הדולר התאושש על רקע סגירה חיובית בוול סטריט
הדולר התחזק אל מול העיקריים בחלקו השני של יום המסחר לאחר שחבר הפדרל ריזרב פול, ציין, כי בעוד הסכנה למיתון אינה ברורה, האיומים האינפלציוניים משפיעים יותר. בדבריו צינן מעט את הספקולציות כי הריבית בארה"ב צפויה לרדת בחדות בסוף החודש והעניק תמיכה לשטר הירוק.
כמו כן, נתונים אשר הראו כי הירידה בהוצאות הצרכנים מתונה משחשבו ואינה צונחת הורידו את החששות כי כלכלת ארה"ב בדרכה למיתון. נתונים אלו הגיעו לאחר שבנק ההשקעות גולדמן סאקס דיווח כי יתכן וכלכלת ארה"ב כבר במיתון וכי הריבית צפויה לרדת עד לכדי 2.5% בשנת 2008.
משקיעים רבים רואים בהתרכזותו של הפד בחששות האינפלציוניות כטעות, זאת על רקע ההערכות כי ההאטה בכלכלה היא ברורה והחברות יתקשו להעלות את המחירים. הדולר נסחר סביב הרמות של 1.4663 אל מול האירו, 1.9580 כנגד הסטרלינג ו-109.80 אל מול היין ב-21:10 (GMT).
בבריטניה תוכרז הריבית היום ב-12:00(GMT), מרבית האנאליסטים צופים כי הריבית תיוותר ללא שינוי אך יש סבירות לא מבוטלת כי מרווין קינג נגיד הבנק המרכזי הבריטי יפתיע בשנית. על אף גישתו השמרנית של הבנק המרכזי הבריטי הקרקע בשלה להורדת ריבית נוספת והשווקים משוועים לה.
הצניחה של הסטרלינג בתקופה האחרונה מאותת כי השוק מצפה להורדות ריבית אך בהינתן כי מרבית ההערכות לא חוזות מהלך זה במידה ויתממש עשוי לחזק את מגמת המכירות על המטבע המלוכני. המגזר הפיננסי מהווה כעשרה אחוזים מכלכלת בריטניה וחשיפתו למשבר המשכנתאות בארה"ב ובבריטניה עצמה מכבידים משמעותית על המשכות השגשוג של השנים האחרונות. הרשתות הקימעונאיות בבריטניה דיווחו על חודש דצמבר חלש משמעותית מהמצופה וירידה ביחס לחודש המקביל אשתקד כשבטחון הצרכנים יורד לשפל של עשרה חודשים. עובדות אלו המעצימות את הלחץ להורדה נוספת של הריבית. הסטרלינג נסחר סביב הרמות של 1.9575 אל מול הדולר, 0.7490 אל מול האירו ו-214.60 אל מול היין ב-20.20 (GMT).
המשקיעים ישאו עיניהם אל עבר פירסום המאזן המסחרי בבריטניה ב-09:30 (GMT) טרם תפורסם הריבית ב-12:00 (GMT). התחזיות עומדות על העמקתו של הגירעון עובדה אשר צפויה להמשיך ולהכביד על הסטרלינג. נאומיהם של ג'אן קלוד טרישה ב 13:30 (GMT) ובן שלום ברננקי נגיד הפד ב-18:00 (GMT) ככל הנראה יהיו משמעותיים יותר מהחלטות הריבית בגוש האירו ובריטניה מוקדם יותר וצפויים להוביל לתזוזות בשווקים.
דולר/שקל: השקל נסחר ברצועה צרה ובמחזורים נמוכים על רקע ביקורו של נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש כששערו היציג התחזק מעט וסגר על 3.7910. המשקיעים יחכו ליראות האם יהיו התפתחויות מדיניות בעיקבות הביקור. ההערכות הסוחרים כי פער הריביות בין ארה"ב לישראל צפוי להסגר ממשיכות לתמוך בשקל על אף המגמה השלילית באחד העם. התמיכה הקרובה ניצבת ב 3.7800 ההתנגדות מגיעה ב-3.8000. השקל נסחר סביב הרמות של 3.7840 במסחר הבין בנקאי ב-19:37 (GMT).
נפט: הזהב השחור סיים בירידות על אף נפילה חדה של 7.05 מליון חביות במלאי הנפט של ארה"ב. הירידה נבעה מדיווחים כי מלאי הדלק עלו על רקע הגברת התפוקה מצד בתי הזיקוק בארה"ב. התחזקותו של הדולר הוסיפה גם היא לגל המכירות בשוק. דיווח מגולדמן זאקס כי כלכלת ארה"ב כנראה בדרכה למתון הוסיף גם הוא לאוירה הדובית בשוקי הסחורות. חוזה עתידי לחודש יאנואר על הנפט נסחר סביב הרמות של 96.70$ לחבית ב-21:05 (GMT).
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
