הדולר יורד 0.26% לרמת שפל של יותר מחודשיים - 4.144
מטבע הדולר פתח אומנם את יום המסחר בהתחזקות של 0.13% אך מיד עבר לירידות של 0.12% ונסחר כעת ברמה של 4.15 שקלים . היורו נסחר בירידה של 0.29% לרמה של 5.66 שקלים.
לירן קפלוטו ,אנליסט בכיר בפינוטק, מוסר היום כי הבנק המרכזי העלה אתמו ל כצפוי את הריבית בשיעור של 0.25% , אך נראה כי הנגיד, סטנלי פישר, עדיין לא אמר את המילה האחרונה כשהצפי הוא להעלאת ריבית נוספת לרמה של 4.25% כבר השנה.
הנימוק המרכזי להעלאת הריבית הינו שמירת יעד האינפלציה. כאמור, הקצב האינפלציוני הואץ לאחרונה ויש רצון לצנן מעט את הביקושים ואת זאת עושים ע"י העלאת ריבית כפי שעושה בנק ישראל. כמובן שכל עוד האינפלציה מאיימת לעלות מעל היעד והצמיחה במשק מהירה מהצפוי יש את כל הסיבות להעלאת ריבית נוספת.
עוד נמסר מפינוטק כי כתוצאה ממהלכו של בנק ישראל מקבל השקל רוח גבית אל מול הדולר. הצמד צפוי להסחר ביציבות עם נטייה ברורה להתחזקותו של השקל בתקופה הקרובה.
בעולם
מפינוטק נמסר, כי השטר הירוק רושם עלייה כנגד מרבית המטבעות העיקריים כשהחשש ממשבר האשראי לא התפוגג לחלוטין. הזרמת הכספים למערכת הפיננסית ממדינות שונות נמשכת כל הזמן,זאת על מנת להמנע ככל שניתן מ"חנק אשראי" שעלול לאיים על הצמיחה הכלכלית בעולם כולו. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.3630 אל מול האירו,סביב הרמות של 115.40 אל מול היין וסביב הרמות של 2.0055 אל מול הסטרלינג.
המטבע היפני רשם אמש התחזקות כנגד מרבית המטבעות המובילים ובמיוחד אל מול הדולר הניו זילנדי. עלייתו של היין החלה עם התקפלותם של משקיעי ה carry-trade עקב ירידות במדדים המובילים בארה"ב וספקולציות כי עדיין הסיכון מעבר לים גבוה מדי. סגירת פוזיציות מסוכנות מובילה לגל של מימושים שמגדיל מיד את הביקוש ליין ומחזקת אותו. היין התחזק אל מול האירו ונסחר ברמה של 157.65 וכן נסחר סביב רמות של 115.40 אל מול הדולר. יש לציין כי היין אמנם רשם תיקונים אך עדיין רחוק מהשפל של לפני 10 ימים כשנסחר סביב 111.60 אל מול הדולר.
באירופה, הדולר מתחזק אל מול האירו על רקע נאומו המאכזב אתמול של נגיד הבנק המרכזי באירופה, ז'אן קלוד טרישה. המשקיעים קיוו כי הנגיד האירופי יחזק את ההערכות להעלאת ריבית בגוש האירו אך לא התקבל כל רמז לכך. אכזבתם של המשקיעים הביאה לגל מכירות של האירו שהחליש אותו כנגד מרבית המטבעות המובילים. למרות זאת עדיין קיימים ספקולנטים שמעריכים כי אכן תבוא העלאת ריבית של רבע אחוז ומוצאים בשטר האירופי כאטרקטיבי לקנייה.
היום המשקיעים לוטשים עינהם לכיוון פרסום סקר IFO בגרמניה בשעה 11:00 (שעון ישראל), הסקר בוחן את האקלים העסקי והכלכלי ועשוי להשפיע על חוזקו של האירו. מכיוון ארה"ב יפורסם ביטחון הצרכן לחודש אוגוסט כאשר הצפי הוא לירידה מרמה של 112 ל 104, יש רצון לבחון כיצד משפיע משבר האשראי בארה"ב על ביטחון הצרכנים ולכן כל נתון נמוך מרמה של 100 עשוי להשפיע באופן חד על כיוונו של השטר הירוק.
זהב: מחירו של הזהב נע בטווח צר ושומר על יציבות. משקיעי הסחורות "יושבים על הגדר" ומעדיפים לשמור על נזילות גבוהה מחשש שמשבר האשראי יאיים על פעילותם הפיננסית. מבחינה טכנית מקבל הזהב התנגדות ברמה של 672.10 דולר ופריצה עשויה לשלוח אתו לכיוון 680.00 דולר, תמיכה משמעותית מתקבלת סביב 660.90 דולר. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב רמות של 670.00 דולר לאונקיה.
עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
מנגד עמלת קנייה ומכירת קרנות נאמנות תעלה - עוד רפורמה שבסוף לא פתרת עיוותים בשוק ההון ומעלה את הכוח של הבנקים והגופים המוסדיים. הכיוון נכון, אבל למה בכלל להשאיר את עמלות ההפצה? אין ייצור כזה בעולם; למה להשאיר דמי ניהול חשבון ניירות ערך? גם זה נכחד מהעולם
נתחיל מהסוף - רפורמה בעמלות של דמי הניהול בחשון הניירות ערך, עמלות הפצה ועמלת הקנייה ומכירה, לא אמורה להיראות כך. הרפורמה שפורסמה היום היא לעג לרש. הציבור משלם משלם דמי ניהול יקרים על קרנות נאמנות כי קרנות הנאמנות משלמים עמלת הפצה לבנקים. מדובר בעמלה היסטורית שוועדת בכר הטילה על הקרנות כפיצוי לבנקים על אובדן פעילות הקרנות. הבנקים הרוויחו פעמיים - גם מכרו את הקרנות ביוקר וגם מקבלים סכומי עתק מדי שנה כבר 20 שנה. אין עמלות כאלו בעולם, תבטלו אותם. על פי הצוות שסיפק המלצות הן יורדו לעד 0.2%, בעוד שכיום זה עד 0.35%. אבל זה לא נכון, לא חכם, זה סתם ניסיון ללכת בין הטיפות - לא לריב עם זה ולא לריב עם זה. אתם רגולטורים, התפקיד שלכם לריב לטובת הציבור - אין שום הגיון בעמלה הזו. וועדת בכר טעתה, זה נשאר 20 שנה, הגיע הזמן לחסל את זה.
טעות נוספת - דמי ניהול על החשבון. אין עמלה כזו. פעם אגב קראו לה דמי משמרת. כאילו שהבנק שומר על הניירות שלנו מפני גניבה. אין עמלה כזו בברוקרים הפרטיים, אין עמלה כזו גם בבנקים ללקוחות שמתעקשים. זה לא קיים ברוב העולם. הצוות משנה את העמלות משיעור קבוע על סכום התיק למדרגות. שוב חצי עבודה. לחסל את העמלה זה מה שצריך. הרי הרפורמה הזו היא מתנה בשביל הבנקים. הם יודעים שזו עמלה לא רלבנטית והם מנסים להאריך אותה ככל שיוכלו (גם עמלת הפצה), ברגע שיש רפורמה זה נותן להם שקט לשנים רבות. הם מעדיפים להתגמש במחיר ולקבל שקט. הרגולטור צריך לראות רק את טובת הצרכן, וזה לא משתקף מהרפורמה הזו. זה בולט בעמלות קנייה ומכירה על קרנות נאמנות - העלו את העמלה "כפיצוי" על הירידה בעמלות הפצה. מה זה צריך להיות? אם מספקים עמלת קנייה על קרנות נאמנות שאין שום סיבה שתהיה בהן עמלה כזו, זה לא כמו מניה או נייר ערך סחיר, לפחות תורידו לגמרי את עמלת ההפצה.
התחלנו בביקורת, ובכך שזו לא באמת רפורמה, ונמשיך עם הצרכנים-לקוחות, הצוות שנבחר והבנקים. כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.
מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנסה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה
לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש שבו הלקוח מבין כמה עולה לו השירות, יכול
להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם. אבל הוא פספס את המטרה לחלוטין כמו הרבה רפורמות עבר. רפורמה צריכה להביא שינוי אמיתי לצרכן. זאת לא תביא כלום - הצרכן אולי יקבל דמי
ניהול נמוכים יותר- גם לא בטוח כי יצרן הקרן לא בהכרח יוריד דמי ניהול וגם ישלם עמלת קנייה ומכירה.
- בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרכב הצוות המכובד היה אמור לתת פתרון אמיתי לציבור. הכוונה היתה הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון
הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות. בפועל, הוא לא הציג את עמדת הציבור, אלא "נכנע" לבנקים.
