שוק המטבעות: שבוע קריטי עם סיכוי להיפוך מגמה !
"הרמה הנכונה למקום ההוראה תקבע על 1.4450 וזאת לצורך קיבוע רווחים במידה ואכן יצא לדרך איזשהו מהלך ירידות".
בשבועות האחרונים עוקבים אנו אחרי טרייד לונג יורו-דולר. בסקירות האחרונות הצענו להעלות את ההוראה לקטיעת הפסד לצורך קיבוע רווחים נאים שנצברו לאחרונה וזאת נעשה גם הפעם. לאור התנהלות הצמד בימים האחרונים כדאי להעלות את ההוראה לרמת ה-1.45. במידה ורמה זו תיפרץ מטה ישנו סיכוי למהלך ירידות חד.
חשוב לציין שגם במידה והמטבע יחזור אחר כך למגמת עלייה תמיד נוכל לחזור בקלות לעסקה. לעומת זאת רווחים שאבדו קשה הרבה יותר להחזיר ובכל מקרה עדיף להיות חכם מאשר צודק. לפחות בשוק הכסף.
מבחינת נתונים חשובים, השבוע עמוס לעייפה. היום 14.11 בשעה 09:00 שעון ישראל צפוי להתפרסם באירופה התמ"ג הרבעוני והשנתי. התוצר המקומי הגולמי הנו המדד המקיף ביותר להערכת הפעילות הכלכלית. המדד מתפרסם בכל רבעון במונחים שנתיים והוא משקף את סך התפוקה הכלכלית. התוצאות עשויות להיות תנדותיות ולהשתנות מחודש לחודש, בעיקר בשל משתני המלאים והיצוא נטו. נתוני המכירות הסופיים (ללא מלאים) עשויים לסייע בזיהוי מגמות צמיחה מאחר והמלאים מייצגים סחורות שלא נמכרו ומלאים גבוהים עלולים להעלות את התמ"ג אך תוך כדי כך לסמן חולשה ולא עוצמה.
הצפי לרבעוני עומד על 0.6% ,עליה של 0.3% ביחס לפרסום הקודם. הצפי לשנתי עומד על 2.5%, ללא שינוי ביחס לשנה שעברה. יש לציין שכל פרסום מעל הצפי חיובי ליורו ומתחת עשוי להחלישו. אולם לעיתים מגיב השוק הפוך מהפרסום ולכן כדאי לעקוב טכנית אחרי הגרפים ברמה התוך יומית ולבחון מהי מגמת הצמד בפועל לאור הפרסום.
בנוסף ב-15:30 שעון ישראל צפויים להתפרסם במקביל מספר נתונים חשובים בארה"ב. החשוב שבהם הוא מדד המחירים ליצרן שנתי. המדד מודד את השינויים החודשיים במחירי מכירות הסיטונות ומושפע ממחירי הסחורות, התעשייה ומצב התפוקה. המדד נחשב לסמן מדויק של מדד המחירים לצרכן. (CPI) השווקים מתמקדים בד"כ במדד זה בניכוי חלקי המזון והאנרגיה (הליבה. בשל תנודתם הגבוהה) לשם קבלת תמונה אמיתית יותר על הכוחות האינפלציוניים הפועלים בשוק. הפרסום הקודם עמד על 4.4% והצפי עדין לא פורסם ולכן נוכל לסכם שכל תוצאה מעל תהיה חיובית לדולר ועשויה לחזקו.
ביום חמישי 15.11.07, ב-11:30 שעון ישראל צפוי להתפרסם בבריטניה נתון המכירות הקמעוניות השנתי. הנתון מודד את אחוז השינוי החודשי של סך הקבלות מחנויות המסחר הקמעונאי וכולל הן סחורות ברי-קיימא והן סחורות לא ברי-קיימא. זהו המדד האמיתי הראשון למדידת גודל ההוצאות הכספיות של הצרכן ולאמידת תבניות ההוצאה והצריכה. לרב מתייחסים למדד זה ללא סעיף מכירות כלי רכב (מכירות קמעונאיות – ליבה), מאחר והן סובלות מתנודתיות גבוהה וחלקן היחסי בסך המכירות גבוה (25%).
גורמים נוספים שעשויים להשפיע על המכירות הם השינויים במחירי מוצרי המזון והאנרגיה (להבדיל משינויים הנובעים משינויים בהרגלי הצריכה). מגבלות מדד זה הן התעלמותו מהוצאות כמו שירותים (כמחצית מסך הצריכה), ביטוח, הוצאות משפטיות שונות וכד'. בנוסף לאמור לעיל, חסרון נוסף הוא ההתעלמות מהאינפלציה תוך כדי פרסום נתונים נומינליים ולא ריאלים. במקרה הנוכחי הצפי עומד על 4.8% ביחס לפרסום קודם 6.3%. חשוב לציין שהצפי חלש מאוד ובמידה והתוצאה בפועל תהיה חלשה אף יותר עשוי המטבע האנגלי להגיב בהמשך ירידות.
לסיכום, השבוע צפוי להיות מעניין ביותר גם בשוק המט"ח וגם בשוק המניות. סביר והתנודתיות בטווח הקצר תמשך וכל נתון טוב לדולר עשוי לחזקו ובמקביל לגרום לירידות בבורסות בעולם. הסיבה היא שכולם מצפים להורדת ריבית נוספת שתקל על הכלכלה מלחץ משבר הסאב פריים. במידה והנתונים החזקים לא יאפשרו הורדת ריבית הדבר יגולם מייד במחירי המניות שימשיכו לצנוח ולעלייתו המחודשת של הדולר.
*הערה קטנה לסיום. ניתוח מטבעות אלה אינו בגדר המלצה לפעולה כלשהי. סוחר ללא ידע או אסטרטגיית מסחר ברורה הכוללת מיקום הוראות לבלימת הפסד, מוטב שיתייעץ עם גורם מוסמך לפני ביצוע פעולה.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.