להרוויח ממסחר בנפט: כל השיקולים וההזדמנויות
בימים אלה, כאשר מגזר האנרגיה הוא נושא "חם" מאד, במיוחד מבחינת המשקיע הפרטי, יש לחקור שני תחומים מרכזיים הנוגעים לניתוח שוק ולהשקעה. ראשית, יש לזהות את הגורמים המכריעים שישפיעו על ההתפתחויות העתידיות. שנית, יש לנסח עבור הסוחר גישה פשוטה להשקעה במגזר האנרגיה.
שוק החוזים העתידיים הפך לנגיש יותר בשנים האחרונות, והוא מאפשר למשקיע הפרטי לחפש אחר הזדמנויות חדשות בשוק המוצרים הפיננסיים המבוססים על סחורות. הוספת חוזים עתידיים מקנה ממד חדש לתיקי ההשקעות, ומאפשרת למשקיעים לפזר את הסיכון בין סוגים מגוונים של נכסים.
מסחר מתוחכם בנפט
בין החוזים העתידיים הנסחרים במיוחד נמצאים כמובן החוזים על נפט גולמי, משאב המצוי בצמצום ואמור לענות על הדרישות הגוברות של הכלכלה הגלובלית, למרות שהוא הולך ומתכלה. הנתונים הכלכליים האחרונים שפורסמו בארצות הברית ובאירופה משקפים עדיין כלכלה בצמיחה, ויחד עם הצמיחה המרשימה של מדינות כמו סין הם מצביעים על דרישה גדולה לנפט שתגבר באופן קבוע.
מדינות אופ"ק ומפיקות נפט אחרות מדגישות שהן נמצאות קרוב לרמות השיא של התפוקה, כלומר שהמלאי המצטמצם משאיר עודף קטן במיוחד לצורך התרחבות עתידית או במקרה של עלייה פתאומית בדרישה.
בלב הגישה היסודית למסחר בנפט גולמי, פרט לשיקולים גיאופוליטיים, נמצאת הצמיחה הגלובלית המתמשכת. אם כלכלת המדינות המתפתחות תמשיך להתרחב בקצב הנוכחי, יהיה קשה לענות לעמוד בכל הביקוש לאנרגיה באמצעות נפט גולמי בלבד.
בסך הכל, העובדות שלעיל המסתכמות בשילוב של היצע מוגבל וביקוש מוגבר לנפט גולמי, מציירות תמונה ברורה למדי לגבי עתיד הסחורה.
נפט גולמי: אסטרטגיה לטווח ארוך
הנסיגה הקלה מהשיאים שהושגו באמצע 2006 סייעה להשיב מעט משיווי המשקל בין הסוחרים ב-long (הקונים) לסוחרים ב-short (המוכרים). נסיגה זו הייתה אמורה לעזור לשיפור היציבות בשוק הנפט הגולמי. עם זאת, משברים גיאופוליטיים שהתרחשו בתקופה האחרונה, בעיקר במזרח התיכון, חיזקו את מגמות העלייה. בנוסף, החולשה הנוכחית של הדולר האמריקאי הופכת את ההשקעה בנפט גולמי לאטרקטיבית, שכן היא זולה באופן יחסי. השילוב של שני הגורמים שלעיל, יחד עם תחזיות הצמיחה הגלובלית, מספיק כדי להניח שהמגמה בשוק האנרגיה תמשיך להיות חיובית, ובמיוחד בכל הנוגע לנפט גולמי.
אנו מצפים לתיקון קל ולירידה מהשיא לרמה של כמעט 90 דולר. עם זאת, כל תזוזה לכיוון 81.25 דולר עדיין משקפת מגמת עלייה בטווח הארוך ומהווה הזדמנות מעולה לקניות חדשות. הסיכון הטמון בכך הוא שהאטה בצמיחה הגלובלית תביא לירידה בביקוש לנפט גולמי. במקרה כזה, אנו צופים סכנה שמחירי הנפט עשויים לרדת לכיוון 75.00 דולר, ובמקרה קיצוני אף להגיע ל-67.50 דולר.
עושר של הזדמנויות ייחודיות
שלא כמו מסחר במניות מסורתיות, חוזים עתידיים מאפשרים למשקיעים להשתתף במסחר בשווקים הנמצאים במגמת ירידה או עלייה כאחד. קרנות ומשקיעים מסורתיים מאמצים אסטרטגיה של "קנה והמתן" (מסחר ב-long), המביאה רווחים אם המחירים עולים.
בעת מסחר בחוזים עתידיים, ניתן להשקיע גם במצב שבו המחירים יורדים (מסחר ב-short) ועדיין להרוויח מההשקעה. לפיכך, בהתאם לכיוון שבו ינועו מחירי הנפט הגולמי, לדעתך, לאור האמור לעיל, עליך לסחור ב-long או ב-short בחוזים עתידיים על WTI או Brent Crude.
מסחר בחוזים עתידיים אף מאפשר ללקחות לגדר את ההשקעה שלהם. נניח שחברת British Petroleum (BP) מעוניינת לגדר, או להבטיח את עצמה, מפני ירידה במחירים הפוגעת ברווחים שלה. על-ידי מכירה של חוזים עתידיים על נפט גולמי בערך הזהה לזה של המלאי שלה, החברה נמצאת בעמדת long מבחינת מלאי הנפט הפיזי ובעמדת short מבחינת החוזים העתידיים על נפט, כך שבסך הכל עמדתה בשוק הנפט היא של "סיכון נייטרלי".
אם מחיר הנפט יעלה, BP תרוויח ממכירת המלאי הפיזי אך תפסיד מהמסחר בחוזים העתידיים. אם מחיר הנפט ירד, החברה תרוויח מהמסחר בחוזים העתידיים אך תפסיד ממכירת המלאי. בין אם המחירים יעלו ובין אם ירדו, ההפסדים והרווחים יקזזו זה את זה, ללא השפעה על מאזן הרווח וההפסד של BP.
כיצד להיכנס לשוק
דרישת המרג'ין הנוכחית עבור החוזה העתידי emiNY Crude Oil (500 חביות) היא 2.025 USD, המשקפת ערך יסוד של 39.250 לחוזה. מחיר זה מהווה דרישת מרג'ין לרכישת חוזה אחד ב-5.2% מערך היסוד של החוזה. עם זאת, משקיע שאינו חובב סיכונים, עם 30,000 USD להשקעה בנפט גולמי, לא ייהנה ממינוף מרשים במיוחד בשוק, אפילו אם הוא הוציא רק 2.025 מתוך ההון הזמין עבור מרג'ין.
אם למשקיע הפרטי יש 30,000 USD להשקעה בנפט גולמי, נוכל לבנות אסטרטגיה פשוטה המבוססת על תחזית השוק שלנו לטווח הארוך ועל רכישה של חוזה emiNY Crude Oil אחד.
אם המשקיע נמצא בעמדת long ממחיר של 70.00 דולר והשוק מגיע ל-90.00 דולר, בהתאם לאסטרטגיה שלנו הרווח יהיה 10, דולר. (500 חביות X (100.00-80.00 לחבית) = 10,000 USD).
1. אם המשקיע נמצא בעמדת short ממחיר של 80.00 דולר והשוק יורד ל- 75.00דולר, בהתאם לאסטרטגיה שלנו ההפסד יהיה 2500 דולר. (500 חביות X (80.00-75.00 לחבית) = 2,500 USD).
בדיקת הסיכון מול הרווח באסטרטגיה זו מראה 30% של רווח במקרה עליה לעומת 9% של הפסד במקרה ירידה, בתנאי שהשוק מגיע לאחד מהמחירים שתוארו בתרחיש.
זוהי גישה פשוטה לכניסה למסחר בשוק הנפט הגולמי. למעשה, ניתן להשתמש בגישה זו עבור רוב הסחורות, מתירס ופולי סויה לזהב וכסף.
בתיקי השקעות פרטיים רבים ניתן משקל יתר לאגרות חוב ומניות, אך הוספת מסחר שקול וזהיר בסחורות יכול לסייע בגיוון הרכב הנכסים.
מאת אלן פלוגמן, ראש צוות ניהול נכסים, Multi-Asset Execution, Saxo Bank
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
