הדולר שוב נחבט
המחזורים הדלילים לא מנעו מהדולר לסגור את השבוע כשהוא ניחלש בצורה נירחבת כנגד העיקריים. לאחר שבתיחלת השבוע רבים דיברו על חזרתו של השטר הירוק והחלו מעריכים כי יסיים את השנה כשהוא מחזיר מעט מההפסדים של השנה האחרונה, ניראה, כי הסטטיסטיקה שוב תנצח והדולר יסיים חודש דצמבר שלילי נוסף. הקושי באומדן השפעותיו והשלכותיו של מחנק האשראי ובהפסדים שניגרמו ממשבר שוק המשכנאות המשני בארה"ב, לכלכלת ארה"ב והעולם, מהווים את אחד הגורמים העיקריים לתנודתיות שאנו חובים בשווקים הפיננסים.
אם בתחילת השבוע שררה אופטימיות בקרב המשקיעים לגבי מצבה של כלכלת ארה"ב ובוול סטריט נשבה רוח חיובית, הרי שבאו נתוני סוף השבוע כצלצול השקמה לקראת השנה החדשה. הזמנות מוצרים ברי קיימא ליבה הצביעו על האטה ביצור התעשייתי ומכירות בתים חדשים המשיכו את המגמה השלילית בשוק הדיור אשר עדיין מחפש תחתית. על אף המעמצים הנירחבים שעשה הפדרל ריזרב בחודש האחרון להחזיר את הנזילות לשוק האשראי בשיתוף בנקים מרכזיים נוספים ניראה כי לא יהיה מנוס מקיצוץ נוסף של הריבית למרות הלחצים האינפלציוניים.
חזרתו של השוק לתמחר הורדות ריבית נוספות בארה"ב מביאה בעצם להתחדשות המכירות המסיביות על הדולר. נקודה נוספת להמכשת חזרתו של הסנטימנט השלילי כלפי הדולר הינה התעלמותו, הכמעט מוחלטת של השוק, מהנתונים המעט מעודדים מכיוונה של ארה"ב בדמות בטחון הצרכן אשר עלה במפתיע וסקר שיקגו PMI.
לאחר מספר ימים של נחת בקרב משקיעי ה Carry Trade על רקע האופטימיות של סוף השנה בשווקי ההון שב מצב אי הוודאות לשווקים ואיתו ירידות השערים אשר הוו זרז להתחזקותו של היין. דיווחים פסימיים על כלכלת יפן בתחילת השבוע ופירסום הפרוטוקולים מהכרזת הריבית האחרונה אשר הראו כי ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי התקבלה פה אחד הביאו להחלשותו של היין לרמות שפל של מספר שבועות אל מול העיקריים.
אולם, חזרתה של המגמה השלילית לבורסות אסיה על רקע עליה במתיחות הגיאופוליטית לאחר חיסולה של בנזיר בוטו בפאקיסטן גרמה לסוחרי ה Carry Trade לסגור את פוזציות ההלוואה על היין ולהביא להתחזקותו של המטבע היפני אל מול העיקריים.
העיניים יהיו נשואות השבוע אל עבר פירסום הפרוטוקולים של הכרזת הריבית האחרונה בארה"ב. חשיבות רבה תינתן להערכתו של הפדרל ריזרז את עומק משבר האשראי ומצב הכלכלה כשהמשקיעים יחפשו אינדיקציות לגבי המשך המדיניות המוניטרית. נתון נוסף משמעותי יתפרסם בסוף השבוע בדמות כמות המשרות החדשות ללא מגזר החקלאות בארה"ב, הנתון צפוי להצביע על המשך מגמת ההאטה בכלכלת ארה"ב ולהכביד על השטר הירוק.
בדרך ל-3.80?
3.8320 זו הרמה הנמוכה ביותר אליה הגיעה השקל בסוף השבוע האחרון. השקל רושם שבוע שני רצוף של התחזקות אל מול הדולר זאת לאחר שהתגובה הראשונית של השוק לאחר העלאת הריבית בתחילת השבוע הייתה שלילית למטבע הישראלי. אם ניבחן את הסיבות אשר הובילו את השקל לירשום את רמות השיא בסוף חודש נובמבר ניראה כי הן עדיין שרירות וקיימות. החשש מפני מיתון בארה"ב אשר יאלץ את הפד להוריד ריבית ממשיך להכביד על הדולר אשר חוזר להחלש בזירה הגלובלית. נתוני המקרו החיוביים של ישראל כשבראשם העודף בחשבון השותף ותחזיות צמיחה מרשימות ממשיכים למשוך השקעות זרות למשק על אף התנודתיות והחשש מפני האטה בקצב הצמיחה העולמית.
הצפיה להמשך קבלה של נתונים חלשים על הכלכלה האמריקאית בימים הקרובים מחזקת את מגמת המכירות על הדולר גם אל מול השקל. במידה והמצב הבטחוני בארץ לא יחמיר בימים הקרובים ומגמת החלשותו של הדולר תישמר צפוי השקל לנסות לבחון את רמת ה 4.82 ואף את התמיכה המשמעותית ב 3.8000.
סחורות חמות
הנפט והזהב זינקו במהלך השבוע האחרון. המתיחות הגיאופוליטית על רקע חיסולה של בנזיר בוטו באפגנסטן והפצצות של חייל האויר התורקי בצפון עיראק הובילו לקפיצה במחירי הנפט. העליה במתיחות הגיאופוליטית מחד וירידה במלאי הנפט של ארה"ב בפעם השישית ברציפות מאידך, החזירה את החששות ממחסור בהספקה לקראת שיא הביקושים של עונת החורף כשהנפט מנסה לבחון את רמתת ה 100 דולרלחבית שוב. העליה בלחצים.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
