האם השווקים באמת בשיא? להלן מספר עובדות
עושה רושם כי השפעות משברי הסאב פריים וירידת מחירי הנדל"ן בארה"ב שכחו מעט לאחרונה וכי השפעותיהן על השווקים הפיננסיים לטווח הקצר – חלפו.
הכותרות בדבר "הבורסה השוברת שיאים" יוצרות תחושה כי השווקים כבר תיקנו לחלוטין את "נזקי המשבר" ואף עלו עוד מעבר לכך.
העניין הוא שהדברים נכונים לשוקי המניות אולם אינם נכונים לגמרי בשווקים הסולידיים. להלן מספר עובדות:
1. מתוך בחינת מדדי האג"ח המרכזיים עולה שקיים פער של כ 1% עד 2% במחירי האג"חים השונים מתחילת המשבר ועד כה, למרות התיקונים שנראו בשערי איגרות החוב. אם מוסיפים לכך את ערך הזמן שחלף הרי שיש להוסיף עוד כ – 1% עד 1.5% לתשואה שהיינו מצפים לקבל בתקופה האחרונה לולא המשבר.
2. האינפלציה הגלומה לטווח הקצר ( שנה ) עומדת על 1.1% בלבד – לעומת ציפיות של 3% ויותר שהיו כאן אך לפני שלושה חודשים בלבד.
3. ירידת הדולר המתמשכת לאחרונה בצירוף מהלכי הורדת הריבית בארה"ב הביאו לשינוי הציפיות באשר לכיוון הריבית לטווח הקצר או לפחות להשארתה ברמה הנוכחית.
שינוי כה קיצוני בציפיות האינפלציה והציפיות לרמת הריבית כלפי מטה מחייבים ביטוי חד יותר במחירי איגרות החוב כלפי מעלה על מנת להתאים את רמת התשואות מחדש. בדיוק כשם ששינוי הציפיות כלפי מעלה באשר למגמת הריבית ורמת האינפלציה לפני מספר מועט של חודשים הביא לירידת מחירי איגרות החוב בצורה תלולה.
נתוני המשק הישראלי הינם ונראים גם להמשך חזקים מתמיד ולפיכך אין סיבה נראית לעין שהתשואות על איגרות החוב האיכותיות לא תחזורנה לרמה נמוכה יותר – כמובן בהתחשב ברמת הריבית החדשה הקיימת.
אין סיבה מדוע איגרת חוב של בנק הפועלים ( סדרה 23 ) בדירוג של AAA שהציעה תשואה צמודת מדד של 3.2% אך לפני מספר חודשים תציע כיום תשואה של כ – 4.2% בתוספת מדד. בהתחשב ברמת הריבית הנוכחית ( הגבוהה ב – 0.5% מזו ששררה במשק לפני מספר חודשים ) הרי שיש לצפות לירידת תשואה של כ- 0.5% לפחות באיגרת מסוג זה. הואיל ומח"מ האיגרת הוא כ- 6.5% הרי שיש לצפות למהלך עליות ( בנוסף לתשואה השוטפת ) בשיעור של כ – 3% . רווח הון נאה – לכל הדעות.
ככלל, למרות ירידת התשואות באיגרות החוב שנצפו לאחרונה , עדיין קיימת עדיפות ברורה לאילו בעלות מח"מ ארוך והסבירות לרווחי הון בטווח הקצר – גבוהה.

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
 - סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
