אתר Bizportal בודק את הטייקונים: האם שרי אריסון הכתה את המדד?

7 תנועות בעלי עניין ביצעה, מאז תחילת השנה, האישה העשירה בישראל בשלוש החברות הציבוריות הגדולות שבשליטתה . הרווח היה צנוע, האם היא הצליחה לתזמן נכון את השוק? כתבה ראשונה בסדרה
יוסי פינק |

"תעקוב אחר תנועות בעלי העניין, הם יודעים דברים שאתה לא", זה מה שתמיד אומרים למשקיע הקטן. אז לקראת סוף שנת 2007, אתר Bizportal בודק עבורכם האם הידע העודף של בעלי העניין באמת עוזר להם לקנות סחורה בזול. מתחילים באשה העשירה בישראל, שרי אריסון, אשר שולטת בשלוש חברות ציבוריות גדולות - בנק הפועלים, שיכון ובינוי ותעשיות מלח (החל מהשנה). 7 תנועות בעלי עניין ביצעה אריסון מאז תחילת השנה בשלוש החברות הנ"ל גם יחד. כמובן שחלק ניכר מהפעולות שביצעה אריסון היו כתוצאה מהתחייבויות מהסכמים קודמים או תגובה למהלכים של מתחרים, אבל גם המשקיע הקטן פועל כתוצאה מהתחייבויות (השתחררות של קופת גמל, קרן השתלמות וכדומה). אין ספק שמבט חטוף בגרפים של מניות שלושת החברות, מגלה לנו מי הייתה המניה ה"טובה" יותר בשנה החולפת מבין השלוש אך בכל זאת, בואו נבדוק ברמה של תשואה מנקודת הקניה. שיכון ובינוי בתחילת חודש מאי, השלימה אריסון (באמצעות אריסון אחזקות) את רכישת המניות בחברה מידיהם של מרבית חברי גרעין עובדי קבוצת שיכון ובינוי ועוזי ורדי-זר, יו"ר החברה. המניות, שהיוו כ-21.86% מהחברה, נרכשו תמורת כ-550 מיליון שקל ולפי מחיר של 6.18 שקלים למניה ( בתוספת הפרשי הצמדה וריבית). המהלך היה חלק מהסכם שנחתם כבר בנובמבר 2006, לפיו תרכוש אריסון את אחזקות העובדים בחברה. בנובמבר רכשה אריסון כ-20% במחיר זהה (6.18%) ועשתה מהלך נאה של כ-15% עד לחודש מאי וזו הייתה רק תחילת הדרך. נציין עוד, כי המהלך התקבל כשינוי תפיסה אצל אריסון, אשר נראה היה כי בכוונתה למצוא רוכש לחברה, זאת לאחר מספר שנים של תוצאות חלשות והפסדים כבדים. עם זאת, כניסתו של אורי שני לחברה (מנכ"ל), ללא ספק הביאה לשינוי ואריסון אוחזת במושכות, גם אם ההנפקה של שיכון עובדים כשלה והמניה מדשדשת מזה מספר חודשים. הרווח על הפעולה שעשתה אריסון בחודש מאי ועד היום (יום ב') - 25 מיליון שקל - מהלך של כ-32.7%. בנק הפועלים אין ספק שזו לא הייתה השנה של מניית הבנק הגדול במדינה (לשעבר). בעוד המעו"ף רשם תשואה של מעל 10%, מניית הבנק רשמה ירידה של כ-2.5% מאז תחילת השנה. 3 תנועות בעלי עניין ביצעה אריסון במניית הפועלים, שלוש רכישות בסכום מצטבר של קצת יותר ממיליארד שקל. רכישה ראשונה השנה הייתה גם הגדולה והדרמטית. בתאריך ה-15. לחודש מארס דיווח הבנק על השלמת רכישת מניות הזרים, לאחר שיום קודם לכן ניתן האישור של המפקח על הבנקים, אשר אפשר את השלמת העסקה. מדובר בעקה שנרקמה כבר בחודש ספטמבר 2006, לפיה תרכוש אריסון 40.2 מיליון מניות ממספר גופים אמריקנים (המהוות 5.5%) בשער ממוצע של 17.64 שקל (מחיר שוק לספטמבר 2006). העסקה הביאה את האחזקה של אריסון לשיעור של 19.63%. רכישה שניה של אריסון ממניות הפועלים הייתה ב-18 לאפריל, אז רכשה אריסון ממניות הבנק בסכום של 171.2 מיליון שקל ובשער ממוצע של 21.4 שקל למניה, שער גבוה במעט ממחיר השוק באותו היום. רכישה שלישית הייתה בחודש ספטמבר, אז רכשה אריסון ממניות הבנק בסכום של 121.3 מיליון שקל ולפי שער ממוצע של 19.25 שקל. אם לסכם, על הרכישה הראשונה הרוויחה אריסון, נכון להיום, סכום של 1.2 מיליון שקל, על השניה הפסידה קצת יותר 1.2 מיליון שקל ועל השלישית הפסידה קצת יותר מ-400 אלף שקל. בסיכום כולל, רשמה אריסון הפסד של קרוב לחצי מיליון שקל על התנועות במניית הפועלים. תעשיות מלח הסיפור של תנועות בעלי העניין שביצעה אריסון במניות מלח קשור כמובן לשליטה בבנק הפועלים ולמאבק מול משפחת דנקנר, אשר הייתה בעלת השליטה בחברה עד חודש יוני האחרון. כבר בחודש ינואר הגיעה אריסון להסדר לרכישת מניות משפחת דנקנר במלח (64%) תמורת כ-886 מיליון שקל. ברשות תעשיות מלח הוחזקו 3% ממניות גרעין השליטה ועוד 3% מניות רגילות והמהלך העניק לאריסון שליטה בלעדית בבנק. ועכשיו למספרים, אריסון רכשה את השליטה במלח לפי שער של 35 שקל למניה (מחיר הגבוה כמעט ב-10% ממחיר השוק באותו היום) ועוד באותו היום רכשה ממניות מלח בסכום נוסף של 263 מיליון שקל ובשער ממוצע של 32.5 שקל והרימה את אחזקתה מ-60.66% ל-81%. בחודש ספטמבר הגדילה אריסון את האחזקה ל-82.2% כשרכשה מניות ושוב בשער של 35 שקל למניה. אם לסכם, המחיר של מניית מלח עומד כעת על כ-27 שקל והדבר משקף לאריסון הפסד של 6.9 מיליון שקל על תנועות בעלי העניין שלה במניה. נכון שהתנועות היו למטרה אחרת לגמרי. ובכל זאת הפסד זה הפסד. עוד נציין, כי מחיר מניית מלח הוא נמוך אפילו יותר ממחיר המניה בתחילת 2006. אז כמה יצא? שנה בהחלט לא פשוטה עברה על אריסון, כאשר שיכון ובינוי הייתה זו שלמרות כשלון ההנפקה של שיכון עובדים, הביאה את הערך המוסף מבחינת מחיר המניה אבל עם דשדוש במניות מלח ופועלים, מתשואת המעו"ף (28%) היא מאוד מאוד רחוקה . בסיכום שנתי הרוויחה אריסון סכום צנוע ביותר של 28.2 מיליון שקל על תנועות בעלי העניין שלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.83%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.