותו של הפד בחששות האינפלציוניות כטעות, זאת על רקע ההערכות כי ההאטה בכלכלה היא ברורה והחברות יתקשו להעלות את המחירים. הדולר נסחר סביב הרמות של 1.4663 אל מול האירו, 1.9580 כנגד הסטרלינג ו-109.80 אל מול היין ב-21:10 (GMT).

בבריטניה תוכרז הריבית היום ב-12:00(GMT), מרבית האנאליסטים צופים כי הריבית תיוותר ללא שינוי אך יש סבירות לא מבוטלת כי מרווין קינג נגיד הבנק המרכזי הבריטי יפתיע בשנית. על אף גישתו השמרנית של הבנק המרכזי הבריטי הקרקע בשלה להורדת ריבית נוספת והשווקים משוועים לה.

הצניחה של הסטרלינג בתקופה האחרונה מאותת כי השוק מצפה להורדות ריבית אך בהינתן כי מרבית ההערכות לא חוזות מהלך זה במידה ויתממש עשוי לחזק את מגמת המכירות על המטבע המלוכני. המגזר הפיננסי מהווה כעשרה אחוזים מכלכלת בריטניה וחשיפתו למשבר המשכנתאות בארה"ב ובבריטניה עצמה מכבידים משמעותית על המשכות השגשוג של השנים האחרונות. הרשתות הקימעונאיות בבריטניה דיווחו על חודש דצמבר חלש משמעותית מהמצופה וירידה ביחס לחודש המקביל אשתקד כשבטחון הצרכנים יורד לשפל של עשרה חודשים. עובדות אלו המעצימות את הלחץ להורדה נוספת של הריבית. הסטרלינג נסחר סביב הרמות של 1.9575 אל מול הדולר, 0.7490 אל מול האירו ו-214.60 אל מול היין ב-20.20 (GMT).

המשקיעים ישאו עיניהם אל עבר פירסום המאזן המסחרי בבריטניה ב-09:30 (GMT) טרם תפורסם הריבית ב-12:00 (GMT). התחזיות עומדות על העמקתו של הגירעון עובדה אשר צפויה להמשיך ולהכביד על הסטרלינג. נאומיהם של ג'אן קלוד טרישה ב 13:30 (GMT) ובן שלום ברננקי נגיד הפד ב-18:00 (GMT) ככל הנראה יהיו משמעותיים יותר מהחלטות הריבית בגוש האירו ובריטניה מוקדם יותר וצפויים להוביל לתזוזות בשווקים.

דולר/שקל: השקל נסחר ברצועה צרה ובמחזורים נמוכים על רקע ביקורו של נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש כששערו היציג התחזק מעט וסגר על 3.7910. המשקיעים יחכו ליראות האם יהיו התפתחויות מדיניות בעיקבות הביקור. ההערכות הסוחרים כי פער הריביות בין ארה"ב לישראל צפוי להסגר ממשיכות לתמוך בשקל על אף המגמה השלילית באחד העם. התמיכה הקרובה ניצבת ב 3.7800 ההתנגדות מגיעה ב-3.8000. השקל נסחר סביב הרמות של 3.7840 במסחר הבין בנקאי ב-19:37 (GMT).

נפט: הזהב השחור סיים בירידות על אף נפילה חדה של 7.05 מליון חביות במלאי הנפט של ארה"ב. הירידה נבעה מדיווחים כי מלאי הדלק עלו על רקע הגברת התפוקה מצד בתי הזיקוק בארה"ב. התחזקותו של הדולר הוסיפה גם היא לגל המכירות בשוק. דיווח מגולדמן זאקס כי כלכלת ארה"ב כנראה בדרכה למתון הוסיף גם הוא לאוירה הדובית בשוקי הסחורות. חוזה עתידי לחודש יאנואר על הנפט נסחר סביב הרמות של 96.70$ לחבית ב-21:05 (GMT).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: