שבוע המסחר האחרון בסחורות התאפיין בהמשך העלייה התלולה במחירי האנרגיה ובהמשך העלייה במחיר המתכות האצילות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה בשבוע שעבר ב-2.2%, בהשוואה לירידה שבועית של 1.7% במדד המניות האמריקאי, ,S&P 500 ולעלייה של 0.2% במדד מניות הנאסד"ק. מחיר הנפט עולה זה שבוע רביעי ברציפות ובכל פעם לשיא חדש, גם מחיר הזהב ממשיך במגמת העלייה הרצופה ונסגר ביום שישי שעבר במחיר של 810 דולר לאונקיה, ערכו הגבוה ביותר מאז שנת 1980. אחת הסיבות לעליית מחיר הזהב היא הדולר הנחלש בשל הפחתת הריבית בארצות הברית ב-0.5% ב-18 בספטמבר וב-0.25% נוספים ב-31 באוקטובר.

על רקע העלייה התלולה במחירי האנרגיה והשפעתה על מצב הכלכלה העולמית, כדאי להיזכר במשברי הנפט הקודמים ובהשפעתם על הכלכלה העולמית.

משבר הנפט הראשון

בחודש אוקטובר 1973, לאחר המשבר של מלחמת יום כיפור, החליטו מדינות אופ"ק להשתמש לראשונה בנפט כנשק, לאחר שכבר איימו לעשות זאת פעמים רבות. בעקבות מתקפת הנגד של ישראל הכריזו מדינות אופ"ק על קיצוץ בתפוקת הנפט שלהם ועל אמברגו על הספקת נפט לארצות הברית.

מחיר הנפט הגולמי, שנסחר בחודש ספטמבר 1973 ב-3.5 דולר לחבית, קפץ ל-11.65 דולר לחבית בחודש דצמבר 1973, יותר מפי שלוש! נוצר מחסור בבנזין למכוניות בארצות הברית, ומחירו עלה בבת אחת ב-40%, תורים ארוכים השתרכו ליד תחנות הדלק, ובמקרים רבים נאלצו בעלי תחנות הדלק לתלות שלטים "היום אין בנזין".

האמברגו הוקל כבר בחודש דצמבר והסתיים לחלוטין בחודש מארס 1974, אבל מחיר הנפט הוסיף לעלות ללא קשר למשבר הפוליטי; מפני שהביקוש האמיתי לנפט גדל מאוד בשנים האלו, ואילו ההיצע לא גדל בהתאם. תפוקת שדות הנפט בארצות הברית הייתה בירידה, וארצות הברית נאלצה להגדיל מאוד את יבוא הנפט. תפוקת הנפט העולמית בשנת 1973 הייתה 55.7 מיליון חביות, כמות שענתה אך בקושי על הדרישה העולמית הגוברת לנפט, ו-55% מהכמות הזו הפיקו מדינות אופ"ק. רק לשם השוואה, התפוקה העולמית כיום היא כ-86 מיליון חביות ליום, והחלק של מדינות אופ"ק ירד לכ-35% ממנה.

העלייה החדה במחירי הנפט הייתה אחת הסיבות למיתון בארצות הברית, שהחל בנובמבר 1973 ונמשך 17 חודשים, עד חודש מארס 1975.

משבר הנפט השני

מחיר הנפט הוסיף לעלות מסוף שנת 1973 באופן הדרגתי עד למחיר של 15 דולר לחבית בסוף שנת 1978. בשנת 1979 חלה עלייה תלולה במחיר הנפט, והיא הגיעה לשיאה בחודש מארס 1980 – 40 דולר לחבית, מחיר המקביל ל-102 דולר במחירים של היום מתואמים לאינפלציה.

שתי התפתחויות בינלאומיות חשובות גרמו לעלייה. האחת המהפכה האסלאמית באיראן: ב-16 בינואר 1979 יצא השאח של איראן לגלות, וחומייני שב מגלותו ב-1 בפברואר 1979. כך יצאה המהפכה לדרך: ארצות הברית הוצגה כשטן הגדול, ומשמרות המהפכה באיראן לקחו את עובדי שגרירות ארצות הברית כבני ערובה. התפתחות השנייה הייתה פלישת צבא ברית המועצות לאפגניסטן ב-25 בדצמבר 1979. הפלישה נועדה לתמוך בשלטון הקומוניסטי בקאבול, בעקבות מרידות של גורמים מוסלמים. הפלישה הביאה לסכסוך חמור בין ברית המועצות לארצות הברית, שתמכה במורדים המוסלמים.

גם אז הגבירו מחירי הנפט הגבוהים את המיתון בארצות הברית, שהחל בחודש ינואר 1980 ונמשך 7 חודשים, עד חודש יולי 1980.

משבר הנפט הנוכחי

מחיר הנפט החל לרדת משיאו בשנת 1980 באופן הדרגתי והגיע ל-26 דולר לחבית בסוף שנת 1985, ואז ירד ירידה תלולה עד למחיר של 10.42 דולר לחבית בחודש מארס 1986. עד חודש מארס 2003 נע מחיר הנפט בתחום שבין 10 דולר ל-35 דולר לחבית. מחיר הנפט ירד לשפל של 17.12 דולר לחבית ב-19 בנובמבר 2001, לקראת סוף המיתון בארצות הברית, שהחל בחודש מארס 2001 כתוצאה מהתנפצות בועת מניות הטכנולוגיה בסוף שנת 2000 ומהפיגוע במגדלי התאומים ב-11 בספטמבר 2001.

מחיר הנפט עלה מאז והגיע ל-40 דולר לחבית ב-27 בפברואר 2003 כחודש לפני הפלישה האמריקאית לעיראק, שחלה ב-20 במארס 2003. חודש לאחר מכן, ב-29 באפריל 2003, ירד מחיר הנפט ל-25.08 דולר לחבית, ומאותה עת והלאה החל מסתמנת עלייה משמעותית במחיר הנפט עד היום.

לא ברור עד כמה מגמת העלייה הנוכחית במחיר הנפט קשורה להסתבכות האמריקאית בעיראק, כיוון שבאותו הזמן החלה גם מגמה של עלייה כללית במחירי הסחורות, כולל במחיר הזהב. חשוב להזכיר כי בעיראק נמצאות עתודות הנפט השניות בגודלן בעולם, אחרי ערב הסעודית, 115 מיליארד חביות; ואחת הסיבות לפלישה האמריקאית לעיראק הייתה להגן על העתודות האלו.

מחיר הנפט הגיע ל-78.71 ב-14 ליולי 2006 וירד ל-51.20 ב-18 בינואר 2007, ירידה של 35%. מאז עלה מחיר הנפט ב-87% עד למחירו האחרון, 95.75 דולר לחבית.

השפעת מחיר הנפט על כלכלות העולם

במחקר שערך ביפן "המכון לחקר תעשיות אנרגיה" חושבה ההשפעה של עלייה ב-50% במחיר הנפט על שיעור הצמיחה של התוצר הלאומי במדינות בעלות הכלכלות החשובות בעולם ועל שיעור האינפלציה באותן המדינות. המסקנה של המחקר הייתה שכמעט בכל המדינות תביא עלייה בשיעור כזה במחיר הנפט לירידה בשיעור הצמיחה בתוצר הלאומי, אם כי לא באופן שווה.

לפי המחקר, עלייה ב-50% במחיר הנפט תגרום לירידה בקצב הצמיחה בתוצר הלאומי של ארצות הברית ב-0.5% ועלייה בשיעור האינפלציה ב-1.1%. ביפן עלייה כזו במחיר הנפט תקטין את קצב הצמיחה ב-0.2% ותגביר את האינפלציה ב-0.5%, בגרמניה ירד קצב הצמיחה רק ב-0.1% ולא תהיה השפעה על האינפלציה. לעומת זאת בסין, למרבה ההפתעה, תחול לפי המחקר עלייה של 0.2% בקצב הצמיחה בעקבות עליית מחיר הנפט, בגלל עלייה בכמות היצוא, והאינפלציה תעלה ב-0.2%.

השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:

סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: גז טבעי – 7.8%, בנזין – 7.4%, אורניום – 6.5%, נפט להסקה – 5.8%, שיבולת שועל – 5.2%, נפט גולמי – 4.4%, קקאו – 3.1%, שמן סויה – 3.0%, זהב – 2.7%, כסף – 2.2%, אלומיניום – 2.2%, סויה – 2.1%, אתנול – 1.4%, חזיר קפוא – 1.4%, תירס – 1.3% ועופרת – 1.1%.

סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: נחושת – 6.0%, אבץ – 4.1%, חזיר לפיטום – 3.9%, חיטה – 2.7%, קפה אראביקה – 2.1%, סוכר – 2.1% וקמח סויה – 1.4%.

* מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

* הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של נפט או כל סחורה אחרת.