שוק הסחורות: יש כסף גם ברכז תפוחים קפוא

בעוד מחירי הנפט הוסיפו להתעלות לשיאים חדשים בשבוע שעבר ושלחו את מניות חברות הנפט לתשואה דו-ספרתית המשקיעים הישראלים צריכים להכיר גם את רכז מיץ תפוזים קפוא, סחורה הנסחרת בניו יורק בנפחי מסחר גדולים ובתנודות מחיר חריפות
אריה גורן |

שבוע המסחר האחרון התאפיין בירידה תלולה של מדדי המניות בארצות הברית. נוכח הירידה התלולה בערך המניות בלטה העלייה במחירי הסחורות ובעיקר במחירי האנרגיה. מדד מחירי הסחורות המשוקלל, ,Reuters/Jefferies CRB המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה בשבוע שעבר ב-2.0%, לעומת ירידה שבועית של 3.9% במדד המניות האמריקאי, ,S&P 500 ולעומת ירידה של 2.9% במדד מניות הנאסד"ק.

מחירי הנפט הגבוהים ודוחות רבעוניים מאכזבים של כמה חברות חשובות, דוגמת 3M וקטרפילר, היו הגורם העיקרי ל"שחיטה" בשוק המניות ביום שישי האחרון. את העצבנות הגדולה בשוק המניות אפשר לתלות גם במפולת שהתרחשה בשוק המניות האמריקאי ביום שני השחור, 19 באוקטובר 1987: כל אמצעי התקשורת הכלכליים טרחו להזכיר למשקיעים כי באותו היום בדיוק לפני עשרים שנה נפל מדד המניות האמריקאי, ,S&P 500 ב-20.5% לכאורה ללא כל סיבה נראית לעין.

נפט

מחיר הנפט הוסיף להתעלות לשיאים חדשים בשבוע שעבר: חוזה עתידי לחודש דצמבר לנפט טקסני קל מתוק בבורסת הסחורות של ניו יורק, NYMEX, הגיע למחיר שיא בזמן המסחר ביום חמישי האחרון, 89.78 דולר לחבית, ונסגר ביום שישי האחרון במחיר של 86.95 דולר לחבית, עלייה שבועית של 3.9% ושל 42.4% מתחילת השנה.

חששות כי פלישה טורקית לאזור הכורדי בצפון עיראק תביא לעצירה בהספקת הנפט משם תרמו לעלייה במחיר הנפט, והודעת הממשלה האוטונומית של הכורדים בצפון עיראק על נכונותה להילחם בכל פלישה טורקית לאזור רק הוסיפה שמן למדורה. בעיראק נמצאות עתודות הנפט השניות בגודלן בעולם, אחרי ערב הסעודית, 115 מיליארד חביות (החישוב אינו כולל את חולות הנפט בקנדה, המוערכים ב-170 מיליארד חביות נפט, כיוון שקשה ויקר יותר להפיק משם נפט), וקיים חשש לפגיעה בעתודות האלו אם אכן הפלישה הטורקית תצא לפועל.

לנוכח העלייה של 42.4% במחיר הנפט מתחילת השנה מעניין לראות מה עשו המניות של חברות הנפט הגדולות השנה: המניה של חברת הנפט הגדולה ביותר, Exxon Mobil, עלתה ב-20.2% מתחילת השנה, מניית BP עלתה ב-16.8% ומניית Chevron עלתה ב-21.4%.

המניות של חברות שירותי הנפט עלו אף יותר: מניית החברה הגדולה ביותר בענף, Schlumberger, עלתה מתחילת השנה ב-57.2%, אם כי ביום שישי שעבר ירדה ב-10.7%; מניית Halliburton עלתה ב-18.7% ומניית Smith International עלתה ב-54.9% מתחילת השנה למרות ירידה של 9.1% במחירה ביום שישי שעבר. מניות שירותי הנפט הצטרפו למפולת הכללית במחירי המניות ביום שישי, לאחר העלייה התלולה במחירם במשך השנה.

תעודת הסל United States Oil, הנסחרת כמניה לכל דבר בבורסת AMEXבסימול USO ועוקבת אחרי מחירי האנרגיה, נפט גולמי וגז טבעי, עלתה ב-4.9% בשבוע האחרון, ומתחילת השנה עלה מחיר תעודת הסל ב-30.1%.

רכז תפוזים קפוא

המשקיע הישראלי עשוי אמנם להתפלא על כך; אבל רכז מיץ תפוזים קפוא הוא סחורה הנסחרת בבורסת הסחורות של ניו יורק ובבורסת הסחורות של ברזיל בנפחי מסחר גדולים ובתנודות מחיר חריפות, וסוחרים רבים הרוויחו סכומי כסף גדולים ממסחר ברכז תפוזים, רבים מהם גם הפסידו סכומים גדולים בשל כך. לתיאור התנודות במחיר רכז התפוזים יש מקום נכבד בעיתונות הפיננסית, בדומה לדיווח על העליות והירידות החדות במניות החשובות.

מחיר רכז תפוזים המשיך בשבוע האחרון במגמת העלייה המאפיינת אותו מראשית חודש ספטמבר. חוזה עתידי לחודש נובמבר בבורסת הסחורות של ניו יורק, NYBOT, נסגר ביום שישי האחרון במחיר של 1.49 דולר לפאונד, עלייה שבועית של 4.1%. מראשית חודש ספטמבר עלה מחיר רכז התפוזים ב-34.7%, זאת לאחר שקודם לכן ירד המחיר ב-46.8% משיא כל הזמנים, 2.08 דולר לפאונד, ב-27 בפברואר השנה.

משרד החקלאות האמריקאי פרסם השבוע תחזית ליבול התפוזים בפלורידה לעונה זו, 168 מיליון תיבות; יבול זה גדול מהיבול בשנה שעברה אך נמוך מתחזית השוק ליבול, שהייתה בין 180 ל-190 מיליון תיבות. מכיוון שכמות זאת אינה מספקת את הצריכה המקומית, ארצות הברית נאלצת לייבא רכז תפוזים מברזיל, היצרנית והיצואנית של רכז התפוזים הגדולה בעולם. אולם בגלל הבצורת המתמשכת באזור סן פאולו, אזור גידול ההדרים העיקרי בברזיל, קיים חשש שכמות רכז התפוזים לא תספק את הצריכה בארצות הברית.

ברזיל ומדינת פלורידה שבארצות הברית הן יצרניות התפוזים העיקריות בעולם. כמעט כל הכמות המיוצרת בפלורידה נצרכת בארצות הברית; ברזיל לעומת זאת מייצאת כמעט את כל תוצרתה: היא שולטת בכ-80% מייצוא רכז מיץ התפוזים הקפוא בעולם. מכיוון שארצות הברית וברזיל מגדלות תפוזים בעונות הפוכות, הייצור הכולל מאפשר לשוק רכז התפוזים פעילות לכל אורך השנה. דרך אגב, אף על פי שישראל נודעת באיכות התפוזים שלה, היא גורם זניח בשוק רכז התפוזים העולמי.

האמריקאים רואים חשיבות רבה בשתיית מיץ תפוזים, והיעדרו משולחן ארוחת הבוקר שלהם נתפס בעיניהם כפגיעה בזכויותיהם. תושבי ארצות הברית צורכים כחצי מצריכת מיץ התפוזים העולמית, כ-20 ליטר בממוצע לאדם בשנה; גם הבריטים צורכים כמות גדולה של מיץ תפוזים, כ-14 ליטר לאדם בשנה. מיץ התפוזים חשוב כל כך לאמריקאים עד שחברת טרופיקנה – יצרנית מיץ התפוזים הגדולה בעולם, שרכשה חברת Pepsi Bottling Group בשנת 1998 – מציעה לא פחות מ-13 סוגים, שרק מומחה יכול להבחין ביניהם, ובהם סוגים המתאפיינים בחומציות נמוכה ומחזקים את מערכת החיסון, המתאימים במיוחד לילדים. הסוגים השונים מכילים גם סידן, ויטמין D וסיבים.

השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:

סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: תירס – 5.5%, סוכר – 4.2%, רכז תפוזים – 4.1%, בנזין – 4.0%, נפט גולמי – 3.9%, נפט להסקה – 3.8%, אלומיניום – 3.0%, שמן סויה – 2.6%, פלטינה – 2.4%, כותנה – 2.4%, קקאו – 2.2%, זהב -1.9%, שיבולת שועל – 1.8%, ניקל – 1.7% וגז טבעי – 1.0%.

סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: קפה אראביקה – 10.3%, אבץ – 4.2%, נחושת – 2.8%, חזיר קפוא – 2.7%, עץ – 2.4%, חזיר לפיטום – 2.3%, כסף – 1.9%, בקר לפיטום – 1.9%, אתנול – 1.8%, אורניום – 1.8% ועופרת – 1.3%.

* מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.