ככה החמצנו את הראלי של סוף 2007

המשק והבורסה בישראל מפגינים ביצועים עודפים משמעותית בהשוואה לשווקים בארה"ב ובאירופה, אולם התרחבות המשבר בארה"ב מעיבה גם עלינו, האם נתנתק?
רונן אביגדור |

סיפור ההחמצה של ראלי סוף שנת 2007 בישראל: ראלי סוף השנה בישראל בעיצומו, אבל מי בדיוק נהנה ממנו? המשק והבורסה בישראל מפגינים ביצועים עודפים משמעותית בהשוואה לשווקים בארה"ב ובאירופה, אולם התרחבות המשבר בארה"ב מעיבה גם עלינו. בארה"ב – יורד גשם ואצלנו – מעונן חלקית עם גשם מקומי... התבהרות אצלנו תגיע רק בעקבות שינוי מהותי בארה"ב.

בארה"ב

האופי האופטימי של הצרכן האמריקאי "הרים ראש" לרגע בסוף השבוע (Black Friday) עם נתוני רכישות מרשימים בחנויות שהשפיעו לחיוב על שוק המניות. כרגע, "איננו קונים" את העליות האחרונות במניות בארה"ב והן בבחינת Wishful thinking בלבד, המדגימה עד כמה גבוהה התנודתיות והעצבנות בשווקים.

הירידה החדה בתשואות האג"ח הממשלתי בארה"ב (שבירת מחסום ה-4% בתשואת האג"ח ל-10 שנים), לצד עליית התשואות באג"ח הקונצרני ואפילו ב-CP's , מדגישה את החששות של המשקיעים מהנגזרות הריאליות והפיננסיות של המשבר ועלייה מחודשת בשנאת הסיכון המתבטאת ב-Flight to safety .

עדיין קשה לנו להסביר את הרמות הגבוהות יחסית במניות (ה- S&P500 רחוק רק 7% משיאו באוקטובר), במיוחד על רקע החשש שהמשבר יפגע בצריכה הפרטית– מנוע הצמיחה של המשק האמריקאי. להערכתנו, שוק המניות בארה"ב ממשיך לסבול מתמחור אופטימי יתר על המידה.

האם צודקים המשקיעים המעריכים (דרך החוזים) כי ב-11 בדצמבר תופחת שוב הריבית בארה"ב ל-4.25%? להערכתנו לא! הפחתת תחזית ה- Fed לצמיחת המשק האמריקאי בשנת 2008 (תחזית עדכנית ומונמכת: 1.8%-2.5% ), נתוני מאקרו חלשים שפורסמו, מצוקת אשראי ונזילות, ירידה ברווחיות החברות וכמובן עלייה במחירי הנפט והסחורות – כל אלו הם נתונים המעידים כי המשק האמריקאי עומד בפני האטה משמעותית בצמיחה. קצב ההתדרדרות של הדולר בהשוואה ליורו ולמטבעות עיקריים אחרים, רק מחריף את הבעיה ומקרב אותנו להערכה כי השתנו הסבירויות בין תסריט ה"האטה" (נחיתה רכה) לבין תסריט ה-"מיתון" על כל המשתמע מכך.

בישראל

אנו חיים בתחושת החמצה. כל התנאים המקומיים עובדים לטובת הבורסה בישראל (הן באג"ח והן במניות) ואין ספק שלולא המשבר בארה"ב (עם נגזרות פיננסיות ברחבי העולם) היינו עדים לראלי סוף שנה משמעותי בת"א. עוד לפני שנפרט את שלל הגורמים החיוביים המאפיינים את המשק הישראלי והמספקים רוח גבית משמעותית הן לשוק האג"ח והן לשוק המניות, ניכר כי שווקי המניות והאג"ח בישראל אינם בשלים "להתנתקות" וכי כרגע - ההשפעות השליליות של שווקי חו"ל חזקות מהגורמים המקומיים התומכים בשוק מניות ובשוק אג"ח חזקים במיוחד.

אם וככל שהמשבר בחו"ל יתעצם, תגדל הסבירות ל"התנתקות" של הבורסה בת"א, או לפחות לשונות בביצועים בהשוואה לשווקי ארה"ב ולשווקים המתפתחים.

בתסריט כזה, בשל ריבוי גורמים חיוביים במשק הישראלי, תגובת השווקים בארץ להמשך תסריט ה- Flight to safety בחו"ל יכולה להיות מתונה משמעותית, כשמנגד- חידוש מגמת העליות בעולם יכול להתבטא אצלנו בתגובה "מועצמת" ומשמעותית כלפי מעלה, בשל ביצועי המשק הישראלי והתחזיות האופטימיות לגבי המשק לשנת 2008.

סמיכות האירועים והעלייה בתנודתיות השווקים, מקטינה את הסבירות לראלי סוף שנה, בהיקפים משמעותיים, בת"א – כיון שהציבור הוא ה"מנוע" של מהלך משמעותי בשווקים.

המוסדיים "על הגדר" ובגלל פוזיציות יחסית מלאות במניות, אולם עדיין נהנים מתזרים חיובי מוגבר (גיוסי סוף שנה) ולפיכך רוכשים מניות, אולם לא בצורה אגרסיבית ואין לצפות שהם יובילו מגמות בבורסה בת"א בעיתוי הנוכחי.

באג"חים:

יתרון לאפיק הצמוד בהשוואה לשקלי: לכאורה, התחזקות השקל וצפי לאינפלציה אפסית בחודשים נוב' 2007 – פבר' 2008 (צפי מדד נובמבר ודצמבר במצטבר, סביב ה-0), מרמזים על עדיפות לאפיק השקלי. גם העובדה שהעקום הצמוד כמעט שטוח, בעוד העקום השקלי תלול למדיי, מרמזת על פוטנציאל רווחי הון משמעותי יותר באפיק השקלי.

אנו מדגישים מדי שבוע כי ברירת המחדל צריכה להיות 50:50 בין הצמודים לשקלים, כשהתמהיל נקבע בעיקר לפי גובה הציפיות האינפלציוניות הגלומות בשוק, בכל מח"מ ומח"מ. ניתוח האינפלציה הגלומה בעקומים (1.50%-2.50%) מגלה כי יש עדיפות לאפיק הצמוד על פני האפיק השקלי.

נדרשת פרמיית סיכון נוספת מהמכשירים השקליים, כשברור לכולם שלולא היה השקל המטבע החזק בעולם, היינו עדים לעלייה משמעותית בקצב האינפלציה בישראל, על רקע הלחצים האינפלציוניים בעולם בכלל (נפט מעל 98$ לחבית) ובישראל בפרט. במח"מים הקצרים, נשאר יתרון ברור של האפיק השקלי בהשוואה לצמודי המדד הקצרים הרגישים מאוד למדדים השליליים הקרובים.

את השבוע הנוכחי אנו פותחים עםSpread של כ-1.60% בין האג"ח ל-10 שנים בארה"ב לבין מקבילתה השקלית בישראל, רמה גבוהה משמעותית מהרמה המתבקשת לאור ביצועי המשק הישראלי ותמונת המאקרו.

אנו מעריכים כי ה-Spread צפוי לחזור, בהדרגה, לרמתו הראויה (סביב 0.75%). לפיכך ניתן לצפות לירידת תשואות נוספות באג"חים (כ- 0.50% בתשואות). כוחות השוק יכתיבו ירידה דומה בתשואות גם באפיק צמוד המדד, באמצעות מנגנון האינפלציה הגלומה בעקומי התשואות. עם זאת, אין לצפות למהלך זה בטווח הזמן המיידי, לפחות כל עוד נמשכת הירידה בתשואות בארה"ב במסגרת מגמת ה- Flight to safety.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות

רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הונאה רשות המסים

רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.

מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.

ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.

החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.