"שוק האג"ח בארה"ב יקבע את הטון בשווקים והוא משדר פאניקה"
"מאניה-דיפרסיה של השווקים הפיננסיים בעולם. הסתכלו על שוק האג"ח בארה"ב – הוא הסמן שיקבע את הטון...וכרגע הוא משדר כמעט פאניקה מהשלכות משבר ה Sub Prime", כך אומר היום רונן אביגדור, מנכ"ל קרנות הנאמנות של מנורה מבטחים. עוד אומר אביגדור, כי "אנו אופטימיים גם לגבי המניות בישראל, אולם המיתאם הגבוה למניות בארה"ב מאיים להשבית את ראלי סוף השנה בת"א".
"בזמנים נורמאליים", אומר אביגדור, "ירידת תשואות באג"ח בארה"ב מטיבה עם שוק המניות שם, מכיוון שתשואות נמוכות באג"חים גורמות ליותר משקיעים לחפש את מזלם במניות. בעיתות משבר (כיום), ירידת התשואות באג"ח ממשלתי בארה"ב מהווה איום לשוק המניות, מכיוון שהיא מדגישה את החשש מהשלכות המשבר על רווחיות החברות ועל הצריכה הפרטית, מנוע הצמיחה של המשק בארה"ב".
לדבריו של אביגדור, בסוף השבוע הסוער שעבר על השווקים בארה"ב, קיבלנו תזכורת לעד כמה "נפיץ" המצב. הירידה בתשואות האג"ח הממשלתי בארה"ב, לצד עליית התשואות באג"ח הקונצרני ואפילו בCP's , כמו גם הירידות החדות במניות מעידות על פאניקה ועלייה מחודשת בשנאת הסיכון המתבטאת ב-Flight to quality. אביגדור סבור, כי נתוני התעסוקה החזקים שפורסמו, הם אינם אינדיקציה לשיפור במצב המשק האמריקאי וייתכן שיתוקנו רטרואקטיבית, כפי שקרה בחודש שעבר. "קשה לנו להסביר את הרמות הגבוהות יחסית במניות, במיוחד על רקע החשש שהמשבר יפגע בצריכה הפרטית– מנוע הצמיחה של המשק האמריקאי וכי שוק המניות בארה"ב סובל להערכתנו מתמחור אופטימי יתר על המידה", כך אומר אביגדור.
עוד אומר אביגדור, כי משבר אמון הולך ונוצר בין המשקיעים בארה"ב לבין ה- Fed. המסר ששולח ה- Fed במקביל להורדת הריבית שביצע השבוע (0.25% ל- 4.5%) הוא שלעת עתה אין בכוונתו לבצע הפחתה נוספת של הריבית, בעוד הפעילים בשוק צופים הפחתה נוספת בדצמבר. הצפי להורדות ריבית מניע את השווקים מעלה, למרות שלל גורמים, שרק חלקם אגב קשור למשבר ה- Subprime על נגזרותיו, לרבות נתוני מאקרו חלשים שפורסמו, מצוקת אשראי ונזילות, ירידה ברווחיות החברות וכמובן עלייה במחירי הנפט והקומודיטיס – כל אלו נתונים המעידים כי המשק האמריקאי עומד בפני האטה משמעותית בצמיחה.
לגבי שוק המניות הישראלי אומר אביגדור, כי הוא נהנה מכניסת כסף של זרים, מוסדיים ובשוליים- מחזרתו של הציבור, שעדיין מלקק את פצעיו ממשבר קיץ 2007. למרות שחלק מהמניות הכבדות (ת"א 25) מתומחרות קרוב מאוד לשוויין הכלכלי, ימשיך שוק המניות בישראל במגמה החיובית, כשהוא מגלה מתאם גבוה לשווקי המניות בארה"ב ובשווקים המתעוררים.
בישראל
כשבנק ישראל עצמו מודה בכך שחלה התמתנות בקצב עליות המחירים (אינפלציה) במהלך הרבעון השלישי, נשאלת השאלה מדוע אינו מוריד את הריבית ? ממה חושש הבנק המרכזי? אם בדולר נמוך מ-4 שקל, נפט קרוב ל-100 דולר לחבית, מחירי מתכות והסחורות בשיא וציפיות אינפלציוניות מתחת ל-2% – האינפלציה בישראל לא מרימה ראש, למה מחכה הנגיד?
להערכתו של אביגדור, הסיבה העיקרית לכך שבנק ישראל שומר על ריבית ריאלית יחסית גבוהה הינה החשש להיתפס כמי שמנהל את מדיניות הריבית שלו ב"זיג-זג", להבדיל ממדיניות הריבית של הבנקים המרכזיים בארה"ב ובאירופה. לעת עתה, איננו צופים שינוי כלשהו בריבית בנק ישראל, לפחות עד תחילת 2008 . בל נשכח כי המדדים השליליים הצפויים בחודשים הקרובים וחולשתו של הדולר בארץ ובעולם – מונעים מנגיד בנק ישראל להמשיך ולהעלות את הריבית ומייצרים "רוח גבית" לשווקי המניות והאג"ח כאחד.
באג"חים:
"הבשורות מתקציב 2008 ומנתוני המאקרו המעולים של 2007 הנן טובות מאוד לשוק האג"ח בישראל. עדיפות קלה לצמודים בהשוואה לשקלים.בקונצרניים – הזדמנויות השקעה מצוינות".
"הורדת ריבית בארה"ב (והערכות המשקיעים בדבר הורדות נוספות אחריה), התחזקות השקל והחלשות הדולר בעולם, מרחיקות את העלאת הריבית הבאה ע"י בנק ישראל ומייצרות "רוח גבית" לשווקי האג"ח והמניות.
ברמתו הנוכחית של הדולר, יידרש בקרוב נגיד בנק ישראל להסביר מדוע אינו מוריד את הריבית בארץ ! עצם הויכוח בדבר הסיכויים להפחתת ריבית בישראל, להבדיל ממה שנראה היה רק לאחרונה כסוף עידן הפחתות הריבית כאן, תומך בעליות שערים באג"חים, תוך השתטחות העקומים (או לפחות קיטון בתלילות העקום השקלי)".
"ברקע, נתוני מאקרו טובים ושיפור בביצועי המשק והממשלה. אנו נותרים אופטימיים לגבי התנאים בהם פועל שוק האג"ח בישראל, כיום ובעתיד הנראה לעיין. נתוני הביצוע של תקציב 2007, הנחות העבודה אודות המשק בתקציב 2008 ונתוני המאקרו עדיין מצוינים ומייצרים רוח גבית חזקה לשוק האג"ח הממשלתי והקונצרני".
פוזיציה מומלצת:
אג"ח ומט"ח:
כ-45% מהתיק בשקלים, במח"מ 2-4 שנים , עד שחר 2682 (ללא שינוי מההמלצה הקודמת).
כ-50% מהתיק באג"ח צמוד, ממשלתי במח"מ בינוני-ארוך, ובקונצרנים מדורגים (ללא שינוי מההמלצה הקודמת).

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.