הדולר התאושש על רקע סגירה חיובית בוול סטריט
הדולר התחזק אל מול העיקריים בחלקו השני של יום המסחר לאחר שחבר הפדרל ריזרב פול, ציין, כי בעוד הסכנה למיתון אינה ברורה, האיומים האינפלציוניים משפיעים יותר. בדבריו צינן מעט את הספקולציות כי הריבית בארה"ב צפויה לרדת בחדות בסוף החודש והעניק תמיכה לשטר הירוק.
כמו כן, נתונים אשר הראו כי הירידה בהוצאות הצרכנים מתונה משחשבו ואינה צונחת הורידו את החששות כי כלכלת ארה"ב בדרכה למיתון. נתונים אלו הגיעו לאחר שבנק ההשקעות גולדמן סאקס דיווח כי יתכן וכלכלת ארה"ב כבר במיתון וכי הריבית צפויה לרדת עד לכדי 2.5% בשנת 2008.
משקיעים רבים רואים בהתרכזותו של הפד בחששות האינפלציוניות כטעות, זאת על רקע ההערכות כי ההאטה בכלכלה היא ברורה והחברות יתקשו להעלות את המחירים. הדולר נסחר סביב הרמות של 1.4663 אל מול האירו, 1.9580 כנגד הסטרלינג ו-109.80 אל מול היין ב-21:10 (GMT).
בבריטניה תוכרז הריבית היום ב-12:00(GMT), מרבית האנאליסטים צופים כי הריבית תיוותר ללא שינוי אך יש סבירות לא מבוטלת כי מרווין קינג נגיד הבנק המרכזי הבריטי יפתיע בשנית. על אף גישתו השמרנית של הבנק המרכזי הבריטי הקרקע בשלה להורדת ריבית נוספת והשווקים משוועים לה.
הצניחה של הסטרלינג בתקופה האחרונה מאותת כי השוק מצפה להורדות ריבית אך בהינתן כי מרבית ההערכות לא חוזות מהלך זה במידה ויתממש עשוי לחזק את מגמת המכירות על המטבע המלוכני. המגזר הפיננסי מהווה כעשרה אחוזים מכלכלת בריטניה וחשיפתו למשבר המשכנתאות בארה"ב ובבריטניה עצמה מכבידים משמעותית על המשכות השגשוג של השנים האחרונות. הרשתות הקימעונאיות בבריטניה דיווחו על חודש דצמבר חלש משמעותית מהמצופה וירידה ביחס לחודש המקביל אשתקד כשבטחון הצרכנים יורד לשפל של עשרה חודשים. עובדות אלו המעצימות את הלחץ להורדה נוספת של הריבית. הסטרלינג נסחר סביב הרמות של 1.9575 אל מול הדולר, 0.7490 אל מול האירו ו-214.60 אל מול היין ב-20.20 (GMT).
המשקיעים ישאו עיניהם אל עבר פירסום המאזן המסחרי בבריטניה ב-09:30 (GMT) טרם תפורסם הריבית ב-12:00 (GMT). התחזיות עומדות על העמקתו של הגירעון עובדה אשר צפויה להמשיך ולהכביד על הסטרלינג. נאומיהם של ג'אן קלוד טרישה ב 13:30 (GMT) ובן שלום ברננקי נגיד הפד ב-18:00 (GMT) ככל הנראה יהיו משמעותיים יותר מהחלטות הריבית בגוש האירו ובריטניה מוקדם יותר וצפויים להוביל לתזוזות בשווקים.
דולר/שקל: השקל נסחר ברצועה צרה ובמחזורים נמוכים על רקע ביקורו של נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש כששערו היציג התחזק מעט וסגר על 3.7910. המשקיעים יחכו ליראות האם יהיו התפתחויות מדיניות בעיקבות הביקור. ההערכות הסוחרים כי פער הריביות בין ארה"ב לישראל צפוי להסגר ממשיכות לתמוך בשקל על אף המגמה השלילית באחד העם. התמיכה הקרובה ניצבת ב 3.7800 ההתנגדות מגיעה ב-3.8000. השקל נסחר סביב הרמות של 3.7840 במסחר הבין בנקאי ב-19:37 (GMT).
נפט: הזהב השחור סיים בירידות על אף נפילה חדה של 7.05 מליון חביות במלאי הנפט של ארה"ב. הירידה נבעה מדיווחים כי מלאי הדלק עלו על רקע הגברת התפוקה מצד בתי הזיקוק בארה"ב. התחזקותו של הדולר הוסיפה גם היא לגל המכירות בשוק. דיווח מגולדמן זאקס כי כלכלת ארה"ב כנראה בדרכה למתון הוסיף גם הוא לאוירה הדובית בשוקי הסחורות. חוזה עתידי לחודש יאנואר על הנפט נסחר סביב הרמות של 96.70$ לחבית ב-21:05 (GMT).
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
