בין השורות: אילו הרצח לא היה קורה?

שי פאוזנר בקינה כלכלית משלו על הימים שלא היו פה מעולם, בשל הרצח הנורא ההוא
שי פאוזנר |

יום כיפור אזרחי. לפני שנים נקלעתי לניו יורק ב-3 בינואר, ביום הזיכרון למרטין לותר קינג. לכאורה, יום רגיל בו הייתי אמור לבלות בנעימים, לשתות איזה קפה על גדות ההדסון, ללכת לטייל ברחובות הרחבים, אולי להיכנס לסרט טוב או הצגה באוף ברודווי.

מהר מאוד הבנתי שזה לא יקרה. בכל בית עסק, בידורי או לא, תלוי היה סרט שחור. אנשים נראו שונה - כאילו היה להם פתאום זמן פנוי לעשות חשבון נפש. כך הייתי רוצה שתמשך המסורת של יום הזיכרון ליצחק רבין. לא בשל העובדה שהלך מאיתנו מנהיג, אלה דווקא בשל ההקשר - הזעזוע, הרגע המכונן שצריך להיות יום הכיפורים האזרחי שלנו. יום חשבון הנפש הלאומי הישראלי - לצד זה היהודי.

גשר צר אבל יקר. ככל שעוברות השנים, נערמות אחת על השניה בערימה גדלה והולכת - משכיחות, מרפאות ומסתירות את הכאב והזעזוע של היום ההוא בו רעדו כיכר מלכי ישראל, והארץ כולה, כך אני מתמלא כעס גדול והולך על הרוצח, הרצח ובעיקר על שולחיו - תומכיו.

מעבר לעובדה שמדובר במעשה מתועב, הרי שמדובר במעשה שפגע בכל דרך אפשרית בעם היושב בציון. ציונים אמיתיים צריכים לעשות חשבון נפש גדול עוד יותר מאחרים - וללמד את הדורות הבאים, לצד סיפור הרצח את סיפור ההפסד.

לא - עולמי לא צר עד כדי כך, והרצח איננו רק אובדן הכנסה. אך זהו המקום בו, בין השאר, אתם באים לקרוא על כסף, עשיית כסף והכיס שלכם. לכן, אני מביא כאן רשימה אחרת - כזו הסופרת כמה מהדברים שיכלו להביא לכאן כסף והרבה, לו לא היה מתרחש הרצח הזה - כסף שחלק לא מבוטל ממנו היה בסופו של דבר מגיע לכיסנו.

1. תעשייה - אוליי המקום הכי בעייתי במרקם שנקרא כלכלת ישראל לאורך השנים, היה יכול להיראות אחרת לו היינו כעת בתוך תהליך שלום אמיתי. מפעלים ישראלים היו יכולים המשיך להיבנות גם מעבר לגבולות הצפוני, המזרחי והדרומי שלנו. תחשבו על איזור התעשייה תפן שבגליל אשר בו ממוקמת אמת משתי החברות היצרניות הטובות בישראל (לצד טבע), חברת ישקר של וורן שנמכרה במליארדי דולרים לתאגיד של וורן באפט.

תחשבו על הפוטנציאל של הבאת משקיעים מהמפרץ הפרסי למפעלים וחברות טכנולוגיות חדשות באיזורי תעשייה בסיני, ברמת הגולן ובירדן.

למי ששכח - ישראלים החלו לבנות מפעלים בירדן - המשך השתפים בצד הזה גוועו כמו תהליך השלום שמת יחד עם רבין.

2. מסחר - תחשבו על האפשרות שהיתה יכולה להפתח מן הים. מדינה שנחשבת למערבית וללא ספק מספקת היום את שני הנמלים הכי טובים באיזור, היתה יכולה להיות הצינור המרכזי דרכו היו מעבירות מדינות המזרח הרחוק, אירופה וארה"ב את הסחורות שלהן אל מדינות המזרח התיכון כולן. תחשבו על ההכנסות ממיסוי על סחורות שהיו משנעים יצרנים מכל העולם אל סוריה, לבנון, עירק וירדן.

3. תיירות - כמעט ואין צורך להסביר. מעבר להיות המדינה הזו, מקור משיכה אדיר בשל הרקע ההיסטורי לצד העובדה, שכיום לא מגיעים לפה רוב רובם של הנוצרים והמוסלמים בשל המצב הפוליטי באיזור, הרי ברור שמדובר במדינה שיכולה היתה להפוך בתוך שנים ספורות למרכז התיירותי ה-4 או 5 בגודלו בעולם, אחרי ניו יורק, לנודון ופריס. יש פה ים, נופים מכל הסוגים, אפשרות לפיתוח תיירות חורף סטייל שוויץ (עם מזג אוויר הרבה יותר נוח מבאירופה) ועוד ועוד...

הציצו בחופי ספרד באפריל-מאי ותבינו על מה אני מדבר.

4. חינוך - רוב בתי הספר הגדולים בתחומי הטכנולוגיה כבר גיששו בדרכם לפתוח כאן שלוחות בימי רבין. זו עובדה שאוליי מכאיבה יותר מכל אחת אחרת למי שעיניו בראשו ומבין תכנון כלכלי מהו. היינו יכולים להפוך ל"מכה סטודנטיאלית" איזורית בה היו מלמדים ולומדים טובי המוחות מכל העולם. חלק מאנשים הללו היו נשארים פה ומפתחים פה תעשיות ועסקים והמדינה היתה מרוויחה פעמיים - כלכלה צומחת במהירות הרבה יותר גדולה, לצד אפשרות לתת לאזרחים צעירים עוד הרבה יותר אופציות להשכלה גבוהה במחירים מצויינים ותחרותיים מאוד מול מוסדות השכלה גבוהה מובילים במערב.

תראו מה קורה באוניברסיטאות הטכנולוגיות של הודו - ושם זו רק ההתחלה.

5. חיים - מי יודע כמה חיים היו נחסכים לאורך זמן, וכמה כסף היה המשק שלנו מרוויח בשל הפסקת הקטל ההדדי מול הפלשתינים, הלבנונים והסורים, לו היה פה איזשהו סוג של חלום?

המדינה משלמת כיום בתקצוב ישיר ועקיף, מאות אלפי שקלים לכל משפחה המאבדת את יקירה במסגרת המאבק שלנו בשכנים הערבים. וכמובן - אם היו כל אלה שנרצחו או נהרגו ממשיכים לחיות, הם היו כוח כלכלי-יצרני אדיר. תעשו את החשבון לבד.

לסיום, אין איש שיכול היה להבטיח כי כך היה קורה אילו. אבל גם הציניקנים הגדולים בינינו יודעים, כי המציאות מפתיעה יותר מכל דימיון וכי היה אז ב-1995, סיכוי של עליה על דרך אמיתית לקראת הסכמי שלום או סטטוס-קוו ברי קיימה שהיו מאפשרים פה חיים אחרים.

אני עוצם עכשיו עיניים וחולם, כיצד אני נכנס למכונית שלי ביום ראשון ונוסע בכביש דמשק אל השלוחה של החברה הבינלאומית בה אני עובד לפגישה של מחר. האם גם אתם חולמים לפעמים?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':