סכומים שחברי קיבוץ משלמים לקיבוץ יותרו בניכוי
תשלומים "לרשת ביטחון" מהווים מס חדש, החל על חברי קיבוץ שהופרט והם הוצאה מוכרת בידי החברים.
שאלה:
--------
חברי קיבוץ מבוטחים בביטוח הדדי, והתשלום לביטוח זה מחושב כשיעור מן השכר.
האם תשלומים ל"רשת ביטחון" מהווים מס חדש, החל על חברי קיבוץ שהופרט, והם הוצאה מוכרת בידי החברים ?
תשובה:
--------
השינויים והתמורות בקיבוצים שחלים וכוללים, בין היתר, פרישה של הדור הצעיר מן הקיבוץ, בשנים האחרונות, והתדלדלות מקורות המימון של הקיבוץ, הותירו את החברים המבוגרים בקיבוץ, אשר אינם נמנים עם האוכלוסייה היצרנית בקיבוץ, ללא ביטוח פנסיוני, או אפשרות לקיים את עצמם באופן עצמאי ומכובד.
הדאגה למקורות מימון להחזקת הדור המבוגר בקיבוץ הביאה ליצירת מנגנון של "רשת ביטחון", אשר במהותו, כל חבר מפריש חלק מתוך הכנסתו ממשכורתו, למטרת החזקת החבר המבוגר בקיבוץ.
השאלה היא: האם התשלום, שחבר מפריש לטובת "רשת הביטחון", הוא הוצאה מותרת בניכוי על פי הדין, בחישוב המס של הקיבוץ ?
הוועדה לבחינת שיטת מיסוי הקיבוצים הגישה דוח על כך למר יהונתן קפלן, רו"ח ונציב מס הכנסה ומיסוי מקרקעין דאז בחודש אוגוסט 2001. הוועדה מונתה לצורך בחינת שיטת חישוב ההכנסה והמס של הקיבוץ המסורתי ושל חבריו, וכן להמליץ על השינויים הנדרשים.
לאור התמורות, שחלו במבנה הכלכלי ובמבנה החברתי של קיבוצים רבים, נקבע בסעיף 9 לפרק החמישי, העוסק בהמלצות הוועדה על הקיבוץ המתחדש, כדלקמן:
"סכומים שישולמו על ידי החברים לקיבוץ לצורך החזקת המבוגרים ולכיסוי חובות הקיבוץ יותרו בניכוי מהכנסתם ללא קביעת תקרה. בדרך זו מממשת הוועדה את הגישה של העדר התערבות בתהליכים המתרחשים בקיבוץ או השפעה על החלטת הקיבוץ, בנושא רגיש זה. כוחות השוק יהיו חזקים דיים כדי להגביל את הסכום לרמה המינימלית הנדרשת."
[ההגדשה לא במקור - א' כ'; ח' ש']
לאחר שהוועדה הכריעה בנושא הגישה המועדפת, היה עליה לבחון את ההיבטים הקשורים בטיפול הראוי, באותם התשלומים מנקודת הראות של הקיבוץ. למעשה, השאלה היא: האם יש לראות באותם סכומים המועברים למשק, כהכנסה חייבת בידי הקיבוץ ?
אפשרות אחרת שנבחנה הייתה - לדרוש ביצוע הפרדת כספים, המועברים למשק מאת החברים, לשם אפשרות ביצוע מעקב אחר השימוש שנעשה באותם הכספים, וכדי לוודא, כי הכספים אכן מועברים מן החברים למימון אספקת המחיה של החברים המבוגרים.
אולם, ככל שהוועדה חקרה בנושא, היא הגיעה למסקנה, כי אין מקום "לסמן" את הכספים הללו, וכי יכול ששיטת חישוב המיסוי הפנימי על החברים תנבע מצרכים נוספים, כמו כיסוי חובות העבר:
"סכומי מס פנימי, המועברים למשק מחברי קיבוץ העובדים מחוץ למשק, יהוו הכנסה חייבת בידי הקיבוץ, כחלק מכלל הכנסתו החייבת."
לאור האמור נראה, כי על התשלומים ששולמו ל"רשת הביטחון", כמתואר בשאלה, יחולו ההסדרים המפורטים לעיל, כך שהסכומים יותרו בניכוי מן ההכנסה החייבת ללא קביעת תקרה.
המשיבים - ממשרד בועז מקלר ושות', רואי חשבון.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
המידע באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.