ניהול סיכונים על שולחן המנמ"ר
חברת כרטיסי אשראי, כמו גופים אחרים בשוק הפיננסי, היא כל כולה מערכת מידע אחת גדולה. נתקו ממנה את כבלי המחשבים, הטלפונים והאינטרנט - וחיסלתם את החברה. התחרות הגוברת בשוק זה והרגולציה – זו הישראלית וזו הבינלאומית, מחריפות את התחרות בין חברות האשראי לבין עצמן ובין חברות האשראי לבין בנקים. חברות כרטיסי האשראי הציגו תוצאות טובות ביותר ברבעון השלישי של השנה. הרווח הגבוה ביותר היה של ויזה כאל, בניהולו של בועז צ'צ'יק. החברה סיימה את שלושת הרבעונים הראשונים של 2007 עם רווח של 146 מיליון שקלים - גידול מרשים ביותר לעומת 95 מיליון שקלים שנרשמו בתקופה המקבילה אשתקד. הכנסות החברה עמדו באותה תקופה על 705 מיליון שקלים, אותם משווים ל-598 מיליון השקלים שהציגה החברה בשלושת הרבעונים הראשונים של 2006. למרות זאת, ויזה כאל עדיין צריכה לשפר את הרווחיות שלה, וההשקעה האדירה הזו – בסך 20 מיליון דולרים - היא חלק ממהלך אסטרטגי זה. מעבר לאתגר הטכנולוגי הלא פשוט, יש כאן שילוב של מציאות קיימת עם תמונת מצב המחייבת שינוי בדמות קבלת החלטה אמיצה, מרחיקת לכת, שמבוססת על ראייה לטווח ארוך. דומה שבחיקה של רונית רובין, סא"ל (מיל') שהגיעה לכאל היישר מחיל הים, נפלה הזדמנות פז שכזו לבצע את השינוי. מדברים רבות על מעמדו של המנמ"ר והצורך שלו לעלות בסולם הדרגות הניהוליות, עד שיישב בשולחן מקבלי ההחלטות. הקריטיות של הטכנולוגיה בארגונים כמו כאל אמנם מקרבת את המנמ"ר באופן טבעי אל המנכ"ל, אבל היכולת שלו להיות באמת בעל מעמד בכיר תלויה קודם כל בו, במקצועיותו וביכולת שלו לקחת סיכונים. אין ספק שרונית רובין לקחה סיכון כשהחליטה לבסס את הפרויקט על ספק יחיד - גדול ככול שיהיה. אילו היתה צריכה לקבל החלטה דומה לפני שנתיים-שלוש, ספק אם הייתה הולכת למהלך כל כך דרמטי. סביר להניח שהיא היתה מתחילה לחפש פתרונות ייעודיים לכל אחד מקווי העסקים, קונה חבילות, מנהלת שורה ארוכה של ספקים ומקווה שכולם ידברו זה עם זה. המציאות החדשה הביאה אל שולחנה שני אלמנטים: חזון הפיוז'ן של לארי אליסון, שהתבסס על מסע רכישות חסר תקדים (שרבים, אגב, ניבאו לו התרסקות) וצמיחת ה-SOA. במילים פשוטות, אפשר לומר ש"תעודת הביטוח" של רובין בסיכון שהיא לקחה עם הפיוז'ן - הוא ה-SOA גם באורקל העולמית, מסתבר, רואים בפרויקט הזה את אחד מפרויקטי הדגל שלהם. יש להניח שצפרא כץ תעשה הכל כדי שהפרויקט הזה יצליח, כי ההצלחה הזו חשובה לא רק בגלל הלקוח וגודל הפרויקט, אלא בגלל הקשר ה"אבהי" שיש לכאל עם בנק דיסקונט - הבנק שיצא לפרויקט ענק משל עצמו בתחילת השנה, בעוד שרבים עוד זוכרים את ההיסטוריה המקרטעת שלו, שיכולה להיות חומר לימוד מצוין תחת הכותרת: כיצד לא מנהלים פרויקטים במוסד פיננסי. בחירה בפתרון כולל של ספק אחד מעלה את השאלה, כמה יצטרך הלקוח לפתח בעצמו, שהרי אין חבילות שתואמות ב-100% לכל אחד מהפתרונות שכאל מבקשת למצוא. אפשר להניח שבכאל לקחו זאת בחשבון ובאורקל למדו מניסיונם של אחרים. כך, יש לקוות, ה-ROI יהיה חיובי. לכאורה, בחירה בספק אחד מעוררת את השאלה ההיסטורית מה עדיף - לשים את כל הביצים בסל אחד או לפזרן? אבל האמת היא שזה לא ממש מדויק. כאל הלכה על פתרון של ספק אחד בגלל אופיו המאוד מיוחד של הספק, מעמדו בשוק והעושר הרב של מגוון מוצריו, שמשלימים זה את זה, בשוק הפיננסים המיוחד. יש הרבה מאוד פתרונות טובים של חברות אחרות, דוגמת סאפ - שהתמודדה גם היא על הפרויקט בכאל, אבל רונית רובין הייתה החלטית בגישת ה"ספק אחד יבצע את הפרויקט - אין טעם להתפזר". אין להסיק מכך שכאלו הם פני השוק כעת - יש לא מעט מקרים שבהם המציאות מחייבת הליכה עם כמה ספקים. השורה ההתחתונה בוויכוח המתלהט מחדש כעת על דמותו העתידית של המנמ"ר, אין ספק שרונית רובין מייצגת את האסכולה שאומרת שמעמד, סמכויות וכוח קונים בזכות מעשים, ובעיקר בזכות החלטות אמיצות.
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
בעלי דירות מגורים ונכסים מסחריים שנפגעו ישירות מירי טילים מאיראן ועומדים בתנאי הזכאות - יוכלו להגיש תביעה מקוונת לקבלת פיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, לתקופת השיקום שתיקבע; המועד האחרון להגשה - שלושה חודשים מיום הנזק
רשות המסים פתחה היום את המערכת המקוונת להגשת תביעות פיצוי על אובדן הכנסות משכר דירה, עבור בעלי נכסים שנפגעו ישירות מירי הטילים מאיראן במהלך מבצע "עם כלביא".
הזכאות חלה הן על דירות מגורים והן על
נכסים מסחריים בבעלות פרטית, כגון חנויות או מחסנים, והיא מותנית בעמידה בשלושה תנאים מצטברים: שהנכס היה מושכר ביום קרות הנזק או במהלך שלושת החודשים שקדמו לו, שבשל הפגיעה לא ניתן להשתמש בו במשך לפחות חודש, ושבעל הנכס לא קיבל שכר דירה בתקופת השיקום.
מי שעומד בתנאים יהיה זכאי לפיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, למשך תקופת השיקום כפי שתקבע על ידי קרן הפיצויים.
איך מגישים?
את הבקשה יש להגיש דרך האתר, בצירוף המסמכים
הנדרשים, ולא יאוחר משלושה חודשים ממועד הפגיעה. ברשות מדגישים כי במקרים שבהם השוכר ממשיך לשלם שכר דירה ומקבל מימון לדיור חלופי מהקרן - לבעל הנכס לא תינתן זכאות לפיצוי, שכן בפועל לא נגרם לו הפסד הכנסה.
בעלי דירות שהן חלק מעסק, כמו חברות בע"מ, נכללים
במסלול פיצוי נפרד לעסקים, בהתאם להיקף המחזור ולסוג הפגיעה, עם אפשרות לקבלת פיצוי עבור תקופה של עד חצי שנה לנכסים שנפגעו ישירות.
נוסחא פשוטה לחישוב הפיצוי
כדי להמחיש את הפיצוי בפועל, ניתן דוגמה פשוטה: בעל דירה ששכר הדירה האחרון שקיבל עמד על 5
אלף שקל, וקרן הפיצויים קבעה כי תקופת השיקום תימשך שלושה חודשים, יהיה זכאי לפיצוי כולל של 5 אלף שקל - הכל בכפוף למה שתקבע הרשות. מבחינת המנגנון, מדובר במודל פיצוי שמבוסס על מתווים קודמים שהופעלו במבצעים צבאיים כמו "צוק איתן" ו"שומר החומות", אך עם התאמות רלוונטיות
לאופי הפגיעה הנוכחית, כאשר התנאים המרכזיים נותרו דומים: דרישת השכירות הפעילה בסמוך למועד הנזק, היעדר אפשרות שימוש בנכס, והוכחת אובדן הכנסה בפועל.
בעת ההגשה, חשוב להקפיד על צירוף כל המסמכים הדרושים – חוזה שכירות בתוקף, הוכחת תשלום אחרון משוכר, ולעיתים
גם חוות דעת שמאית על הנזק - ולבדוק מראש שכל הנתונים תואמים ומדויקים, שכן טעויות בפרטים או חוסרים במסמכים עלולים לעכב את הטיפול בתביעה ואף להביא לדחייתה.
מה תהיה ההשפעה על שוק השכירות?
מעבר למענה הישיר לבעלי הנכסים שנפגעו, הפיצוי עשוי להשפיע גם על שוק השכירות באזורים שנפגעו. במידה וההליך יהיה מהיר והכספים יועברו ללא עיכובים (מה שלא סביר להניח שיקרה), בעלי הנכסים יוכלו לשקם את הדירות ולהחזירן לשוק בזמן קצר,
מה שיתרום לבלימת עליות בשכר הדירה באזור הנפגע.
מנגד, אם תהליך השיקום יתארך - בין אם בשל זמני תיקון ממושכים ובין אם עקב בירוקרטיה, ההיצע באזור יישאר מצומצם, והדבר עלול להביא להמשך מחסור וללחץ כלפי מעלה במחירים. כבר כתבנו על הנושא והראנו ששכר הדירה בדרך למעלה - הנה הסיבה.
מהשטח עולות גם שאלות ותהיות שייתכן שיופנו לרשות המסים: מה הדין אם הדירה הייתה בתהליך השכרה אך טרם אוכלסה בפועל ביום קרות
הנזק? האם בעלי דירות שהושכרו לטווח קצר באמצעות פלטפורמות כמו Airbnb זכאים אף הם לפיצוי? ומה קורה במקרים של חוזה שכירות בעל פה או ללא חתימות פורמליות? סוגיות כאלה עשויות לדרוש הבהרות או עדכונים בהנחיות הקרן.
בנוסף, ברשות המסים עשויים להציג נתונים
על היקף התביעות הצפוי בהמשך, המבוסס על מספר הנכסים שנפגעו במבצע.
