בין השורות: אילו הרצח לא היה קורה?
יום כיפור אזרחי. לפני שנים נקלעתי לניו יורק ב-3 בינואר, ביום הזיכרון למרטין לותר קינג. לכאורה, יום רגיל בו הייתי אמור לבלות בנעימים, לשתות איזה קפה על גדות ההדסון, ללכת לטייל ברחובות הרחבים, אולי להיכנס לסרט טוב או הצגה באוף ברודווי.
מהר מאוד הבנתי שזה לא יקרה. בכל בית עסק, בידורי או לא, תלוי היה סרט שחור. אנשים נראו שונה - כאילו היה להם פתאום זמן פנוי לעשות חשבון נפש. כך הייתי רוצה שתמשך המסורת של יום הזיכרון ליצחק רבין. לא בשל העובדה שהלך מאיתנו מנהיג, אלה דווקא בשל ההקשר - הזעזוע, הרגע המכונן שצריך להיות יום הכיפורים האזרחי שלנו. יום חשבון הנפש הלאומי הישראלי - לצד זה היהודי.
גשר צר אבל יקר. ככל שעוברות השנים, נערמות אחת על השניה בערימה גדלה והולכת - משכיחות, מרפאות ומסתירות את הכאב והזעזוע של היום ההוא בו רעדו כיכר מלכי ישראל, והארץ כולה, כך אני מתמלא כעס גדול והולך על הרוצח, הרצח ובעיקר על שולחיו - תומכיו.
מעבר לעובדה שמדובר במעשה מתועב, הרי שמדובר במעשה שפגע בכל דרך אפשרית בעם היושב בציון. ציונים אמיתיים צריכים לעשות חשבון נפש גדול עוד יותר מאחרים - וללמד את הדורות הבאים, לצד סיפור הרצח את סיפור ההפסד.
לא - עולמי לא צר עד כדי כך, והרצח איננו רק אובדן הכנסה. אך זהו המקום בו, בין השאר, אתם באים לקרוא על כסף, עשיית כסף והכיס שלכם. לכן, אני מביא כאן רשימה אחרת - כזו הסופרת כמה מהדברים שיכלו להביא לכאן כסף והרבה, לו לא היה מתרחש הרצח הזה - כסף שחלק לא מבוטל ממנו היה בסופו של דבר מגיע לכיסנו.
1. תעשייה - אוליי המקום הכי בעייתי במרקם שנקרא כלכלת ישראל לאורך השנים, היה יכול להיראות אחרת לו היינו כעת בתוך תהליך שלום אמיתי. מפעלים ישראלים היו יכולים המשיך להיבנות גם מעבר לגבולות הצפוני, המזרחי והדרומי שלנו. תחשבו על איזור התעשייה תפן שבגליל אשר בו ממוקמת אמת משתי החברות היצרניות הטובות בישראל (לצד טבע), חברת ישקר של וורן שנמכרה במליארדי דולרים לתאגיד של וורן באפט.
תחשבו על הפוטנציאל של הבאת משקיעים מהמפרץ הפרסי למפעלים וחברות טכנולוגיות חדשות באיזורי תעשייה בסיני, ברמת הגולן ובירדן.
למי ששכח - ישראלים החלו לבנות מפעלים בירדן - המשך השתפים בצד הזה גוועו כמו תהליך השלום שמת יחד עם רבין.
2. מסחר - תחשבו על האפשרות שהיתה יכולה להפתח מן הים. מדינה שנחשבת למערבית וללא ספק מספקת היום את שני הנמלים הכי טובים באיזור, היתה יכולה להיות הצינור המרכזי דרכו היו מעבירות מדינות המזרח הרחוק, אירופה וארה"ב את הסחורות שלהן אל מדינות המזרח התיכון כולן. תחשבו על ההכנסות ממיסוי על סחורות שהיו משנעים יצרנים מכל העולם אל סוריה, לבנון, עירק וירדן.
3. תיירות - כמעט ואין צורך להסביר. מעבר להיות המדינה הזו, מקור משיכה אדיר בשל הרקע ההיסטורי לצד העובדה, שכיום לא מגיעים לפה רוב רובם של הנוצרים והמוסלמים בשל המצב הפוליטי באיזור, הרי ברור שמדובר במדינה שיכולה היתה להפוך בתוך שנים ספורות למרכז התיירותי ה-4 או 5 בגודלו בעולם, אחרי ניו יורק, לנודון ופריס. יש פה ים, נופים מכל הסוגים, אפשרות לפיתוח תיירות חורף סטייל שוויץ (עם מזג אוויר הרבה יותר נוח מבאירופה) ועוד ועוד...
הציצו בחופי ספרד באפריל-מאי ותבינו על מה אני מדבר.
4. חינוך - רוב בתי הספר הגדולים בתחומי הטכנולוגיה כבר גיששו בדרכם לפתוח כאן שלוחות בימי רבין. זו עובדה שאוליי מכאיבה יותר מכל אחת אחרת למי שעיניו בראשו ומבין תכנון כלכלי מהו. היינו יכולים להפוך ל"מכה סטודנטיאלית" איזורית בה היו מלמדים ולומדים טובי המוחות מכל העולם. חלק מאנשים הללו היו נשארים פה ומפתחים פה תעשיות ועסקים והמדינה היתה מרוויחה פעמיים - כלכלה צומחת במהירות הרבה יותר גדולה, לצד אפשרות לתת לאזרחים צעירים עוד הרבה יותר אופציות להשכלה גבוהה במחירים מצויינים ותחרותיים מאוד מול מוסדות השכלה גבוהה מובילים במערב.
תראו מה קורה באוניברסיטאות הטכנולוגיות של הודו - ושם זו רק ההתחלה.
5. חיים - מי יודע כמה חיים היו נחסכים לאורך זמן, וכמה כסף היה המשק שלנו מרוויח בשל הפסקת הקטל ההדדי מול הפלשתינים, הלבנונים והסורים, לו היה פה איזשהו סוג של חלום?
המדינה משלמת כיום בתקצוב ישיר ועקיף, מאות אלפי שקלים לכל משפחה המאבדת את יקירה במסגרת המאבק שלנו בשכנים הערבים. וכמובן - אם היו כל אלה שנרצחו או נהרגו ממשיכים לחיות, הם היו כוח כלכלי-יצרני אדיר. תעשו את החשבון לבד.
לסיום, אין איש שיכול היה להבטיח כי כך היה קורה אילו. אבל גם הציניקנים הגדולים בינינו יודעים, כי המציאות מפתיעה יותר מכל דימיון וכי היה אז ב-1995, סיכוי של עליה על דרך אמיתית לקראת הסכמי שלום או סטטוס-קוו ברי קיימה שהיו מאפשרים פה חיים אחרים.
אני עוצם עכשיו עיניים וחולם, כיצד אני נכנס למכונית שלי ביום ראשון ונוסע בכביש דמשק אל השלוחה של החברה הבינלאומית בה אני עובד לפגישה של מחר. האם גם אתם חולמים לפעמים?
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
