הדולר התאושש על רקע סגירה חיובית בוול סטריט
הדולר התחזק אל מול העיקריים בחלקו השני של יום המסחר לאחר שחבר הפדרל ריזרב פול, ציין, כי בעוד הסכנה למיתון אינה ברורה, האיומים האינפלציוניים משפיעים יותר. בדבריו צינן מעט את הספקולציות כי הריבית בארה"ב צפויה לרדת בחדות בסוף החודש והעניק תמיכה לשטר הירוק.
כמו כן, נתונים אשר הראו כי הירידה בהוצאות הצרכנים מתונה משחשבו ואינה צונחת הורידו את החששות כי כלכלת ארה"ב בדרכה למיתון. נתונים אלו הגיעו לאחר שבנק ההשקעות גולדמן סאקס דיווח כי יתכן וכלכלת ארה"ב כבר במיתון וכי הריבית צפויה לרדת עד לכדי 2.5% בשנת 2008.
משקיעים רבים רואים בהתרכזותו של הפד בחששות האינפלציוניות כטעות, זאת על רקע ההערכות כי ההאטה בכלכלה היא ברורה והחברות יתקשו להעלות את המחירים. הדולר נסחר סביב הרמות של 1.4663 אל מול האירו, 1.9580 כנגד הסטרלינג ו-109.80 אל מול היין ב-21:10 (GMT).
בבריטניה תוכרז הריבית היום ב-12:00(GMT), מרבית האנאליסטים צופים כי הריבית תיוותר ללא שינוי אך יש סבירות לא מבוטלת כי מרווין קינג נגיד הבנק המרכזי הבריטי יפתיע בשנית. על אף גישתו השמרנית של הבנק המרכזי הבריטי הקרקע בשלה להורדת ריבית נוספת והשווקים משוועים לה.
הצניחה של הסטרלינג בתקופה האחרונה מאותת כי השוק מצפה להורדות ריבית אך בהינתן כי מרבית ההערכות לא חוזות מהלך זה במידה ויתממש עשוי לחזק את מגמת המכירות על המטבע המלוכני. המגזר הפיננסי מהווה כעשרה אחוזים מכלכלת בריטניה וחשיפתו למשבר המשכנתאות בארה"ב ובבריטניה עצמה מכבידים משמעותית על המשכות השגשוג של השנים האחרונות. הרשתות הקימעונאיות בבריטניה דיווחו על חודש דצמבר חלש משמעותית מהמצופה וירידה ביחס לחודש המקביל אשתקד כשבטחון הצרכנים יורד לשפל של עשרה חודשים. עובדות אלו המעצימות את הלחץ להורדה נוספת של הריבית. הסטרלינג נסחר סביב הרמות של 1.9575 אל מול הדולר, 0.7490 אל מול האירו ו-214.60 אל מול היין ב-20.20 (GMT).
המשקיעים ישאו עיניהם אל עבר פירסום המאזן המסחרי בבריטניה ב-09:30 (GMT) טרם תפורסם הריבית ב-12:00 (GMT). התחזיות עומדות על העמקתו של הגירעון עובדה אשר צפויה להמשיך ולהכביד על הסטרלינג. נאומיהם של ג'אן קלוד טרישה ב 13:30 (GMT) ובן שלום ברננקי נגיד הפד ב-18:00 (GMT) ככל הנראה יהיו משמעותיים יותר מהחלטות הריבית בגוש האירו ובריטניה מוקדם יותר וצפויים להוביל לתזוזות בשווקים.
דולר/שקל: השקל נסחר ברצועה צרה ובמחזורים נמוכים על רקע ביקורו של נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש כששערו היציג התחזק מעט וסגר על 3.7910. המשקיעים יחכו ליראות האם יהיו התפתחויות מדיניות בעיקבות הביקור. ההערכות הסוחרים כי פער הריביות בין ארה"ב לישראל צפוי להסגר ממשיכות לתמוך בשקל על אף המגמה השלילית באחד העם. התמיכה הקרובה ניצבת ב 3.7800 ההתנגדות מגיעה ב-3.8000. השקל נסחר סביב הרמות של 3.7840 במסחר הבין בנקאי ב-19:37 (GMT).
נפט: הזהב השחור סיים בירידות על אף נפילה חדה של 7.05 מליון חביות במלאי הנפט של ארה"ב. הירידה נבעה מדיווחים כי מלאי הדלק עלו על רקע הגברת התפוקה מצד בתי הזיקוק בארה"ב. התחזקותו של הדולר הוסיפה גם היא לגל המכירות בשוק. דיווח מגולדמן זאקס כי כלכלת ארה"ב כנראה בדרכה למתון הוסיף גם הוא לאוירה הדובית בשוקי הסחורות. חוזה עתידי לחודש יאנואר על הנפט נסחר סביב הרמות של 96.70$ לחבית ב-21:05 (GMT).
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
